כשאתה אומר "חסידים" למי אתה מתכוון?
הרבי הרש"ב אמר פעם משפט שתמיד נמצא אצלי בראש והמשמעות שלו היא:"יש דרך חסידים ויש דרך חסידות" . הנקודה היא שחסידות, הטוויית דרך מסויימת- זה משהו אחד. ודרך חסידים- זה משהו אחר. באיזה מובן? במובן זה שיש המון חסידים מכל מיני סוגים ורמות. לא כל חסיד שמגדיר את עצמו ככזה- משקף בהכרח את דרך החסידות.
זה באופן כללי, כדי שתבין שיש הכל גם בחב"ד ויכולות לצוץ גם בחב"ד דעות שונות ביחס לדברים מסויימים.
לגופו של עניין, חב"ד זו תנועה מודרנית יחסית מחסידויות אחרות,אך יש בה דגש על עבודת המידות באופן פנימי ומעמיק וכו'.
יש זמן שמיועד לבניה רוחנית והיה לרבי מאוד חשוב שבחורים ישבו וילמדו תורה ובפרט שירבו במהלך מסלול הלימודים ככל שאפשר.
לאחר שסיימו את מסלול הלימוד התורני(סמיכה/קבוצה/wtvr) ומילאו את עצמם במטען רוחני, ברור שעדיף לעסוק בתורה ולהרבות בה, כי התורה היא חיינו ויש לה ערך עליון, אך אם יש כישורים ושאיפות- אני חושבת שכן יש עניין לממש את הכישורים שה' נתן לאדם לנוכח מטען רוחני גדוש, כלומר לאחר שבחור סיים את המסלול, או אם היה צריך לשבת עוד ולשקוד בתורה בכדי לבסס את עצמו מבחינה רוחנית/תורנית - אז אחרי כן שיצא ללמוד תואר.
בחור שאכפת לו ממצבו הרוחני בכל מקום שלא יהיה צריך לדעתי להרגיש כתנאי לצאת ללמוד תואר, שהוא יכול לצאת ולהתמודד עם החיים ביחס למטען הרוחני שלו, כי הוא לוקח את מה שלמד ומתוך מקום של שליחות יפעל, וכמובן הכל בהתאם להלכה עם כל מה שמשתמע מכך, כגון לקבוע עיתים לתורה באופן משמעותי ולשמור על עצמינו ככל שאפשר(מקום נפרד עדיף.)
המורה שלי לימדה אותנו באחד השיעורים שיחה(דבר תורה) שהרבי מסר כשהוא התייחס לנקודה של לימוד תורה. הפאנצ'ליין היה שעדיף בחור שיעבוד במקצוע (מתוך מקום של שליחות וכו')ויהיה צמא ללמוד תורה בסוף היום כשמסיים את עבודתו, מאשר בחור שכל היום ישב ללמוד תורה ויחכה לצאת מהשיעור ולסיים כבר את היום.
קראתי פעם את הסיפור הזה (כמדומני גם עם הרבי הרש"ב) וממש אהבתי אותו : )
מדובר על בחור ישיבה שבהה בחלון במהלך הלימוד.
הרבי אמר לו משהו כזה: עדיף שתהיה מחוץ לישיבה ותבהה בישיבה ותרצה ללמוד תורה, מאשר שתהיה נוכח בישיבה ותבהה על מה שקורה מחוצה לה.
הנקודה היא שהרגליים יכולות להיות מונחות במקום מסויים, אך הראש יהיה מונח במקום אחר.
מה שחשוב בלימוד התורה ובכלל בחיים זה להיות מחוברים לה' מתוך מה שאנחנו עושים.
לדעתי הנקודה היא "לכתחילה או בדיעבד".
בחב"ד לכתחילה עדיף ללמוד תורה ולהתמקצע בתחום תורני ככל שניתן, ואפשר להבין מדוע. לא מחנכים לצאת מלכתחילה ללמוד תואר, אבל גם לא מסתכלים על זה כפסול. הבדיעבד לא אומר שזה אסור, אלא אפשרי בהתאם לתנאים מסויימים וד"ל.
אני כן מכירה בחורים חבדניקים(לא באופן אישי ממש) שלמדו במכון טל הנדסה ועובדים בהיי-טק, כאלו שלמדו ב Ono מנהל עסקים, היה גם אחד שהציעו לי שלמד בטכניון הנדסה במסלול לחרדים וכו' ..זה פחות נפוץ ללמוד ממש במסלול אקדמי, אבל ישנם כאלו ואני גאה בהם
. השאר פשוט עובדים בעבודות שלא מצריכות תואר אקדמאי כהגדרתו.
אצלינו במשפחה ישנם מקצועות חופשיים, אך ברור שפועלים בהתאם להלכה ומתוך מקום של שליחות וקירוב הסביבה עד כמה שניתן.
אני מאמינה שזה הספיק, מקווה שהועלתי.
כן, אני חושבת על להרצות באחד הימים: )
