עץ איום ונורא ניגדע,
איום ונוראה אך נוראית הפרידה
ואני מביט על השורשים המורמים
מביט מרחוק כאחד מהעוברים ושבים
העץ מחובר עדין לקליפה
ומה היא הקליפה אם לא חלק מהנשמה
וכשהוא נגדע נגדעים חיים
עצם החיבור הוליד אנשים
ועכשיו מסתובב כמו אלמן
אומנם המרחק נותן את הזמן
לגרעין לפרוח ולהתייצב ולהגשים
את מתרתו בעולם המתים חיים
כן, יש שימחה על הקריתה
שבאה ותקפה מעצם היותה
אך מה לעשות אלו החיים
ועלינו להצליח באמת ובתמים..