ואני איתה, על המיטה,
ריקנית, עצבנית, ובעיקר מאוכזבת ופגועה, לא יודעת ממה.
אני רוצה לדבר עם מישהו שיעזור לי לצאת מהמצב הזה.
כל דקה שעוברת רק מחמירה אותו.
והדמעות לא באות.
ופתאום אני מוצפת בגעגוע לדברים שהיו.
לנסיופ של פעם,
להיא של פעם
לאני של פעם.
להמון אנשים, שחלפו בי, ולא חוזרים.
ותמיד הנפילות מגיעות בחגים.
אני אדם שלא יודע להתמודד עם חגים.
מסתבר שאני חייבת שיגרה.
ואני כל כך מפחדת.
ובכלל, אני רק רוצה להתכרבל ולישון.


- לקראת נישואין וזוגיות