לפתוח עליהם את הברז, ולשים קצת סבון כלים.

שלפחות ישרה בזה עד השטיפה...

 

הרבה יותר קל אח"כ לשטוף את הכלים

ושגם אעביר עליהם מים??

 

הכל אני בבית הזה

היא אמרה שגם תשטוף אותם

תודה על השרשור באמת חשוב לזכור..ולעשות

להיות מעורבים במתרחש בצד הפנימי של דלת הבית לא פחות ממה שמתרחש בצד החיצוני שלה.

לשים לב אם יש צורך כלשהו שאני יכולה למלא, ולעשות (כל אחד במקומו ובכוחותיו, יש כל כך הרבה וכל אחד יודע באיזה עניין בביתו אין מי שיקח אחריות).
לעשות בשמחה, בחיוך ובמאור פנים (וזה יכול להיות קשה).
להיות נוכחים ברגע, ולכבד (כשמתעסקים בדברים אחרים תוך כדי שיחה, זה לא הכי משדר כבוד...).

בכללי כל מה שקשור בסדר וניקיון הבית: לפני/אחרי הכנת ארוחה/שבת, יום טוב, יום של אירוח ובכללי ביום יום. אם יש מקום שיודעים שנמצא מול העיניים ואם יהיה מסודר ישרה אווירה טובה יותר בבית, אז לקחת עליו אחריות, וכשעוברים לידו לסדר כמה דקות.
אפשר לחפש טיפים חוסכי זמן/כח לסדר וניקיון ולתלות על המקרר או לשתף את בני הבית כך שיהיה לתועלת הכלל.
הכנת הארוחות: אם יש הרבה מה להכין אפילו די בלעזור בחיתוך והכנה של כל החומרים, כך שכל מה שנשאר לעשות זה רק לבשל/לאפות וכדו'.
להחזיר דברים למקום : ספרים,בגדים, כלים וכו'. זה בהישג יד ועוברים במקום, לקחת ולהניח במקום.

זה מה שעולה כרגע..

כתבת נפלא ומאד מאיר עיניים
תודה רבה

ולהיות איתו...

הרבה פעמים מפספסים, ואז יש המון מריבות וכעסים (בעיקר אצל ילדים).

וכמה עמוק ככה פשוט
אשרייך

-להציע לאבא ואמא קפה
-לחבק את האחים הקטנים/ לשחק איתם/ לעזור להם בש''ב
-לקחת את האחיינים לסיבוב בחוץ כדי שההורים שלהם יוכלו לנוח בלב שקט
-לדבר עם האחים הגדולים יותר, בענייני לימודים, חברים/ות, דייטים
-לשבת עם אבא או אמא ולהתעניין איך עבר עליהם היום
-להכין א.ערב למשפחה
-ובכללי לסדר בלגן, לעזור בשטיפת כלים, תליית כביסה וכו'

גרמת לי להרהור תשובה ולא בא לי.
אחי האהוב ממש פגע בי היום. ואין בי שום רצון להכין לו כלוווום לישיבה לחג. לא עונש. פשוט באמת לא בא לי לעשות בשבילו כלום עכשו.
ואני כל שבת ישיבה אופה לו מלא דברים שיהיה גם לחברים..

מצטער בשבילך שהוא פגע בך..
זה די מובן שקשה לך עכשיו לרצות להכין לו
ונשמע שאת במקום מאד גבוה אם זה מפריע לך עכשיו..אשריך

נכון שהקטנים צריכים הרבה צומי וויתורים, אבל גם הגדולים מחפשים את המילה הטובה, את היחס וההתעניינות כשהם נכנסים הביתה
לאחרונה התחלתי לעשות את זה עם אחי (בן 17) והוא כל פעם זורח מאושר כשמתייחסת אליו כשנכנס הביתה

איזה אנשים טובים יש פה
תודה!

ובבקשה

וסליחה

 

 

דברים שלפעמים אנחנו יותר זוכרים בחוץ,

אבל גם בבית הם חשובים

בכיף

איך שנהוג ביישוב שלכם

אצלנו בעיר צריך ויזה, זה הכל

כדי להשרות אוירה טובה בבית צריך לצאת מהאני שלי, יותר לחשוב על הצד השני. זה מתבטא בדברים קטנים שאנחנו אפילו לא שמים לב אליהם.

כמו מה עובר על אחותי שמרגישה תלושה בין הגילאים של האחים הגדולים, כשהיא כרגע בגיל התבגרות.
מה יעודד אותה? מה ימלא וישמח? לצאת ביחד. לשדר לה תחושת שייכות, למרות הפער. פירגון. זה כל כך מוסיף באופן כללי, תנסו את זה! שידור תחושת רצון להיות בקרבתה ועוד.

מה יגרום למשפוחע להרגיש טוב וממילא גם לי?
זה ממש מעגל קסם. כשמישהו אחד מחליט לפרגן במחמאות, להוציא את האנרגיות החיוביות, גם אם עכשיו חזרתי רעבה-עייפה-תשושה מהלימודים עם לחץ וחוסר נינוחות-זה כל כף מוסיף חיות לבית, וזו עבודה עצמית ששווה את האוירה הסופית ב"ה.

טלפון לסבתא מידי פעם..כן..יחס חם גם מבוגרים צריכים, אם לא במיוחד;)

להכין ארוחת צהרים או ערב לכולם ;)

פשוט סתם להתעניין, ולזכור לומר תודה, בבקשה, להתראות לפני שיוצאים ויום טוב!
לפעמים שאחד ההורים מקפיץ אותי לתחנת האוטובוס אני מסמסת(סתם דוגמא): "תודה רבה אמא , מעריכה.
שיהיה לך יום מצויין !! " . לפעמים פשוט זורם להתקשר בהפסקה שבעבודה ולשאול איך הולך היום.

להיות רגיש בדברים הקטנים.
ולהיות עירני בבית, בכללי זה טוב!

הייתי שמחה מאוד להמשיך את זה..

"פינת המעשים הטובים" וכל אחד אומר דברים קטנים ורגעים מהשבוע שחלף ונגעו בו. גם על בני משפחה ~ וזה מאד מקרב ומחזק את הקשר (פתאום אתה רואה שמעריכים אותך ושמים לב לכל מיני פעולות שעשית)
וגם על הסביבה ~ על נהג שעצר למישהי לא בתחנה, על מוכר שעזר לי לארוז את הקניות.. כל הדברים הקטנים האלה שגורמים לנו לפתוח עיניים ולראות שיש עולם יפה ואנשים טובים.

מ!מלץ

שתיצור הפגנה של קוניקים במצעד, עם שלט "לא תעבור b"

בבראשית - ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה.