שרוצים להיכנס לתוך הסוגיה צריך להבין את המושגים הבסיסיים, אם לא מבינים אותם אין מה להכנס

ברגע שיש לך צער אתה פטור.

מי שחי על פי חסידות יש לו צער, וזה אותו גדר של מישהו שקר לו או יתושים מציקים לו וברגע שיוצא מהסוכה ונכנס לבית הצער ממשיך מסיבה אחרת (קר לו בסוכה והוא מגיע לחדר ומגלה שהמזגן בטמפרטורה נמוכה) הוא לא צריך  לחזור לסוכה

כל הצער זה בגלל  השינה לא בגלל האוכל.

שנכנסים לבית אין את הצער מהשינה והכל  בא על  מקומו בשלום

שזה יחודי לסוכה מצד ענינה, זה לא מאיר בבית

גם בלי שהוא מרגיש

מהצער הזה הוא פטור מהסוכה.

מוזמן ללמוד את השיחה לעומד עם המ"מ בשבת ולהגיע עם מסקנות בצאתה

זה הידיעה ששינה בסוכה זה הכנסת רוח הטומאה במקום עם קדושה נעלית וזה גורם צער שהוא לא יכול לישון שם.

תחפש שערי המועדים סוכות  בהיברו בוקס, תדפיס משם

שתהיה תסיד

תלמד את השיחה

תרגיש את הצער

לא תישן

לגבי השאר תפתח את השיחה ותלמד לעיון

פוסק שצריך לישון בסוכה. גם בשו'ע של האדמור הזקן נפסק שצריך לישון בסוכה.

זאת אומרת שצער רוחני הוא לא סיבה לפטור מן הסוכה....

גם כל השיחה של הרבי זה למצוא איך להסביר את המנהג לפי הו'א של רבי זירא ולא שלולי המנהג הוא היה מורה כן מלכתחילה.

וכן הורו כל ממשיכי דרכו

לאדמו"ר הזקן יש את פסקי השו"ע ויש את פסקי הסידור וכו' שעל פי חסידות ולפיהם חסידי חב"ד הולכים

האדמור הזקן לא ישן אולי בגלל שחי ברוסיה בקור של 20 מעלות מתחת לאפס.

אשמח אם תוכל לצטט לי מקור מהאדמור הזקן ללא לישון בסוכה.

לא בעיא בחב"ד

ועובדה

שיש אישור לצאת מג'וק מהסוכה ובחבד יושבים בגשם בסוכה

ותבדוק מה החבניקים עושים כיום בשאר מקומות העולם

הסיבה היא לא הקור

להזכירך שהבעש"ט ותלמידיו כולל אדמו"ר הזקן טבלו בנהר קפוא.

כך שהקור לא היה הבעיה

בתי חבד כיום

לא חסר מסירות נפש בקטע של הקור וכו...

שלא לישון בסוכה.

http://haoros.com/download.asp?kovetzID=362&ext=pdf

בפלפון הראשון זה מבואר

ובעברית, מאיפה לך?

וחוץ מזה אין הנידון דומה לראיה ולא המשל לנמשל.

המשל לחסיד שמצטער תמיד זה מישהוא שחם לו בסוכה וגם בבית חם לו (בשניהם אין מזגן או מאוורר)

דהיינו את השיחה של הרבי?

כי שם מבואר על פי כל חלקי התורה מדוע נוהגים כך חסידים (ולא רק חב"ד)

נקודה נוספת, בזמן הבית החסידים ואנשי מעשה לא היו ישנים  כלל (לא בסוכה ולא בכלל).

נ.ב.תכל'ס היה מנוול אחד שהציף את הנושא והתכוון רק לעורר מחלוקת וצריך להזהר לא לקחת צד בזה כי "כל המתנוול עם מנוול מתנוול גם הוא" [חייב אדם לומר בלשון רבו  - משם הביטויים האלו להסביר עד כמה חמור הענין של  המחלוקת]

מהשיחה עולה שהאדמור מבין את הבעיתיות שבמנהג חב'ד ורק מוכיח שזה לא נוגד את ההלכה וזה מנהג חבד.

אתה מנסה להפוך את המנהג ללכתחילה... דבר שגם הרבי לא היה מורה לאדם שזה לא מנהגו

וכמובן למי שהולך על פי מנהגי חב"ד.

מי שהולך על פי מנהגים אחרים  שיערב לו.

לא צריך לשלול את הזולת

המצחיק הוא שאני יושב בהתוועדות בסוכה כולם גולשים חופשי באייפוניהם בסוכה העיקר לישון לא בגלל מקיפים דבינה....

זה סתם צביעות.

אתה מסתכל על הנהגה זו או אחרת כ'בעייתית'

השיטה של הרבי היא אחרת..

אין כזה דבר בעייתי, אם יש משהו שנראה כזה יש לזה הסבר.

ובכ"מ ההלכה היא שצריך להיות בסוכה כמה שיותר כולל לגלוש בטלפון בסוכה.

מה זה שקט כאן!!! - חסידות חב"ד

(לא עברתי על כולו. אבל נראה כך..)

של דעת הרמ"א, המשנה ברורה וכו. ואני העתקתי בטעות מקור לא נכון.

הרמא מדבר על כך שמצטער זה רק בדבר שרגילים להצטער בו ומביא את זה בשם הטור.

אבל מגיע המשנה ברורה, המגן אברהם, והביאור הלכה טוען שזו גם דעת הטור עצמו, הב"ח והט"ז...

ומסבירים שהכוונה היא לאדם רגיל. אבל אם הוא מאניני הדעת, ודרכם של אניני הדעת להצטער מזה, הרי זה לא משנה שרוב בני האדם לא מצטערים מזה.

כלומר, אני לא יכול להצטער על משהו שאף אחד בעולם לא מצטער ממנו, אבל אם זה צער שקיים אצל מיעוט, הוא צער שפוטר מהסוכה.

אשמח שתעיינו ותגידו אם אכן אתם רואים שכך הדבר.

@ברגוע!

צטט משם

לסיכום:

* על פי דעות רבות בהלכה המוני יהודים שחושבים שהם חייבים בסוכה בכלל פטורים בגלל האישה.

* אחרים פטורים בגלל גוקים, עלים, קור וחום.

* הרווקים הנשארים שלא אסטניסטים חייבים.

זה סתם כדי להראות שבכל מקרה, רבים רבים פטורים מזה ולא עוברים על הלכה בכל מקרה.

על פי הלכה, גם אם הצער שלנו לא מובן לך, אבל הוא מובן לאותו מיעוט, הוא צער והוא פוטר. 

עכשיו, כל המיעוט שנקרא חב"ד טוען- יצער אותי לישון בסוכה אם זה הפוך ממנהג הרב. ממעשה רב. ממה שנפקא מפומיה דרב.

הרוב לא מבין את הצער הזה. אבל מי שחי בתוך המיעוט יודע שזה אמיתי. בינינו, לא בסוכות, גם הרוב מכירים בזה. הם אפילו באים בטענות שההתקשרות לרבי היא יותר מידי. בחורים צעירים בחב"ד (אלו שלא פטורים בגלל האישה) נמצאים בשיא השלב הזה. הם מסוגלים לקנות נעליים כמו שהרבי קנה. לחקות את הכתב של הרבי. המבוגרים יותר מאזנים אותם. אבל מדובר בלהט שמי שלא היה שם לא יבין.

עכשיו באים אנשים ואומרים- זה לא צער אמיתי... מה הם מבינים בזה? מה הם מכירים בצער של הבחור שהתאמן על הכתב של הרבי? וכן- בחב"ד הנושא הזה הוא נושא כל כך מהותי שהוא מצער גם לא את ההדוקים והמקושרים ביותר. כי זה בסיס. שהמצוות שלי יהיו על פי מנהגי הרבי.

זה צער של מיעוט. הרוב לא חייב להבין. אבל זה בהחלט לא צער של יחיד.

ואם יש מי שקורא לעצמו חבדניק אבל לא אכפת לו לעשות הכל הפוך מהרבי, לא מצער אותו שהוא מסוגל לישון בארון קודש, הוא לא נשוי ולא איסטניסט- שישאל באמת רב. אלו מן הסתם יחידים, אבל יתכן באמת שהם חייבים בשינה בסוכה.

עדיין מוזר לי הפטור הזה של צער רוחני

אבל לא משנה.

רק לגבי הסוף:

- ברגע שהופכים את זה ל'מנהג חבד' בלי להתנות אם באמת מרגישים צער, אני מאמין שיש הרבה (התקרבו עכשיו לחבד, צעירים, לא מאוד מקושרים לרבי)

שלא ישנים למרות שלא באמת מרגישים צער.

- עדיין לא הסברת לי את ההשוואה לארון קודש.

וזה מאוד מוזר לי, כי את בעצם אומרת שכולם אמורים להצטער מלישון בסוכה,

אבל תנאים מעידים על עצמם שישנו בסוכה, כך נהגו גם כמעט כל ה'גדולים' בכל הדורות וכך גם נפסק להלכה בלי סייג.

- את מראה כאילו הרוב פטורים בכ"מ, לדעתי זה לא נכון,

כי אין הרבה איסטניסטים, וגם נשואים לא פטורים באופן גורף.

בקישור ששמתם כתוב שהרבי הדגיש שהוא לא מורה שלא לישון בסוכה, אלא מבאר את מנהגם של מי שלא ישן.

וגם בשו"ע הרב כתוב שצריך לישון בסוכה.

לכן לא ברור לי למה הפכו את זה למנהג חבד שסוג של מחייב את כל מי שקורא לעצמו חבדניק, בלי לסייג אם באמת מרגישים צער.

וגם שאת כותבת "מי שמסוגל לישון בארון קודש", כי אנחנו לא מרגישים ככה, וזה פשוט הסבר למה אדמורי חבד לא ישנו בסוכה.

לגבי נשואים תראי בקישור פה שזה לא נכון שהרוב המוחץ פטור

י"א – אנשים נשואים | פניני הלכה

לגבי האם עוברים על ההלכה אני לא יודע,

כי זה צער רוחני שמבטל מהשורש את השינה בסוכה.

ונראה שגם לרבי זה לא מוחלט, כי הוא לא ישן כל סוכות.

אבל אני לא פוסק הלכה,

וגם לא למדתי את השיחה של הרבי,

אז אין כ"כ מה להתכווח פה.

אבל אנחנו מסכימים שהפטור הזה אם הוא קיים הוא רק לחסידי חבד

(או למי שמרגיש את האורות וכו') שבאמת מרגישים צער.

חג שמח!!

ותראי שאין היום פטור בגלל האשה. ורוב דרוב חיבים בסוכה.

הפטור של חב'ד זה לא לבחורים לא יציבים... זה על כלל החסידים ולא תלוי אם אתה כרגע בגיל ההתבגרות וקונה נעלים כמו של הרבי (אגב, הם בודדים)

מפורש ברמ"א בסימן תר"מ מה זה מצטער ומי חייב בסוכה.. הולכים אחרי דבריו האחרונים וכן בערוך השולחן הוא מביא שחייב ומביא מה זה מצטער

עין בדרכי משה שם.

הנקודה כאן היא לא לברר בשביל חבדניקים

רק לוודא שאין פה עבירה על הלכה. אם יש לזה מקום בהלכה, הרי שאת דרך הפסיקה והמנהג החבדיים ישאירו לחבד.

אז אם תעיין במקורות יהיה יותר טוב

אבל וודאי שאלו דעות מרכזיות בהלכה.

משנה ברורה:

(כט) שדרך בני אדם להצטער בו - אם לא שהוא מאניני הדעת וכל אניני הדעת מצטערין בזה:

ביאור הלכה:

(*) אלא בדבר שדרך ב"א להצטער בו [טור]:    ולענ"ד דעת הר"ן אינו כן דז"ל גבי סירחא דגרגישתא לא שיהא מאוס לכל דא"ה מיפסלא הסוכה כדאמרינן גבי שוציא ושצארי אין מסככין בהם דכיון דסני ריחייהו שביק להו ונפיק אלא הכא בדמצטער איהו לחודיה עסקינן עכ"ל ובאמת לא אבין דברי הר"ן דהרי שם בדיעבד לא מיפסלא כמו שכתבו הרמב"ם והרא"ש וכן מוכח לעיל בסימן תרכ"ט סי"ד ע"ש א"כ אזדא ראיתו אח"כ מצאתי שהד"מ העיר בזה על דברי הר"ן ע"ש אולם אם הוא מאניני הדעת גם הטור מודה דפטור כמו שכתבו הב"ח והט"ז וש"א וכמו שכתבתי במ"ב:

מגן אברהם:

אמרי' בגמ' שהרוח הי' משיר קסמין של סכך על המאכל ויצא רב יוסף א"ל אביי והא אנן תנן משתסרח המקפ' א"ל לדידי כיון דאנינא דעתאי כמו שתסרח המקפה דמי (ופירש"י רב יוסף מאניני הדעת הי' כדאי' בפ' ע"פ דתניא כו') דר"ל דוקא ר' יוסף שידוע שהי' מאניני הדע' אבל שאר כל אדם אין יכול לו' אינסטניס אני אלא בעינן עד שתסרח המקפ' אלא אם כן ידוע שהוא איסטניס

רק לדייק את המשפט האחרון- רק אם האדם באמת מאותו מיעוט

אם הוא מצטער מלישון בלי אישתו הוא פטור,

לא מכיר פוסק שכותב באופן גורף שנשואים לא ישנו בסוכה.

לכתחילה צריך לבנות סוכה שגם האשה יכולה לישון שם.

והוא בכלל לא נותן פטור גורף, הוא כותב:

"מצות סוכה איש וביתו איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו שאין לו סוכה מיוחדת פטור וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת:"

בכ"מ אין פה פטור *גורף*, כי הרמ"א כותב במפורש שטוב להחמיר ולבנות סוכה ראויה שאפשר לישון אם אשתו.

ולמה החלטת שרוב הגברים נשואים?

ברוב המשפחות יש יותר מילד אחד מעל גיל בר מצווה.

שו"ע רמ סעיף ד רמ"א:

"ולא יוכל אדם לומר מצטער אני אלא בדבר שדרך בני אדם להצטער בו"

ולא ראיתי שהשו"ע חולק

(סימן *תר"מ)

יש כאלו שמצטערים מזה שהם לא מרגישים אבל אלו שלא - חסידות חב"ד

אבל היא לא נכונה..

הרמ"א כותב את מה שציטטתי לך

והמ"ב כותב- "(כט) שדרך בני אדם להצטער בו - אם לא שהוא מאניני הדעת וכל אניני הדעת מצטערין בזה"

שולחן ערוך אורח חיים תרמ ד – ויקיטקסט

שהשינה בשוכה זה לא רק 'בלבול מוח' של החבדניקים בדור הזה?!

גם הבן איש חי לא ישן בסוכה בגלל האורות מקיפים

גם הארי ז"ל הקדוש וכהנה

זה לא משו חדש

*רק מחדדת בקשר ל ג.

אגב, בחיים לא חשבת בכיוון של ביזוי הסוכה שאתה ישן שמה לילה שלם ומביא לשם את המיטה שלך ואולי נוחר שמה? בלי לעשות שום דבר אחר?

אתה יודע שהחומרות בקדושת הסוכה יותר גבוהות מהבית כנסת עצמו? לעומת מה שאומרים)

*נקודות למחשבה*

[יכול להיות שהיה כפילויות לא קראתי תגובות]

נכון שיש הבדל בין אכילה לשינה, אבל ההשוואה לארון קודש (או לבית כנסת) לא מדוייקת.

להלכה נפסק שכן ישנים,

היו גדולים שהם בעצמם לא היו מסוגלים לישון בסוכה,

אבל חב"ד (ופעם גם בעלז) הם היחידים שכולם נוהגים לא לישון, ולא רק ה'גדולים'.

אז גם לא מדוייק שחבד 'משמרים את המנהג', הם בעצמם המציאו אותו.

ד"א שמתי לב למשהו בקישור שהביאו למעלה שאף אחד פה לא דיבר עליו-

"בהתוועדויות של חג הסוכות, שמחת תורה ושבת בראשית של שנת תש"ל, האריך הרבי בביאור מנהג זה וביאורו. ובקשר לזה הדגיש הרבי בהתוועדות של שבת בראשית, שאין בדבריו משום הוראה שלא לישן בסוכה, "אדרבה הרוצה לישון שישן 'ושכבת וערבה שנתך'... ושאף אחד לא יפריעו", ודבריו הם רק לבאר את המנהג הקיים וביאורו של האדמו"ר האמצעי בענין."

@משיחנאו

*אני לא בא לקנטר או לריב, אבל חשוב לדייק בדברים*

פשוט הפריעה לי ההשוואה שעשית לארון קודש

(וגם שכתבת שרק חבד משמרים את המנהג, אבל זה משהו אחר..)

אני עדיין לא מבין אותה..

כתוב על זה שסוכה יותר קדושה מהבית כנסת!

שבבית כנסת מותר שינת ארעי ובסוכה לא 

*לא זוכרת מקור מדויק מוכנה לברר*

ורק תגלה לי מאיפה חבד המציאו תמנהג?

ובהקשר של הרבי!

הרבי לא היה ישן בסוכות!!! בגלל כל הבלאגן והמצוות והידורים שבכך

אני מתגוררת במקום שהליטאים דיי שולטים בו

*וכל* השבת (הזו) היו דיונים על זה ופלפולים עם אבא שלי.

בסוכה בגשם נקרא הדיוט. זו גמרא. לעומת זאת כשאין גשם חייבים לישון בסוכה.  אסור להרביץ לחיסדי חב"ד אבל בהחלט צריך להסביר להם שיש הלכה בישראל, וגם הם חייבים לקיים אותה.

לא מכיר מישהו שפתח אותו ואחרי זה התחיל דיון..

ממספר חסידויות נוהגים בהנהגה כזו יותר מ200 שנה ועדיין יש לו שאלה זו באמת בבעיה..

ואם עדיין זה תמוה  שיתכבד לפתוח את הנושא בעיון ולא ינסה להבין מכמה משפטים.

לומד את הנושא לעומק.

יכול להיות שיש אחרי זה שאלות אבל הם אחרות

יש הרבה מנהגים שונים ומוזרים, מי שהעלה את השאלות על המנהג הזה זה לא מכוונה טהורה לכן היחס לזה ע"פ רוב בהתאם

שינה בסוכה – חב"דפדיה

שסותרים את ההלכה. 

שחייבים לישון בסוכה. זה ממש לא ביזוי של הסוכה, כי הסוכה צריכה להיות הבית שלך לשבוע.  נראה שממש לא למדת מסכת סוכה והלכות סוכה.  לא התכוונתי להגיב בחול המועד, אך כתבת כאלו דברים לא נכונים שלא יכולתי שלא להגיב.   ובבקשה, אם לא למדת מסכת סוכה, נא לא לכתוב דברים חסרי בסיס. מי שלא ישן בסוכה מבטל עשה.

לי אין אין בעיה לתת מקור (לא כרגע)

ולא לא למדתי מסכת סוכה וגם לא נראלי בכוונותי הקרובות...

רק מה שנראלי שבכוד תורה וחכמים לא ממש היתה שגורה על פיך..

כל עוד אתה לא יודע אל תקפוץ בראש בשטויות

תלמד תסיק תבין ואולי אחר כך תדבר

אם זה היה בשביל לפגוע פה במישו זה לא שייך!!

בסוכה וחוצה לה

לא מכיר משנה כזאת.

ואתה יודע מה הסיבה שהם לא ישנו,

לא קשור לדיון פה.

לעומת זאת הוא צודק שיש משנה מפורשת שצריך לישון בסוכה (פרק ב' משנה א').

בגמרא מסבירים את המשנה הזו שלא היו ישנים.

אז הם ביטלו את המצוה?

אם אתה ישן שנת קבע יש מצווה לעשות את זה בסוכה.

והסיבה שהם לא ישנו היא כי לא היה להם זמן, לא קשור למנהג חסידות.

ר' יהודה מעיד על עצמו שהוא ישן בסוכה.

ניתן לראות זאת במרכז חב"ד העולמי.

סוכות הוא יום אחד ארוך בלי שעות שינה קבועות

גם שנת ארעי חייבים בסוכה,

רק להתנמנם מותר.

אגב,

כתוב בגמ' שהם נימנמו על כתפי חבריהם, מי אמר שזה לא היה בסוכה?

וגם לא יותר צדיק ממנו ואפילו לא מבין בשו"ע יותר ממנו ולא יותר מרבו הרבי הרייץ וגם לא יותר

מרבו הרבי הרשב וגם לא יותר מאדמור הזקן מחבר השו"ע והתניא שלא ישן בסוכה וכו..

אם כל הכבוד לזה שלמדתה משניות קהתי על מסכת סוכה ואם כל הכבוד לגאוותך כתלמיד חכם עצום

אנא צא מתוך נקודת הנחה כזו !

וסליחה אם דברי גרמו לך עוגמת נפש אבל חובה למחות על דבריך.

גם מהדרים לשתות כוס מים רק בסוכה ומי שטס כל הטיסה בצום (ויש הרבה מאווד כאלה)

לעומת ספרדים או מקומות אחרות שיקילו בכל הקטע של האכילה שפיצוחים ושתיה וכו מותר -בנסיעה, שאין בסביבתי וכיוב

מה שחבד יחמירו בכך-

היום שמעתי מאיזה רב ליטאי שאצלהם גם עושים את זה (נא נכנסת לפרטים אבל לא יודעת כמה זה נכון לעומת העובדות)

הוא אמר בנוסף שהיום רוב האשכנזים מחמירים בגלל הקטע של השינה לא לישון בנסיעה בגלל שזה לא סוכה...

סתם מעניין אותו כמה זה באמת נכוןץץ

(לא מתכוונת להתריס נטו לדעת)

או שזה היה התרסה מצידך (מה שלא נראלי)

או שזה היה תשובה שלי

לישון בסוכה זה לא להחמיר*

ובקטע של האוכל רק בסוכה חבד הכי מחמירים*

הרבי מליובאוויטש לא ישן בסוכות לא בסוכה ולא בביתו.

רגע הארי הקדוש לא היה מחמיר?

שאני יבין אותך מרגיש לך כיף סבבה וכו לישון ככה בסוכה כשכולך מגולה? (באופן יחסי)

ושאתה יודע את כל האורות המקיפין (שאגב מהסיבה הזו תקרא לספרדים מחמירים יותר מהחבדנקים (?!) בגלל שהם הולכים אם ציציות בפנים מאותה סיבה שהציציות הם מקיפות ולא מתאים ללכת איתם למקומות 'לא נעים')

מחזקת פה עוד משו

מה אתה מגדיר בתור אורחי דרכים שאני הולך מהשכונה לעיר רבע שעה נסיעה אם אני אוכל בדרך זה פשט?

אבל בגלל שזה היה בהכללת רבתית נתתי דוג' וכל מקרה לגופו

גם בטיסות

יהיה רב חבדי שיתיר לשתות במטוס לרבי-ניו יורק אם זה ממש-- 

ולעומת זו בטיסה למוסקווה הוא לא יסכים.

וזה נשמע לי מאוד הגיוני גם בקטע הזה יש כל מיני סעיפים

מזה במקרים מסויומים?

אדם שצם 25 שעות ושבוע  אחר כך רוצה לטוס לניו יורק אבל לא רוצה לצום כי בין כה וכה יש פטור

אז בעיא יותר אצלו... שירווח לו

(במיוחד אם הוא שואל תרב)

טדם שיש לו בעיות ברור שיאשרו

*כל מקרה לגופו*

וכן עדיין יש תרבנים שיחמירו ויגידו שאם אתה לא רוצה לצום אז תטוס לפני

שאני מכירה רבנים שאמרו לצום ("להשתדל לא לאכול ולשתות"ואם זה קשה שיטוסו לפני...)

כל אחד והחמרותיו...

אבל אולי כי להצטער מגשם זה פינוק

לעומת הצער הזה שיש בו עניין...

רק עם יותר פירוט..

שנגזרת מהבנת פנימיות התורה

דהיינו לא מהמנהגים ההלכתיים הסטנדרטים אלא מה מקורם

תלוי איך מסתכלים על זה

עיינתי בשערי הלכה ומנהג

וצ"ע:

האם כל היהודים אמורים להיות חסידי חב"ד??

אם כן, למי נאמרה ההלכה הפסוקה אודות חובת שינה?

א. מצטער שפטור זה שנגרם לו צער בגלל הסוכה צער גופני ובטח שלא צער רוחני.

ב. רק אם נכנס לבית והצער עובר זה מה שנקרא מצטער פטור מן הסוכה.

ג. אדם יכול להשאר בסוכה אף אם מצטער.. חוץ שאם יורד גשם שחייב להכנס לסוכה.

לגבי ההרגשה של המקיפים דבינה- שתגיע למדרגה הזו יהיה מקום לדון בזה... ועד אז זה רק דמיונות

לנו יש ספרי הלכה שלפיהן הולכים...

לגבי א- מצטער זה רק צער שנגרם מעצם הסוכה (לדוגמא בבית אין זבובים ויתושים ובסוכה יש ואז הוא מצטער מאוד מזה)

עיין בשו"ע ובשו"ע הרב סימן תרל"ט ותר"מ שם כתוב את כל הגדרים

אתה הסברת לו למה הם טועים, הוא רוצה לנסות להבין אותם.

כך נראה ברמ"א

נראלי אנשים קצת כבר התחילו לסטות מהדיון

ולעבור ללשון הרע.. וכיוב

לא לזה (אני מקווה) היתה המטרה של כל הדיון ופלפול פה

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.