תרשי לי לחשוב שונה מאנשים כאן...??

המון פעמים חוסר אכילה מתבטא ברצון שישימו לב...

שיקראו לי לאכול, שישמעו אותי, ש/יראו שלא באתי לאכול, שישאלו אותי.. להרגיש חשובה למישהו, להרגיש בעניינים, להרגיש שייכת.

לפי מה שכתבת נשמע לדעתי האישית מהסתכלות מאוד מצומצמת, שיש הרבה מאוד סיכוי שזה נובע מהעניין הזה...

אולי כדאי לנסות להכניס אותה יותר ולתת לה להרגיש משמעותית בדרכים אחרות. אם זה על ידי יותר התעניינות או על ידי הקשבה וכו..

ובכל אופן- כשהיא באה לאכול- היא אוכלת או שהיא באה ובעיקר יוצאת ידי חובה?

אולי זה גם חלק מהעניין של שימת לב?

וזה לא אומר שאתן כחברות לא בסדר. ממש לא!

יכול מאוד להיות שהיא מרגישה דבר מסויים. הוא יכול להיות תואם את המציאות ויכול להיות גם כזה שפחות תואם אותה, אבל אם אנחנו לא רוצים שזה יגיע למקומות לא טובים- לדעי, כדאי מאוד לעשות מאמץ ולספק צורך מסויים בצורה טובה ונכונה מאשר שזה ידרדר ויגיע למקומות שנתחרט עליהם....

בהצלחה!

ואיזה כיף לה שיש לה חברה כמוך!

להבא כדאי לשרשר נכון, כי נראלי שהתכוונת לפותחת ולא אלי...

והיא גם אומרת לי-הנה תראי,אכלתי את זה וזה....

את יודעת אם היא אוכלת?

להגיד לצוות אם נראלך חריג.

זה לא מזיק! וגם אם נראה שכן- זה עדיף מאשר להתעלם אם צריך עזרה בזה.

בכל אופן- נשמע לי שזה כן רצון ליחס ותשומת לב..

 את צודקת......

יש כאלה שצריכים תצומת לב  ולא כל כך מקבלים את זה...

זה חשוב לשים לב

יכול להיות שזאת אנורקסיה ויכול להיות שלא.  חייבים לערב מבוגר(הורים, מורה, יועצת וכד) ולבדוק את זה באופן מקצועי.

 זה יכול להיות מסוכן.

 יכול גם להיות שלא, אבל לבד אי אפשר להחליט בעניין.

 גם אם החברה תכעס- זה עדיין חייבים לערב מבוגר.

לא...

ואוו בת כמה היא?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....