וגם התחזקתי עכשיו על רבי מרדכי יוסף מאיזבצא, ואני מרגיש קרוע בין יותר מידי צדיקים במיוחד כי יש מחלוקות בדרכם, היה הרבה יותר פשוט כשהייתי מחובר בעיקר לברסלב או בעיקר לחב"ד או בעיקר לרב קוק, ופתאום להכריע בין כ"כ הרבה דרכים קדושות בעבודתו יתברך, ב"ה יש בזה משו נפלא, אבל כבר אין לי צדיק אחד שאני בטוח לחלוטין בצדקת דרכו לעומת השאר, בעוד כל אחד ואחד צודק בפני עצמו

שיחת חברים\התוועדות\זיץ   סתם אני מגזים

לרוב אני לוקח את מה שניראלי הכי יתאים לי לעבודת ה' בכל דבר, אבל לפעמים, בנושאים מסויימים אני לא מצליח להכריע לדוגמא הביקורת הקוצקערית והנקודה טובה של רבנו מערערות לי את התפיסה! ואני רואה אמת בשתי הדרכים אני פשוט עוד לא מספיק התבוננתי על איך לייחד אותם בצורה טובה ומבוררת...

התוועדנו על איזה פעם, וכולם חוץ ממני חשבו שצריך למוא לך דרך אחת מסודרת בעבודת ה', ואני לא כ"כ מסכים עם זה, צריך להתפלל כמו חוסיד ללמוד תורה כמו ליטווק ולאהוב את הארץ כמו קוקניק...

להתפלל כמו חוסיד ללמוד תורה כמו ליטווק ולאהוב את הארץ כמו קוקניק...

כיף לי להיות בסתירה פנימית שכזו, היא גורמת לי להתעסק הרבה יותר בעבודתו יתברך ובבירור איך ה' רוצה שאעבוד אותו, מאשר אם יש לי ביטול לדרך מסוימת שאז הכל ברור ואין מה לחשוב ולפשפש בדרך אלא רק בהאם עשית אותה. אבל זה דורש לפעמים יותר מידי מנער פשוט כמוני שלא מצליח להיות בביטול אפילו לרצונותיו שלו... וכל זה כמובן מתוך שאיפה שהרצון הפרטי יהיה בביטול לרצונו יתברך