אני שמח שחתונה לא תצא מזה. ככה זה ישאר עוד בגדרים הנורמלים.

וזה לאו ככה בהכרח. זה לא חייב להיות היצר. יודע שהגבר משלים את האישה ולהיפך - וכנראה שבגלל זה יותר נעים לדבר עם בנות (בעיקר על דברים חשובים כאלה).. כי..זה משו שאני לא 'מצטיין' בו והיא כן. וזה כנראה עושה טוב לנפש ה..שלמות הזאת. לוידע

תודה

זה דברים חשובים... ובדיוק בגלל זה אני שואל פה..

אם זה חשוב מותר

לא חשוב אסור

(בהכללה לא נורמלית. כי אין ככ שחור ולבן)

והאמת שגם קצת באמצע כמה דברים.

אז בקצרה אומר

שאני מאוד מאוד מעריכה את החלטה וחושבת שכן כדאי לנסות להפסיק גם איתה.. (השניה שכתבת עליה).

זה קל? לא.

פשוט? לא.

אבל בטוחה שזה שווה את זה.

תחשוב על העתיד. לפעמים זה ממש עוזר...

ושוב. זה לא קל, אבל חושבת שכדאי להשקיע בזה.

זה לא סותר אי דיבור של עניינים טכניים וכאלה, אבל אם זה גורם לך ליותר מזה אז כדאי להימנע.

זו דעתי...

בהצלחה רבה רבה רבה!!!!!

במקרה הייתי בירושלים, במקרה גם היא. אז דיברנו 5 דק..

לא משו ככ...

אבל כן - רק טלפון

ואולי כדאי לעשות אתזה הדרגתי..

נגיד להחליט שעוברים עכשיו להודעות.. ומשם להפסיק..

אבל לא יודעת מה עדיף במקרה שלך..

מוזמן להסתכל בהודעה שלי כאן 

נראלי כתבתי את זה למעלה.

גם היא יש לה את הבעיה של לדבר עם בנים על סתם דברים. אני פשוט עוזר לה בשיעורי בית.

למה?

פעם פעם בערך שנה שעברה (חח בסוכות כזה..עד חנוכה..קצת לפני) ההיינו מדברים מלא מלא מלא. אז הכרנו. ואני טוב במתמ אז עזרתי לה ועדיין.

אם אני אגיד לה דברים - היא תכיל ותקבל.

ואם אני אגיד לה - תשמעי... מדברים יותר מידי - היא הכי תבין בעולם ולא תיפגע.

השאלה היא האם אני רוצה את זה.. האם אני לא רוצה לפתוח בפניה? בשביל אני מתייעץ כאן..

האמת שעכשיו ככה זה ברור יותר..

נתת סיבות למה לא לפתוח איתה..

מה האפשרויות למה כן?

1 היא תבין ותרצה לעזור בטוח. היא באמת תבין. היא כזאת.

2 אני צריך מישו כזה לדבר איתו - ואני לא רואה אופציה יותר מתאימה ממנה מכל מי שאני מכיר (מלבד העובדה שהיא בת. וזה קצת באסה )

3 לא ניפגש אפעם, והיא מכירה אותי טוב מהעבר. ככה שפדיחות..אין

4 היא לא תשפוט אותי

אולי להגיד לה שאתה מחליט ושזה יהיה תקף גם לגביה?

להשתדל גם איתה..?

אבל.. היא לא יודעת שאני רוצה לדבר איתה.

אני רוצה ומתלבט אם לעשות את זה

שאולי אפשר לומר לה שאתה רוצה להמעיט בכללי בדיבור עם בנות אז.. גם איתה להמעיט...

(ואז אולי להציע שתעברו להודעות ותעשו את זה הדרגתי??)

זו התלבטות לא פשוטה אבל אני חושבת שאם אתה מחליט- אז תלך על זה גם כאן, כי זה יכול להיות הנקודה שבה אתה אומר לעצמך, טוב אני לא מדבר עם אף אחת, חוץ ממנה.. כלומר, איתה כן.. ואז אתה קצת מפספס את המטרה...

מקווה שכתבתי מובן..

ואמרתי לה את זה.

השאלה היא אם אני רוצה בכלל לדבר איתה על דברים עמוקיםץ...

זו שאלה שרק אתה יכול לענות עליה...

אני חושבת שהשאלה היא קצת אחרת...

תתקן אותי אם אני טועה!-

אולי אתה רוצה ואתה מתלבט אם כדאי?

אז נראלי שכן.

כי אם אתה רוצה או לא רוצה- רק אתה יכול לדעת.

אם אתה רוצה אבל זה קשה ואתה מתלבט אם זה נכון- זה בהחלט דבר שאנחנו יכולים לחוות את דעתנו עליו

את דעתי אמרתי אבל מוזמן לא להסכים איתה

לדעתי הכי טוב לשתייכם זה לדבר איתה לשאול כזה מה היא חושבת..

אם היא חושבת שאתם מדברים יותר מידי וזה כבר לא טוב.. דברו זה הכי טוב. באמת

זה לא ראוי. אתה לא יכול לצפות כיצד יתפתח הקשר ומה היא מרגישה.

מאד לא מתאים ולא כדאי

לא בקשר לכל דבר בחיים

בכל השאר זה דומה, אבל מה שאומרים מרעיבו שבע משביעו רעב זה רק על זה.

אם אני רוצה או היצר? שאלה מצויינת. אני נעזר בחבר'ה פה כדי לנסות להבין

תגידי כל מה שיש לך להיגד

ותלוי ממש עלמה מדברים

אם זה סתם לכיף ואהבות וכזה.. ברור שלא כדאי

אבל אם זה דברים רצניים וזה אז הכל פסדר.. כאילו אין זה המון מידי עדיף שלא אבל בקטנה כזה ועוד שזה בטלפון אז אני חושבת שזה מותר!

ככה אני חושבת לא יודעת מה רבנים אומרים וכל זה

אבל אם אתה מרגיש שזה כבר יותר מדי אז פשוט תפסיק אם זה
ואני לא שופטת אותך, מבינה אותך...

99% מהרבנים יגידו לך שאסור.
ואני שמעתי שלדבר על אידיאלים ועבודת ה' זה יותר נורא מדיבורים אחרים, כי זה מחבר הרבה יותר חזק.. 

חוץ מזה שאין אפוטרופוס בעריות.
וכבר שמעתי על אנשים שהלכו למעורב בשביל להשפיע ואמרו: ''לא יקרה לי כלום.. אני חזק..'' ולצערי כן קרה..
וגם אם אתה בטוח במליוני אחוזים יש הלכה. ואסור זה אסור. לא ראינו שכתוב שאם יודע שלא יקרה מזה כלום מותר..

נכון

אבל סתם שאני אעזור לה בשיעורי בית בסדר...נכון?

וגם.. לדבר על דברים חשובים אבל בלי לפתוח תלב זה בסדר?

אבל תשאל רב.

בהתאם להבנתו את הדברים

תגיד לו את כל מה שאתה חושב. הוא בן אדם מדהים, והוא יבין אותך כי הוא מדבר עם נוער בגילנו כבר הרבה זמן..

וגם אחרי שתדבר איתו יהיה לך פחות צורך לדבר עם בנות... או לדבר שחנשים בכלל..

ישלי גם מספר אם צריך..

בהצלחה!

נכון שהוא עמוס..

זה יכול לקחת כמה ימים וזה יכול לקחת פחות...

אם יש לךסבלנות אתה יכול גם להתייעץ עם חברים מקשיבים.

אנשים מדהימים!!!!!!

http://www.makshivim.org.il/

וגם אם תשאל למשל את הרב יוני לביא עדין אני בטוחה שיגידו לך שאסור.
חוץ מזה מה זה לא לפתוח את הלב? אתה לוחץ על כפתור מכבה ומדליק?

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...