כל מילה.
בדיוק.

ואז גם להרגיש רע.
על זה שאני מסובב אנשים סביב פיקציה מטומטמת.

אבל לא.
באמת.

זה לא כיף.
שאסור לדבר.
ולספר.

רק להיחנק ולהמשיך להתגלגל.

ומי ישמע.
זה לא איזה סיפור גדול.
סתם משהו שגוזל ממני קצת זמן וקצת יותר מחשבה.

אבל למה לגרום לדברים מזעריים להתנפח?
זה הרבה יותר מסוכן.

זה רע.
"כנפי רוח" יש שינחמו אותי.
אבל.
בסוף.
אני לא רואה את זה.
רק עוד יצור עלוב.
עם אותן תשוקות.
כלום.
עפר.
חרס נשבר.

איך הופכים לאנשי אמת?
זה בלתי אפשרי.

חבל שאין לנו קוצקר משלנו.
שישרוף הכל.
ולא יבנה.
רק ינתץ.
ויערער.
ויעורר.

אפשר להתגבר.
אני לא אפול לשטויות כאלה.