אתה רוצה לשמוח?

כן.
לא מספיק.

(משהו לא קשור לשרשור. קשור למקום. זה מדהים וכואב לראות את מה שאת כותבת. את הדיוק והרגישות. את הסבל במילים. התמודדות מעוררת השראה).

כשאתה מדמיין מצב שבו טוב לך, מה אתה רואה? (אני לא מדברת על מצב שאתה מאושר וכלום לא כואב לך, כי אין דבר כזה. לאף אחד אין חיים מושלמים. כשהם יגיעו לשלמות, אנחנו נמות.)

תודה זה ממש נעים לשמוע

אני לא טוב בשאלות כאלה. אעע
מה את רואה? (זה גם יסביר לי יותר את השאלה).

זה אני בעוד שמונה שנים נניח, נשואה ואימא לשלושה ילדים, עובדת בעבודה שמשמחת אותי, יוצאת לטיול משפחתי עם החברה הכי טובה שלי והמשפחה שלה.
עכשיו כל החיים שלי מכוונים לשם. לעשות שירות לאומי כדי למצוא מישהו שהתנדב בעצמו, ללמוד דברים שמעניינים אותי, להכין את עצמי לעתיד, להילחם על קשרים עם חברות.
*וכמובן לזכור שיש חיים גם אחר כך, פשוט לסמן מטרות כל פעם.

אני בעוד עשר שנים.
נשוי לאישה נהדרת ואבא לשני ילדים. משפחה שמחה. לומד תואר ראשון במה שמעניין אותי, ובערב זמן קבוע לתורה.

מה צריך לעשות כדי להגיע לשם?

ללמוד טוב ולייצב את עצמי בכל מיני מישורים. זה בעיקר.

אבל אנחנו בעכשיו שבו אני לא מצליחה להירדם (צריכה לקום עוד חמש שעות ליום ארוך מאוד, ויי), ואם יש עוד אנשים ערים זה כי התינוק שלהם בוכה או שהם שתו יותר מדי אקסל היום. למה משני התנאים השני נכון לגביי, ולמה הראשון לא.