חג ארוך למדיי שגילה את אפסות האדם ללא האמצעים הטכנולוגיים הממכרים וגם את חולשתם הרבה של בתי הכנסת של מרכז פתח תקווה.
אדם רגיל היה קונה מקום ומתפלל בו. אני בחרתי לוותר על השלב הזה וידעתי מצויין למה.
בעוד שבדרך כלל יש מצוקת מקומות בבתי כנסת בימים נוראים וצריך עוד מהם, הרי שבמרכז פתח תקווה הדתי לשעבר והממש לא בהווה, ישנם הרבה מאוד בתי כנסת עם הסטוריה של 70-100 שנה ויותר, שבמקרה הטוב מלאים ברבע מהקיבולת שלהם ובמקרה האחר פשוט מקווים שיהיה מניין.
ביום הראשון התפללתי באחד מהם.
בערך רבע שעה מתוך חזרת הש"צ של מוסף ביליתי בלחשב כמה אחוז מתוך 73 השעות זה כל שעה בחג, וכמה אחוזים עברו עד אותו רגע (25%, למי ששאל, ובחג חישבתי שכל שעה הייתה בערך 1.3% מכלל שלושת הימים).
בסוף הצלחתי בזה, ובסוף אפילו התפילה נגמרה איכשהו.
בצהריים של אותו יום קמתי קצת מאוחר ולכן הלכתי להתפלל בבית כנסת אחר, שם ביקשו ממני יפה להגיע גם למחרת.
לא התבלבלתי ושאלתי את השואל (הרב) מתי תיגמר התפילה מחר. משזה ענה 12:40, אישרתי ואכן הגעתי.
בסוף הכל נגמר. עכשיו נשאר להתכונן ליום כיפור.
ומזל טוב ל@עוגת גבינה, שהמחשב שלי טוען שיש לה יום הולדת.
