זה ממש מסובך!!

שלילי. בקצרה ממש - שוחק את הטהרה הרגישות והעדינות הנפשית ביחס למין השני, שצריכות להישמר לבן הזוג בעתיד. זה חוץ מבעיות הלכתיות יותר פרקטיות שקשה להימנע מהן

ולא תמצאי אף רב מהשורה הראשונה שחושב אחרת

ולגבי השורה האחרונה- מוסיפה שלפחות לא מלכתחילה...

אבל קורה

כתבתי "שום רב מהשורה הראשונה". גדולי דור. לא כל רב קהילה הוא "מאן דאמר" בכל עניין

אולי אתה לא מספיק מבין את ערכה ומשמעותה של הצניעות

להיות שומר נגיעה בחברה מעורבת זה לא האידאל שאליו אנו שואפים להגיע.
זה נכון ששמירת נגיעה היא דבר נפלא וחשוב... אבל ברגע שנבין שההפרדה = הצלחה,
נראה כמה בעיות יש בחברה מעורבת למרות שאתה שומר נגיעה.

אצלנו הסניף מעורב (בנים ובנות יחד באותו מבנה אך השבטים נפרדים) ושהייתי בערך לפני שנה
מדריך, תמיד בכל פעם שהייתי מגיע לסניף הייתי מרגיש מוזר.
כאילו אלפי עיניים בוחנות אותי... וזה לא שיש לי פחד כלשהו מבנות.
פשוט הרצון להרשים מישהי, הידיעה ש"אל תעשה פדיחות כי...", אל תצעק יותר מדי במורלים...
לבוא הכי מדוגם ומסודר... הרגשתי שזה לא אני.

ויש בנים שפשוט יעשו בדיוק ההפך, יעשו כמה שיותר רעש וינסו למשוך כמה שיותר תשומת לב מהבנות.
לא כזה קשה לראות את זה. אפשר לומר, אם לא היו בנות בסניף - ספק אם היו מגיעים.

חוץ מזה, קשה מאוד לשמור על שמירת נגיעה במקום מעורב.
אף פעם לא קרה לך שנתקלת במישהו בטעות?
זה נכון שטועים לפעמים... אבל למה להביא את עצמי לשם,
אם אוכל למנוע את זה?
להכניס בנים ובנות בגיל ההתבגרות למקום אחד - שום דבר טוב לא יצמח מזה.

ואגיד את האמת, יש דברים בתור נער מתבגר שאתה לא צריך לראות ואתה רואה בעל כורחך. ודי לחכימא'

לסיכום, אדם שבאמת רוצה להיות בקדושה ורוצה לחיות חיי תורה  - לא ימצא את זה בסניף מעורב.
 

נתתם לי הרבה נקודות מבט....

תבורכו

אחרי רבים להטות

לא מצליחה לראות בזה יתרונות. עלול ליצור מצבים שראוי להימנע מהם מלכתחילה, בעיקר בגיל הזה.

לגבי לימודים ועבודה, שזה נצרך - הקשר צריך להיות ענייני ואין לנהוג בקלות ראש.

את יכולה להרשות לעצמך להיות בחברה מעורבת, אחרת זה הרסני...

ואני לא מאמינה שיש בני נוער היום שמסוגלים לזה, גם בלי מחשבות...

אין יתרונות! לא רואה בזה שום משהו טוב.  לא מבין את התמיכה בזה!! אחינו התועים..

מה שגדולי הדור עודדו את זה, הם עשו את זה למניעת התבוללות.. ד' ירחם.

הסברת את זה מאוד יפה למעלה.. אבל אני חושבת שמי שלא היה בתוך הסיטואציה לא יבין, יש סניפים שמאוד לא מכבדים את עצמם אבל יש סניפים- נגיד כמו שלנו, שהוא מעורב אבל לא יורד לקטנוניות הזאת של וואו אתה בן ואני בת, בוא נדבר... הבנת? אצלינו נגיד בחג"סים (חב"ב) כן מדברים בנים עם בנות, אבל בצורה מאוד מכבדת, לא מכוערת או בשביל למשוך צומי.. מדברים כי באמת לא מסכימים (או שכן) על משהו.. אבל השיחה אף פעם לא תידרדר למקומות נמוכים... (לפחות אצל רוב רובו המוחלט של הנוער בסניף שלנו).

כן יש בעיה אצל רוב הסניפים, אבל אני חושבת שאם באמת מאמינים בדרך שלך, ואתה לא יחיד מול רבים אז  הבעיה קטנה...

ובאמת שמי שלא מכיר את זה מבפנים הוא לא יבין לא את הבעיה ולא את הפיתרונות.. ושוב, זה באמת תלוי בנוער שבסניף..

ידוע הכלל של חז"ל "אין אפוטרופוס לעריות" והמעשה עם רב עמרם חסידא... 

קיצור, יש שתי בעיות בחברה מעורבת : פריצות ועבירה, העמדה בניסיון.

אם אצלכם אין פריצות ועבירה (אגב, שבן מדבר עם בת שלא לצורך/קלות ראש וכדו' זו עבירה) - ב"ה!! אשריכם! אבל עדיין אתם מעמידים בניסיון קשה ומר! חבל ממש..

סתם, סתם, פשוט רציתי שיכנסו :

ועכשיו  ברצינות:

השהות המשותפת לאורך זמן (בעיקר בגיל הזה שהמחשבות וכד' חוגגות בפנים) - פוגעת!

הלכות צניעות הם חשובות מאוד כדי שנישמר טהורים ונקיים!

א' מצד ההיגיון הפשוט - זה פוגע באדם!

אני אישית חושב שחשוב מאוד להילחם להיות טהורים ועם ראש נקי ללא מישהי\ מישהו בראש בשום שלב...

לצערינו, כפי שאנו רואים במציאות זה פוגע במהלך החיים בכמה וכמה נקודות: 

בגיל ההתבגרות, בתהליך חיפוש והיכרות, ובמקרים חריגים זה עלול לפגוע גם במהלך חיי הנישואים עצמם.

ב', הלכתית, יש להתרחק מהדברים הללו מאוד, עיין פניני הלכה, ליקוטים ג', פרק ו'.

(לטענת כמה מהמגיבים פה שיש מקומות שבהם זה לא מפריע - אולי ייתכנו סניפים נדירים בהם הקשר הוא מאוד ענייני ולא גולש למסביב וכו', אבל גם אז - זה עלול לפגוע ולבלבל וכדו' ואכמ"ל...)

מכיוון שכבר כפי שאמרו כאן הנושא הזה נידון כבר פעמים רבות - לא אעייף אותכם בדברים, למרות שיש לי ממש חשק בהזדמנות... 

אשריכם ישראל! יהי רצון שנזכה לקדושה, טהרה, וצניעות! 

"והיה מחניך קדוש!" 

בדיוק דיברנו על זה בסניף איך זה הגיוני שאצלינו זה לא יורד לרמה הזאת, אבל בסניף השני ביישוב זה ירד לרמות מזעזעות...

הגענו למסכנה שבאמת, זה תלוי בגישה שבאים, אם באים בגישה של או להרשים את מי שאני הולכת לדבר איתו או בגישה של זה לא משנה שאני בת ואתה בן, הרי אנחנו אותו דבר (פמיניזם, אפדלחושיות וכו') אז הבעיה היא גדולה.

אבל כשבאים במטרה לעשות פרוייקט משותף ושיצא טוב, ושהילדים האוטיסטים יהנו ממה שארגנו *ביחד* אז יוצא שהמטרה מקדשת את האמצעים.

כמובן שיש להיזהר וכו וכו, אבל כשהנוער כבר מגיע מבתים טובים, ושני הצדדים מסכימים שלא יושבים עם בן בחדר צוות על אותה ספה, ולא עושים מלחמות מים, ןשמותר ואפשר לדבר- (אל תתעו כי כן יש מקום לדיבור, ואני לא רוצה למצוא את עצמי בגיל 20 לא יודעת מה זה בן, ואיך להתמודד עם הפרפרים בבטן, ולהתנהג כמו זיינוקית...(סליחה לכל הזיינוקים שבנינו... ) אז אני חושבת שהמעורב הזה הוא טוב, ונצרך.. ברור שלא לכולם זה יהיה טוב, ושצריך הרבה פעולות הכנה לפני זה אבל אחרי הכל, אין מה לפחד...

ממש!

תודה!

פשוט גבולות כל אחד לפי עצמו..

לא הבנתי פירוט של מה את צריכה ?

גבולות זה דבר שמאוד משתנה בין חברות.

כן, גם בחברה הדתית.

זה דבר דינמי גם בין אדם לאדם...

כמה מהם יכולים להיות בחברה מעורבת באופן תדיר, עם חברות בנות גילם, בלי להסתכל להנאתם באף בת שנמצאת שם, ובלי להריץ צחוקים מדי פעם בחבורות של בנים בנות.

אני חושב שמציאות שהסיכוי לא לחטוא בה הוא קטן מעשרים אחוז היא בעייתית מאד מאד. על פחות מזה אולי אפשרר איכשהו לדון.

(ולענ"ד תוצאות הסקר עלולות להיות מחרידות הרבה יותר. וברור לי כשמש שזה גם לא קשור לדוסים וסגורים שמתלהבים מבנות. ברור לי שאצל חילונים תגיעי לאחוזים גבוהים יותר, גם אם מדובר בחילונים שמרנים וצנועים (יעני שזה לא שהם כל היום מדברים על בנות ולא אכפת להם מצניעות).)

(כמובן שתצטרכי למצוא דרך לעשות את הסקר באופן כזה שחבר'ה לא יובכו לענות.. כי כאן למשל אני לא יודע כמה ירצו לספר לך על היצרים שלהם. ובצדק.. וכמובן רצוי שזה יעשה באופן שיגרום לאנשים לענות בכנות, בכל זאת זה נושא רגיש.)

ואגב, אולי סקר כזה יוכל גם להועיל קצת לאנושות. לנסות להפסיק להעלות השערות ולהתחיל לדבר על פי עובדות בשטח יכול להיות יעיל מאד.

אז אממ בעיקרון שיש לך גבולות זה סבבה.
שאין זה לא.

קודם כל אני ממש ממש רוצה להודות לכלללל מי שהגיב!

נתתם לי המון נקודות מבט וחומר למחשבה..

אז כן אני נמצאת בסניפ מעורב, השבטים נפרדים...

אמרו כאן שמכתחילה לא לבוא לסניפ מעורב, אני אישית באתי בגיל קטנטן 

ולא ממש חשבתי על חברה מעורבת ועל החסרונות והיתרונות שבזה,

והנה גדלתי, וגם המחשבות יחד , והתחלתי באמת לעשות בירור אם זה טוב בשבילי...

אני אחת כזאת שיש לה גבולות ברורים, עם השבט המקביל אני לא ממש בקשר... ובכללי אני לא מדברת עם בנים באופן תדיר אני גם עם מקשים, מה שנותן לי עוד המון גבולות....

אבל אני פשוט מפחדת ליפול בזה, כי אין אפוטרופוס לעריות....

עוד תקופה של זמן שתחלוף די מהר, ואז אני אמורה להכנס להדרכה... ושם מתחילה הבעיה...

כי בצוות יש קשר יחסית הדוק, ישבצי"ם, הכנות, שבתות, קיצור שהייה די מרובה בחברת בנים,

ואני מפחדת מזה מאוד, אתם לא מבינים אפילו כמה, 

ומצד שני אני יודעת שהדרכה זאת שליחות ואני באה לסניף כדי להתעצם ולעשות דברים משמעותיים,

ואני יודעת שהסניף זקוק לזה...

וסניפ נפרד אין באזור שלי... 

עכשיו לעזוב סניף פתאום זה הזוי, אני שם מגיל קטן, כמעט 4 שנים שם.. נקשרתי למדריכות, לחניכות לכולם....

עכשיו זה מצב לא פשוט בכלל... ותקופה מסובכת..

קיצור אני אפסיק עם החפירות

 תודה לכולם, ולמי שיש להוסיף עוד תמיד מוזמן!!

ובצוות זה בכלל

להיות בצוות מעורב זה הרבההה יותר מורכב מלהיות חניך בסניף מעורב

בתור חניכה, יש לי את האפשרות לא לדבר ולשהות בחברת בנים באופן מרובה, 

אבל בצוות, זה פשוט קיים!! אי אפשר לברוח מהמציאות של זה...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....