במקרה יצא שהיינו שלושה חברים שהיו יחד ביסודי שם בעיר... היום שלושתינו לומדים בישיבות בירושלם, אחד בישיבה חרדית, אחד בהר המור ואני... סתם ככה לא יצא לנו לפגש כמעט בכלל... היה ממש כיף, הזכרנו חוויות ישנות ודיברנו כל הנסיעה... היה ממש כיף... לא הרגשנו את הנסיעה בכלל...

אממ אז ככה:

אני וחברה שלי נסענו ביחד, זאת היתה נסיעה ארוכה ומשעממת במיוחד..

קיצער אז התחלנו להתווכח באיזה צבע השיער שלה..

היא אמרה חום ואני התעקשתי על בלונדיני..

בקיצור, חיפשתי משהו בצבע חום כדי להראות לה מה זה צבע חום אמיתי..

אחרי המונהמון חיפושים וחפירות מצאתי,

 מושב לפנינו, ישן מישהו שהראש שלו נטה הצידה אז הצלחתי לראות שהוא עם שיער בצבע חום!!!!!!!!

 

אז בטעות |קופ ווטסאפ| נפלטה לי צעקה: הנה צבע חום 

הבן אדם התעורר וכל האוטובוס עיינים עלי וכו..

קיצער.. אווץ'

בדרך עלה מבוגר והתיישב לידי... א'קיצר, הוא יודע רק אנגלית והוא מתחיל לדבר איתי ולספר לי סיפורים... אני לא מבין כלום ועושה פרצוף שלמקשיב לו... סבלתי שם מלא זמן... היה שלב משעשע שנכנסנו לירושלם ואז רואים את הר הבית והוא התחיל לתלהב ממש... יו סי? היר איט ניד טו בי דה טמפל אוף ג'וז... יו סי?

נסעתי באוטובוס, ריחפתי והייתי בעננים, אני עומדת ומחפשת במה להחזיק בתום לב אני מחזיקה בעמוד ומרגישה יד של בן אדם, אני מרימה ת'ראש ורואה איזה אחת שאני לא מכירה, היא מזהה אותי ואומרת לי, הא את מהבית ספר הזה והזה? בקיצ'ר גם פדיחה שלא זיהיתי אותה וגם החזקתי לה ביד

דבר שאף פעם לא קורה בזמן הזה... האוטובוס כמעט ריק...
אני עולה לשלמן לנהג ועוד לידו...
פתאום... בום! טראח! הנהג בלם בלימה פתאומית...
מהקצה השני שלאוטובוס התעופפה אלי בחורה חרדית צעירה, נחתה לי על הכרס ונמרחנו שנינו על השמשה הקדמית ⁦⁩ ...
שהאל ירחם עלי... פאדיחה רצינית...

אני נוסע בו לא מעט...

תמסור לו שאני אוהבת אותו ומתגעגעת מאוד!

תמיד העדפתי את שש על פניו אבל לאחרונה אני דווקא מתחיל לפזול ל39...

אמסור לו מחר בעז"ה (או אולי היום?)

מהמרכזית לגבעה...

לא העליתי על דעתי שמישהו ירצה לקחת אותו.

גבעת מרדכי זה מקום &#%₪ מאוד

בתיכונית שלמכון לב...

הרגעים האלו שגורמים לך להבין למה מקלדת מוזרה היא רעיון 💡 רנ

כן...

קו שאני נוסע בו בקצב שלבערך פעמיים בשבוע, אז אני כבר מכיר את הנוף והכל...

פעם היה לי סמארטפעך תדיר אז התעסקתי בו בנסיעה... ישבה ליד גברת מבוגרת מאחד הקיבוצים בדרך...

אומרת לי, הנוער שליום... תקוע בסמארטפעך שלו... מפסיד את כל הנוף היפה בחוץ... הטלפונים האלה וכל הטכנולוגיה הורסת את העולם וכו' וכו'...

אמרתי לה שהיא צודקת אבל גם הצדקתי את עצמי (אני מכיר את הנוף הזה כבר וזה...) א'קיצר... נטשתי את הסמארטפעך ומפה לשם פיתחנו שיחה... ואז היא שואלת אותי מה אני לומד... אמרתי לה שאני עושה תואר בתחום האלקטרוניקה ומחשבים... אופס...

אני עושה במדעי המחשב

טליה?

אני עושה במדעי המחשב... כתבתי תחום הטכנולוגיה והמחשבים כדי שיהיה יותר זורם בסיפור...

בדיוק

איזו שכבה?

טרמחית זקנה

49-52.

אתה עושה את הדרך הזאת פעמיים בשבוע?

אבל עקרונית כן...

הלוך ושוב...

ומושב לידי ישבה אחות של חברה שלי עם בחור,

הייתי בטוחה שהם רק חברים

ובגלל שהם היו לידי אז שמעתי קצת ממה שהם דיברו

קיצר, מפה לשם הבנתי שהם התארסו

(אח"כ התפנה מקום לבד מאחוריהם אז עברתי לשם

ואז נפל לי הפלאפון מתחתיהם

ושעות התפדחתי לבקש מהם ולהפריע להם

עד שהיא הבינה שקרה משהו ושאלה אם אני צריכה עזרה...)

 

ופתאום התיישבה לידי מישהי כשאני חצי ישן, ישר קפצתי ונצמדתי לחלון והכי מעצבן שהיה מספיק מקומות באוטובוס. ומה? לא קלטת איך הדוס המוזר ההוא קפץ ונצמד לחלון כמו ארנב מבוהל?

אשכרה.