על הטרוגניות והומוגניות והרווח הדי מצומצם שביניהן
כולם* מאמינים בלהכיל
אנשים אחרים, עם דעות אחרות, מנהגים אחרים (ומרתקים. זה תמיד בא ביחד משום מה) ואמונות אחרות
להלן המשנה הסדורה:
שונה זה טוב. שונה זה מגוון, שונה זה מעניין, שונה זה מרחיב אופקים
לקבל את השונה זה טוב. זה אנושי, זה מוסרי, זה מרבה אהבה ואחווה שלום ורעות וזה התפקיד של כולנו בעולם הזה
מ2 האקסיומות דלעיל מוכרחת המסקנה הבאה:
הטרוגניות היא הכרחית אם ברצוננו לקבל עולם מושלם (כשמושלם = מכיל ומקבל ומחבק ופלורליסט) ולכן בכיתה חייב להיות לפחות אסייתי אחד ושחור אחד ולבן אחד ועוד אחד נצר לגזע האדום (גם בגלל זה וגם כי צבע אחד לכיתה שלמה נותן תמונת סופשנה הרבה פחות נעימה אסטטית).
כל זה נחמד וטוב ונוח באמת, לולא סופה של הגישה הזאת להכחיד את עצמה בסופו של דבר
כי כשאתה מקבל את השונה והשונה מקבל אותך, בשלב מסויים הוא מפסיק להיות שונה ומתחיל להיות אתה
כשמערבבים צהוב ושחור ולבן ואדם מספיק טוב נוצר צבע אחד (שאגב מאוד לא נעים לעין אבל זה לא כל כך רלוונטי) וכשחיים מספיק זמן ביחד בהכלה ובשיתוף ובסובלנות נוצרת חברה אחידה והלכה ההכלה.
באסה.
*כלומר לא כולם באמת. אלו שמאמינים בזה. ואלו שלא הם כנראה היחידים שיישארו בסוף שונים באמת שזה קצת אבסורדי
) נדבר בתכלס על ה שהתכוונתי:
זה מה שרוב האנשים עושים רוב הזמן 
)