מתוסכלת ועצובהרקכדילפרוקלרגע
מרגישה לא מפורגנת
מצד המשפחה של בעלי
יש לו אח נשוי, קטן ממנו
שכל המשפחה נעמדת לו לדום
מכבדים אותו יותר
מפרגנים לו יותר
מעריכים אותו יותר
נותנים לו יותר
והכל, הכל
יותר.
ובעלי פחות.
ואני עוד יותר פחות.
ישנן דוגמאות פשוט עצובות
שמי שישמע לרגע לא יאמין
בעלי לא מייחס לזה יותר מדי חשיבות
או שכן, אבל בהדחקה.
אבל אותי זה מכניס למרה שחורה
מרגישה לא טוב עם עצמי
אני לא טובה מספיק? לא מגיע לי גם פרגון?
לא מגיע לי יחס כמו שמגיע להם?

העצבות משתלטת עלי, גובל בדכדוך כבר
כל היום חושבת רק על זה
הבטחון העצמי שלי שוקע תהומות
והקנאה..

אנא, עזרו לי.
ובבקשה, אל תציעו ייעוצים פסיכולוגיים כאלו ואחרים
כי זה פשוט לא יקרה
מנסהאמא ל6 מקסימים
אולי לנסות להתרחק קצת מהמשפחה שלו. לבלות איתם פחות. ולהיות במקומות שבהם את מרגישה יותר מוערכת, לדוגמא עם המשפחה שלך, חברים, או אפילו בבית עם הבעל, ואם יש אז עם הילדים.
ממש ממש מבינה אותךלא_כמו_כולם

אני גם מרגישה שבעלי הוא הכבשה השחורה של המשפחה

ובגלל זה גם אני מקבלת יחס פחות

פחות משתפים אותנו גם ומבקרים המון

אני משתדלת כמה שפחות להיות בקשר איתם רק מה שהכרחי

ממש כואב לי על בעלי שמצד אחד נפגע אבל לא מבין  למה בדיוק הוא לא קולט את היחס שיש כלפיו

היו לי הרבה כעס ושנאה כלפיהם בגלל זה אבל הבנתי שאני צריכה לשחרר ולתת לו לקלוט את זה לבד

ובינתיים לא לתת לו להיות יותר מדי פרייאר בצורה חכמה ועקיפה

אל תיכנסי לזה יותר מידיי. זה קורהאני לי
אצל הרבה משפחות. את יודעת מי את ואני בטוחה שאת ממש מקסימה. תחיי את חייך ואל תיתני לאף אחד להעציב או לדכא אותך. תאמיני ל שעברתי הרבה יותר וכולל כפיות טובה במשך שנים. אל תישמרי טינה פשוט תמשיכי הלאה ו תיראי שיהיה בסדר. הכל זה ניסיונות.
להתרחק, זה הפתרון היחיד שמצאתיאתי ב
לא כולם יודעים לפרגן.
ואם היחס שלהם עושה לך רע - נסו להיפגש פחות.

(לצערי, יש לי ניסיון עם משפחה לא מפרגנת וגרוע מכך...)
הם פשוט לא חושבים על זה, כנראה.ד.

זה לא אומר עלייך כלום.

 

תתעלמי לכמה זמן.

 

קודם כל שזה יצא לך מהראש.

 

מחשבות כאלה, "מייצרות את עצמן". את גורמת לעצמך להרגיש פחות וכד'.

 

חס ושלום. את לא תלויה בהם ובהערכתם. וגם לא אישיותך. כמה הם בכלל מכירים אותך באמת?..

 

 

תשמחי בעצמך, תשמחי בבעלך.

 

לפעמים זה בכלל בגלל ש"הוא הקטן". אין כל קשר לבעלך - בוודאי שלא אלייך, שזה לא בהשוואה כי את לא בת ישירה שלהם.

 

לא נעים. גם לא נורא.

 

ושי סיכוי שעם הזמן גם יהיה אחרת.

מרגישה בהכי למטה שישbengy
היי לך יקרה
 לא לא אשלח אותך לפסיכולוגים , רק מעטים מהם יכולים לעזור לך באמת.
היו לי מספיק כאלו. אוסיף ואומר, שאת מדברת על משפחת בעליך  --- אני מדבר על משפחתי שלי, אז תביני כמה אני מזדהה עם מה שאת עוברת. הודות לאל ששלח את מגעו רק במשב רוח קליל חזרתי לעמוד על הרגליים ולתפקד. אז אני אתן לך מספר עצות ותובנות שהגיעו אלי בסבל וכאב.
1. ראשית, לא ציינת אפילו בגדול במה בעליך עוסק ובמה אחיו עוסק, יש לזה משמעות מבחינת החשיבות שמשפחה מיחסת  לעיסוק , לכבוד  להכנסה למעמד החברתי בקהילה ועוד.
 
2. הכול אבל הכול הוא בתוח הראש שלנו, ולכן אני מציע לך קודם כול להיות את עצמך. תהייה שלמה עם מה שאת ומה שיש בתוכך, ואם בעלך אוהב ומפרגן לך אז אל אחת כמה וכמה. קשה לי להסביר הגיונית, אבל מה שאת מרגישה את משדרת החוצה ואז יחס הסביבה מחזיר לך כמו תמונת מראה. תקשיבי ותקשיבי טוב ---- מה איכפת לך מהם או מה הם חושבים עליך?? למה את צריכה להיכנס למערבולות בגלל --- הדפיקות שלהם , כן הדפי'ות שלהם. אם אין ביכולתם להבחין באפליה המטופשת הם הסרוטים בראש לא את. 
 
3. התגובות שלך הם טבעיות והגיוניות  -- אבל מיחסת לאחרים השפעה שלילית על חייך, אגב טבעי מאד לקנא  --- אני למשל מקנא בשחקני קולנוע שנהנים כל יום מחדש, או מכאלה שאוהבים את עבודתם עד שמפסיקה להיות.
 
את תתחילי לקחת את השליטה על חייך למה מרה שחורה למה לאבד ביטחון בגלל משפחה פגועת מוחין? ואני רציני.
 
4. תהפכי את עצמך לבוס של עצמך, אין לי מושג אם ועד כמה את משתפת את בעלך, אבל הצעתי היא לשתף אותו ,ברוגע לא בכעס לא בבכי ולא מתוך קטנות. את גם לא צריכה לקנא. פשוט שיבין שזה לא נוח לך המצב הזה ואל תאשימי אותו בכלל. ההרגשה היא שלך, השיתוף ברוגע ישחרר לחץ מתוכך ושחרור ושיתוף זה טוב.
 
5. מהיום והלאה את מגיעה אליהם עם ראש זקוף וחיוך על הפנים, לא אומללה ומסכנה , או אז תיווכחי להבין לאיזה הלם הם יכנסו.
 
נשמה חסרים לי הרבה פרטים כך שהעזרה שלי מוגבלת.
 
אתן לך דוגמה מעצמי , אמי כל הזמן אמרה לי שאני מקנא בגיסי כי הוא עשיר מצליח נוסע על רכב פאר וכו וכו.... עצבן אותי בהתחלה שהיא לא האמינה שאמרתי לה שאני מוכן להיות הומלס ולא להתחלף איתו...... מכל הלב והאמת הפנימית שלי, לעולם לא אוכל להכיל את נשמתו אישיותו וכו. בסוף הפסקתי להתעצבן........ וחיכיתי סבלנות כשמשהוא צריך להגיע הוא יגיע בזמן שלו........ סבלנות יקרה, והעובדה שכיום באמת הגיע הזמן שלו...... וגם שלי. החיים גלגל ענק. העיקר להיות את עם האמת שלך....... רק איתה תנצחי את כל הטימטום מסביבנו. מקווה שעזרתי, והראיה שהגלגל התחיל להסתובב בזמן שלו. האמת הפנימית שלך תנצח אל תנסי להיות אף אחד אחר. תעדכני יקרה ושתהיה לך המון הצלחה , חלקתי איתך תובנות שעלו לי דמים תנסי ונראה. עדיף מאשר להטביע עצמך לתוך התהום אין לך מה להפסיד . לרשותך בכל עת שתרצי. חג שמח ושנה טובה, ואם זה עם המשפחה מותר לך לזייף קצת תובילי את השמחה והאור תהיה לראש לא לזנב. בנץ
משהו שצרם ליכבשה מתולתלת

כתבת "משפחה פגועת מוחין" 

פגוע מוחין זו לא קללה , וזה לא עלבון, וזה גם לא בהכרח טיפש או גרוע.

 

אסור לפסול אף פעם עזרה חיצונית כן גם פסיכולוגגבר42

פסיכולוג בהחלט יכול לסייע לך במצב הזה, בזה שתשוחחי על הנושא ותדברי זה כבר ישחרר לך את המועקה.

אין בושה לפנות לעזרה. אם היית חלילה חולה לא היית פונה לרופא? אותו דבר פסיכולוג. 

אם את חשה מרה שחורה ואת כועסת ומדוכדכת וזה משפיע לך על החיים, אז כן בהחלט ממליץ לך לשוחח עם בעל מקצוע. 

 

תמיד תהיי שמחה בחלקך אני יודע שזה קשה, אבל את לא יודעת מה יש לאחר שחושבים שהכל אצלו מושלם. 

לכל אחד יש חבילה משלו. 

אם את מאושרת עם בעלך והילדים בזה את צריכה להתרכז ולא בדברים חיצוניים, זאת דעתי. 

אולי המשפחה לא באמת מתכוונת למה שהיא עושה ולא מודעת אולי זה באמת הרגשה פנימית שלך. 

 

מה שמגיע לך יהיה שלך ומה שלא כנראה לא שלך, 

אל תקחי את הנושא בצורה כל כך קשה תתמקדי בדברים שמשמחים אותך ועושים לך הרגשה טובה. 

 

בהצלחה וגמר חתימה טובה.

גבר42

 

 

 

לפעמים מי שמחמיאים לו יותרמתנת חינם

הוא זה שזקוק למחמאות יותר.

כך אני חושבת.

 

כנראה שבעלך בעל אישיות חזקה,

שלא זקוק לאישורים/מחמאות חיצוניות אעפ"י שזו משפחתו.

ייתכן שהוא נתפס בעיניהם כאחד שמסתדר לבד,

זה רק שבח עבורכם.

 

בד"כ גם אנו כהורים יכולים ליפול בזה עם ילדים קטנים,

שאת הקטנים יותר והחלשים יותר או אלו שחסרי כשרונות לעומת אחרים,

אנו מעודדים יותר ומפרגנים כדי לתת להם הרגשה טובה

כי בלעדי זה הם ייפלו.

 

אני גם בעד לנסות לקחת את זה למקום הטוב שלך,

לפרגן לעצמך שאת לא תלויה בהם או במחמאות שלהם,

להאמין בטוב שבך בלי קשר לאחרים.

כל הכבוד לבעלך שלא עושה עניין משטויות!!!דע מה למעלה ממך
לא שווה לאכול את הלב בגללם ליהיות בדיכדוך ומרה שחורה!
את צריכה להיות גאה בו וללמוד ממנו איך לא נותנים לדברים שלא שייכים לכם להיכנס לארבע אמות של התא המשפחתי שהקמתם.
רק זה מה שצריך לעניין אותך בחיים התא המשפחתי המצומצם.
שתתמקדי *בטוב* שנתן לך ה' ממילא לא יכנסו לך מחשבות של קנאה בשום אדם בעולם.
לדעתי העצבות שאת נמצאת בה היא תוצאה של קנאה ולא רק בגלל היחס המפלה שמשפחתו מפגינה כלפיכם.
ולכן מציעה לך ללכת לסדנאות שיכולות לעזור לך להעצים את עצמך זה יתרום הרבה לאישיות שלך.
בהצלחה יקירה!

בעלך מפרגן לך? ואת מפרגנת לו? זה העיקר! ואם בעלךאורין

לא נעלב ממשפחתו אז אין צורך להעלב בשבילו. להיפך, תשתדלי ללמד זכות עליהם ולשמוח במשפחתיות שלכם  וזה יועיל לבעלך ויקטין את המרירות המזיקה לך כל כך

מנסיון דומה רק יותר גרוע...כתום כתום
אמא שלו ניסתה להתערב לנו והיתה מלכלכת עלי ועל משפחתיבאוזניו רק שלא היה למילים שלה בשר כי היא בכלל לא הכירה אותי ובטח לא את המשפחה שלי.ניסתה לגרום לו להתגרש! חוץ מזה שממש תמיד זילזלה בו.
הפתרון שלנו היה שבעלי פנה לרב והרב אמר לבעלי להמעיט במפגש איתם -זה כי לא היתה לבעלי שום דרך לשנות את המצב. בעיקרון זה צעד שעשוי להוביל לנתק מוחלט-כמו שקרה אצלנו אבל היה שווה לנו כי הפסקנו להיות עצבניים מכל ההתנהלות.
בעיקרון ממליצה לכם לאמץ את החשיבה שהם בעצם לא חייבים לכם כלום!!! נכון,זה נשמע לא טוב אבל שתדעי מינסיון שזה ממש מיקל על ההרגשה שאת דחויה-כשכולם מקבלים מתנות ורק בעלך מקבל בגדים משומשים ישנים שאפילו אבא שלך לא יחשוב ללבוש ואת מקבלת חלוק של זקנות לאישה צעירה -זה הפך לבדיחה מבחינתי זה היה הרגע שממש לא יכולתי ופשוט צחקתי ,נפלט לי אבל מהר מאוד עצרתי בעצמי כך שחוץ מעוד גיסה ששמה לב גם ליחס שלהם וממש ריחמה עלינו ובעיקר עלי ובאותו הרגע שצחקתי היא עזרה לי וצחקנו יחד כדי שהם לא יפגעו.
באמת אם תקחי בפרופורציות ותזכרי שאת לא באמת צריכה אישור מהם ושמה שחשוב זה הזוגיות שלכם,בינכם אז הכל יתגמד. גם כשניפגשים שבת לא חייבים להיות סגורים בבית אפשר לצאת לטייל,ללכת לבית כנסת זה יחסוך לך בזמן השהות איתם.
לא ממליצה על ניתוק קשר אלא אם את ממש סובלת.
ורק שאלה..
יש אולי מצב שבעלך ידבר עם אמא שלו ויגיד לה שהוא מאוד נפגע שזה היחס אלייך ושפה הוא לא יכול להבליג .שהוא מחוייב אלייך 100 אחוז ורוצה שתרגישי רצויה כשאתם באים אליהם לביקור כדי שתוכלו להמשיך לבוא אליהם?!
אם שיחה כזו אפשרית יכול להיות שזה יוביל לשינוי רק כדי שהם לא יאבדו את הקשר איתו כי נראה לי שהיא תבין משיחה כזו מה יכולות להיות ההשלכות ...
מנסה גם...אמא ו7 גמדים

גם בעלי היה פחות מוערך בעיני הוריו. לא העריכו את העובדה שהוא אברך, ולא העריכו אותי על כלום. היו בטוחים שעשיתי עליו מניפולציה כדי להתחתן איתו...

זה התבטא במליון ואחד דברים (לקנות לנכדים האחרים מעדנים מיוחדים, וכשאנחנו היינו מגיעים - אין כלום. משקיעים בקורנפלקס שהנכדים האחרים, וכשאנחנו היינו מגיעים - נאדה)

חמי היה נוזף תדיר בילדיי, כשגם האחרים היו משתוללים. היו מסתכלים עלי בעין לא יפה כי לא רדפתי כל היום אחרי סדר וניקיון. והיה לי, שומו שמיים, אבק בבית!!!

לאט לאט הם למדו להעריך. לפני חגים גדולים אני מגיעה ומסייעת לה בבישולים (אף אחד מהילדים האחרים מעולם לא הציע לבוא לעזור) במוצ"ש אני מקפידה לשטוף לה את הבית, מכיוון שהיא כ"כ טרחה לכבודינו, א אין סיבה שנשאיר כ"כ הרבה בלאגן וליכלוך (אף אחד מהאחרים לא הציע לעשות זאת מעולם).

נתתי למרות שיהיה לי קשה עם האיפה ואיפה שחשתי שקיימת.

 

אני החלטתי מה אעשה. לא היחס שלהם כלפי החליט בשבילי את התנהגותי.

 

היום, אחרי שנים ארוכות, הם מעריכים את ילדיי הרבה יותר מנכדיהם האחרים, מעריכים את החינוך שנתנו להם ואת הכבוד שילדיי מפגינים כלפיהם. הם מתמוגגים לראות שילדיי מנהלים איתם שיחות עמוקות כשבאים לבקר, ולא נדבקים לפלאפונים.

תתרכזי בגידול משפחתך מתוך אהבה, כבוד והערכה. השאר יבוא.

מה שלא תלוי בנו, שלא יטלטל אותנו.

במקרה הזה באמת משפחה לא בוחרים, אבל את התגובה שלנו, אנו כן בוחרים....

אהבתי את המשפט האחרון שלך האמץ אותו!דע מה למעלה ממך
מסכימה עם כל מילהמישהי כאן

אני חוויתי את זה מצד משפחתי שלא העריכה את בעלי

העריכו מאוד את גיסי (בעל של אחותי)

בנוסף דיברו רעה על משפחת בעלי

 

מה עשיתי?

1) מיעטנו לבקר במשפחתי - תמיד בתירוצים משכנעים מאוד, שלא לעורר שינאה חדשה

2) הרבינו לבקר אצל חמי וחמותי - לקבל חזרה ביטחון עצמי והערכה

3) הסתרנו את הביקורים הללו מהורי בחוכמה - כדי לא לייצר שינאה נוספת

4) הרביתי לספר להורי בטלפון על הילדים החמודים שלנו, על הצלחות של בעלי וכו'

5) בעלי התחיל לכבד את הורי יותר מהרגיל (למרות שלכאורה לא הגיע להם!)

לדוגמא: אם היה כותב איזה דבר תורה יפה היה שלוח לאבא שלי לקרוא ושואל אותו אחרי זה אם יש לו הערות או תיקונים וכד', מתקשר לאמא שלי להתעניין בשלומה, מחוות שהם לא קיבלו מאחרים

6) הידקנו/יצרנו קשרים עם אחים ואחיות שלי, כדי שיכירו את בעלי כפי שהוא וככה ההורים שלי קיבלו ד"שים עליו ועל כמה הוא שווה בדרך עקיפה

 

זה היה תהליך של 3 שנים שנגמר בטוב

ואנחנו כמובן ממשיכים באותם דברים ל"תחזוקה"

 

למה עשינו את כל זה?

כי מאוד רציתי שיהיה לילדי סבא וסבתא משני הצדדים

כי ראיתי משפחות שבמקרה דומה פשוט ניתקו קשר או החזיקו קשר צונן מאוד, וזה היה חסר להם

כי רציתי שילדי יגיעו לשמחות משפחתיות וירגישו בעינינים, שהבני דודים מכירים אותם וכו

 

מציעה לך לנסות גם אם המקרה שלך נשמע שונה, כיון שאת תופתעי לגלות עד כמה הכבוד להורים והקשר עם האחים (ולהתחיל דווקא עם מושא הבעיה, האח הקטן ההוא, שנחשב למוצלח מכם), שזה מאולץ ומוזר בהתחלה, מצליח בסוף!!

 

מה נתן לי את הכח והחוכמה להוביל את המהלך הזה (למרות שכמו אצלך היה נראה חסר סיכוי)?

קראתי מה ההלכה מחייבת בכיבוד הורים והבנתי שאנחנו מחוייבים גם אם דורכים עלינו ומשפילים אותנו ברבים

אז הבנתי שזה לא שד' רוצה להתעלל בנו, אלא שזה אתגר שהוא הוא הפתרון לבעיה שלנו!!!

"התשובה טמונה בגוף השאלה"

 

ולגבי איך שאת מרגישה (קנאה, חוסר בטחון...):

השתגעת???

איזו אישה מיוחדת את!

תראי מה אני יודעת עליך רק מלקרוא כמה מילים שכתבת פה:

את אישה תומכת לבעלך, את מעריכה אותו, את חכמה

את טיפוס מתמודד, מסרבת לשקוע ברחמים עצמיים

את לא אחת ששוברת את הכלים - שימי לב לניסוח המעודן שלך ביחס למשפחת בעלך, לעומת איך שהיית יכולה להגיב ליחס שלהם

מה פתאום לקנא? במי?

את באמת מוצלחת מאוד מאוד!!

 

 

בהצלחה לך!

 

ממש מתפעלת ממךפצלש 4


אמא ו-7 ומישהי כאן- איזה תגובות מקסימות והתנהגותאורין

מדהימה (גם שלכן וגם של הבעלים), ובעיקר- איזו חכמת הלב- יש מה ללמוד מכן!

מצטרפת, למדתי מהתגובות שלכן! מדהימות!התמסרות
גם אני למדתי המוןאתי באחרונה
מישהו פה התחתן בממילא?ארץ השוקולד

המלצות/דיס המלצות על המקום?

בעיקר מההיבט האנושי והאוכל.

מישהו/י?ארץ השוקולד

לפני 5 שנים הייתי שם אורחת. אוכל טוב, רחבה קטנהירושלמית במקור

מה זה "ההיבט האנושי"?

תודהארץ השוקולד

הכוונה לאיך העבודה עם האנשים שם?

אה. אז כאמור הייתי רק אורחתירושלמית במקור

אכן, תודה על ההערה בכל מקרהארץ השוקולד

מועיל.

מקווה שיהיו עוד תשובות

אתה רוצה עוד תשובותאריק מהדרום

אתה מתאמץ יותר מידי לדעתי על הערב הזה.

תבחר אולם בטווח הסביר, לאף אחד מהאורחים שלך לא באמת אכפת מכמה אדיבים המלצרים (כל עוד לא מדובר בקטסטרופה).

הערב הזה גם לא באמת חשוב כמו שהוא נראה לכם.

אתם תשכחו את רובו במרוצת החיים במיוחד אחרי ילד אחד, אף אחד מהאורחים שלכם לא ידבר על כמה מדהים היה היה הצוות שארגן לכם את החתונה.

(אצלנו דווקא כן, כי אצלנו הזמר החתונה היה חנן בן ארי חודשים בודדים לפני שפרץ לגלגלצ, אבל זה מקרה חריג ביותר שעלה בפוקס, בחרנו את הלהקה הראשונה שהמליצו לנו, אז אנשים המשיכו לדבר על החתונה שלנו גם שנים אחרי ושוב זה היה בפוקס ולא ביקשנו את זה ועדיין לא מבקשים).

זה לא מה שהוא שאלירושלמית במקור

הןא רוצה בעלי אולם הוגנים שיכולים להתגמש במקרה הצורך ולהבין סיטואציות ולא נתלים בחוזה דרקוני. אין קשר לאורחים ובטח לא למלצרים

לא יודע איך הסקת את המסקנה הזו מדבריואריק מהדרום

אבל גם אם את צודקת הוא מתעסק בזה יתר על המידה.

אם כךמבולבלת מאדדדד

איזה מזל שהוא לא שאל אותך🙃

איזה מזל שהוא שאל בפורום פתוחאריק מהדרום

ככה הוא יכול לשמוע את דעתי גם כן כשהוא מתעסק בזה הרבה יתר על המידה

אני יכול להבין אותו שהוא מתעסק בזה יתר על המידהנפשי תערוג

ומנגד, אתה לגמרי צודק שזה לא ממש מהותי.

כי במרוצת הזמן זה עוד אבן קטנה בבניין

יתכן שאני מתעסק יותר על המידהארץ השוקולדאחרונה

בכל זאת חסר ניסיון בתחום

מהתשובה הזו:ירושלמית במקור

"הכוונה לאיך העבודה עם האנשים שם?"

ואם יש לו מצב מיוחד שהוא יודע שעלול להוליד חששות, נניח סיכוי טוב למילואים או דחיה אחרת, סביר מאד שיחפש בעלי אולם שהחוזה שלהם הוגן ולא דרקוני, ולא בכל מקרה עומדים בדווקנות על כל פרט בו.

ככלל. חותמים חוזה כדי לקיים אותונפשי תערוג

יש כאלה שמתגמשים, לא לבנות על זה.

אצלנו בעל האולם החליט להוציא מנות שהן שדרוג לתפריט על דעת עצמו. (כי האולם הצמוד בחר את זה. אז כנראה היה לו נוח לבשל הכל אותו דבר) לא ממש שינה לנו. האורחים היו מרוצים. הם לא באמת יודעים שאנחנו בחרנו סטייק פרגית והוא החליט להוציא אנטריקוט.

כמובן שבמעמד התשלום הוא לא ציפה שנשלם על ה"שדרוג"

ועצם זה שהבאנו את סכום למחרת באופן מסודר הוא אפילו עשה לנו עוד 5-10% הנחה סתם ככה

אבל היה חוזה מסודר

שנינו חתמנו עליו במטרה שהוא יקויים.

זה שיצא ששני הצדדים הסתדרו על אי הקיום שלו. אחלה.

אבל הוא שם כדי להבטיח מה קורה אם הצדדים לא מסתדרים

ברורארץ השוקולד

ורוצה להבין אם הם אנשים נעימים או לא

אכן, התכוונתי להתנהלות מול בעלי האולםארץ השוקולד

חוף בכינרתNonamegirl

היי, האם קיים חוף משפחות בכינרת שמשפחות דתיות יכולות לבוא אליו והלבוש צנוע? הבנתי שבבין הזמנים יש סיכוי טוב שכן

פעם היה בחוף כינרנפשי תערוג

היה גם פעם בחוף גולן אולי עדיין רלוונטיל המשוגע היחידי

הנה קישור לדיבור על זה פה לפני שלוש שנים

חוף משפחות בכינרת | ערוץ 7

חוף דוגיתשמשית123

לא מוכרז, צמוד לחוף גולןשמשית123

חוף דוגהעוד מעט פסחאחרונה

דרומית לכינר.

כינר זה החוף הנפרד, בדוגה לרוב באות המשפחות הדתיות (זה ממש מרחק הליכה, יש שביל בין חוף לחוף).

הייתי שם תחילת יולי והרגיש כמו מחנה בני עקיבא. אין שם צניעות מלאה על פי ההלכה, אבל גם אין בגדי ים חשופים.

בעיקר חולצות גלופה ומכנסיים.

האם זה נכון?רועישםטוב
נו שויןנקדימון

אנחנו אף פעם לא מדברים על קצוות ושוליים. אותם נפטור מהסיפור הנורמטיבי.

גדילה מתוך משבר בזוגיות 💔❤נגמרו לי השמות

זוג חזק הוא לא זוג שהכל הולך לו מושלם תמיד.

זוג חזק הוא לא זוג שאין ביניהם ריבים / חילוקי דעות / קונפליקטים.

זוג חזק הוא לא זוג שתמיד הכל ורוד אצלם והם עם לבבות תמידיים בעיניים.

 

זוג חזק הוא זוג שעובר אתגרים בדרך - ומצליח לקום מהם.

זוג חזק הוא זוג שנופל - וקם.

זוג חזק הוא זוג ש*בוחר* אחד בשני/ה כל יום מחדש.

זוג חזק הוא זוג ש*בוחר* לעבוד להשקיע, בוחר בביחד שלהם.

זוג חזק הוא זוג שכבר עבר משברים, ואולי נמצא אפילו עכשיו בעיצומו של אחד כזה - וממשיך לעבוד, להשקיע, לרצות, לבחור, לאהוב.

 

ודווקא עכשיו, בחופש הגדול שמציף אצל המון משפחות קשיים רבים - חשוב להתחזק בכך.

 

- להתחזק בכך קודם כל בפני הדבר הזה עצמו - שאנחנו אוהבים אחד את השנייה.

שאנחנו בוחרים אחד בשנייה.

שיש לנו רצון להיות יחד.

שהבסיס שלנו חזק ואוהב וזה משמעותי מאוד גם לצליחת כל האתגרים בחיים, שהגיעו או שיגיעו בעתיד.

ולהפנות את הכוחות שלנו פנימה ולא החוצה.

לא לכלות אותם בהשוואות חיצוניות בלתי פוסקות אלא לראות איך אנחנו מצליחים לגרום שאותם הכוחות האלה שלנו יופנו לאיך מתמודדים עם המציאות שלנו בצורה הטובה ביותר,

ואיך זוכרים כל הזמן לראות גם את הטוב הרב שכן יש לנו, לשמוח בו, להדות עליו ולהעצים אותו.

 

ולהתחזק בכך עם אמונה בקב"ה, אמונה בעצמינו, אמונה בזוג שאנחנו

אמונה באשתי

אמונה בבעלי

אמונה ותקווה גם לעתיד.

ולהזכיר לעצמינו שבספר בראשית מתוארת בריאת העולם, בריאת האדם, הזוגיות הראשונה -

ויש שם, בלימוד הזה של הבראשית הרבה מאוד אוצרות שנוכל לקחת אלינו:

לפני שיש סדר - יש תוהו ובוהו.

לפני שיש לידה - יש משבר. צירים.

אבל אם נסתכל על המשבר בעיניים אמיתיות, נראה שבעצם הוא יכול להיות אפילו חיובי מאוד!

כי המשבר גורם לנו בעצם לעבור מנקודה לנקודה.

הוא מזיז משהו.

מה שהיה עד עכשיו כבר לא נכון. כבר לא מספיק. משהו שם בתוכנו מתחיל לזוז, לבעבע, לרצות אחרת, לרצות יותר.

גם אם יש כעס גדול - לכעס הזה יש שורש חיובי - הכעס הזה אומר לי בעצם שאני לא רוצה את המציאות הנוכחית כי היא כבר לא טובה לי - אני רוצה מציאות אחרת, טובה יותר!

ורק מאותו המשבר, מאותה התנועה - נוכל לזוז באמת.

אז נכון זה קשה. מאוד מאוד מאוד.

זה שורף. מאוד מאוד מאוד.

זה משבר.

זה שבר.

ואנחנו הרבה פעמים נשברים בתוכו.

ומרגישים שאנחנו שבורים, שהזוגיות שבורה, שההורות שבורה, שהעולם כולו שבור.

אבל דווקא מתוך התוהו ובבוהו הזה -

נוכל להתחיל ולסדר מחדש

לסדר את החיים שלנו טוב יותר

נכון יותר

גדול יותר

נוכל לצמוח.

לצמוח אישית

לצמוח זוגית

לצמוח משפחתית.

 

נוכל להביא גם ללידה.

כמו אישה שיולדת ונמצאית במשבר של לידה - וכך תינוק חדש, חיים חדשים, באים לעולם.

גם אנו בכוחנו "ללדת" את הזוגיות שלנו. למקום גדול יותר. חי יותר.

להימצא במקום שיכול להכיל עוד ועוד רבדים.

להיות במקום שיש גם יכולת להביע את הפנימיות שלנו אחד בפני השנייה, בלב שיכול לשתף לא רק בטוב אלא גם בכאבים, בקשיים, בכעסים, בפחדים.

וכאשר אנו מצליחים להתייחס לכמה וכמה רבדים בו זמנית, אנחנו כבר לא חיים רק ב"שחור ולבן", אנחנו גדלים, העולם הפנימי שלנו מתרחב. אנחנו מתרחבים.

אנחנו נהיים הגירסא היותר משודרגת ומשופרת של עצמינו.

אנחנו בונים גירסא יותר משופרת ומשודרגת של הזוגיות שלנו.

אנחנו ממש בתהליכי בנייה. צמיחה.

וכמו שיש כאבי גדילה כאשר גדלים בגוף - כך גם יש כאבי גדילה שגדלים גם בנפש. וברוח. ובביחד הזוגי שלנו.

 

אז אם כואב לנו וקשה לנו, בתוך תוך הקושי נזכור - אנחנו עומדים כעת על המשבר.

ובמשבר נורא כואב ונורא קשה ונורא חשוך ונורא אבוד ולפעמים אנחנו אפילו נשברים,

אבל אנחנו גם בלידה.

בלידה של משהו חדש וגדול יותר ביננו.

ונזכור -

אחרי התוהו ובבוהו

אפשר לסדר מחדש

אפשר להתחיל

מבראשית

אפשר לגדול

ולהיות יותר טובים

ביחד. ❤

מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה

ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.

אז לדעתי זוגיות תקינה:

  1. כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)

  2. ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)

  3. מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס

יפה מאודאדם פרו+

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

כזוoo

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

יפה מאודאדם פרו+

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

בעזרת ה'מישהי נשואה

זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

קודם כלמישהי נשואה

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

לא קשור ללקיחת אחריות4ne1

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

אז יש שטועניםמישהי נשואה

בדור הזה אנחנו נוטים להגיד על זוגיות כלשהי שהיא לא תקינה כשבדורות קודמים זוגיות כדוגמה היתה נחשבת תקינה

או שאף אחד לא היה שואל את עצמו בכלל

אמרתי ואחזור שוב כל אחד מגדיר4ne1

מה היא זוגיות תקינה לפי מה שהוא חש וחושב. אין משהו אובייקטיבי

לא מדוייק.shindov

יש כאלה שחושבים שלהעליב את בן הזוג או בת הזוג. ולדאוג לתיקונה הפיזי והרוחני. זו זוגיות ממש תקינה. אז ממש לא. לכן יש פרמטרים להגדרה של הזוגיות התקינה. השואלת ניסחה נכון. לא בדיוק הבנתי מה היא רוצה...

הבייסיקסשבורת,לב

חברות

אהבה

כבוד

תקשורת טובה

חשמלית ושמה תשוקה

פחות או יותר מה שכתבתshindovאחרונה
  1. מחוייבות לקשר.

  2. הערכה הדדית.

  3. אישות טובה.

מעבר לכך

  1. מילה.

  2. . מגע.

  3. מתנות.

  4. שרותים.

  5. זמן.

    שום דבר לא המצאה שלי.

התייעצות מילואיםרק שואלת10

פתחתי משתמש חדש לצורך השאלה

בעלי במילואים והוא עושה שבוע שבוע

כל פעם שהוא חוזר יש לחץ בבית..

מרגישה שאני הולכת על ביצים

תוך רגע מגיעים למריבה

וזה ממש ממש מבאססס

ניסינו לעשות תאום ציפיות בתקווה שזה יעזור

אבל זה לא ממש שינה משהו

זה ממש מתסכל אותי

זה קשה להגיד ואני גם לא לגמרי מתכוונת לזה

אבל לפעמים כבר מעדיפה שהוא יסיים את הכול ברצף ולא יחזור באמצע הביתה..

לא יודע מה לייעץ, אבל כל הכבוד לכםהסטורי

תודה רבה על המסירות שלכם לעם ישראל

תודה רבהרק שואלת10

הוא על ביצים או את?משה

בהסתייגות - אני לא מכיר אותכם. רק תאור כללי של סיטואציה.

מרגיש כמו משהו של הוא מגיע עם אנרגיה אחרת ממה שאת רגילה אליו. התרגלתם להפעיל בית זוגי לפי כל מיני עקרונות. והיה לכם טוב.

עכשיו הוא חזר מהצבא עם דפוסים חדשים. הוא לא יכול להגיד לך שום דבר כי הוא יודע שככה הקמתם בית. מצד שני הוא כבר לא הגבר שהיה לפני חודשיים. הגוף השתנה, הנפש השתנתה.

ו"אסור" לו לבטא את זה כי את אישה גיבורה ומחזיקה הכל ו"צריך" להיות איתך/לעזור לך/ כל הדברים הקודמים.

אז זה מתבטא במריבה.

מריבה לפעמים זה "פיתרון" לא מודע. אם הוא רב איתך, אז הוא "כועס" ואז אתם לא צריכים להיות בקשר. אבל כמובן שזה לא פיתרון לשום דבר.

סביר. שישוחח עם הקבנ ויקבל כליםהעני ממעש

בול כמוךאר

קשה ככ

עכשיו סיים אחרי תק מאוד ארוכה

בהצלחה לי להתרגל לנוכחות שלו בבית.....

מנסה לענות לשתיכןנהג ותיק

גם לפותחת @רק שואלת10

אולי אפשר לתאם ממש ציפיות לפני החזרה, כולל לחדד אותם לפני ההגעה ממש וגם אחרי.

אולי לשים גבולות גזרה שכאלה, לפחות להתחלה, כדי "לא לדרוך" זה על זו.

ליצור בתוך כל החזרה הזאת גם זמנים זוגיים של שניכם.

יש היום לא מעט הדרכות והכוונות לזוגות מגויסים, שווה להירשם/ללמוד דרכם

בהצלחה רבה רבה

נסינו לעשות תאום ציפיותרק שואלת10

אבל זה גם לא קל

כי לדבר על זה לפני שהוא יוצא הביתה - מרגיש לי לא כ"כ שייך

וכשהוא כבר בבית לא תמיד יש אווירה מתאימה לשיחה כזו.

גם הריטריטים הם לא לעכשיו אלא רק לאחר כך..

אתמול הוא פתאום משום מקום סיפר לי קצת על המציאות שם במילואים.. ובאמת זה נשמע לא קל

והמעבר בין להיות דרוכים 24/7 לחיי בית רגילים מאוד לא פשוט לו

אבל תודה רבה לך!

מקווה לטוב

אם העניין זה שהוא "דרוך"משה

אני קצת מכיר את החוויה (לא ממילואים, סתם מהשריטות שנולדתי איתן)

לפחות בעבר, הייתי יודע שבדרך למקומות מסויימים צריך ללכת ברגל לפחות 10 דקות, לשרוף אנרגיה פיזית. זה היה מועיל לי מאוד כדי לתפקד במקום היעד בלי הדריכות והחרדה בגוף.

מבין לגמרי את הקושינהג ותיקאחרונה

לא להתייאש ונשמע שאת רואה שיהיה טוב ורוצה בזה. מאוד חשוב

אולי אפילו לדבר על תקופת המילואים הבאה. הרי יבואו עוד.

למצוא את הדרכים שהמעבר בין הצבא לבית יהיה לו קל יותר. וכמובן גם לך. מה הכי יקל על כל אחד מכם כדי להשתלב באווירת "המשפחה" מחדש.

זה שאת מבינה אותו עכשיו יותר טוב עוזרת מאוד וזה גם מראה כמה שאת רואה אותו.

עכשיו צריך להביא אותו שיראה אותך.

לא חייבים ריטריטים, יש גם הדרכות/הרצאות/סדנאות של שעתיים כאלה בערב אחד.

יש הכל

עזרה בחיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

  1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

  2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

דווקא לדעתימישהי נשואה

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

תודהאדם פרו+

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אני מסכימה איתךמישהי נשואה

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופי

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

אני מכירה כל כך הרבה גרושים/תמישהי נשואה

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

אם מתבוננים, בדיעבד יש הסברשבורת,לב

לדעתי לרוב זה לא נכוןכל היופי

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בהרבה זוגותנהג ותיק

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

מחקרים מראים אחרתכל היופי

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

גם אני לא כאן כדי להתווכחנהג ותיק

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

נכוןמישהי נשואהאחרונה

גבר ואישה לא אמורים להיות דומים

כתבת נכוןנהג ותיק

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

לדעתי להגיד גרושין גרושין גרושין זה לא יותר מועילאורין

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

אפשר להחזיר את הגרושה ואז מזכים את כולם בברכותחתול זמני

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

  • אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

אולי יעניין אותך