חשבתי שערב יו"כ, ויש לי הזדמנות לגרום להם להחליט לקום בבוקר בזמן, בלי שמישהו ירדוף אחריהם.
חשבתי שזה גם יפתח להם את היכולת לקבל החלטה ולעמוד בה. אספתי אותם בערב, ואמרתי להם שמחר אני לא בא לחדרים שלהם, ואני רוצה שכל אחד יחליט על עצמו, דקה לפני שהוא הולך לישון, שמחר הוא קם לתפילה. הוספתי שאני חושב שהם מסוגלים לכך שהפנימיה תהיה ריקה מאדם בזמן התפילה.
עד כאן הכל טוב,
פשוט זה לא קרה.
ויצאתי דפוק, גם בשביל עצמי, גם בשבילם(כנראה שהם לא במקום לקבל החלטה כזו)
אני גם חושב שלא מספיק הנעתי אותם לפעולה. בגלל זה אני לא מחנך.
איזה מתסכל. אבל אולי נכון יותר להעביר את האחריות אליהם?




