ממש כל הכבוד לך

בטוח שלא תתחרטי על זה

אשרייך שעברת למקשים!

הזמן עוזר.. לאט לאט תתרגלי.

דבר ראשון כל הכבוד!!! אני גם ברוך ה' עברתי השנה למקשים, בהתחלה היה לי קצת מוזר, ממש מוזר, אנחנו כל הזמן רגילים לפתוח את הטלפון ולצפות להודעות ולריגושים, ופתאום אין את זה... גם לי זה היה ככה בהתחלה, אבל עם הזמן מתרגלים למצב, וזה באמת כלכך שווה את זה!!!

אני אישית עשיתי את זה בהדרגה, היה טלפון מגע ואז מחקתי את הוואצפ , ומחקתי אפליקציות מסוימות, אחר כך נשארתי רק עם  הודעות, יוטיוב וכו... ואז עברתי למקשים... זה היה בתהליך ואני שמחה על השינוי שעברתי.

זה מדהים, להוכיח לעצמך שאתה מסוגל לדברים שהרבה לא מסוגלים, אתה הופך להיות אנושי יותר, אני מרגישה יותר אנושית, נניח כמה חברות עלינו לאוטובוס, כולן ישר מוציאות אוזניות וטלפון, שומעות שירים מתנתקות מהעולם, ואני יושבת לי, נהנת מהרוגע ומהשקט, לא כל שניה בודקת מה שלחו לי ומה קרה...

זה באמת דבר מדהיםםם!!! את תרגישי חרטה בכלל

בהצלחה ענקית צדיקה אשריך ואשרי חלקך

באמת שמש עזרתם לי ועודדתם אותי.. שנה טובה !!

זה באמת קשה! מניסיון (גם אני עשיתי את זה שנה שעברה... )

אשריכם ישראל!!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....