שאלה
למה כל האנשים חושבים שמי שמתאבד מחפש צומי???
שאלה
למה כל האנשים חושבים שמי שמתאבד מחפש צומי???
זה לא תמיד בגלל צומי.
אבל לפעמים זה כן.
מי שמתאבד באמת - זה לא צומי. מי שמאיים - אולי.
בכל מקרה, כולנו צריכים צומי. אז לא צריך לצחוק על הדרך הזאת...
בעזהי"ת
לכן כן צריך לגנות ולצאת נגדה.
צריך לגנות אותה לפעמים לפעמים- אבל ממש תלוי עם מי ומתי.
אדם שמתנהג בצורה כזאת כדי להשיג צומי- צריך את הצומי, וזילזול בו- משיג בדיוק את ההפך ממה שהוא צריך.
אין צורך להיות נגדה לרוב, מה רע בלעזור לבנאדם? להציל נפש מישראל- בצורה נפשית, לאו דווקא בצורה פיזית.
קראתי איפשו משפט מאוד נכוןן "להתבאד זה הנקמה הכי מטומטמת שיש". אבל יש אנשים שרוצים להתנקם, ומסתכלים על העניין בצורה עיוורת, ואולי זה מעלה המון זילזול- אבל צריך לעזור. חייבים לעזור!
א. אני חושבת שההצדקה שאמרת שהקרובים נותנים לאדם, היא רק בשביל עצמם. כי אחרת אי אפשר לקבל את הידע שהבן שלך התאבד. צריך להיתלות על משו, והם בוחרים להזכיר אותו לטוב. - אני לא חושבת שבאומרי דברים אלו, ילך עוד אדם ויתאבד.
ב. לגבי אדם שמאיים להתאבד, צומי או לא צומי. הוא צריך עזרה, אפילו אם היא קטנה ורגעית. למה שאף אדם ירצה לקחת חלק בזילזול באדם שקשה לו? עושים את זה לחברים ואנשים שרואים ביום יום? לא! אז למה לעשות את זה כאן? זה מטורף רמת הזילזול שיש פה, כי אין מה לעשות- אדם לא היה פונה אם הוא לא היה צריך עזרה..
ג. רמת הפשטות שיש למילה התאבדות בימינו היא גם בעיה רצינית, אם באמת אנשים היו מבינים את גודל האיסור והמשמעות של המילה, הם לא היו מאיימים ככה. להתאבד- זה לא פיתרון, זאת הנקמה הכי סתומה שיכולה להיות, אתה דופק לעצמך את החיים, חותך את עצמך עכשיו במקום לעבור קצת דיכאון/הרבה דיכאון, ולהמשיך עם החיים קדימה. יש דברים מדכאים, יש דברים עצובים, אני לא ח''ו מזלזלת, אבל התאבדות לדעתי זה ממש לא הפיתרון.
למצב כזה של התאבדות "על אמת" - מגיע רק מישהו שאין לו מה להפסיד. נראה לך שזה מעניין אותו אם יקברו אותו מחוץ לבית הקברות (מה גם, שלא תמיד עושים את זה היום בהיתר הלכתי) או יחשבו עליו רע... הוא שונא את העולם, וזהו.
אני מסכימה עם היסטוריונית. זה לא תמיד צומי. הרבה פעמים זה פשוט יאוש (אמונה, משפחה, חברים, עולם).
לפעמים אנשים מפרסמים את זה, כדי שימנעו אותם מזה. כדי שיעזרו להם. כדי שישימו לב שעובר עליהם משהו, ולא יזלזלו.
בעזהי"ת
אולי רחמים.
אדם שמתאבד הוא מסכן, וצריך לעזור לו! [לפני שהוא מתאבד, כן?]
צריך לגנות את התופעה הזאת [שפושטת בקרבנו], ובכלל לא לתת לה לגיטימציה.
מי שמאיים זה לא קובע שהוא עושה את זה מצומי,יכול להיות שהוא עושה את זה כי הוא לא
מוצא משמעות ורוצה שאנשים יעזרו לו למצוא אותה...
ישי ויזנרוכמובן באיזו כמות.
בע"ה
אדם שמפרסם שהוא רוצה להתאבד רוצה שיעזרו לו לצאת מהמצב הזה..
הוא רוצה שיגרמו לו לא לרצות להתאבד. הוא לאו דווקא מחפש צומי, יכול להיות שהוא פשוט מחפש עזרה..
לחפש עזרה זה לא נראלי לחפש צומי, יש הבדל..
כי יש פה כמה אנשים משועממים מידי שרוצים להבהיל פה
לפעמים את הפורום היבש ומחליטים לפרסם שטויות
כדי שאנשים יבהלו
אני לא שולל שיש אנשים שבאמת זה נכון לגבם,אבל רובם [אני מעריך ומקווה]
אוסף אנשים משועממים
שאדם לא מוצא משמעות.... ומחליט שאין לו מה לעשות פה יותר
שיש לו בעיות עם חברים
שיש לו בעיות עם המשפחה
אדם שרוצה צומי זהו בעצם אדם המחפש תשומת לב, אדם שמרגיש שלא כל כך מתיחסים אליו,והוא פועל בדרכים משלו כדי להשיג את הצומי, הוא יכול לפעול בדרכים חיוביות אך גם בשליליות.
ומהו בעצם אדם שמתאבד? אדם שמרגיש שנמאס לו מהחיים, שאין לו משמעות בעולם, אבל דוגרי בעצם למה הוא עושה את זה?
כי הוא רוצה תשומת לב, שירגישו בו, אך הוא במקום לחפש דרכים טובות ונכונות הוא בוחר בדרך השלילית.
אדם כזה צריך אהבה- פשוטו כמשמעו!
שמי שצריך עזרה ובאמת הוא רוצה לעזור לעצמו יפנה בצורה יותר מכובדת לאנשים ויבקש עזרה ןלא יתחיל להלחיץ את כל
העולם.
חלק מהקטע לדעתי ,זה לראות אם אתה באמת חשוב למישו,כאילו לאיים כדי לראות אם למישו זה מזיז בכלל..
בקיצור,לא צריך לזלזל במי שמאיים כי זה הכי גרוע אבל גם לא צריך להילחץ!!
אין לי מושג מה ההבדל בין להתאבד לבין למות בכל דרך אחרת
אבלאנשים קורים משוגע למי שבוחר למות
התאבדות אז קוברים אותו מחוץ לגדר..משהו כזה,בחלקה מחוץ לאחרים.
כי רק מי שנותן חיים יכול לנטול אותם ולך אין זכות לעשות את זה..
בס"ד
מישו מהפורום הזה שהוא אומר שהוא מתאבד או רוצה להתאבד באמת התאבד???
נעשה בדיקת נוכחות של כל מי שאמר בפורום שהוא רוצה להתאבד, אם מישהו נעדר יותר מדי זמן, כנראה שהתשובה היא כן...
אגב למי שאמר שקוברים אותו מחוץ לבית קברות [ובעיקרון גם לא יושבים עליו שבעה!]- אני מכיר אחד שהתאבד, אבל קברו אותו כי אומרים שאולי הוא התחרט ברגע האחרון או משהו כזה.
1. אנשים שרוצים להתאבד עושים הכל בשקט.. זתומרת.. הם ממש לא רוצים לעשות מיזה פירסום!!
2. כאן יש המון חבר'ה שד ו ר ש י ם.. את הצומי.. והם מחפשים אותו גם כאן..
3. עובדה שהם מקבלים אותו כאן.. אם הם לא היו מקבלים.. אז.. פשוט..
התופעה לא הייתה מתרבה..
לפעמים זה לא צומי ילדותי כזה..
לפעמים זה אני עושה טעויות ולא מתקנים אותי בוא נראה עד איפה אני מגיע!!
או שזה שחושבים שכל עוד שאתה שם לא שמים לב אילך כי חושבים שתמיד תישאר וכשמתאבדים זה כאילו אני יכול ללכת מפה..
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.