בס"ד

וכתובת?

שתי האפשריות היחידות הן או להוציא את הכאב החוצה או לשמור אותו בפנים עד פיצוץ ועד בכלל?

הכאב הוא מנוע אדיר, שמעתי מהרב שבתי רפפורט אמירה שזה אפילו בזבוז לקחת אותו כדי לתקן את הצרות הפרטיות שהובילו אליו.

אז אולי כשהוא מצטבר עד רמה כזאת שכבר אי אפשר להכיל,כדאי לנתב אותו כדי ליצור משהו בעולם, לחדש ולתקן.

(לצורך זה כדאי תמיד שתהיה לאדם איזושהי תפיסת עולם מסודרת קצת, כדי שתהיינה לו בראש מטרות שכדאי להשקיע בהן).

בס"ד

חייבים להתנער מזה כמה שיותר מהר

והם לא נותנים לי מרווח נשימה.

בס"ד

וזו אכן הבעיה היחידה שלנו, כשאנחנו שוגים ומדמיינים אחרת.

אם רק ננצח את זה- הכל פתוח.

ולי אפילו זה לא קל.

בס"ד

רק הצלחה, אם נתמודד מול הקושי.

וזה קשה.

לפעמים מעניין אותי להסתכל על הדברים מלמעלה

בטח אני נראית נורא מגוחכת

כמו איזה עכבר שחג במעגלים ומנסה לפרוץ גבול לא קיים (או ציור של גבול שאינו ממשי)

וכשהוא טיפה חורג החוצה מהמסלול הוא מיד חוזר אליו  וממשיך כרגיל

אחרי זמן ארוך הוא עושה את המעשה המתבקש והולך לאן שהיה אמור

כזה מטופש.

רק חבל שאני בתוך הסרט ולא מחוצה לי

נדמה לי שאם הייתי חברה שלי כבר מזמן הייתי מצליחה לנתח הכל בקלות ולומר לי לאן ללכת ומה לעשות

בס"ד

למה לא באמת להסתכל כביכול מבחוץ?

בס"ד

להעמיק את ההכרה שבעצם באיזשהו מקום - לא אכפת לי מה אני אצליח או לא לעשות.

מספרים על הבעש"ט שפעם הודיעו לו משמיים שבשל מעשה מסויים איבד את חלקו לעולם הבא, והוא שמח שכעת יוכל לעבוד לשמה באמת.

אני הרגשתי את זה מאוד בשבחי הר"ן (זה באופן כללי ספר די נפלא. לפחות החלק הראשון, את השני לא קראתי), באותיות ה-ו הוא כותב  "והיה קשה וכבד עליו מאד מאד להתחיל לכנס בעבודת השם לקבל עליו על עבודתו יתברך. והיה רגיל להתחיל איזה ימים לעסק בעבודת השם ואחר כך נפל מזה וחזר להתחיל וחזר ונפל. וכן היה כמה וכמה פעמים ... היה לו תמיד עליות וירידות הרבה מאד מאד רק שאחר כך היה חזק שלא יניח עבודתו יתברך לעולם אף על פי שיש לו ירידה לפעמים אף על פי כן יהיה מתחזק עצמו בעבודת השם יתברך בכל מה שיוכל.

והיה רגיל להתחיל בכל פעם מחדש דהינו כשנפל ממדרגתו לפעמים לא היה מייאש עצמו בשביל זה רק אמר שיתחיל מחדש כאלו לא התחיל עדין כלל לכנס בעבודתו יתברך רק עתה הוא מתחיל מחדש ... וכן כמה פעמים ביום אחד." (כדאי לראות שם באורך).

כי בעצם ברגע שבו אני עושה את רצון ה' ועובד אותו- הרי זה בכלל לא חשוב האם אני מצליח ליצור מזה משהו או נעצר.

(זה צריך להצטרף לזה ולהכיל את שניהם יחד)

ראיתי את הסטורי שלה

וכן אני מקנאה. מודה בזה.

אני יודעת שחברויות לא נשארות לנצח

אבל דמט באלי את זה שוב

באלי אנשות שהיו איתי בתוך השיט והן היחידות שהיו איתי שם

אולי זה טוב שאין אותן עכשיו

אבל פאק זה נראה שלהן ככ טוב

ולי ככ רע

והן ביחד ונשארו חברות

ואני קצת חסרת חברות כרגע

למה לעזאזל אני מתגעגעת לפעם.

שום טוב לא היה שם. כלום.

אז מה יש לך מפגרת

המילים שלה מהבוקר לא יוצאות לי מהראש

למה זה עדיין משפיע עליי ככ חזק. מה נדפק איתי

ולראות אותו לא עשה לי טוב

ולקרוא את מה שהוא כתב עוד יותר

למה אני כישלון.

באלי לצרוח לאלוהים אבל אני שונאת אותו עכשיו

פאק.

למה לא היום

מה שבטח יבוא

כבר מחר

זה כנראה אנשים שמאחלים את זה

יודעים שיבוא מחר אז מתחילים כבר מהיום

כשרוקפור שרים את זה זה עוד טוב

אפשר למשוך את שבת גם לראשון

להאריך את הסוף

שעון קיץ

מי בנוי לחזור הביתה מהעבודה כשעוד אור אמצע היום

גבר צריך לעבוד במכרות מהזריחה

לחזור מאובק הביתה בשקיעה

דמדומים

האישה מחכה לו

מכינה לו משהו לאכול

הוא נוהם משהו לא ברור

מעשן קצת

נזרק לישון לפני עוד יום שילך לפרנס את כולם בעבודה קשה

מסוכנת

מכרות היהלומים במיר

זה לא סתם מסוכן זה חור שחור שלא טסים מעליו

מי שמתקרב מציץ ונפגע

חושך סיבירי קפוא במינוס 40

עולמות האסוציאציה כאן מרתקים

הייתי מגלה את העולם הזה

עולם חדש

עולם חדש צריך להיכנס אליו בתשוקה

גילוי

לצעוד עליו יחף

לעבור בתוכו

לחקור ולחשוף הכל

לבוא למקור המים ולשתות ממנו הכל

לטעום את מה שיש להציע

זה לא ענין של יפה או טעים זה הרבה מעבר

I hate myself about it

I feel like I'm doing something forbidden

But it's not

Why am I so hard on myself about it

I hate how much I enjoy it 

I feel like shit

I want to run away to the beach

I want to sleep forever

I don't know

.Fuck

נאכל ביצים ובשר כל היום

נזיז ברזלים

נשמע מוזיקה

נישן נורמלי

האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע

עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול

צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת

פחח

את מי אתם מחפשים

במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא

מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת

מה רואים מה קוראים מה שומעים

מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט

למי אכפת

היעשה מה שהינך

אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח

חודש אייר

סוף אפריל

מזל שור שחורש ביסוד האדמה

מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר

לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול

אייר זה אור זה זיו

אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור

זה סתם בלי קשר

וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר

עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה

"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"

מי כותב ככה?

או במילים אחרות

"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"