אבל 12 השעות האחרונות היו קשות
קשות באמת
כמה שזה היה עמוק
לא ידעתי..
אבל יצאו לי דמעות
אחרי הרבה זמן שזה לא קרה
והם פשוט נשפכו
בלי לחשוב
רק רגש
אני סתם עושה סיפור..
אני יודע
אבל אני לא רגיל לבכות..
שכחתי כבר מה זה..
ופתאום זה בא
אבל מזל שזה היה מהר
כי הזמן מקשה
והזמן גם יעשה את שלו
אבל ההתחלה קשה
אבל זה נתן לי כמה תובנות פסיכולוגיות
על משמעות הרגש
על העוצמה שלו
ובהסכלות חיובית
זה יוסיף לי מלא בהדרכה
ובחיים
ויש כמה דברים שלא הספקתי לברר
ו...
אוף
בכיין שכמוני..
וברוך ה'
די התאוששתי!!
די..
יש עוד הרבה..
(ואני מתלבט אם לכתוב את זה
אבל) הייתי רוצה לדעת מה קורה?
איך ההתמודדות..
אפילו ברמז..