היא הייתה עוד אחת בשבילו והוא בשבילה,
אבל בין השורות היה אפשר לראות אהבה.
בעיניים הם ידעו לדבר,
מילה לא הייתה צריכה להאמר.
זה היה כמעט מושלם,
כמעט כאן,
הכל במרחק נגיעה.
היא הייתה עוד אחת בשבילו
אבל לא הוא בשבילה,
הוא לא בשבילה עוד סתם אחד.
וכשזה נגמר והמבטים נעלמו והמילים הקטנות על הדף נשארו היה צריך להשליך את הכל למחוק לשרוף לחדול.
לחדול מהאהבה,
לסגת לאחור מהמילים והרגשות.
להבין,
להבין שזה נגמר.
הלב שלה נשפך לא מחזיק מעמד,
והיא עומדת בחדרה עם מילות האהבה
ולא מצליחה לשחרר אותו,
והפוך אותו לעוד אחד.
אז השריפה כילתה בה,
והעלת בעשן
מילים,
אותיות,
רגשות.
הותירה אחריה אפר שחור כמו ליבה.
הוא כבר עוד אחד בשבילה.
