איחור של 3 ימים בווסת.
הבוקר ביצעתי בדיקת הריון אבל שכחתי שצריך להשאיר את המקל לפחות עשר שניות
מתחת ל-"זרם" ויצא שפשוט חיכיתי עשר דקות והפיפי לא טיפס במעלה המקל,
ולא הגיע עד לפס הבקרה (וכנראה שגם לא לפס האמיתי).
אחרי בערך שעתיים הגעתי ויש שם פס מאוד ברור, אבל על האריזה כתוב שאחרי עשר דקות זה לא אמין.
מה אתן אומרות? מה עושים? לסמוך על זה? או לקנות עוד מקל רק בשביל הספק?
במקום מגוריי לא מרשים לבצע בדיקת דם לבטא HCG...
יותר נכון אחרי 10 דקות כבר זה לא אומר כלום
שאלות הריוןהרופא מוציא לך הפניה ולא נותנים? בלי הפניה זה הגיוני
ולכן הוא לא מרשה לרופאים לתת הפניות לבדיקה הזאת.
דבר ראשון הייתי מתלוננת לשרות של הקופה איכשהו
דבר שני את יכולה לבקש הפניה דרך הטלפון מכל רופא אחר שלא בסניף
אם יש לך הפניה הוא לא יכול להגיד לך לא
ואם זה עדיין לא עוזר הייתי עוברת קופה
זו בדיקה יקרה שעוזרת בעיקר לספק את יצר הסקרנות,
אבל מבחינה רפואית אין לה כל כך ערך, פשוט כי אין מה לעשות עם התוצאות.
מדובר הרי בשלבים המאוד-מאוד מוקדמים של ההריון ואם חלילה אין עליה
מספיק טובה בבטא - אין כל כך מה לעשות חוץ מלהמתין להפלה טבעית...
העדיפות היא לבצע מעקב אולטרסאונד שהוא הרבה יותר אינדיקטיבי.
הבדיקה כן משמעותית למי שעוברת טיפולי פוריות וצריכה לדעת אם הם הצליחו,
או עבור איתור גידולים שמפרישים את ההורמון כשיודעים שאין הריון...
אבל ברוך ה' זה לא המקרה.
ועדיין, כמובן ששלחתי בקשה להפניה, נראה אם יאשרו אותה - בא לי לספק את יצר הסקרנות 
בלי בדיקת בטא אף רופא לא יפנה אותך לUS זה ממש מוזר
את אומרת להם שעשית בדיקה מפנים אותך לבטא קודם
אחרי איזה יומיים הוצאתי הפניה מרופאת משפחה ועשיתי בטא- יצא חיובי.
בשבוע 8 אני הלכתי לאולטרסטונד ראשון.. הרופא מתחיל לבדוק ולא רואה כלום!!
הוא שאל אותי, את בטוחה שאת בהריון? איך את יודעת?
אז שלחתי אותו לראות את התוצאה של הבטא. אז הוא מיד שלח אותי לטכנאית אולטרסאונד שתבדוק במכשיר אחר, ואכן ראו אפילו דופק!!
אם לא הייתי עושה בטא, אז הייתי רק יוצאת מבולבלת מהרופא, ובטח לא היה שולח אותי לעוד אולטרסאונד...
וזה מניסיון.
יש רופאים שתגיעי אליהם בתחילת היריון ודבר ראשון הם יבדקו את זה בבדיקות דם שעשית.
לא עשיתי בדיקת בטא
הרופא אמנם נתן לי הפניה לבדיקת דם, אבל הוא אמר שזו ממש לא חובה
והבדיקה הביתית מאד אמינה
הלכתי לאולטרסאונד בלי לעשות בדיקת בטא, קיבלתי הפניה והכל היה בסדר
א. פשוט נראה לי שבפעמים שמופיע לנשים פס אחרי יותר מעשר דקות,
הוא מהפסים הדקים שכמעט אינם נראים ולא פס כל כך ברור כמו שיצא לי...
ב. הבדיקה לא באמת התבצעה מבחינה טכנית בתוך העשר דקות,
פשוט כי השתן לא טיפס והגיע למקומות המתאימים (כי לא היה מספיק).
אולי הכוונה לעשר דקות מרגע שמופיע פס הבקרה?
סליחה על הקטנוניות, פשוט לא בא לי לצאת מהבית במיוחד כדי לקנות עוד מקלון,
ומצד שני כן בא לי לדעת לפני הצום אם אני בהריון או לא.
תודה רבה על המענה!
(אומרת בוודאות.. עשיתי פעם בדיקה יצא שלילית אחרי רבע שעה הופיע עוד פס..
ברור שלא התיחסתי לזה כמו שכתוב ובאמת לא היה הריון)
ואצלך לא הופיע בהתחלה אפילו פס הבקרה אז הבדיקה לא תקינה ממילא
אז אין פה לא חיובי ולא שלילי ופשוט תעשי בדיקה חדשה..
וזה לא קטנוני.. מבינה אותך לגמרי
אני כנראה אקנה עוד בדיקה, אבל מסקרן לשמוע.
ההיגיון אומר שיש סיכוי גבוה יותר שיופיע פס חלש בטעות מאשר פס חזק.
הרי ככל שמבצעים את הבדיקה בשלב יותר מאוחר (בטווח של השליש הראשון),
רמת הבטא HCG בשתן גבוהה יותר והפס נראה חזק ומרשים יותר.
מה הסיכוי שכך סתם יופיע פס חזק?
ולא מנסה לנחש לפי זה
לא סתם הם אומרים שאחרי 10 דקות התוצאה לא משנה
כי ככל שהחומר נמצא שם יותר זמן הפס כנראה מתכהה
אני מביאה לך דוגמא ממני.. לא מלפני הרבה זמן..
חודש אחד הפס נהיה אחרי יותר מ10 דקות וזה היה שלילי (לא זוכרת כמה זמן בדיוק)
חודש אחרי זה הפס היה חלש בתוך ה10 דקות וזה אכן חיובי
שאלות הריון למרות שהיה ברור כבר שהתשובה חיובית... יאללה פרגני לעצמך עוד בדיקה ותסירי את הספקלכן אומרים שזה תקף רק עד 10 דקות
בעלי קנה לי בדיקה נוספת, ברוך ה' אני בהריון - בטוח
מזל טוב!!!! שיהיה הריון תקין וקל!צוקולטהמרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
בצד של המשפחה של אמא שלי, היא כך כך גדולה (14 אחים) כבר בכלל אין קשר ומעקב בין הבני דודים ואפילו האחיינים
מרוב שהיא גדולה כי כל אחד עסוק במשפחה שלו.
ומצד האבא שיש רק שני אחים ומעט בני דודים, יותר ריאלי להיפגש והקפדנו יותר לשמור על קשר.
אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.
והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.
אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.
אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?
לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.
אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."
"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."
אבל קשההה לי בלי שוקולד.
ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.
עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...
מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?
אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.
החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?
ניקזמנילגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי
סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...
אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח!
רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.
ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.
ונשארים באותו מיקום
אבל יש משימות כל פעם וכזה…
יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11
שום פלפל ושמן זית העונה החדשה
כל פעם מראיין אדם אחר..
נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.
אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות
אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.
סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).
כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .
היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???
גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .
אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .
דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו
באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,
שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.
השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.
כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.
את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור
באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.
אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.
משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.
נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.
הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.
מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?
לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.
לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.
תבררי מה הפסיקה אצלכם
של ההתקן אוסרת
אז תבררי מה הפסיקה שלכם.
ממתקיתחחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.
של העובר אפשר לזהות את המין...
