למה להתעסק עם זה?

זה חלב פרה שלא נחלב בהשגחת יהודי.

אחת הסגולות הנפוצות שלו היא ספיקות באמונה.

תראה מה קורה כאן. תראה איך אנשים מבלבלים את היוצרות. ברור שדרוש סדר בעניין.

היום כשאומרים "חלב ישראל" אין הכוונה לשאלת החליבה עצמה אלא לשאלת הבעלות על החלב (כלומר על המחלבה, על המתקנים ולמעשה על התהליך והשיווק כולו). זאת מפני שגם "חלב נכרי" זוכה להשגחה ולכשרות ואין יהודי אורתודוקסי בעולם שיצרוך חלב שאיננו בהשגחה (אולי פרט לישראלים בטיולים ש"שמעו שכאן זה בסדר", אבל זה מפני שהם לא שאלו רב).

לכן, ברור שמה שקרוי כיום "חלב ישראל" הוא חומרא על חומרא על חומרא, וזה גם מתבטא במחיר. יש יהודים חרדים באמריקה שרוב השנה כמעט לא צורכים חלב ומוצריו בגלל הזינוק במחירי "חלב ישראל". לעתים יבוא מוצרי חלב מישראל לשם זול יותר מאשר הייצור המקומי שקרוי "חלב ישראל". ולכן ברור שכל הדיון בשאלת ההיתרים של הרב פינשטיין ושאר המובאות ההלכתיות כאן פשוט אינם רלוונטיים, כי השאלה איננה אם יש "השגחת מדינה" שכביכול מסתמכים עליה. גם מה שקרוי חלב נכרי - אך כשר - עבר השגחה, כגון בהרבה מהמחלבות במדינת ויסקונסין הידועה באמריקה כ"ארץ החלב" (dairyland). ולכן גם השיקולים הקבליים המיסטיים אינם שייכים ואף חסרי ערך, שהרי באמת אין כאן חלב שנחלב באיזה "קולחוז רחוק על ידי קוזאק נוראי שהביא אותו בכדים ליהודי העיירה" וכיוצא בכך. כשיש כיום חותמת כשרות על חלב בחוץ לארץ, על אף שהוא "חלב נכרי", זה נעשה תחת השגחה לא פחותה מהשגחת רבנות בישראל.

מה שקרוי כיום "חלב נכרי" - אם הוא בהשגחה - הוא בסדר גמור הלכתית, וכל איסור לגביו אינו אלא מנהג חסידות בעלמא. שכפי שהסברתי, לעתים גורם יותר נזק מתועלת. קהילות נהרסו כשהחלו מחלוקות פנימיות בעניינים אלו, ומשפחות ירדו ברמת חייהן כשהחלו צרות (ונכחתי במקומות ובזמנים כאלו) עם הסטנדרט הקהילתי.

לגבי "אבקת חלב נכרי", כפי שהדבר קרוי כיום - הרי מדובר על ייצור אבקת חלב מחלב מושגח הלכתית, אך במפעל (מושגח הלכתית) שאיננו בבעלות יהודים. היו כבר מקרים שנמצא שההשגחה איננה בסדר ובמקרים כאלו מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית שללה ממוצרים כאלו את הצגתם ככשרים לשיווק בישראל. מי שנמצא בחוץ לארץ ומוטרד מאבקת חלב נכרי, מוזמן לשאול רבנים מקומיים. יש ארגונים אורתודוקסיים חובקי עולם שיש בידם את כל התשובות וכל האסמכתאות מה זמין ומה לא מקובל בכל מקום ואתר.

כל מה שהבהרתי הוא האמת.

אם יש לך מידע אחר אתה מוזמן להציג אותו.

דיברתי במסודר ובאופן מאורגן.
תארגן את המחשבות, תסדר את הדברים, תנהל את הטענות.

אתה צריך לדבר עם cRc.

אתה צריך לדבר עם OU.

אתה צריך לדבר עם Triangle K.

אתה צריך לדבר עם מחלקת הכשרות של RCA.

מה שרלוונטי לטורונטו כנראה לא רלוונטי לחלקים רבים אחרים באמריקה.

לגבי הנקודה השלישית, זה בדיוק ההבדל בין התיאורטי לבין המעשי. וזו הסיבה שכל הדיון עובר לשאלה של בעלות וכדומה.

אני מניח שזה גם פוטר אותי מלהתייחס לנקודה האחרונה, כי היכא דהותר הותר, ומה לי טעם זה או טעם אחר. כלומר, אני התייחסתי לנקודה שעלולה להיות בעייתית אפילו בימינו עם כל ההסדרה שבכל עניין, והראיתי שגם לגביה כבר ישבו חכמי ישראל וגדרו גדר והתקינו תקנות, ויפה הכל עשו. ועל אחת כמה וכמה שבמחלקת הכשרות של הרבנות הראשית יושבים על מדין אנשים משכמם ומעלה.

- דיברתי איתם.
- מכיר בהחלט מקומות כאלו (בעיקר באילינוי).
- מתכוון, הן בהקשר המיסטי והן בהקשר המדרשי, שלא אמור בכלל להיות מצב בחיי יהודי מודרני של היזקקות לחלב נכרי כמשמעו התלמודי.

על מה אתה מדבר בכלל?

סכין מתחדדת בירך חברתה.
הכל טוב מאוד.

מוצרים שיש בהם אבקת חלב נכרי ע"פ רוב הם בעייתים מצדדים אחרים כמו:

-בישול עכו"ם לספרדים (שמקפידים רק לפי האשכנזים).

-ביטול איסור ברוב לכתחילה (אף שאפשר להרבה משיטות האחרונים להקל לקנות ממי שמבטל איסור לכתחילה).

- ג'לטין דגים במוצרי חלב (לשיטה שאוסרת כמו הרב מרדכי אליהו זצ"ל) או ג'לטין בהמה טמאה (שיש שמתירים אבל היום זה סיפור אחר לגמרי)

ויש עוד הרבה דברים...

לגבי אבקת חלב:

הדעות הנפוצות הם של הרב עובדיה והרב אליהו:

הרב עובדיה התיר אך כתב שהירא השמיים יחמיר על עצמו.

והרב אליהו אסר (מפני שהיום זה בעייתי)

1. שמבשלים לדוגמא את הבצק של המאכל שיש בו את האבקת חלב וכן כל מיני דברים שמבשלים אותם (שבלי בישול לא היה אפשר לאוכלם) ויש הרבה דברים, מספיק לראות את הרכיבים ולהבין שיש דברים שבישלו אותם כי הם לא נאכלים כמו שהם חי.

2. לדוגמא יש מעדן שיש בו ג'לטין דגים.

3. אין קשר, אבל ע"פ רוב מי שנותן הכשר לאבקת חלב עכו"ם גם מתיר ביטול איסור לכתחילה וכדו' וגם אולי ג'לטין דגים עם חלב.

לפי השו"ע אין בעיה ג'לטין מבהמה לא טהורה, הבעיה היום שהג'לטין נותן טעם או לחילופין דבר המעמיד, ולכן היום הרבה מאוד פוסקים אוסרים מכל וכל ג'לטין מבהמה לא טהורה.

לא מכיר היום מוצר כזה..

מה שאני בה להגיד שההכשרים שנותנים הכשר לאבקת חלב עכו"ם אז גם מקלים בעוד המון דברים שהם לפי ההלכה רק בדיעבד גדול.

אני אישית היום משתדל ללכת כמו הרב מרדכי אליהו וכמו שאני לומד בהלכה (אני לומד בכולל הלכה)

עוד משהו קטן שחשוב לדעת ובטח כבר נאמר:

לבני חו"ל התירו הרבה מאוד דברים גם בזמן הגמרא וגם בימינו, לכן אין מקום להביא שקהלה מסוימת בחו"ל סומכת על כשרות מסוימת.. כי ע"פ רוב (אחרי בדיקה) מה שנחשב בחו"ל בד"צ למהדרין פה בארץ זה יהיה ברמה של כשרות של רבנות רגילה או רבנות מהדרין.. (אין לי בעיה עם הכשרות של הרבנות)... לכן זה ממש לא שייך להביא שהחרדים בחו"ל סומכים על הכשר מסוים.. 

אפילו שיש לדון ביחס לחלק מדבריך האם הם שייכים לכל:

1. ספרדים החמירו יותר בבישולי עכו"ם מאשכנים, אבל עדיין תמוה לי כיצד יש בעיה של בישולי עכו"ם ב"אבקת חלב", הרי אבקת חלב לא עולה על שלחן מלכים. (המוצר הסופי עולה, אבל לא האבקה עצמה)

2. דגים עם חלב נתון במחלוקת ואתה צודק שיש שהחמירו בזה. (הרב מרדכי אליהו הוא דוגמה מובהקת לפוסק "בן דורנו" שהחמיר בכך.

נכון שזה לא מעיד לעניין של חומרות, אבל זה מעיד שרבים סומכים על כך.

אבל אינני בקי במקורות ביחס לנושא זה.

שיש לנו כלל 'חמירא סכנתא מאיסורא' וזה אפילו אחד לאלף..

(שאלתי על זה את הרב יוסף אליהו בנו של הרב מרדכי אליהו וראש כולל דרכי הוראה לרבנים- והוא ענה לי שזה בגלל הסיבה שאמרתי..)

אבל עדיין זה עשוי מג'לטין דגים

1. לא אמרתי שהבישול של האבקה הוא של עכו"ם, אמרתי שבדר"כ הכשרויות שנותנות הכשר לאבקת חלב עכו"ם לא מקפידות שלא יהיה בישול עכו"ם אף לדעת הספרדים.

המוצרים של אבקת חלב כן עולים על שולחן מלכים

בכל מקרה גם אם תגיד שלא, יש הרבה דברים אחרים שיכולים להיות בעייתים כמו שכתבתי למעלה

לדוגמא צ'יפס טונה בקופסת שימורים וכדו'.. יש כשרות שלא יקפידו על בישול עכו"ם גם לדעת הספרדים (כמו הבד"צ העדה חרדית שלא מקפידים כלל על זה) לכן צריך לבדוק עם הגוף האם הפעם הוא החמיר כמו לדעת מרן הש"ע.

לגבי הרכיבים- כל רכיב שאינו נאכל כמו שהוא חי ולא משנה מה הוא יהיה, אם הוא נמצא בדבר זה סימן שצריך אותו ואם צריך אותו הרי חל עליו דין בישול עכו"ם... הדבר היחיד שאתה יכול להגיד שהוא בטל ברוב.. אבל גם פה זה בעיה יש לנו כלל 'שלא מבטלים איסור לכתחילה'...

בקיצור שאלתי רבנים ובררתי קצת בנושא וזה מאוד בעייתי לספרדים.

יהודי אחד בארה"ב רואה שלחבר שלו יש פרה בבית.

אז הוא שואל אותו מה אתה נותן לה לאכול?

עונה לו: חלב.

- ומה היא נותנת לך?

- חלב.

- אז מה יוצא לך מזה?

- אני נותן לה חלב עכו"ם ומקבל חלב ישראל..

שמי שבאמת רוצה להגיע לאנשהו, יכול לעשות את זה.

רווק או נשוי אם יש לך כריזמה וכוחות אפשר להגיע רחוק עד אינסוף.

כמה תלמידי ישיבה רווקים בני 30 יש בעולם שלנו? לפני שמתחילים לשנות סדרי עולם, כמו שהוא רוצה כביכול, בוא נראה בכלל עד כמה הבעיה דורשת את זה.

אולי מה שצריך לפתור קודם זה את הרווקות המאוחרת. לא?

נניח, בסוף ישיבת ההסדר, מה יחס הנשארים בין רווקים לנשואים?

האם זה דומה ליחס בשנתון?

זה טוב או לא?

אבל אני חושב שיש כאלה שבתור אברכים היו נשארים עוד קצת בישיבה, אבל בתור רווקים הם לא מוצאים את מקומם

היא מענה נכון, או באמת ריאלי מבחינת כמות האנשים (במיוחד שכל אחד רוצה דווקא את הסגנון שלו, וזה מובן. גם גושניק לא יבוא לרווקיה הפוטנציאלית של הר המור).

הפיתרון הפשוט ביותר הוא לשנות במעט את מבנה הכולל כך שיקבל גם רווקים מעל גיל מסויים שבו ברור שהם במצב הקשה של רווקות מאוחרת.

או לחילופין, לחשוב על פתרונות בנוגע לרווקות המאוחרת. זה עדיף על פני ריצת רגליים לשנות סדרי עולם.

לסדרי עולם יש סיבה. חז"ל דיברו לא מעט על חשיבות היות האדם נשוי כדי שיתעטף בטלית, כדי שיעלה חזן (לפחות בימים נוראים), "כל השרוי בלא אישה כשרוי בלא תורה", "ויקרא את שמם אדם", וכיוצא בזה מדבריהם.

שמי שמגיע לרווקות מאוחרת חווה מספיק מצוקה בשביל שנקל מעליו מעט, ולא נקדש את המצוקה שלו..

לא מדובר בביצת רווקים. מדובר על לדעת לתת להם את מקומם בתוך המוסדות הקיימים. אגב, יש מקומות שעושים את זה יופי. כמדומני.

וברור שכל זה לא סותר את פתירת הרווקות מהשורש. אבל עד אז יש נפשות שלא פשוט להן..

לפעמים הופכים נמלה לפיל, ולפעמים יוצרים בעיה יש מאין.

לאיזה משרות בדיוק לא מתקבלים רווקים? ולאיזה כן? כמה רווקים מבוגרים בכלל יש בסוגיה הזו? בהנחה שנמצא כאלה מקומות, מה הנימוקים שלהם?

כמו כן, האם יש לנו עניין, כחברה דתית שרואה ערך בהקמת משפחה, לייצר פיתרון שיקל על הרווקים לא לפתור את רווקותם או לייצר פיתרון שיפתור את רווקותם. אני אישית מאמין שרווקות מאוחרת (כמובן תלוי בגיל, ולא ביחס לחבר'ה שמתאברכים דווקא) מעידה שאכן הרווק או הרווקה צריכים לפתור משהו בתוך עצמם, לא משנה אם מוסרית, מידותית, נפשית, או משהו אחר.

מי שבא לתת מוסר לציבור שלם (אלא אם הוא מדבר דווקא על מעגלי הר עציון) ולדבר על "שינוי סדרי בראשית" ראוי לו לכל הפחות לבוא עם שיעורי בית מוכנים. הלא כן?

זה לא מעיקר הדיון, אבל רואה לנכון להוסיף.

יש בעולם 8.3 מיליארד בני אדם. הסיכוי שמתוך כולם אדם יפגוש דווקא במעגלים שלו, בגאוגרפיה שלו, בסביבה שלו, את הרסיס הנשמתי המשלים שלו הוא 1 ל8.3 מיליארד. ובכל זאת אנשים מתחתנים ומוצאים אושר והתאמה.

אנחנו גם יודעים, מהמציאות (אבלאפילו מחז"ל!) שלאיש או לאישה יכולים להיות כמה זיווגים.

כלומר, לכל נשמה יש מגוון של נשמות שיכולות להתאים לה. והקב"ה מזווג זיווגים וכו', בדיוק מהסיבה שאין שום סבירות שהחצי הבדיוק בדיוק שלך יפול לידך מכל האנשים על הגלובוס.

גם אדם שיצא עם 200 בנות לא משפר בהרבה את סיכוייו, אם נקבל את ההנחה שלכל אחד יש את החצי הבדיוק חצי שלו. 200 מתוך 8,300,000,000 זה עדיין טיפה בים.

לכן, אם מישהו הגיע או הגיעה לרווקות מאוחרת, אני אישית סבור שכנראה מדובר בעניין פנימי של האדם שהוא צריך למצוא. כמובן גם יכול להיות סתם מזל רע, אבל זה מבחינתי האפשרות האחרונה.

את הרעיון הזה שמעתי לפני כמה שנים מפסיכולוג קנדי, אבל השתכנעתי.

ואם מצמצמים למגזר, אז האחוז גבוה הרבה יותר וההפרש בין 1 ל200 הוא עצום.

ממילא, כל הטענה שלו שגויה

אתה מניח שבהכרח הנשמה התאומה ממש זהה ומתאימה שלך נולדה כבר יהודיה. אין סיבה לעשות את זה.

אם המספרים זה דווקא מה שמפריע לך אז תרחיב את זה להיסטוריה כולה ולשנות דור. אתה מניח שמכל היהודים בהיסטוריה דווקא אתה והנשמה הבדיוק-בדיוק חצי שלך התגלגלתם לאותה תקופה ובפרק זמן שמאפשר נישואים, וכו וכן הלאה.

ממילא, היא קיימת.

והם מתחתנים עם יהודים מלידה, מה שאומר שייתכן והנשמה התאומה שלך עוד צריכה להתגייר כדי להתחתן איתך.

יחד עם זאת, זה בהחלט מקל עליך כי כמה כבר מתגיירות. יהיה לך יותר קל לחפש ביניהן... אלא אם כח כמובן הגברת עוד לא התגיירה ואז תצטרך לחפש בין הרבה גויות בין הרבה עמים

בישיבות החרדיות הכוללים בדרך כלל לא שייכים לישיבות וגם אם כן, הם מסגרת נפרדת. ממילא לבחור בן 25 כבר אין חברים בגילו.

בישיבות הציוניות, אברכים על פי רוב נשארים בישיבה, גם תכניות הלימוד הלכה - הם על פי רוב בתוך הישיבות כך שהחברים נשארים, גם אם הם הולכים בערב. גם בכוללים מובחנים, כמו 'ארץ חמדה', מקבלים רווקים מתאימים.

ומלגות טכניות.

אני דוקא חושב שהבעיה מתחילה כבר קודם, בהשתייכות חברתית. אבל אולי אני טועה.

מבין גם את המורכבות החברתית, גם אם החברים בישיבה, הם הולכים בערב הביתה, הם לא נמצאים בסעודות שבת וכו'. בישיבות גדולות (כמו מרכז הרב בה למדתי) עדיין יהיו מספיק, במקומות קטנים, בחור עלול למצוא את עצמו אחד היחידים בחדר אוכל.

כן מכיר כמה וכמה שהתקבלו להיות מחנכים וכד', אפילו מכיר מנהל ישיבה תיכונית רווק.

ומזדהה לגמרי עם הסיטואציה.

העצה הכי טובה, לדעתי, היא שילך לאן שהולכים החברים. קודם כל כדי לסגור מקום ולא ליפול בין הכיסאות.

לאחר מכן, שיזכור שתמיד אפשר לעבור בין מקומות, אפילו אם הולכת להיות לו נדידה של זמן חורף עד שימצא את מקומו.

השיר הוא יותר מעין סטיארה פחות ממש תיאור המציאות 

אבל תגובה מעניית תודה רבה

איפה אפשר לשמוע את השיר?

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

אני לא באמת מבין בחוקים...

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר

המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות

אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…

יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

אלא הוראה

אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.

כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.

רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.

אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג

הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית

לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל

והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר

מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)

ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.

חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.

כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.

מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים

בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

לק"י

וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?