אתגרים - שבנו!פיתה פיתה
סוף שנה טוב שיהיה לנו
סופים זה מוזר. אנחנו יותר עסוקים בהתחלה שעומדת בפתח והסוף מתמסמס לנו בין האצבעות.
בכניסת שבת ישבתי בבית כנסת, ובמקום להתפלל אמרתי לעצמי בלב "הנה, שבת אחרונה של השנה, שתיגמר, שתיגמר"
הגברים בעזרת גברים רקדו ואני ישבתי בעשרת נשים, שיחררתי את השנה ופתחתי דלת לשנה הבאה שתבוא.

האתגר שלנו היום, לפני שמתחילה שנה חדשה
לכתוב לעצמנו מה אנחנו רוצים לשנה הקרובה
מעצמנו, מהסביבה
לאן להתקדם, איך לאהוב.

בהצלחה!
תיוג נוסףנקדימון
@פצלשש! לא מבין איך את עוד לא פה..
אשמח גם להתייג.נחמיה17


מגיבה כדי שאזכור לאגיב כשיהיה לי זמן.כמו צמח בר
תודה!
תהא שנת אשר תהאחותם-צורי
שתסע לה הרכבת הזאת,
שנשחרר אותה לדרכה,
שנניח להאסף אל אחיותיה,
ריקנית או מלאה,
מפוייחת או מבריקה,
אפלה או מרופדת זוהרים,
תהא מי שתהא,
שתסע,
ישקשקו פעמיה בהלמות אחרונה וברשם מנופח,

ואנו.
נשכח כי בסוף, תהא הרכבת אשר תהא,
איננה.
כסופה או כמושה,
ריחנית או עזובה,
תמו פעימותיה.
שתקו.

רק אל-חי,
נא,
הזכירנו פעימותיה הקצובות,
אפסיותה,
קצר שעתה,
הרף שקיעתה,
נניח לה תהא אשר תהא,
ריקנית או מלאה
כסופה או כמושה
ריחנית או עזובה

רק לסוע.
אנא, אל-חי
רק לסוע,
קולי שמעת
אל תעלם אזנך
אל-חי

וואו, וואו. יפהפה, עשיר ומביע חזק.. אהבתי והרגשתי מאד.בת נוגה

ובטח כבר "אמרו את זה קודם, לפני, לא משנה..."

מהיכן החתימה?

האמת שאת הראשונה שהגבת...חותם-צורי
תודה רבה חממת את לבי!
החתימהחותם-צורי
'מתנה'
'אביב גדג'
תדע. שקראתי ומאד מאד נהניתי.מהמבנה/המילים/הצליליםנפש חיה.
יכלתי לשמוע באוזן הקראה שלו
וזה מצא חן בעיניי מאד.




תמשיך! אתה טוב בזה!
תודה רבהחותם-צורי
היכולת הזאת שלך;נחל
לצמרר את הלב בכל מילה שלך.
לקרוא את המילה "פעימותיה" ולהרגיש את פעימות הלב פועמות בקצב מטורף.
להיות חלק מהטקסט.
אתה אדיר, וסליחה שהתגובות שלי לא בהתאם.
תודה נחל!חותם-צורי
איזה כיף שאת מתייחסת לשירים שלי
שנשחררפיתה פיתה

השנה הזאת

רק לסוע

 

תודה

(פסיפס. בבקשה. בשבילך.)

איך עושים את זה?חותם-צורי
ובמת?
זה ממש מבולגן...
נכנסים לפסיפספיתה פיתה

לוחצים על יצירה חדשה

הסוף

הייתי חייב לכתוב...חולות
וּלְוַאי שֶׁתִּהְיֶה שָׁנָה
אַחַת כָּזוֹ רַעֲנַנָּה
בְּהִירָה כְּיוֹם קַיִץ
לְלֹא מְנִיעָה וחיץ

שֶׁיִּבַּרֵא עוֹלָם חָדָשׁ
בְּיָד אֶל-חַי נְקְדַשׁ
צִנּוֹר שֶׁפַע וְטוֹב
כְּטַל שַׁחַר רָטֹב

וּבָהּ תִּנָּשֵׂא הַמַּלְכוּת
כְּחֶסֶד מָשֹׁוּךְ בְּחוּט
וּתְמַלֵּא הָאָרֶץ דֵּעָה
תְּכַסֶּה עַל נֶפֶשׁ תּוֹעָה

וְיֵדַע כָּל פעול
שֶׁאֵין שַׁעַר נָעוּל
אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד
מְצַפֶּה לְכָל אֶחָד.

למרות שזה לא כ''כ ציפייה מבשר ודם, אלא יותר תפילה...
יפה!!חידוש


יפה מאד אגלטל!נפש חיה.
איזה יופי אחי!חותם-צורי
מדויק ונקי,
מקצוען אתה 😘
דיוק של תפילהפיתה פיתה

המילים מונחות לי

ציפיה כזו

לטוב

נרדמתם?פיתה פיתה

יאללה, תתאתגרו קצת

שנה חדשה(אהבת עולם)
ושוב עומדת לה בדלת
שנה חדשה.
נרעדת
ממה שנצפה לה.

חוששת שמא תהיה
כמו אחת השנים
שקדמו לה.

פוחדת שמא לא תענה
על מה
שמצפים ממנה.

שנה חדשה
שנה שונה
כי אין אחת
הדומה לחברתה.

ולוואי שנתקדם
נתרומם.

הלוואי ותהיה זו
התחדשות
התקדמות
השתנות.

שנה חדשה
עומדת בדלת
חוששת
תוהה
במה תהיה שונה.
אהבתי את זוית הראיה השונה!כמו צמח בר
נפלא. ממשנקדימון
יפה ונכון כ"כ.
מדהים. אוהב את סגנון הכתיבה הזה.שה"י פה"י
יפהסיהרא

מאד!

ניסיתי...סיהרא

לא יצא משו...

 

 

בשנה הבאה נשב

על המרפסת

או נלך לאיבוד ברחוב

בשנה הבאה

נמלא את הכספת

או שנצבור עוד חוב

בשנה הבאה

כך יגידו הדודים

בשנה הבאה זה יקרה

או שלא

אז נכתוב, נכתוב שאולי 

בשנה הבאה 

נכתוב ואולי נקווה

 

אפשר שיתייגו אותי?עמירםאחרונה


השירים שלי...אברהם יאיר שטרן

טוב אז שלום, אני אשמח שמי שקורא את זה (אם יש לו כוח וזה לא טרחה כמובן) אם יאהב יפרגן לי (לא שיש לי בעייה בביטחון עצמי ב"ה אבל לא נראה לי שיזיק... 😝 ) ואם לא יגיד למה. יציע הצעות לשיפור וכו' בנוסף רציתי לשאול, אני חושב שכדאי לשפר כמובן את השיר ולעשות לו כמה סקיצות, אבל יש לזה שני חסרונות.

א': אחרי כמה עריכות לפעמים הוא יותר יפה אבל פחות מבטא את עצמי ו/או המסר וכדו'

ב': אני כשאני כותב שיר אני נמצא באיזה מצב נפשי ולפעמים קשה לחזור למצב נפשי מגיל 16 (לפני 3 - 4 שנים...) אשמח גם בזה לעזרה (במיוחד אשמח לשמוע את דעתך @ימח שם עראפת ועוד כמה שמות שקצרה היריעה מהכיל...)

זה שיר שאני עדיין עובד עליו אז אני הכי פתוח לשינויים בו... השיר נועד לבטא את הדיכאון מהריחוק מה' (שמתבטא חזק מאוד בזה שאין מקדש) ואת זה שאנשים מנסים להמשיך בחיים על אף שאנו רחוקים מה'... וכיסופים לסוף המיוחל, לגאולת ציון. ולנקמה!

 

"זה עתה חרב הבית

כולם בוכים, נאנקים

בבלה מובל עם הזית

אבות, נשים, ילדים

 

על ערבים בתוכה אנו תולים כינורותינו

שואלים התינוקות חלב אימם

דברי שיר ושמחה רוצים עוללינו

חפצים הם לראות את ביתם

 

וגם אם תיקח הדרך שנים לא נחכה לה

 נמשיך בדרכנו לעבר הגדולה

ננפץ בעצמנו עוללים אל הסלע

נשלם לבת בבל את גמולה"

 

{בשלב הזה הרגיש לי שמשהו חסר אז הוספתי בסימן שאלה את זה:}

 

"ואז יבוא יום בוער וילהט הרשעים

ישובו לחיק האם הבנים 

ונצעד שוב בחצרות האלוהים

תתנחם ציון בבניה האובדים"

 

תודה אחים!

 

קיבלת? זה לא נשלח נראלי...אברהם יאיר שטרן
..מוריה.

אתמול טעמתי משהו מיוחד.

מישהו עבר לידי, הציע לי לטעום משלו. בהתחלה סירבתי בנימוס, לא יפה לאכול משל אחרים. אחר כך הבנתי שבזמן שאחזיק את שלו בכדי לטעום, הידיים שלו יתפנו לבשל עבורו עוד.

אז הסכמתי. וטעמתי.

ואו. מעולם לא טעמתי כזה דבר. זה היה בעיקר מתוק. מתיקות מדהימה, שמעלה דמעות בעיניים, מתיקות שממלאת אותך באושר על היותך כאן, טועם מן המתוק הזה. היתה שם בנוסף למתוק גם פיקנטיות עדינה, וקצת חמצמצות לאזן, והכל עטוף במתוק עד כדי שיגעון. הכל יחד יצר הרמוניה מופלאה עד מאד. היה זה ביס עשיר בגוונים יחודיים כל כך.

בלעתי את מסכת הטעם המדהימה הזו, רציתי לטעום עוד מעט, רק ביס או שניים נוספים, וכבר נאלצתי להחזיר אותו לבעליו.

עכשיו נשאר לי רק להיזכר, אני מעלה בדמיוני את הטעם, נזכרת בתחושה המדויקת שעלתה בי, בנעימות שאפפה אותי עת טעמתי מן המתוק ההוא, בולעת את רוקי פעם ופעמיים. מה לא הייתי נותנת בשביל שיהיה לי מזה תמיד. אבל אין לי את החומרים המדוייקים, וכאשר ניסיתי לקנות ולהכין בכל זאת, נשרף התבשיל, ונאלצתי לזרוק הכל הלאה ממני.

אז בינתיים אני טועמת. קצת משלו, ומעט משלה, שני ביסים שטעמתי אתמול ועוד אחד שאולי אטעם מחרתיים.

 

ורק מחכה ליום בו ה' יפקיד בידי ילד משלי.

..מוריה.

כבר יצא לי לחשוף פה מעט מהמקום שלי מול נסיון של ציפייה לילדים. זה מקום שלא נחשף יותר מידי בחוץ, והפורום האנונימי הזה הוא הזדמנות טובה עבורי..

אז מניחה פה עוד חתיכה ממני..

תודה.

וואומשה

יש משהו מאוד כואב בלראות את התבשיל שלך מקדיח גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.

 

 

(בתור מי שהאתגר הזה לא זר לו בכלל, אם כי פחות העסיק אותי רגשית).

תודהxmasterx

העברת בעוצמה רגישה ועדינה את חוויה שהיא אינטנסיבית שעכשיו אפשר טיפה יותר לנסות להבין

וואוווו🥹🥹🥹תמימלה..?

איזו כתיבה יפההה

ואיזו עוצמההה

השורה האחרונה פשוט כל כך מלאה באמונה הופכת את כל הקטע לכל כך אופטימי ושמח🤩

שולחת חיזוק, בע"ה עוד תזכי🙏🙏🙏

דייייייייי, זה מטורףףףףשבור לרסיסים

שהשם ישלח לכולנו את הכח

וואוזיויק
בום איזה כתיבה
וואוו. רגשת אותיShandy

וממש ממש נכנסתי לדמות שלך

אהבתי איך שכתבת

ואמן ה' ישלח מאוצרו הטוב שפע של ברכה ותזכי להפקד בזרע של קימא ולגדלם בנחת ובאושר.

תבשרי לנו כשזה יבוא?זיויקאחרונה
מתפללים 
מכתב שלא נשלחאברהם א

אני יודע שאני צריך לחכות

אבל אני כל כך בודד בתוך הראש שלי.

אני יודע שאני צריך לחכות

אבל אני מפחד מהחשכה.

אני יודע שזאת לא אהבה.

אני יודע שזה בדידות.

ואני יודע שיש לי מספיק כוחות בשביל לחכות עוד.

אבל מתי אוכל להביט בעיניים

ולהגיד שאת הדבר הכי יפה בעולם?

האם יש לזה סוף?

האם אהבה זה יותר מהתפשרות לטובת הבדידות?

כשזה זה - זה זה.

וכשזה משפט נדוש - זה משפט נדוש.

לא צריך להיות גאון בסטטיסטיקה כדי לראות כמה גירושים פיזיים ורגשיים יש.

לא צריך להיות מומחה בלוגיקה בכדי להבין שאף אחד בעולם לעולם לא יוכל יבין אותך באמת.

אבל אולי להיות מתמחה באמונה.

בלהיות רומנטיקן פתי.

אולי זה בעצם התקווה.

לזנוח את השכל

לשים בצד את הביקורת

ופשוט להיות פשוט.

אבל לא בא לי להיות פשוט.

לא בא לי פשוט לחיות.

לא בא לי להיות פתי.

אבל גם לא בא לי להיות חכם

לא רוצה להיות ציניקן שלא נהנה מהעולם ותמיד עסוק במחשבות של חי בסרט


לכן אני לא יודע כלום.

כי לא משנה מה אחשוב.

גם זה הבל.

סיפור די ארוך (וכמעט גמור) אני לא יודע האם להמשיךסופר צעיר
בָּרָהנקדימון

בָּרָה -

בְּעֵרָה בָּהּ עֵרָה,

וָאֵרָא וְאִירָא:

אִם תְּבַעֵר נִבְעֲרָה,

אִם תִּבְעַר בָּהּ אוֹרָהּ.

...רחל יהודייה בדם

אם הייתה ממלכה של נעלמים מעניין איך היה נראה ריקוד שם.

האם הם רואים אחד את השני או שגם אז ,ריקודם בודד הוא.

האם רואים שזו ממלכה. או ששעריה הם עלים שנפלו בשלכת . או שהם אינם בודדים מספיק בשביל להיות השערים, שמא אי מי ירים עלה ויגלה את הממלכה.

אבל האם הוא ידע שזו ממלכה בכלל גם אם יגיע לשם בטעות.

מה הוא ייראה שם.

מי שם.

הנעלמים במתמטיקה. אלו שבחרו להיעלם.

ואלה שהאלימו אותם.

כולם בממלכה אחת.

כנראה שהריקוד שם נעלם אף הוא.

כי אם לא, אלה שהעלימו אותם יתאחדו עם נסתרי המתמטיקה

אלה שבחרו להיעלם יפתרו את המשוואות

והממלכה תיעלם. או תיפתר.

מענין מה הפירוש של השיר.קבלה
..מוריה.

מסתורי ועלום.

וגם נוגה קצת.

ובעיקר נוגע.

♤♤♤♤זיויקאחרונה
איש של חורףזכרושיצאנולרקוד

אֲנִי אִישׁ שֶׁל חוֹרֶף

כְּשֶׁלֶּהָבוֹת בּוֹעֲרוֹת מִסָּבִיב

בְּתוֹכִי יוֹקֶדֶת שַׁלְהֶבֶת

וּכְשֶׁכְּפוֹר חֲרִישִׁי מְכַסֶּה הַכֹּל

עַד לִמְלוֹא הָעַיִן

תָּשׁ כּוֹחִי.


כְּשֶׁשִּׁכְבַת הָאָבָק

הָרוֹכֶנֶת מֵעַל כַּנְפֵי נִשְׁמָתִי

חוֹנֶקֶת אוֹתִי עַד לִבְלִי מְשׂוֹא

אֲנִי אוֹגֵר בְּתוֹכִי

רְסִיסֵי זִיכְרוֹנוֹת מַבְלִיחִים

שֶׁהִבְלִיחוּ

מִבֵּין לֵילוֹת חַסְרֵי שֵׁנָה

רְסִיסֵי נְשָׁמָה

שֶׁנִּכְתְּבוּ בְּדָם

וְעוֹלָם

שֶׁהֵד אַכְזָרִיּוּתוֹ

מְהַדְהֵד מִבְּלִי שׁוּב

מָשָׁל הָיִיתִי כֶּאֱחוּז כִּישּׁוּף.


כְּשֶׁאוֹר הַבּוֹקֶר הַחִיוֵּר

בּוֹקֵעַ גַּלְגַּלֵּי עֵינַי

אֶפְרִי מִתְנַעֵר

שֵׁנִית

נוֹשֵׂא בְּתוֹכוֹ

צַלָּקוֹת שֶׁנֶּחְרְטוּ

בִּתְהוֹם הַצְּלָלִים.


לוּ הָיִיתִי כּוֹתֵב

אֶת סִפְרִי

בְּדַם חַיַּי

הָיָה הָעוֹלָם נָמוֹג

לְנוֹכַח הַשְּׁתִיקָה

אַךְ בִּמְקוֹם זֹאת

אַצְפִּין סוֹדוֹתַי

וְאֶשְׁתּוֹק

אֶת כְּאֵב הַזְּעָקָה.


אני לא בטוח לגבי הסגנון שלי, אשמח להארות סופר צעיר

אולי יעניין אותך