מתלבט... מה אתם אומרים?קופקליפטוס

אני עם דילמא, מה אתם אומרים? אז ככה:

הייתי אתמול באושר עד ממש לפני שהם סגרו, עמדתי בקופה שאני הייתי בה האחרון. (הקופאי רצה לסגור אחרי.)

הלכתי רגע להביא מוצר כלשהו ששכחתי, כשאני חוזר אני מגלה שמישהו עם עגלה עקף אותי ונעמד לפני, אמרתי לו שיש תור, ולמה הוא עוקף וכו', אז הוא ענה לי עם חיוך: "אתה הלכת, וגם - עזוב יש לי קצת מוצרים (היה לו בערך 20, 30), ואני משלם במזומן, ואם אתה תהיה לפני אז הקופאי לי ייתן לי"... וכו' וכו'

לבנתיים הוא ניסה לשכנע אותי לעבור לקופה אחרת כי הקופאי רצה לסגור. (!)

הקופאי אמר שהוא מוכן ויכול לעשות רק לעוד אדם אחד כי הוא צריך ללכת, אז האדם הזה לחץ עליו ואמר לו שזה מהר ורק הוא ואני וכו'... 

בסוף הקופאי הסכים (בעל כורחו, האדם בערך הכריח אותו [במילים]...) והוא עשה לשנינו...

בסוף האדם הזה אמר לי סליחה, שנה טובה וכו'...

מעט כעסתי עליו, כי זה באמת לא מעשה ראוי...

 

לאחר מעשה...

אני מתלבט עם עצמי, מצד אחד זה באמת ממש לא מתאים ולא יפה, גם לעקוף, גם להכריח את הקופאי שכבר רצה ללכת, אבל מצד שני - בקטנה... בא נוותר לו וכו'..

מה אתם אומרים?

לא מעניין אותי המעשה עצמו אלא העיקרון:

איפה נע הגבול בין עשיית חסד לפרייאר?

 

בעיקרון זה תלוי בהרגשה אישית אם מנצלים אותך או לאפרודו

יש כאלו שמפריע להם ברמה מסויימת ויש כאלו שלא 

נראלי שזה תלוי בהרגשה האישית בסוף המעשה/ תוך כדי.נפש חיה.
אם ההרגשה "רעה"= אנחנו לא שמחים עם התוצאה וחבל. ואז זה לא נתינה אמיתית.

נתינה או חסד - אמור לתת לנותן הרגשה טובה ומספקת ולא להפך .
^^^ נכון לגמרימתן תורה
אכן מעניין..פשטידתירקות
העץ הנדיב, שמעת עליו?
בונאה. חתיכה פראייר זה, נתן את כל כולו, כל מה שיש לו- אך מה? הוא ממשיך לתת, וממשיך לשמוח בכך.
ולכן אצטרך לתשובות הקודמות-
הכל עיניין של הרגשה.
זה משתנה המון בין אדם לאדם, אחד ירגיש פראייר שעזר לזקן לסחוב את הסלים ובגלל זה פספס את האוטובוס והשני ישמח בכל שעשה חסד,
אחד ירגיש פראייר בזה שהוא מדריך, משקיע כל כך הרבה בשביל חניכים, שהרבה פעמים שהם באים סתם בשביל להיפגש עם חברים והצחוקים והשני לעומתו ירגיש בכך חסד ושליחות עצומה לחנך ולהאדיר נשמות.
עלינו להרגיל את עצמנו לחיות חיי חסד ולא להרגיש פראייר.
עוד נק שיכולה לחדד, אם הבן אדם באמת צריך את זה, אם זה באמת עוזר לו..או שהוא סתם מבקש ממך.
(זה לא גורף כי הרבה פעמים אי אפשר לדעת עד כמה זה עוזר וכוו..)
לדעתי המסר בספר הזה הוא מסר נוצרי לגמריאניוהוא
ביהדות אתה לא צריך למחוק את עצמך בשביל האחר.
להפך.
'וחי אחיך- עמך!' - חייך קודמים לחיי חברך.
אני חושב שהעץ הנדיב הוא סיפור בעייתי מאוד...קופקליפטוס

הוא חוצה את הגבול שבין נדיב לפזרן...

זה מחיקת האישיות שלי למען האחר...

 

חושב שפעלת נכוןהיום הוא היום
אנשים שפועלים בצורה כוחנית ומפעילים דמגוגיה לא צריכים לקבל התחשבות. מי שמבקש נורמלי טוב לתת לו.

טוב לתת ולעזור אם זה באמת מרצונך החופש ולא מלחץ. כמו שאמרו ההרגשה היא מדד טוב לחסד בעיקרון.

בנוסף צריך לראות האם החסד הזה בא על חשבון צרכים בסיסיים יותר שלך ושל משפחה וחברים קרובים-אם לא אז מעולה ואם כן אז לעשות חסד יותר עם הקרובים.
עונה ..א"י לעמ'י
אני לא חושבת שזה בין עשיית חסד לפרייאר ..
כעקרון אפשר לקחת אותו לכף זכות . וזו מצווה גדולה ובמיוחד בעשרת ימי תשובה, אולי הבנאדם מיהר. אולי בכלל לא שם לב.
לאיודעת בדיוק ..
עזוב תמעשה עצמו רגע בצד.
נדבר על כך שאני בטוחה שאתה לא היית עושה מעשה שכזה .. נכון, זה יכול להיות מכעיס ממד כי אתה מת כבר שיגיע התור שלך ועד שהוא הגיע גם אתזה עוקפים לך. (לא חושבת שאני הייתי מתעצבנת)
אבל ממש יפה מצידו שהוא שיכנע את הקופאי להעביר גם אותך .. אחרת אם הוא לא היה מעביר אותך היה לו איסורי מצפון אז בגללזה ישמצב הוא שיכנע ממש.
ובתכלס, זה הרגשה אישית של הבנאדם עצמו. ובכך זה אצלך.
אני חושבת, שאם זה היה קורה לי לא הייתי מתעצבנת או אפילו מגיבה.
אני כהרגלי בדכ לאנשים שממהרים בסופר לתת להם את מקומי.
אבל כמו שאמרתי זו הרגשה אישית אצלך.
ולדעתי לא יצאת פרייאר בכלל. להפך, עשית מצווה ענקית. ובשמיים ישלמו לך את שכרך.
ובכלל אם לא היית מגיב לו או מתעצבן היית מקבל יותר שכר.
אבל כל אחד ואיך שזה אצלו.
אשריך.
מגיבה ממקום של אחת שממש מתקשה לראות חוסר צדק וחוסר התחשבותמקופלת
אני יודעת שביקשת לברר על העיקרון אבל הייתי חייבת להתייחס גם למקרה; גם אם הוא היה נחמד ושיכנע את הקופאי לקבל אותך, עדיין הקופאי הוא זה ש"סבל" את זה. לא תקין בעיניי, אני מאוד יודעת מה זה להמתין בסופר כשאתה סופר ממהר, אבל הזמן שלך לא בהכרח יותר יקר משל אחרים, בטח כאשר זה לא בהסכמתם.

ועכשיו לעיקר(ון)- כמו שכבר כתבו לפניי, לעניות דעתי זה בהרבה מאוד מקרים מסתכם בעניין של הרגשה, אבל גם בעניין של "עד כמה זה בא על חשבונך" (שלך או על חשבון קרובים שלך), ומה זה בא על חשבונך? על דברים שהם בסיסיים, לסגור קופה בסיום משמרת זה בסיסי. אם הקופאי רצה ללכת הביתה ושיכנעת אותו להישאר, לדעתי - לא בסדר. גם אם בסוף הוא הסכים, ייתכן שהוא נדחק לפינה ולכן הסכים. יש הרבה מאוד אנשים שקשה להם להגיד לא, ובסוף הם אוכלים אותה! גם מבחינת ההרגשה האישית שלהם, זה לא כיף להיות אדם שאסרטיביות זה ממנו והלאה...
ודבר נוסף זה גם עד כמה קריטי מעשה החסד, אם הוא ממהר כי מדובר במקרה חירום/מצוקה, זה כבר משהו אחר.

בקיצור, לא יודעת אם אפשר לתת לזה כללים מדייקים, נראה לי זה מאוד תלוי-סיטואציה ותלוי-אנשים ותלוי-זמן.
ובגלל שאי אפשר לדעת מה עומד מאחורי ה"בקשה" של האנשים, האם זה אמיתי או האם מדובר בחירום וכד', תבחן את עצמך כמה יהיה קריטי לך לוותר.

מה שבטוח, לאלץ אנשים לעשות לך חסד, זה לא בדיוק חסד מצידך.
אני חושבת ברגע שאדם מרגיש ניצולפפריקה
חסד מגיע מרצון של העושה ולא מכפיה חיצונית.אניוהוא
וואו, תודה על כל התגובות!קופקליפטוס

עם רובם אני בהחלט מסכים...

זה באמת בעיקר מגיע ממקום של הרגשה ורגישות לסביבה... כמו שכתבו הרבה...

הגבול בין חסד לפראייר מאוד ברורפתח הסמדר

והוא: שלאדם א יותר קל לעשות את הפעולה מאדם ב'

והוא עושה עבורו - חסד

כשיותר קשה\במידה שווה לעשות את הפעולה עבור אדם ב'

והוא עושה עבורו - פראייאר

המקרה שלך

מבחינת הדין - אולי הוא צודק כי הלכת להביא איזה משהו,

מאידך גיסא,

הוא הרגיש צורך לציין שיש לו רק מעט מוצרים,

כלומר יש מצב שהוא שם לב שהוא עוקף אותך,

ואז ניסה לשדל אותך לוותר לו, תוך הפעלת אמצעי לחץ חברתי מסוג "חיוך"

כלומר אם הוא היה רק מבקש והייתה מקצר לו את זמן ההמתנה ב5 דקות, עד שיגיע תורו 2 דקות

ניחא, עוד אפשר להכניס את זה לקטגוריא של חסד (אתה מחכה 2 במקום שהוא יחכה 7)

כמו כן יכול להיות שהוא ממהר מאוד הרבה יותר ממך,

ו5 דקות שלו חשובות כרגע יותר מ5 דקות שלך.

אבל לבקש בצורה כזאת לוחצת זה בעייתי

לא ככה מבקשים חסד

מצד שני יש לקחת בחשבון שהוא אולי במצב נפשי מסויים שמקשה עליו לבקש את החסד כראוי

ולכן לקראת יום הרחמים וחיתום הדין 

יתכן ואפשר לשקול לחון אותו משיקולי חסד ורחמים

 

אני לא חושבת שיש דבר כזה פראייר, רק כשאתה לא מרגיש בנוח אותורה מעל הכל!אחרונה

כשאנשים מנצלים אותך...

 

חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי יעניין אותך