קשר עינייםתנו לגדול בשקט
כן/לא
תלוי בשלב

שתפו בדעתכם...
פעם חשבתי שזה איסור גמורכי בשמחה תצאו.

אח"כ תלמיד חכם יר"ש אמר לי שזה טוב בשלבים מאוחרים,

וזה חלק מהאמון ההדדי שיש ביניכם (זה נורא להיחשף).

 

קיצור, תדאג שתתחתנו אחרי שזה יקרה...

גם ככה נחשפים הרבה, בלי קשר לזהתנו לגדול בשקט
ואני בת
א. תדאגי* מסתבר שהפותחת היא בחורה מור ולבונה
ב. וואי וואי...... ואם לא מתחתנים? 🙈

@תנו לגדול בשקט,
דייטים ראשונים אשתדל שזה לא יקרה.. אבל לפעמים זה לא ממש מצליח לי.
בהמשך כן.
אני אהיה חייבת שתהיה לנו תקשורת דרך העיניים וזה משהו שמפתחים.
אכן תנו לגדול בשקט
אממ זה די מביך
בהתחלה
אבל זה מה שיש לעשות בזמן שתיקה (חוץ מלבהות באלף ואחד דברים)
אכן על הכותרת?/ מה דעתך בעניין?מור ולבונה
אני לא מוצאת את זה כדבר מביך,ההפך.. זה ממכר מבחינתי.
אבל מנסיון העבר אני יודעת שפחות טוב לי לנהוג כך בהתחלה ולכן משתדלת להימנע.
אכן על הכותרתתנו לגדול בשקט
דעתי בעניין- שזה די מביך
כאילו מה. נעמוד ופשוט נביט אחד לשני לעיניים?
אני לא יודעת אם ציפית שאענה אבל גם אם כן,מור ולבונה
זה נושא שקצת מורכב לי לכתוב עליו.

אז אאחל לך לילה טוב ובעזרת ה'...
לא, ממש לא...כי בשמחה תצאו.

זה דבר שעושים ברגע שהשתיקות לא מביכות,

גם אם הן נמשכות שעתיים...

[אא"כ זה למשך שניות ספורות, ואז זה לגיטימי

(מניח שמלווה בחיוך ביישני מיד אח"כ, אבל לא משנה..)].

יש מקור לזה? זה נקרא לרמוז בעיניים?הדוכס מירוסלב


קשה קשה קשה.מוטיבציה
לשבת ולהביט סתםחלל הפנוי
זה מוזר ומביך.
אבל תוך כדי דיבור זה הגיוני ואפילו אולי הכרחי. וגם מכבד.
באמת אומרים שהעיניים זה החלון לנשמה וזה גם מה שעוזר להכיר את האדם שנפגשים איתם
^^ הכרחי.רחפת..
אני עלולה לחשוד שיש לו הפרעת תקשורת.
מה? למה?חלל הפנוי
אם בן אדם נמנע באופן קבוע מיצירת קשר עין זו בעיה תקשורתיתשריקה

כי קשר עין הוא חלק מאד בסיסי בתקשורת

(ואת זה גם אתה אמרת).

 

 

רחפת..
יכול להיות גם קשר עין לא נעים. מציק. גם זה עלול להעיד על קושי תקשורתי.
קצת מרחיק לכתהדוכס מירוסלב


ממש לא.רחפת..
רוב הבנות שיצאתי איתן, רוב מופלג, לא יכלו להסתכל לי בעינייםהדוכס מירוסלב

כולן עם בעיות תקשורת?

אולי היה לך קשר עין שהעיק עליהן?רחפת..
ממש לא.הדוכס מירוסלב

אני יודע למה הן לא יכלו להסתכל עלי

יש גבול כמה מתביישים ליצור קשר עיןרחפת..
זהו, שלא. יש המון סיבות לא ליצור קשר עיןהדוכס מירוסלב

מישהו כתב כאן למעלה שתלמיד חכם אמר לו שזה לא צנוע אם זה לא בשלבים מתקדמים (קטונתי מלהבין למה, אולי הוא סובר שזה רמיזה בעין).

יש מקרים שאדם מקפיד לא להסתכל בשביל שמירת עיניים, ביישנות טבעית, והעניין שמוזכר בסדר זרעים (לא מצליח להזכר כרגע).

יש גם חסידים שמקפידים לקיים את אגרת הרמב"ן...

אז כנראה לא נועדתי להם.רחפת..
חייבבבת קשר עין תקין.
מה זה נותן?הדוכס מירוסלב


קולטים המון.רחפת..
אמון. בטחון. התלהבות. סקרנות. חששות. חשדנות. שלווה. רוגע. הכלה. הבנה ועוד..
חושד בעצמיהדוכס מירוסלב

כאחד שיודע לקרוא אנשים טוב (וע"פ הנסיון זה נכון), לא חושב שמבטים בשיחה מעידים כל-כך הרבה.

אבל כל אחד והכישרונות שלו

זה לא עניין של בושה...מוטיבציה
אלא?רחפת..
משום מהעוד השנה
שמתי לב שבכל פגישה ראשונה עם בחורה לא היה הכי נעים לי להתסכל לה בעיניים כמעט (בלי קשר למראה בכלל..), ובפגישה השנייה איתה הרגשתי כבר יותר חופשי.
אולי זה בגלל שבפעם הראשונה היא עדיין 'זרה' לי ולהסתכל בעיניים של מישהו מבטא קצת יותר קרבה, ואילו בפעם השניה יש לנו כבר איזה 'עבר משותף' הניכור פחת?

חבר שלי שלא ידוע עם בעיות תקשורת אמר לי שבגלל זה הוא מעדיף ללכת/לשבת על ספסל ולא בבית קפה, שזה אחד מול השני...

מה את אומרת ד"ר רחפת? את מאבחנת אותנו כבעלי בעיות תקשורת?
לא אמורים להסתכל כל הזמן לענייםבהשתדלותי
ההפך זה מראה על ביישנות טבעית שעוד לא דהתה.
לענ"ד אפשר לראות כשאדם לא מסתכל מחוסר נעימות, לעומת כשלא מסתכל כהחלטה מראש (הרב אמר/ לא רוצה לראות וכו) לעומת כשזה בעית תקשורת.

מוכר שיותר נעים לשבת על ספסל גם בגלל הסיבה הזאת וזה בהחלט הגיוני.. לשבת אחד מול השני על ההתחלה זה באמת קצת ישיר מידי.
אני מאבחנת שזה נשמע הנורמה.רחפת..
קשר עין צריך להיות בכל מצב. בפגישה ראשונה וזה יהיה לשברירי שנייה, ומתנתק יותר רצוף ובהתאם להיכרות זה יתפתח..

קשר עין תקין הוא תלוי מצב - וצריך להיות ברמה הבסיסית לא בורח לגמרי ולא אינטנסיבי מידי. כמו שתדבר עם אדם חדש.

ואתה צודק, תראה מה למדת מכך שבפגישות הראשונות קשה לך ליצור קשר עין - האינטואיציות התקשורתיות הבריאות שלך אומרות: זה אדם חדש, חודרני מידי להביט לו בעיניים.

נראה שלא ממש מובן כאן מה זה 'לשמור על קשר עין' - לא מדובר בהסתכלות. אלא ברצף של זמן כשמדברים עם בנאדם צריך מידי פעם לראות שהוא 'איתך'. וברמה תקשורתית תקינה זה מתבטא דרך העיניים. גם אם לרבע שנייה.

אגב, לא לכל מי שלא יוצר קשר עין עלולה להיות בעיה תקשורתית, פגשתי אתמול אישה שהיא לקויית ראייה. סביר שזה גם כך במצב שיש בעיה בריאותית בעין.
השאלה לא ממש ברורה לישריקה

אם את מתכוונת לקשר עין תוך כדי שיחה-

זה חלק מתקשורת בסיסית בין בני אדם.

החל מדייט ראשון.

 

אם הכוונה ללשבת ולשתוק ביחד ולהסתכל אחד לשני בעיניים-

אממ

ברור שתלוי בשלב.

בעיקרון, לקראת אירוסין

האמתמתן תורה
אני חושב שמהלך פגישה זה בסיסי ליצור קשר עין עם הבחור/ה... כי אם לא מסתכלים אז זה משאיר את הפגישה סטרילית מדיי וקצת חסרת צ'אנס לחיבור ראשוני... בסוף זה מה שמחפשים ליצור וזה לא סתם בלי סיבה- מסכים עם מה שאמר @חלל הפנוי👍

ברור שאין מה לבהות אחד בשנייה סתם ככה בזמן שתיקה, אבל תוך כדי דיבור, זה מינימלי ואנושי
בכוונה לא כתבתי קשר עיןתנו לגדול בשקט
קשר עין בזמן שיחה הכרחי לכל הדעות

השאלה על בין לבין, כשיש "שתיקה מביכה" כהגדרתה
הכוונה למבט מעמיק ואינטימי, נכון?הדוכס מירוסלב

ולמה קשר עין הכרחי לכל הדעות? מידת חסידים שאסור להסתכל לאף אדם על הפנים.

נכוןתנו לגדול בשקט
לאף אדם? בחיים לא שמעתי על דבר כזה.
חשבתי שאגרת הרמב"ן מפורסמתהדוכס מירוסלב

כמובן שזאת דרך להשגת ענווה ואז רוח הקודש, אבל מכאן משמע שיש בכך מעלה.

אַל תַּבִּיט בִּפְנֵי אָדָם בְּדַבֶּרְךָ עִמוֹ.

ראיתי תשובה מהרב עוזיאל אליהו שמפרש שלא כפשוטו, אני קיבלתי בפשטות כך מגיל קטן יחד עם דוגמא מעשית.

אגב, הרעיון בזה הוא להביע ענווה בגוף, כדי שהלב ילך אחריו.

 

מי שעמד אי פעם מול גדולי ישראל הרגיש בחוש איך הראש נהיה כבד, והעיניים מצטמצמות.

הייתי היום מול אחד מהגדולים של הדור, לא הצלחתי להסתכל עליו כל פעם שהוא הביט עלי.

יש לזה גם סיבה ברוחניות, אבל זה הפוך מהרעיון של כל אדם.

 

נ.ב,

יש פה פירוש לנ"ל של רב כמו שלימדו אותי

"בדברך עמו אבל בעלמא אין קפידא, וטוב להחמיר, ומטעם המבואר לעיל בס''ק הקודם 

עמו אבל כשמדבר עם אחד ומביט על אחר שרי, ועיין ס''ק הקודם".

http://www.ateret4u.com/online/f_01575.html

זוכר את השרשור "להסתכל או לבהות" ?אופטימיות
אז אני מתזכרת שיש הבדל בין להסתכל לאדם בעיניים תוך כדי שיח לבין לבהות ולהעמיק את המבט.

אני זוכרת שהבאת את דברי הרמב"ן בזמנו
ושאלתי איך אפשר להחיל את דבריו האמורים בדורינו, הרי אנחנו לא במדרגה שכזו וכל שכן זה גם לא נתפס כדרך התנהלות כללית כלפי אנשים שיושבים מולנו, אלא כדרך להשגת ענווה ורוח הקודש. מצב בו לא נסתכל על רב בעיניים תוך כדי שיח מפני כבודו אינו דומה כלל למפגש מבטים שיוצא בעת שיח עם אדם שאינו רב ושברצוננו להכירו למטרת נישואין.
זה דיון שונה לחלוטיןהדוכס מירוסלב

היא אמרה שזה הכרחי לכל הדעות, הבאתי ראיה שזה לא. זאת ועוד שיש בהפך מעלה.

לא כתבתי שזה חיוב, גם לא בשרשור הנזכר. זאת ודאי מידת חסידות ששייכת לאנשים בעלי מדרגה.

אמנם הבעש"ט מלמד אותנו שכל אדם היום יכול להשאיל הנהגות כאלה, אבל זה לא אומר שזה חיוב.

 

לגבי המשך ההודעה שלך, אספר את חווייתי: כשהייתי קטן הקפדתי במשך שנים רבות לא להסתכל לאנשים בפנים בגלל ששמעתי את הנ"ל (והיה לי חשק להיות רוח הקודשניק), ובמשך יותר מעשור העיר לי אדם אחד, שלא הערכתי בכלל אחר-כך.

לא חושב שזה משנה יותר מדי לאנשים, ככה הנסיון שלי לימד אותי. ולי אישית לא מפריע בכלל שלא מסתכלים עלי...

 

נ.ב, פותח/ת השרשור עשתה את ההבחנה שעשית בין הסתכלות לבין "מבט אינטימי" בתחילת הפצלו"ש הזה

ולעומת זאתחלל הפנוי
יש את קל"ח פתחי חכמה של הרמח"ל שאומר שלא טוב להסתיר את פניך.. תורת פנים וכו'.. ובעצם רומז הפוך מלא להסתכל... ובאמת זה שונה בפגישות עם אנשים רגילים מאשר עם רב גדול..
הקל"ח זה לא ספר מוסר, אלא קיצור של תורת האר"י, לא הייתי ממהרהדוכס מירוסלב

להביא משם ראיות. מוזמן לשתף במקור בכל אופן.

לא מבין כל-כך את הקשר של התגובה שלך, אתה אומר את זה כאילו מישהו אמר שיש פה איזה חובה

אני מביא את זהחלל הפנוי
כדי להראות לך שיש מקורות אחרים שאומרים הפוך.
וקלח הוא לא ספר קיצור של תורת האר"י. אלא אפילו אפשר להגיד שהוא מביא דברים שאפשר לחשוב שהוא חולק על האר"י. אבל זה לא העניין.
זה נשוא לא קשור כבר...הדוכס מירוסלב

אבל בלי קשר, מהקדמות בספר (ההדגשות במקור):

"וגם כמשה דיבר ה׳ קל"ח פתחי חכמה

והמה פתיחות לספר הקדוש עץ חיים מהא"רי ז"ל"

 

"הוא ספר קל"ח פתחי חכמה - רכו דבריו משמן

והמה פתיחות לס' הקדוש עץ חיים מהאר"י ז"ל"

 

הקדמת הרמח"ל עצמו:

"ספר דרך עץ החיים והוא הקדמה לספר פתחי חכמה, והוא מיוסד על ספר עץ החיים למהרח"ו זלה"ה".

 

ככה מובן בפשטות מהקדמת הרב פרידלנדר זצ"ל.

וככה גם הבין וכתב הרב שריקי במהדורה שלו

https://www.hamadaf-y.co.il/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%94/%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%94/%D7%A7%D7%9C%D7%97-%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%99-%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94/

רמחל - קל"ח פתחי חכמה

 

מוזמן לפתוח על זה דיון נפרד

לא אפתח שרשור חדש בענייןחלל הפנוי
אבל לגבי הנושא של השרשור עצמו.. אדרבה..
נושא מענייןבהשתדלותי
אם כבר פתחת אותו אז רק שתי הערות לשני הכיוונים-
קשר עיניים לא מתאים לתחילת הקשר (=דייטים ראשונים). זה מרגיש כמו נסיון ליצור אינטימיות מאולצת טרם זמנה, ויוצר בעיקר מבוכה.
מצד שני, להימנע בכלל מקשר עין לא יוצר אפשרות לתקשורת אמיתית ופתיחות ונותן תחושה של חוסר התעניינות ודיבור לעצמך.

מסכימה עם @רחפת... עיניים מספרות המון! ויש במבט משהו מאוד עוצמתי בעיני.
דווקא לכן לשים לב לא להרבות ולא להמעיט מידי.
בהתאם לשלב..
מה זה?קוד אבל פתוח
מהתגובות נשמע שזה לא סתם להסתכל אחד על השניה בזמן השיחה...
תלוי בשלבשיראל.
בהתחלה גם לא נעים וגם אין עניין,
כשיותר רציני זה מקרב וממש כיף.

פעם אמרתי למישו שנכון אומרים שזה טוב ויכול להיות מקרב 'לשתוק ביחד'? אז אני לא מבינה האמירה הזו ולא מסכימה איתה.
סתם לשתוק בהתחלה לא מקרב וגם לא מקדם לשום מקום כי לא לומדים אחד על השני שום דבר,
אבל בהמשך כשכבר יש קשר עיניים כנ"ל - אז אולי זה כן נחמד גם לשתוק ופשוט לתקשר בעיניים עם החלפות מבטים יותר ממושכות
קשר עיניים זה כבר שלב מאוד אינטימי בקשריטבתהאחרונה
זה הכרחי
וזה מקסים ומיוחד, משהו רק של שניכם
סוג של מבט שחוסך מילים מיותרות
על שמירת נגיעה (כן, אני מניח שלחלקכם זה נדוש)מתוך סקרנות

אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.

 

אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.

 

הנה דוגמאות:

 

 

 

 

למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).

אני מפספס פה משהו?

 

אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.

 

 

דתי לייט יכול להיות יותר דתי ממךהפי
תיזהר בלשונך
מה עושים עם הלחץ שמשתלט לי על הגוףלחוצת חתונה

לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים

אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.

והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.

בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.

תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.

קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.

אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.



מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?

בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי

מזל שאת קיימת אחותיהפי
שואל מתוך ענייןאריק מהדרום

יש כאן ביקוש למאמנים לחתונה?

וכמה אתם משלמים למאמן אם כן?


אין לי קשר לפרסום בערוץ 7, שואל מתוך עניין.

לאהפי

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

אני מעריך שמתחילים לצרוך את זהפתית שלגאחרונה

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

בהמשך לשרשור שליאשר ברא

לא יודעת איך מוסיפים כאן.. אבל זה היה הדיון על האור והעוצמות שלי.


לענייננו.

יוצא לי ללמוד הרבה על נושא השידוכים וזוגיות, גם כי זה חשוב לי מאוד. ובעיקר כי לא הגעתי מבית שיש לו מודל כ"כ בריא לחיי נישואין.

אחרי שהייתי קצת בסערת רגשות בחוויה שלי שם..

נרגעתי והתחלתי לעשות קצת חשבון נפש עם עצמי.

והמסקנה הברורה היא שאני 'מבטלת את הנשיות שלי' ואז מלכתחילה לא נותנת לאיש להשפיע משהו.

שוב זה יושב שם על איזשהו שורש שנמצא בתהליך פירוק תודה לה'.


אז השאלה, לא יודעת אם היא מכוונת רק לנשים-

או שהיא מחולקת.

מה זה להיות אישה נשית? במובן הרגשי.

איך זה בא לידי ביטוי? איך אפשר להתחבר יותר לצד הזה שבי? (שנפגע קצת בדרך בעקבות כל מיני דברים).


בסוף באמת רואה בחוש איך ככל שאני עושה יותר עבודה עם עצמי לפרק את החסמים מגדילה בי את הרצון להתחתן וגם מרגישה שיותר מדוייקת לעצמי, מי אני. מה אני רוצה..

אולי זה גם רלוונטי לכל השאלות כאן על איך להגיע להצעה רלוונטית.

לכתחילה וגם תוך כדי, להתקלף מהקליפות הגנה של עצמנו ולהבין כמה עבודה עצמית עוד לפני שהחצי מגיע חשובה מאוד!

בגדול, אלו דברים שאמורים להיות טבעיים ופשוטיםמתוך סקרנות

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.


אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.


לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.


ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.


יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).


למה את מתכוונת כשאת אומרת נשית?אונמר

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

 

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

 

 

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

יפה שאת ככה עובדת עם עצמךנוגע, לא נוגע

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.


צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.


אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.


קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.


יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".


אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.


אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.


ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".


יש דמיון בין אישה לילד קטן?!חושבת בקופסא

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

 

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

 

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

 

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

 

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

תכתבי מה שבא לך, אבל אל תהפכי אחרים לאיש הקש שלךנוגע, לא נוגעאחרונה

ואל תוציאי דברים מהקשרם

 

רק שתדעי, שרוב הבתים לא בריאים במובן של גבר-אישהמשה

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

 

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

משה אני מסכים חלקית. כי איפה עובר הגבול?והוא ישמיענו

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

יש המון תיאוריות על גבריות ונשיות וזה מעולהadvfb

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

 

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

ממליץ מאוד על התכנים של יהונתן ומרים קלייןהסטורי
שעוסקים הרבה בכיוונים הללו.

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

קראת את "לדעת להיכנע"?זיויק
אהבתי את השאלהPaslash

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.

הצעותהתלמיד העייף

בטוח שיש כאן כאלה שהתמודדו עם התקופה שאני מתמודד בה חוסר הצעות במשך תקופה ארוכה נרשמים לשדכן ממלאים פרטים עושים שיחה ואז? דממה אין מי לדבר מחכים ומחכים בזמן הזה מתפללים עושים חשבון נפש סגולות ומה לא? אבל ההצעה מרגישה רחוקה מלהגיע מה אתם עשיתם בתקופות האלו זה פשוט מגיע באמצע ללא הכנה מראש יוצאים תקופה ארוכה יש הצעות זורמות ואז ביום בהיר אין שום דבר מחכים מחכים כבר חודש חודשיים וכלום כמובן זה לא מרכז היום יושבים לומדים הראש בתורה אבל הלב מצטמק שהסדר מסתיים שהיום מסתיים והצעה מניין? הרצון להתחתן להקים בית כל כך גדול שזה כבר מצער לחיות ככה שאפילו את ההתחלה את הנסיון אין, והייאוש בפתח כי ניסת לפנות לכל שדכן מתאים חברים עם פוטנציאל אברכים בישיבה ואין כלום

מה אתם עשיתם?

זה מגיע בגליםפתית שלג

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

 

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

מסכימה. שדכנים, שגרירים, קבוצות וכותפוחית 1
אמרת שבזמן שנפגשת הגיעו הצעות. תחזור למציעיםיהודי שואף לטוב

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

שאלה אישיתמאור אדרי
עבר עריכה על ידי מאור אדרי בתאריך א' באב תשפ"ו 17:10

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

מעולם לא שמעתי שבציונות הדתית זה שיקולהסטורי
טוב, לא ממש מעולם, פגשתי כמה טפשים, אגב מכל העדות, שהנושאים הללו הטרידו אותם. אבל כמעט כל חבריי ממש לא הוטרדו משאלת העדה של מי שמציעים להם.
מנותק מאד. ודאי שקורה.יהודי שואף לטוב
גם אשכנזים לא בראש של אנשים כל הזמן, גם אחריהם לא תמיד רודפים.
זה נכון - יש חבר'ה שחובים יבוש מכל הכיווניםהסטורי
אבל (כמעט) מעולם לא שמעתי שעדה זו שיקול בציבור הציוני דתי.
גר/ חוזר בתשובה הם לא עדהאשר ברא

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.


בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

תה בבונג (קמומיל) מרגיע וגם בריאאוריןאחרונה
מציאת הצעות רלוונטיותאיתן אלון

שלום, אני בשיעור ה בישיבת הסדר, על פי ההגדרות שאוהבים להגדיר אני "דתי לאומי תורני", מקפיד על הלכה לחלוטין, פתוח מאוד מחשבתית ואמונית, כלומר מברר כל סוגיה עד הסוף עד שאני מגיע לאמונה שבאמת משכנעת אותי ואני חושב שהיא אמיתית ונכונה, בלי לפחד שזאת לא אמונה "פופולרית". 

התורה זה הדבר המרכזי בחיים שלי, יש ליר כשרון בלימוד עיון, בין בהתמדה בלימוד ובין ברמת הלימוד, ואני מתכנן להמשיך בישיבה בשנים הקרובות ולהעמיק בלימוד (אני לא מתכנן להיות אברך כל חיי, אני מתכנן בשנים הקרובות להבין כיצד אני יכול לממש את היכולות שלי בצורה הטובה ביותר, ובזה לעסוק).

אני מחפש מישהי מחויבת להלכה ופתוחה מחשבתית שהאמת היא הדבר הכי חשוב מבחינתה, ומעדיף מישהי שלמדה תורה ברצינות במדרשה.

 

זאת הייתה הקדמה לבעיה שבאתי להתייעץ עם הקהל הקדוש עליה: איך מוצאים הצעות רלוונטיות למה שאני מחפש, ובאופן כללי לציבור שלנו?

ב"שגרירים בלב" לצערי לא הצלחתי בינתיים לקבל הצעות רלוונטיות, ואני לא מכיר אף מקום אחר רציני שמשדך בציבור בציבור שלנו. כל הדברים האחרים זו או מיזמים קטנים, שאני כן מנסה להירשם אליהם אבל אני יודע שהסיכוי להתאמה נמוך, או אתרי הכרויות שמהתרשמות בסיסית נראה שהם מותאמים לציבור יותר לייטי, או שדכנים פרטיים שזה משהו זר מבחינתי (אולי זו בעיה?). הבעיה הגדולה שלי היא שאני מהראשונים מבין החברים שמתחיל לצאת, כך שאין לי כל כך אפשרות להשתדך על ידי חברים.

אשמח לעזרה!

 

(גילוי נאות: אין לי ווטסאפ, אבל לא מסיבות מאוד אידיאולוגיות, אלא כיון שזה בזבז לי הרבה זמן. אין לי התנגדות מהותית לבת זוג עם ווטסאפ. האם זה מרתיע בציבור שלנו?)

לחברים שעוד לא נפגשו יש אחיות, בנות דודות, שכנותיהודי שואף לטוב

ואפילו, בשטח בשקט, כאחד שלומד בישיבה גבוהה, לחלקם יש חברות/ידידות מהעבר הלא רחוק.

החברים מהישיבה, מהשכונה, מהתיכונית, מהסניף.

יש בישיבה גם בחורים מבוגרים יותר, אברכים ור"מים.

אולי יש לך אחיות שמכירות.

לאמא שלך יש חברות.

פשוט צריך להציף בפני הרלוונטיים שאתה מעוניין.

אני שידכתי את אחותי לחבר מהישיבה. היא נתנה כיוון מה היא מחפשת (היא לא תיארה אותו, היא גם לא ידעה כ"כ, וזה מובן, אלא הזכירה תכונות שחשובות לה. בפועל הרעיון הגיע בעיקר מההיכרות). קיבלתי לא מעט הצעות מחברים מהישיבה, לאו דווקא בגילי, על אחות/בת דודה/פגושה.

כנראה שרוב ההצעות שתקבל (מאחל שלא תצטרך הרבה), לפחות. הרלוונטיות, תהיה ממכרים ולא ממישהו שמשדך כרטיסים.

לא יודעהפתק

בן עשרים.
ש"ב.
רוצה להקים בית. מרגיש מוכן. 
עם מי אני מדבר? מה אני עושה?

מה משפט מחץ?אריה ישאג
יש איזו רשימה של פארקים גינות ומקומות נחמדים7410

בחוץ/ בפנים בירושלים? 

לא מסעדות או מקומות בתשלום (לפחות לא גבוה), משהו פשוט לזוג פשוט

וואי היה פה פעם משהו מושקע ממשזיויקאחרונה

אולי יעניין אותך