אני היום בשיעור עשיתי חשבון נפש,ישבתי לבד בסוף וקצת התנתקתי,

 מה שאני עושה זה פשוט לוקחת דף ורושמת את אשר שעל ליבי, מה אני צריכה לשפר, מה מפריע לי, מה מטריד את מנוחתי, לאן להתקדם ולשאוף, דף זה מסדר את הכל, וזה משחרר ככה לפרוק, יותר משחרר מלפרוק אצל אנשים לדעתי....

כי יש דברים שאני מעדיפה להשאיר בייני לבין עצמי. ובוודאי חבר לא יכול להחליף חשבון נפש, כי זה משהו בינך לבין עצמך לבין הקבה...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....