אבל קשה לי. קשה לי.
לא, ממש לא רע לי שם.
הם עוזרים, הם תומכים, הם מעודדים, הם באמת רוצים שאצליח.
לא יודעת אם בגלל שהם כאלה או בגלל שהם לקחו אותי ספציפית הפרוייקט שלהם (כמה משפיל. אני לא פרוייקט של אף אחד וזה שהייתי קצת נועזת וחתכתי לא הופך אותי להיות לא פרוייקט ולא שלהם)
קשה לי עצם הדבר.
קשה לי להגיע שעדיין בוחנים אותי.
קשה לי עם הבנות.
אני יודעת שהשתניתי. אני יודעת הרבה יותר טוב מהן.
טוב לי עם זה.
אבל די, זה מעיק.
והמון שאלות חטטניות. הן אפילו לא מבינות.
יש שם בנות שהן פשוט.. עדיין ילדות קטנות.
הן באמת לא מבינות שיש שאלות שלא שואלים.
יש שאלות שהיה ברור לי שיגיעו, שיהיו. חיכיתי להן והכנתי את עצמי אליהן. ובאמת, איתן לא היתה לי בעיה. אבל באמת שציפיתי שבנות יתבגרו. ידעו מה לומר ומה לא.
ואלישבע הזאת. היא פשוט גרמה לי להבין את ההבדל שבין התעניינות לחלונות.
וקשה לי שאני לא מצליחה להחזיק את עצמי.
אני יושבת בכיתה ולא מצליחה להתרכז.
עשר דקות אני מקשיבה וזהו. נגמר לי.
אחרי חצי שעה יש לי מחברת מלאה בקישקושים ואותי מתוסכלת. כי שוב פספסתי הכל. שוב הפסקתי להתרכז אפילו בלי לשים לב.
אני. לא. מצליחה. לעקוב.
יש לי כלל למורות: לא לדבר יותר מעשר דקות. מורה שעומדת ורק מעבירה הרצאה גורמת לכולם לאבד אותה בשניות. משהו נוסף חייב לקרות.
אני מתוסכלת.
קשה לי.
ציפיתי לקושי וזה קושי שונה.
קשה. לי. ללמוד.
פשוט קשה לי.
מחר אני צריכה לחזור. אני רוצה לבכות.
אסור לי להגיד כלום כי בעצם זה ההכי טוב שיכלתי לצפות לו. ורע לי.
למה כל כך קשה לי לקום מהמיטה?
לא, ממש לא רע לי שם.
הם עוזרים, הם תומכים, הם מעודדים, הם באמת רוצים שאצליח.
לא יודעת אם בגלל שהם כאלה או בגלל שהם לקחו אותי ספציפית הפרוייקט שלהם (כמה משפיל. אני לא פרוייקט של אף אחד וזה שהייתי קצת נועזת וחתכתי לא הופך אותי להיות לא פרוייקט ולא שלהם)
קשה לי עצם הדבר.
קשה לי להגיע שעדיין בוחנים אותי.
קשה לי עם הבנות.
אני יודעת שהשתניתי. אני יודעת הרבה יותר טוב מהן.
טוב לי עם זה.
אבל די, זה מעיק.
והמון שאלות חטטניות. הן אפילו לא מבינות.
יש שם בנות שהן פשוט.. עדיין ילדות קטנות.
הן באמת לא מבינות שיש שאלות שלא שואלים.
יש שאלות שהיה ברור לי שיגיעו, שיהיו. חיכיתי להן והכנתי את עצמי אליהן. ובאמת, איתן לא היתה לי בעיה. אבל באמת שציפיתי שבנות יתבגרו. ידעו מה לומר ומה לא.
ואלישבע הזאת. היא פשוט גרמה לי להבין את ההבדל שבין התעניינות לחלונות.
וקשה לי שאני לא מצליחה להחזיק את עצמי.
אני יושבת בכיתה ולא מצליחה להתרכז.
עשר דקות אני מקשיבה וזהו. נגמר לי.
אחרי חצי שעה יש לי מחברת מלאה בקישקושים ואותי מתוסכלת. כי שוב פספסתי הכל. שוב הפסקתי להתרכז אפילו בלי לשים לב.
אני. לא. מצליחה. לעקוב.
יש לי כלל למורות: לא לדבר יותר מעשר דקות. מורה שעומדת ורק מעבירה הרצאה גורמת לכולם לאבד אותה בשניות. משהו נוסף חייב לקרות.
אני מתוסכלת.
קשה לי.
ציפיתי לקושי וזה קושי שונה.
קשה. לי. ללמוד.
פשוט קשה לי.
מחר אני צריכה לחזור. אני רוצה לבכות.
אסור לי להגיד כלום כי בעצם זה ההכי טוב שיכלתי לצפות לו. ורע לי.
למה כל כך קשה לי לקום מהמיטה?