אני עם דילמא, מה אתם אומרים? אז ככה:
הייתי אתמול באושר עד ממש לפני שהם סגרו, עמדתי בקופה שאני הייתי בה האחרון. (הקופאי רצה לסגור אחרי.)
הלכתי רגע להביא מוצר כלשהו ששכחתי, כשאני חוזר אני מגלה שמישהו עם עגלה עקף אותי ונעמד לפני, אמרתי לו שיש תור, ולמה הוא עוקף וכו', אז הוא ענה לי עם חיוך: "אתה הלכת, וגם - עזוב יש לי קצת מוצרים (היה לו בערך 20, 30), ואני משלם במזומן, ואם אתה תהיה לפני אז הקופאי לי ייתן לי"... וכו' וכו'
לבנתיים הוא ניסה לשכנע אותי לעבור לקופה אחרת כי הקופאי רצה לסגור. (!)
הקופאי אמר שהוא מוכן ויכול לעשות רק לעוד אדם אחד כי הוא צריך ללכת, אז האדם הזה לחץ עליו ואמר לו שזה מהר ורק הוא ואני וכו'...
בסוף הקופאי הסכים (בעל כורחו, האדם בערך הכריח אותו [במילים]...) והוא עשה לשנינו...
בסוף האדם הזה אמר לי סליחה, שנה טובה וכו'...
מעט כעסתי עליו, כי זה באמת לא מעשה ראוי...
לאחר מעשה...
אני מתלבט עם עצמי, מצד אחד זה באמת ממש לא מתאים ולא יפה, גם לעקוף, גם להכריח את הקופאי שכבר רצה ללכת, אבל מצד שני - בקטנה... בא נוותר לו וכו'..
מה אתם אומרים?
לא מעניין אותי המעשה עצמו אלא העיקרון:
איפה נע הגבול בין עשיית חסד לפרייאר?







