האם זה משנה את האישיות שלך? את האדם שאתה?

אתה נשאר אותו דבר. אותה אישיות שבנית ועמלת עליה כל השנים.

ההגדרה של זה האם אתה עם ADD או בלי זה רק בשביל להבין מהי הדרך הנכונה לעזור במקומות שזה מקשה.

אתה תישאר אותו בן-אדם איכותי שהיית לפני.

מה ההורים שלך חושבים? מה המורה שלך? אחים וחברים קרובים?

יכול להיות שהם רואים אחרת את פני הדברים, ממליצה לך לתפוס שיחה עם מישהו קרוב שמכיר אותך.

לכולנו יש מעט הפרעות קשב, יש רצף ארוך שבקצהו יש לקות קשב ובקצהו השני לא וכולנו נמצאים על אורך הטווח הזה איפשהו.

יכול להיות שיש לך תקופה לחוצה יותר רגשית או קוגניטיבית? לחץ, מתח וכדו' יכולים ליצור סימפטומים דומים.

אני בכוונה לא כותבת את הסיפטומים הרלוונטים לאבחון כי אני לא מאמינה באבחון מקלדת בשביל זה יש אנשי מקצוע שלמדו שנים לימודים קשים מאוד ויש להם ניסיון וידע רב.

תראה, יכול להיות שיש לך הפרעת קשב ויכול להיות שלא. הבירור לא גורם לה, אלא רק מאשש או מכחיש אותה. ולכן לא לבדוק לא יעזור אלא רק ידחה את הקץ.

אבחון של הפרעת קשב (ADHD) הוא משימה מורכבת שמתבצעת ע"י נוירולוג, פסיכולוג קליני, פסיכולוג חינוכי, או נוירופסיכולוג. רק רופא יכול לקבוע אבחנה. יש צורך בנוירולוג כדי לשלול הפרעות נוירולוגיות אחרות. אין כלי אבחון אחד שנותן תשובה ברורה לגבי אבחנה של הפרעת קשב. כלי האבחון הם בדיקה נוירולוגית, מבחנים נוירופסיכולוגים, סוללה של אבחון פסיכולוגי מלא, מבחן TOVA, שאלונים להורים ולמחנכת, אבחון דידקטי, השגים לימודיים, רקע התפתחותי וראיון של ההורים.

הטיפול בד"כ הוא תרופתי ריטלין או קונצרטה ומלווה בטיפול משלים אימון קוגניטיבי/ טיפול רגשי/ הוראה מתקנת/ לימוד כישורי חיים ואסטרטגיות למידה וכדו'.

איך מפנימים? קודם כל מוודאים האם יש צורך להשלים, ז"א האם באמת יש לך קשיי קשב וריכוז.

ואחר כך, עוברים תהליך לא פשוט, אבל לפחות יודעים לקרוא לילד בשמו ומזהים את הבעיה, התמודדות עם בעיה מאובחנת ומוגדרת הינה פשוטה יותר. אתה לומד להכיר את עצמך מחדש, לאהוב אותך כמו שאתה, מנסה להקרין את זה החוצה, מחליט אם אתה מעדיף לשתף אנשים קרובים או לא, ויוצא לדרך במסלול מעניין ומעשיר.

הולכים לרופא קשב וריכוז (לא כל נוירולוג)

אתה יכול לחפש אבחון באינטרנט כדי לראות אם בכלל יש על מה לדבר (מזכיר לי מישהו שאני מכירה שאמר לי שהוא חושב שיש לו add כי הוא לא מרוכז בישיבה לאחרונה, מצליח ללמוד רק 5 שעות רצף ולא 8 כמו בעבר)

תכילי את הכאב, תכאבי אותו, אבל בבקשה שימי בצד את הקולות המייסרים

גם זה יעבור עוד תפציע לך השמש מבין העננים 

ממש חיבוק מהלב אני מבינה אותך

מדהימה שיש לך הכרת תודה את נשמה טובה!

אכפת לנו ממך ומאחלים רק טוב ושיהיו לך הכוחות להתמודד 

לא הרבה, משהו כמו 30-40 אני חושב

ושיהיה רפואה שלמה. מאחל שהבדיקה תלמד מה יש ומה אין ושיהיה לרפואה.

לא יודע לגבי פענוח.

ביחס למה לובשים, אסור באיסור חמור משהו ממתכת, כל דבר ממתכת חובה להוריד!!!

חוץ מזה, אני לא בטוח. (יש מצב שחובה חלוק של בית חולים, אבל אם יש ריצ'רץ' על הבגד אז אסור אותו)

ממליץ להתקשר אל המכון mri ולשאול אותם

לדעתי, מומלץ מלווה, יש סיכוי סביר שהבדיקה עצמה אפילו תגרום לטשטוש מסוים ואיבוד משקל.

ביחס לאיזור בגוף שאותו מצלמים.

לי צילמו את הקרסוליים, ולא הייתי צריכה להוריד עגילים למשל

כדאי פשוט לשאול

רופא רגיל יכול לקרוא את הצילום ולהבין את הפענוח

לא עשיתי עם חומר ניגוד אז אני לא יודעת, אבל למיטב הבנתי זה לא משפיע על המצב הפיזי.

בכל אופן כדאי עם מלווה, כי בבדיקות רציניות לא כדאי להיות לבד וגם התורים ארוכים (במיוחד עם חומר ניגוד)

אני מנסה להבין אם יש משמעות למקום בו אני עושה את הבדיקה..

כי בעצם אם הרדיולוג לא מפענח נכון הרופא לא יוכל לדעת את זה? אז זה משמעותי מי יהיה הרדיולוג?

מאחל בריאות איתנה וכוחות להתמודד.

לגופו של עניין, אני לא יודע.

לא מומלץ בכלל.

כבר עדיף אנשור וזהו..

בכל אופן, אם מישהו מכיר תחליף סביר לאנשור, אשמח ממש לשמוע.

תודה.

בהערה אציין שאין לנו יכולת לדעת אם מי שנמצא בצד השני של המסך מנסה לסייע או לנצל ולכן הזהירות נצרכת בשני הכיוונים וכדאי להיזהר בשיח אישי בנושא