יש כאלה בישוב שאם ילכו לעיר הרמה הרוחנית שלהם תרד

ויש כאלו בעיר שאם ילכו לעיר יאבדו את עצמם

לגרעין תורני בעיר חילונית- יש לי אחים שהקימו גרעינים תורניים ואני ממש רואה כמה זה משמעותי- זה ממש גם לבוא ממקום של קירוב לבבות וממש לא באים לחזיר אף אחד בתשובה אלה פשוט כולנו עם אחד וזה ממש מאחד! וממש חשוב.

גם לישוב בארץ ישראל שבא לעשות מצוות ישוב הארץ יש חשיבות גדולה אני רוצה להדגיש ,אבל לדעתי גרעין תורני יש פחות אנשים אז יותר זקוקים שם לאנשים וזה ממש שליחות.

"ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ"- איך נוכל להיות גוי(עם) אחד, שלם, מאוחד? בארץ, כשהארץ תהיה שלמה!

וגם בהתיישבות זו מלחמה ממש!!!

אז כן, התיישבות זה יותר דחוף...

דבר ומסכימים על כל דבר...

כמו שיהיה בכל מקום שתלכי אליו, גם בתוך משפחה...

השאלה היא אם אחרי ויכוח רציני(לדוגמא) מדברים, ואם כן אז הכל בסדר...

ולא צריך להיות שכנים של דתל"עים בשביל זה...

עם הארץ זה לא ככה, זה אם אתה עם 4 דיקטים מסכנים באיו גבעה שסמוכה לכפר ערבי, עצרת את הגדילה וההתפתחות של הכפר, הקמת ישוב, ועשית מצווה! (כשכל מצווה שיהודי עושה זה מעלה ברוחניות את כל העם,-תחשבו על זה כמו על כף יד, ברגע שאצבע אחת התרוממה אפילו קצת, כולן עולות-, מה שמקרב את הגאולה...

הרבה יותר חשוב להתיישב!

גם אהבת ישאל וגם עצירת ההשתלטות של הערבים על העיר.

בתור מי שגרה בגרעין תורני יש לי הרבה מה לומר בנושא...

בהזדמנות אי"ה.

רק אומר שזה אחת ההתלבטויות שלי.. מה יותר טוב, יותר חשוב, יותר מחנך את הילדים (שיהיו בע"ה...)

יתרונות ביישוב כזה- התושבים מקיימים את מצוות כיבוש ויישוב הארץ. (אני לא פוסקת הלכה אבל נדמה לי)\\\

יתרונות בגרעין תורני- מחברים את העם לתורה. קירוב רחוקים, עזרה לזולת. 

שניהם התמסרות ממש ממש. תלוי משפחה גרעין יישוב וכו. כמובן שיש כאלה משפחות  ואנשים שיותר מתמסרים ומקריבים מאשר אחרים אבל אי אפשר לומר בהכללה.

אני יכולה לומר לכם על עצמי שאני בגרעין.. וזה לא ככ פשוט לי,

עד כיתה ו' הייתי בביצפר ממש לא דוס עם כיתה שכולם דתיים לייט או חילונים,

ומאוד נגררתי אבל עכשיו אחרי כמה שנים אני חושבת שזה גם מאוד חישל אותי..

תכלס לא ככ היתה לי בחירה כי הייתי ילדה קטנה והלכתי אחרי ההורים שלי...

אבל אני חושבת שעשינו (וב"ה עדיין עושים) שליחות מאוד מאוד חשובה בתור משפחה בבניין שכולם חילונים וגם בתור עצמי לחברות החילוניות שלי וגם הגרעין כולו לכל העיר..

אבל בתכלס זה כל אחד ומה שמתאים לו, וכל אחד והשליחות שלו!!!!

אבל כל אחד למה שהוא מרגיש יותר חיבור..

אני למשל, מתחבר יותר לגרעין תורני.

שניהם כ"כ כ"כ חשובים!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...