למה להתעסק עם זה?

זה חלב פרה שלא נחלב בהשגחת יהודי.

אחת הסגולות הנפוצות שלו היא ספיקות באמונה.

תראה מה קורה כאן. תראה איך אנשים מבלבלים את היוצרות. ברור שדרוש סדר בעניין.

היום כשאומרים "חלב ישראל" אין הכוונה לשאלת החליבה עצמה אלא לשאלת הבעלות על החלב (כלומר על המחלבה, על המתקנים ולמעשה על התהליך והשיווק כולו). זאת מפני שגם "חלב נכרי" זוכה להשגחה ולכשרות ואין יהודי אורתודוקסי בעולם שיצרוך חלב שאיננו בהשגחה (אולי פרט לישראלים בטיולים ש"שמעו שכאן זה בסדר", אבל זה מפני שהם לא שאלו רב).

לכן, ברור שמה שקרוי כיום "חלב ישראל" הוא חומרא על חומרא על חומרא, וזה גם מתבטא במחיר. יש יהודים חרדים באמריקה שרוב השנה כמעט לא צורכים חלב ומוצריו בגלל הזינוק במחירי "חלב ישראל". לעתים יבוא מוצרי חלב מישראל לשם זול יותר מאשר הייצור המקומי שקרוי "חלב ישראל". ולכן ברור שכל הדיון בשאלת ההיתרים של הרב פינשטיין ושאר המובאות ההלכתיות כאן פשוט אינם רלוונטיים, כי השאלה איננה אם יש "השגחת מדינה" שכביכול מסתמכים עליה. גם מה שקרוי חלב נכרי - אך כשר - עבר השגחה, כגון בהרבה מהמחלבות במדינת ויסקונסין הידועה באמריקה כ"ארץ החלב" (dairyland). ולכן גם השיקולים הקבליים המיסטיים אינם שייכים ואף חסרי ערך, שהרי באמת אין כאן חלב שנחלב באיזה "קולחוז רחוק על ידי קוזאק נוראי שהביא אותו בכדים ליהודי העיירה" וכיוצא בכך. כשיש כיום חותמת כשרות על חלב בחוץ לארץ, על אף שהוא "חלב נכרי", זה נעשה תחת השגחה לא פחותה מהשגחת רבנות בישראל.

מה שקרוי כיום "חלב נכרי" - אם הוא בהשגחה - הוא בסדר גמור הלכתית, וכל איסור לגביו אינו אלא מנהג חסידות בעלמא. שכפי שהסברתי, לעתים גורם יותר נזק מתועלת. קהילות נהרסו כשהחלו מחלוקות פנימיות בעניינים אלו, ומשפחות ירדו ברמת חייהן כשהחלו צרות (ונכחתי במקומות ובזמנים כאלו) עם הסטנדרט הקהילתי.

לגבי "אבקת חלב נכרי", כפי שהדבר קרוי כיום - הרי מדובר על ייצור אבקת חלב מחלב מושגח הלכתית, אך במפעל (מושגח הלכתית) שאיננו בבעלות יהודים. היו כבר מקרים שנמצא שההשגחה איננה בסדר ובמקרים כאלו מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית שללה ממוצרים כאלו את הצגתם ככשרים לשיווק בישראל. מי שנמצא בחוץ לארץ ומוטרד מאבקת חלב נכרי, מוזמן לשאול רבנים מקומיים. יש ארגונים אורתודוקסיים חובקי עולם שיש בידם את כל התשובות וכל האסמכתאות מה זמין ומה לא מקובל בכל מקום ואתר.

כל מה שהבהרתי הוא האמת.

אם יש לך מידע אחר אתה מוזמן להציג אותו.

דיברתי במסודר ובאופן מאורגן.
תארגן את המחשבות, תסדר את הדברים, תנהל את הטענות.

אתה צריך לדבר עם cRc.

אתה צריך לדבר עם OU.

אתה צריך לדבר עם Triangle K.

אתה צריך לדבר עם מחלקת הכשרות של RCA.

מה שרלוונטי לטורונטו כנראה לא רלוונטי לחלקים רבים אחרים באמריקה.

לגבי הנקודה השלישית, זה בדיוק ההבדל בין התיאורטי לבין המעשי. וזו הסיבה שכל הדיון עובר לשאלה של בעלות וכדומה.

אני מניח שזה גם פוטר אותי מלהתייחס לנקודה האחרונה, כי היכא דהותר הותר, ומה לי טעם זה או טעם אחר. כלומר, אני התייחסתי לנקודה שעלולה להיות בעייתית אפילו בימינו עם כל ההסדרה שבכל עניין, והראיתי שגם לגביה כבר ישבו חכמי ישראל וגדרו גדר והתקינו תקנות, ויפה הכל עשו. ועל אחת כמה וכמה שבמחלקת הכשרות של הרבנות הראשית יושבים על מדין אנשים משכמם ומעלה.

- דיברתי איתם.
- מכיר בהחלט מקומות כאלו (בעיקר באילינוי).
- מתכוון, הן בהקשר המיסטי והן בהקשר המדרשי, שלא אמור בכלל להיות מצב בחיי יהודי מודרני של היזקקות לחלב נכרי כמשמעו התלמודי.

על מה אתה מדבר בכלל?

סכין מתחדדת בירך חברתה.
הכל טוב מאוד.

מוצרים שיש בהם אבקת חלב נכרי ע"פ רוב הם בעייתים מצדדים אחרים כמו:

-בישול עכו"ם לספרדים (שמקפידים רק לפי האשכנזים).

-ביטול איסור ברוב לכתחילה (אף שאפשר להרבה משיטות האחרונים להקל לקנות ממי שמבטל איסור לכתחילה).

- ג'לטין דגים במוצרי חלב (לשיטה שאוסרת כמו הרב מרדכי אליהו זצ"ל) או ג'לטין בהמה טמאה (שיש שמתירים אבל היום זה סיפור אחר לגמרי)

ויש עוד הרבה דברים...

לגבי אבקת חלב:

הדעות הנפוצות הם של הרב עובדיה והרב אליהו:

הרב עובדיה התיר אך כתב שהירא השמיים יחמיר על עצמו.

והרב אליהו אסר (מפני שהיום זה בעייתי)

1. שמבשלים לדוגמא את הבצק של המאכל שיש בו את האבקת חלב וכן כל מיני דברים שמבשלים אותם (שבלי בישול לא היה אפשר לאוכלם) ויש הרבה דברים, מספיק לראות את הרכיבים ולהבין שיש דברים שבישלו אותם כי הם לא נאכלים כמו שהם חי.

2. לדוגמא יש מעדן שיש בו ג'לטין דגים.

3. אין קשר, אבל ע"פ רוב מי שנותן הכשר לאבקת חלב עכו"ם גם מתיר ביטול איסור לכתחילה וכדו' וגם אולי ג'לטין דגים עם חלב.

לפי השו"ע אין בעיה ג'לטין מבהמה לא טהורה, הבעיה היום שהג'לטין נותן טעם או לחילופין דבר המעמיד, ולכן היום הרבה מאוד פוסקים אוסרים מכל וכל ג'לטין מבהמה לא טהורה.

לא מכיר היום מוצר כזה..

מה שאני בה להגיד שההכשרים שנותנים הכשר לאבקת חלב עכו"ם אז גם מקלים בעוד המון דברים שהם לפי ההלכה רק בדיעבד גדול.

אני אישית היום משתדל ללכת כמו הרב מרדכי אליהו וכמו שאני לומד בהלכה (אני לומד בכולל הלכה)

עוד משהו קטן שחשוב לדעת ובטח כבר נאמר:

לבני חו"ל התירו הרבה מאוד דברים גם בזמן הגמרא וגם בימינו, לכן אין מקום להביא שקהלה מסוימת בחו"ל סומכת על כשרות מסוימת.. כי ע"פ רוב (אחרי בדיקה) מה שנחשב בחו"ל בד"צ למהדרין פה בארץ זה יהיה ברמה של כשרות של רבנות רגילה או רבנות מהדרין.. (אין לי בעיה עם הכשרות של הרבנות)... לכן זה ממש לא שייך להביא שהחרדים בחו"ל סומכים על הכשר מסוים.. 

אפילו שיש לדון ביחס לחלק מדבריך האם הם שייכים לכל:

1. ספרדים החמירו יותר בבישולי עכו"ם מאשכנים, אבל עדיין תמוה לי כיצד יש בעיה של בישולי עכו"ם ב"אבקת חלב", הרי אבקת חלב לא עולה על שלחן מלכים. (המוצר הסופי עולה, אבל לא האבקה עצמה)

2. דגים עם חלב נתון במחלוקת ואתה צודק שיש שהחמירו בזה. (הרב מרדכי אליהו הוא דוגמה מובהקת לפוסק "בן דורנו" שהחמיר בכך.

נכון שזה לא מעיד לעניין של חומרות, אבל זה מעיד שרבים סומכים על כך.

אבל אינני בקי במקורות ביחס לנושא זה.

שיש לנו כלל 'חמירא סכנתא מאיסורא' וזה אפילו אחד לאלף..

(שאלתי על זה את הרב יוסף אליהו בנו של הרב מרדכי אליהו וראש כולל דרכי הוראה לרבנים- והוא ענה לי שזה בגלל הסיבה שאמרתי..)

אבל עדיין זה עשוי מג'לטין דגים

1. לא אמרתי שהבישול של האבקה הוא של עכו"ם, אמרתי שבדר"כ הכשרויות שנותנות הכשר לאבקת חלב עכו"ם לא מקפידות שלא יהיה בישול עכו"ם אף לדעת הספרדים.

המוצרים של אבקת חלב כן עולים על שולחן מלכים

בכל מקרה גם אם תגיד שלא, יש הרבה דברים אחרים שיכולים להיות בעייתים כמו שכתבתי למעלה

לדוגמא צ'יפס טונה בקופסת שימורים וכדו'.. יש כשרות שלא יקפידו על בישול עכו"ם גם לדעת הספרדים (כמו הבד"צ העדה חרדית שלא מקפידים כלל על זה) לכן צריך לבדוק עם הגוף האם הפעם הוא החמיר כמו לדעת מרן הש"ע.

לגבי הרכיבים- כל רכיב שאינו נאכל כמו שהוא חי ולא משנה מה הוא יהיה, אם הוא נמצא בדבר זה סימן שצריך אותו ואם צריך אותו הרי חל עליו דין בישול עכו"ם... הדבר היחיד שאתה יכול להגיד שהוא בטל ברוב.. אבל גם פה זה בעיה יש לנו כלל 'שלא מבטלים איסור לכתחילה'...

בקיצור שאלתי רבנים ובררתי קצת בנושא וזה מאוד בעייתי לספרדים.

אני פשוט לא מספיק מתמצא בנושא ורק אומר ממה ששמעתי וממה שבדקתי לפני הרבה זמן..

יהודי אחד בארה"ב רואה שלחבר שלו יש פרה בבית.

אז הוא שואל אותו מה אתה נותן לה לאכול?

עונה לו: חלב.

- ומה היא נותנת לך?

- חלב.

- אז מה יוצא לך מזה?

- אני נותן לה חלב עכו"ם ומקבל חלב ישראל..

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

ומה הוא רוצה?

אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)

כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.

אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.

(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....

מעדיף לא לפרט

אתה?

לא מפרט

רק צריך להתקין בוט שימנע מלכתוב הודעות בזמן הסדרים..

יושב בזמן סד"ע ומסתכל בפורומים של ערוץ 7.

איך יוצאים מזה?

נראה לי שישבת כאן כבר מסדר בוקר.

אבל יאללה תעלה סוגיה שהיית אמור ללמוד היום, או הסוגייה אחרונה שלמדת לפני המשבר, ונתחיל להתפלפל כמו בני ישיבות.

אני כאן

תחילת גיטין.

תקנת בפנובפ"נ,

מה קורה אם לא קויימה?

זה מסובך אחי,

לפי רבה - אם בית הדין חושש שהגט לא נכתב לשמה, אז אין המון מה לעשות... והחשש מתעצם לגעת תוספות (ב שבני חו"ל חולקים על ההלכה "וכתב לה - לשמה". כמובן ש"לאחר שלמדו" זה יותר קל כמו שהגמרא אומרת בהמשך. (אגב נדמה לי שהראב"ד פוסק כדעת רבה, כלומר שרבה אית ליה דרבא אז תכלס חוששים לשני הדברים).

לפי רבא, בגדול העניין יותר קל, כי הבלגן הוא למקרה שיהיה ערעור (כי אם אין ערעור אנחנו לא חוששים מעצמינו, כי משום עיגונה הקילו בה רבנן, כמו שכותב התוספות בתחילת הדיבור האחרון בדף ב.). עכשיו תראה, בעיקרון רשי בדף ג. נותן שני פירושים מה עוזר הפנוב"נ לפי רבא: 1. מרגע שהשליח אומר, הבעל יתבייש לערער. 2. הבעל עצמו כבר לא יהיה נאמן. ככה שתכלס אם לפי הפירוש הראשון, אז אין כאן עניין גדול.

מצד שני, צריך לקחת בחשבון את מחלוקת התוספות בדף ג. (בדעת ר"י), שגם אם הבעל מערער לא מאמינים לו, לעומת דעת הכפתור ופרח (נדמה לי איפשהו בפרק י) שאם הבעל עודה בלגן אז מאמינים לו ופוסלים את הגט. כך שהאמירה של בפנוב"נ או הכרחית או כמעט חסרת משמעות, ואז זה בעיקר כמו שאומר התוספות ש"בעל מידק דייק" הכוונה שמתלכחילה הוא מדייק ונזהר, וזו המטרה של האמירה.

הקיצור, לפי רבא זו תקנה שבאה להגן על מצבים מסובכים ולא ממש פותרת בעיות ספציפיות. אז זה לא נורא כל כך. אבל לפי רבה זה די בלגן אם הבחור לא אמר... (למרות שבפיכח ונתחרש לא גזרו חכמים, כך שאולי זה לא סוף העולם, כי רוב בקיאים הם).

מתוך רצון לא רק לקשקש מהזיכרון...

אז ככה, אם השליח לא אמר בפני נכתב וכו', זו מחלוקת בין רבי מאיר לחכמים בברייתא בדף ה:, והלכה כדעת חכמים שזה לא נורא רק שיחזור ויעשה את הפעולה ויאמר.

ולגבי השאלה מה קורה אם הבעל מערער אחרי שאמר בפנוב"נ, אז ראיתי שכבר בירודלמי יש התייחסות לזה ונאמר כך: "אמר ר' יוסי: חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, היקלתה עליה בסוף שאם בא ועירער עררו בטל".

מבחינתי באמת הדיון מתחיל מהמח' תנאים הזו;

לפי ר"מ כל המשנה בגיטין ממטבע שטבעו חכמים הגט פסול, שזה מעניין כי לכ' מדאורייתא כשר, בעצם, היא עדיין נשואה ומותרת לבעלה הראשון? רק כי השליח לא אמר בפנופ"נ,
 

לפי חכמים - כשר, אז מה התוקף של התקנה? מה קורה אם לא מקיימים אותה? הכל טוב?!

הרי הברייתא בעצמה ממשיכה "כיצד יעשה...". השאלה היא מה קורה אם הוא לא עשה את זה.

מצד שני, באמת לא מובן מה הטעם של רבי מאיר. הרי תכלס מדובר בחשש רחוק, כי רוב הדיינים בקיאים בלשמה (וכאן רבי מאיר לא אמור לחשוש למיעוטא, כפי שמסבירה הגמרא), ומן התורה עדים החתומים על השטר נעשה כמי שמחקרה עדותם בבית דין. אז למה היא פסולה מן התורה?

(נדמה לי שיש תוספות בדף ה על חלק מהנושאים האלה, אבל אני כבר צריך ללכת לישון כדי לקום מחר לסדר בוקר )

אבל לא מספיק הייתי מרוכז בו,

לפתע עלתה לי התובנה שבעצם הסוגיא שלי בסדרי בוקר בשבועות האחרונים היא זו; 'ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה'?!

מסכת גיטין אחת ה.... פשוט אחת המדהימותתת!!!

יש בה כל כך הרבה פרטים והיבטים, שהסיכוי להתעמק ולהבין הכל, זה כמעט אפסי. תסתכל רק על הסוגיה של רבה ורבא, איך אותה מדנה יכולה לקבל משמעות גם של שאלה הלכתית עקרונית (לשמה) וגם של שאלה עובדתית (קיום השטר) ואתה עומד מול משנה עם 100 דוגמאות (גבולות הארץ? סמוכות ומובלעות? עולי בבל ועולי מצרים - לפי רהינו תם?) ועוד משפטים דו משמעיים ושאלות טכניות של שליח להולכה, הבאה וקבלה; אישה שהביאה, עבד שהביא, בעל שהביא; עד נעשה דיין; עדי חתימה או עדי מסירה (וכמה שיטות מפשרות...). חתיכת סלט לא הגיוני, וזה עוד לפני שכל המצב מתהפך - לאחר שלמדו, מלתא דלא שכיחא וכו וכו.

נראה לך שאפשר לעשות את זה תוך כדי שינה? או תוך כדי ריחיים על צווארו???

עזוב אותך, אל תנסה לבלוע הכל. קח את מה שהכי הכי חשוב בישיבה: האווירה, החידוש, היצירתיות והרעיונות שעולים. אהבת תורה מהברק שלה. זה ימלא לך מצברים וזה מה שחשוב לך עכשיו!!

אתה הרי מכיר את הסיפור על "עולא אקלע לבבל" (בתענית וגם בפסחים), שבהתחלה היה מאוכזב איך אנשים שככה חוגגים לא לומדים תורה, אבל בדיעבד הוא הבין שהאנשים כל כך סובלים שצריך להודות שמישהו בכל זאת לומד תורה...

תשמח שאתה מנסה, שאתה משקיע, שאתה רוצה. תשמר את זה! בסוף תצליח ובענק!!!

ואל תשכח שאתה גם חייב: "וכי עני היית יותר מהלל?" (הסיפור הידוע ביומא)

היית יכול כבר לתקן את הטעות בכותרת, על הדרך

..

אז בצפון נראה לי זה מעלה גלבוע (לא כזה מכיר אבל נראה לי).

במרכז יותר אז יש את הר עציון, מעלה אדומים, ירוחם, עתניאל, מחנים, אורות שאול בתל אביב.

אם אתה מחפש משהו כמו שיח (סגנון הרב שגר אם אני לא טועה?) אז נראה אולי מחנים או עתניאל? לא זוכר בדיוק. בצפון לא יודע אם יש כזה סגנון אולי יש במעלה גלבוע אבל לא יודע באמת. ולא יודע מה הסגנון בנהריה או עכו

וכן מחנים

מישהו שאני מכיר שלמד במחניים, אם זה חשוב

או מעלה גלבוע?

ישיבת מעלה גלבוע 

אבל אני לא מספיק בקיא בהגותו ובישיבה הנ"ל..

יש את ישיבת ראש פינה

בית מדרש ראש פינה 

ו

ממליץ מאוד לבדוק את ישיבת חב"ד במגדל העמק.
מקום שלומדים בו ברמה מאוד גבוהה, עם סגנון חשיבה שמדמה את הסגנון המקורי של חסידי חבד לדורות - עם חקירה מעמיקה ודורשת אמת מוחלקת... שווה לנסות!

אם הכוונה לרמת לימוד גבוהה אז יש את קרית שמונה באזור הצפון והמון ישיבות באזור המרכז וירושלים

אם זה דיכאון אמיתי, כדאי לשתף דמות מקצועית וגם רופא צבאי.

ואולי למכינה

ההחלטות שתקבל יכולות להיות משמעותיות ובלתי הפיכות, ולכן קודל כל חשוב שתשים לב לזה ותשקול צעדים בזהירות.

כמו שאמרו פה, ייתכנו כמה סוגי קשיים:

1. קושי בלימוד ובסף הדרישות הישיבתיות - כנראה מרבית האנשים חוטפים איזה שוק כשהם מגיעים לזה, אבל זה טבעי. האם ניסית לדבר עם ר"מ בישיבה שרתה נמצא בה? יכול להיות שבירור פנימי כזה יעזור לך להתפקס ולמצוא את המסלול שיהיה טוב לך.

2. חוסר התאמה עם הישיבה - זה קורה. למרות שחיפשנו ועשינו שבושים, אולי בחרנו לא נכון. יכול להיות שמעבר לישיבה אחרת זה כל מה שאתה צריך. סגנון לימוד אחר, סגנון חברתי אחר, סגנון אחר של גישה, מיקום אחר, וכדומה. אולי ישיבה גבוהה ולא הסדר, אולי מכינה ולא ישיבה. יש כל מיני אופציות, ואולי אתה צריך משהו מהאפשרויות האחרות.

3. רצון לצבא - יכול להיות שפשוט הצבא מדבר אליך חזק. זו גם אפשרות. באופן אישי אני חושב שתקופה בישיבות/מכינות זה חשוב לעיצוב העולם הפנימי שלך (מידות, תפישת עולם, עולם רעיוני), להרחבת ההשכלה התורנית שלך (הלכה, גמרא, ספרות אמונית, וכו), וליציבות מנטלית שנולדת משני הדברים הקודמים.

אגב, אם בעניין הצבא מה שמפריע לך זה העניין של שירות מקוצר, אז זה פתיר. אחרי שתסיים את תקופת הישיבה שלך, אתה בהחלט יכול להתגייס באופן רגיל. אבל בשביל זה אתה צריך ישיבה גבוהה או מכינה.

ואם אף אחד מאלה לא נראה לך מתאים, אולי הבעיה היא אחרת ושווה לשקול לפגוש איש מקצוע. אבל אלה החלטות שלא כדאי לקבל לבד, כדי לא לעשות טעויות אימפולסיביות.

בהצלחה רבה!