היי. האמת שאני פעם ראשונה כותבת פה, יצא לי לקרוא פה בשיטוטים באינטרנט אבל לא ככ מעבר..
אני יודעת שזה א-ר-ו-ך אבל ממש כבר מיואשת והחלטתי לפרוק פה הכל למי שיהיה כח לקרוא ולהגיב.
אז ככה, מאז שאני זוכרת את עצמי גדלתי (התחיל בהורים ופשוט המשכתי לדרוש זאת מעצמי כל החיים) על להצליח להצליח ולהצליח.
האמת, בלי להשוויץ, מבחינה אישית, לימודית וחברתית תמיד הצלחתי. יש לי רקע מאד(!) לא פשוט מהבית, וכשאני נפתחת לאנשים ומספרת הם די בהלם. (עבריינות, אלימות, סמים בעיות נפשיות שהשפיעו על המשפחה וכו').
לפני 3 שנים החלטתי להתחיל לצאת, כמהתי לזוגיות, הייתי בלחית במלוא מובן המילה, רציתי גבר לאהוב ושאוהב בחזרה, שאעריץ אותו, שיהיה הרב שלי. אבל לא הרגשתי שזה זה עם שום בחור(יצאתי עם 17) , הייתי נכנסת לאתרי הכרויות ובוכה לה'. בזמן הזה חברות שלי החלו להתחתן בזו אחר זו ודי נשארתי בודדה עם עצמי, חיה בשגרה של עבודה בית עבודה בית ובעיות בבית.
עוד בעיה במציאת זוגיות שהיתה לי היא שהבחור שאני רוצה לא תואם את הרקע שאני באה ממנו ככ, לכן ההיצע דל, וגם אלה שמציעים לי לפעמים נרתעים מזה שלא גדלתי כמוהם, מה שגם תיסכל אותי.
לפני כשנה הכרתי אותו, בחור מדהים, לב זהב, רגיש רגיש ותורני שהכיל אותי עם כל ה* שלי, אבל הוא נלחץ מהבלחיות שלי ופשוט עזב אחרי כמה חודשים.
ובנקודה הזאת האמון שלי אבד. לא הבנתי בשכל איך יום אחד בחור יכול להיות מאוהב בי ויום למחרת פשוט עוזב.
בכיתי לילה לילה הרגשתי שאיבדתי הכל ואת הזיווג שלי.
החלטתי לא להיתקע ולהמשיך הלאה, יצאתי עם בחורים נוספים אבל הרגשתי שאין, "זה לא זה". אז החלטתי להשקיע בקריירה ובעצמי כדי לא ליפול לייאוש.
בשלב כלשהו הבחור חזר, מודרך יותר, רוצה יותר, הודה בפני שהלחץ פשוט הרג אותו, הרגיש חנוק ממני אבל אף פעם לא הפסיק לאהוב אותי ואולי ננסה להמשיך. שמחתי מאד, זכרתי כמה אהבתי והערצתי אותו, אבל משום מה באתי באגרופים, פחות מכילה, אבל התחברתי אליו לאט לאט בחזרה, והוא התחיל לדבר איתי על חתונה, הייתי בעננים, הדבר המדהים הזה שחלמתי עליו ככ הרבה עומד להתגשם, ואיתו!!
אמא שלי שראתה אותי ככה בעננים קראה לי לשיחה וביקשה ממני להיזכר איך הרגשתי כשהוא נפרד ממני ושאשקול איתו את הצעדים שלי טוב טוב. התעצבנתי עליה. הסברתי לה שאני מודרכת והוא באמת מדהים ואכפת לו ממני.
אבל בסתר הלב כנראה משהו התחיל לזוז, התחלתי לסבול מחרדות פעם ראשונה בחיי, מקיאה, משלשלת כאבי בטן. וזה רק הלך והחמיר, שיתפתי אותו והוא הכי תמך בי בעולם. אמר שזה לא מדאיג אותו וזה הכי טבעי שיש ואם שקט יעזור לי אז הוא מוכן קצת להרפות. אבל התחילו לעלות בי ספקות שאנחנו בכלל לא מתאימים, אני יותר חכמה, יותר יפה(וכן כן אני יודעת שזו גאווה, אבל תמיד חלמתי על מישהו חכם כזה, אבל מצאתי איתו יותר חיבור רגשי. ולא הוא ממש לא טיפש, אלא אחד שפחות יש לו קוצים לשבת ללמוד פחות מכיר את העולם ופחות מכיר מילים מסובכות, אני בדיוק הפוך, רצינית, עם מאגר חברים קטן, חורשת לימודים, חולה על מדע. )
רצוי לציין שבכל פעם שהרגשתי ברצפה והוא הרים אותי היתה לי אליו הערצה מטורפת, לא האמנתי שקיימים אנשים כאלה, אבל הפחד מנע ממני לאהוב אותו ולהימשך אליו אז בהמלצת קרובה הלכתי לטיפול. הטיפול עזר והחרדות נעלמו. (נשאר פחד, אבל לא חרדות)
באותה תקופה היה לי ריב ראשון איתו שקשור למצב שלי, ובזמן הריב הוא הלך להתייעץ לגבי עם בחורה שהכיר ואיכשהו הם התנשקו. כשנפגשנו אחר כך הוא סיפר לי זאת מעצמו בוכה כי הרגיש ממש רע עם עצמו, רצה ללכת למקווה להתפלל, והיה מרוסק עד עמקי נשמתו, לא האמין שיש תקווה למה שעשה. ישבתי איתו לילה שלם והסברתי לו שאני לא כועסת עליו, ושכנראה לא הייתי בשבילו מספיק בגלל הפחד ולכן הגענו למצב הזה, החלטנו לקום מזה ביחד, לסלוח אחד לשני ולבדוק מה קורה איתנו הלאה. (אני רציתי לפחות באותו זמן כדי שיקום מזה) ובאמת זה היה מדהים המשכנו ביחד עם תמיכה משותפת.
אבל אז הכתה בי עוד תובנה: אני לא נמשכת אליו. זה הלחיץ אותי מאד. התחלתי לחשוב שאני א מינית. פתאום היכתה בי ההכרה שאני לא יודעת אם בכלל נמשכתי בעבר. שיטוטים אחרי בעיות שונות באינטרנט רק הלחיצו אותי יותר.
ופשוט יום אחד שהיינו ממש קרובים, החלטתי לחבק אותו, גם כדי לקבל קצת תמיכה וגם כדי לבדוק אותי, (כל החיים שמרתי נגיעה!) התחלתי להרגיש בתוכי משהו קטן כזה שמבקש יותר ומצד שני קצת דחייה(היה לו ריח לא נעים מהפה). זה גרם לי להתחיל לחשוב שבסה"כ יש לי רצון מיני מסוים שאני רוצה שהוא ימלא לי, אבל אני לא ככ נמשכת א-ל-י-ו, אז נפלנו עוד כמה פעמים והתחלתי להיות ממש מתוסכלת. לא הבנתי מה נהיה ממני,
בחורה דוסית שמצליחה כמעט בכל תחום, פשוט נופלת בזוגיות ובנגיעה, לא מבינה מה נסגר איתי. הבחור הזה ככ טוב,אבל איך אני יכולה לאמלל אותו אחרי החתונה אם אני לא בטוחה לגבי המשיכה.
כמובן שבנושא הזה כבר לא יכלתי לשתף אותו, והייתי מבולבלת עם עצמי, אז פשוט המשכתי ליפול איתו בנגיעה יותר כדי לחזק את הביטחון שלי בעניין הזה.
ופתאום הבנתי עוד משהו שאין בי את הרצון החזק הזה של להתחתן בכלל, (לאו דווקא איתו), שאני כבר לא מעריכה אותו כמו בעבר. (אני יודעת שחוסר ההערכה התחילה מהבגידה).
אבל הבחור לא הפסיק לתת את נשמתו והמשכנו יחד עד שהשלב מסוים נמאס לי שכל הפגישות סובבות סביב הפחד שלי מלהתחתן איתו אז החלטתי לחתוך כדי לברר עם עצמי מה קרה לי ומה אני רוצה מעצמי. הבחור בכה בפני ואמר שהוא מפחד לאבד אותי ושלא אחזור אבל לא היתה ברירה.
ועכשיו אני בוכה בוכה, אני יודעת בוודאות שהייתי חייבת לחתוך, אם המצב היה ממשיך כך אני לא יודעת מתי הייתי מוכנה לחתונה אם בכלל והיינו נופלים יותר בנגיעה.
מבחינה רגשית אני יודעת שהוא יכול להכיל בי הכל כולל הכל, גם אני אותו.
אבל בתקופה האחרונה עלו בי כמה תובנות מהקשר שאני רוצה לבדוק:
1. אני לא רוצה להתחתן מאז שנפרדנו בפעם ה1. פשוט אפס רצון. ולכן זה מסביר לי את הפחד האיום שהייתי נתונה בו. אני שיא העצמאית, מרוויחה טוב אנשים בעבודה ממש מעריכים אותי. (אבל אין זוגיות בגלל חוסר הרצון הזה): )
2. אני לא שמחה איתו בימים רגילים כי כנראה הפסקתי להעריך אותו. פעם פעם הייתי ממש מעריצה שלו. הרגשתי שהוא האדם הכי מושלם שקיים. (בימים שאני ברצפה/ יושבים יחד בים עם שירים וכו' אני פשוט רוצה אותו כבעל אבל למחרת בבוקר הכל נעלם.)
3. זהות מינית- אין לי מושג איך אני יכולה ככ לבדוק את זה, אף פעם לא הייתי בקשר עם מישהו, אני בחורה שכלתנית כזאת, בחורים חכמים יותר מעניינים אותי, (מצד שני נשמע לי דפוק ולא מושך להיכנס עם פילוסוף למיטה).
ועכשיו יש לי עוד כל מיני בעיות בבית /= אני פשוט שוכבת במיטה מתוסכלת, חברות שלי לא גרות קרוב אלי, אין לי ככ עם מי לדבר.
אני לא רוצה תגובות של מזל שעזבת אותו הוא בגד בך והוא ימשיך לבגוד, דברנו על זה שנינו שברור שזה היה גרוע ביותר וצמחנו מזה. אין לי איך לבטא בכתב את המסירות שהוכיח כלפי כל הקשר.
אבל אני ממש מבולבלת ומתוסכלת. חושבת לעצמי בטח כמה הוא פגוע ובוכה עכשיו ומה גרמתי לו, ובכלל למה נגענו אחד בשני כשהוא לא בעלי, ועוד יותר מזה מה קרה למודעות העצמית שלי, איך זה שאני לא אני מאז שהכרתי אותו לטוב ולרע.
(אני בתהליך של טיפול עם מאמנת אישית), אבל חייבת קצת תמיכה ואולי כמה מילים מהניסיון שלכם.
תודה ענקית!!!! וסליחה על החפירה!
מתוסכלת בת 23 ): חייבת תמיכה ועיצה!!Niki
אין לי תשובה..אבל מקפיץמבקש אמונה
שיהיה לך המון בהצלחה..הלואי שהכל יסתדר לטובה
וואו.. יש לי דמעות בעינייםהילושש
זה ממש קשה כל הסיפור.. מקווה שכל הבלאגן יגמר בקרוב ותתחילי לראות אור אמיתי..
לפי דעתי, הצעד הזה לחתוך את הקשר הוא צעד נכון מאוד לדעתי כדי להיות יותר סגורה על עצמך.. סליחה שאני אומרת אבל כמו שכתבת- זה קצת לא פייר כלפיו כל ה'ניסויים' האלה שעברתם..
אני חושבת שאת צריכה לתת זמן לעצמך ברוגע, בלי לחץ לחתונה, בלי לחשוב על זה, בלי לחשוב עליו (כמה שרק אפשר), לאהוב את עצמך כמו שאת..
אל תפחדי להרפות מהרצון להתחתן (גם לי יש הרגשה כזו לפעמים, פוחדת לא לרצות את זה), את רק בת 23 זה נראה לפעמים שזה כאילו מאוחר, אבל את באמת צעירה.. עדיף להתחתן מתוך רצון בריא ואמיתי מאשר פזיזות כי מצאת מישהו שמכיל את הצרות שלך, ואני מבינה שזה לא רק זה.. אבל בגדול..
והכי חשוב.. תפילות!
ה' ממש רוצה את התפילות שלך.. אני באמת נוכחת לראות את זה כל פעם מחדש, ככל שהצרות יותר גדולות ה' באמת מתאווה לתפילות של אותו אדם..
תתפללי שאם הוא שלך שה' יראה לך את הדרך הנכונה ביותר, שיחבר ביניכם.. ואם לא, שתשתחררו אחד מהשניה הן בשכל והן ברגש ותמשיכו כל אחד לדרכו..
זה הפתרון האמיתי, לדבר עם ה'. הרי לו כל הפתרונות והעצות..
תשמחי את עצמך, תאהבי את עצמך.. גם לי יש בעיה עם זה.. ואני יודעת על עצמי, שזה השורש להרבה בעיות שלי..
הרבה הרבה הצלחה ומלאא בשורות טובות בקרוב!! 
תודה רבה! חיזקת אותי! אבל חשוב לי לתקןNiki
כי אולי לא ניסחתי את עצמי מספיק טוב למעלה.
עניין הנגיעה היה משהו שכבר לו היה מאד קשה, הוא ניסה להתקרב כמה פעמים אבל תמיד עצרתי אותו ש"לא נופלים עד החתונה". הוא שאל אותי כמה פעמים אם אני נמשכת אליו, והקשר הארוך הזה שעברנו פשוט גרם לי ליפול בזה גם מרצון אמיתי של חיבוק ,גם ממקום של בדיקה וגם מרצון של להוכיח "שהכל בסדר".
בין נפילה לנפילה כשהרגשתי רע עם עצמי על זה שנפלנו ניחמתי את עצמי שזה בשביל שאני אצליח לענות לעצמי את התשובה , וזה באמת לא היה בסדר ):
אני לא התכוונתי לשפוט, כל אחד נופל במקומות שבהם הוא חלשהילושש
וזה בסדר..
אני פשוט באמת חושבת שזה היה מאוד בוגר ואמיץ מצידך לסיים את הקשר,
לא יודעת אם לתמיד, זה את צריכה לבדוק עם עצמך אבל אל תמהרי לשום מקום.. קחי את הזמן..
בהצלחה!
ואווו ואווו ואווולב אוהב
יש לי הרבה מה לומר לך, אני לא בטוחה שאצליח לומר כאן הכל...
זה נשמע שהכרת את עצמך בצורה המוצלחת שלך, חברתית, לימודית,
ואז הגעת לתקופת השידוכים, ומשהו שם התערער.
סגנון תורני שקשה למצוא
ברור ששבר את הלב וחזר
המיניות לא ברורה,
הרצון להתחתן לא ברור (למרות שבתחילה הוא כן היה ברור)
היה לך בחור שמילא את המקום הרגשי, והוא אפילו חזר אחרי שהוא בעצמו רצה להיפרד. ואז שכל החלומות עומדים להתגשם, דברים מתחילים להיתקע, וחששות מגיעים ממקומות אחרים בכלל..
ואז מגיעה החרדה, שאפילו שהוא חזר, ואפילו שזה ממלא מקום רגשי, ואפילו שהוא עכשיו ממש רוצה,
זה לא יהיה זה.
וזה מפחיד. וזה מבלבל. כי רגע , רציתי אותו, בכיתי עליו, ופתאום אולי זה לא הוא?
אז קודם כל נשימה ארוכה,
את עכשיו נכנסת למקום שהוא פחות מוכר לך לגבי עצמך. זה בסדר להכיר את עצמינו בגיל כזה.
זה בסדר לגלות דברים חדשים, מפתיעים.
נכון, זה אומר אולי שאת תיהיי פחות בשליטה, אבל זה חלק מהתהליך.
אבל תבואי במקום של אני הולכת להבין מי אני. מבחינת חתונה, מבחינת מיניות (ואפשר לבדוק את זה), מבחינת אופי שאת באה איתו לפגישות, אופי של הבחור וכו'...
ורציתי לומר לך שזה שאת מוצאת את עצמך הפכפכה לגבי דברים שהיית בטוחה לגבם, או שחשבת שהיית בטוחה:
זה הכי נורמאלי שבעולם!
הרצון להתחתן הרבה פעמים תלוי בכל כך הרבה גורמים רגשיים. יום אחד באלך, יום אחד אתה אומר מה לי ולזה.
וזה בסדר!!!
וגם עם בחור שאת מאוד אוהבת, יכול להיות שיום אחד את תגידי אני והוא- בדוק חתונה. ויום אחרי תגידי "אין מצב"
הרגשות שלנו לפעמים גורמים לנו לשינויי בדעות, ברצונות, בחשיבה שלנו וכו'.
את צריכה להבין ולהכיל את המקום הרגשי שלך, את הצרכים הרגשיים שלך ומתוך זה להבין מה השכל אומר באמת, ומה הרגש אומר.
ורגש זה משהו שחולף, לכן אין ממה להיבהל ממנו... זה נכון שהוא יכול לתפוס אותך לא מוכנה, אבל בסופו של דבר יש לנו ב"ה מוח. ואנחנו צריכים לקחת החלטות בשילוב שני הדברים.
פה נראה שיש באמת שכל מאוד גדול, את נשמעת בחור חכמה ואינטליגנטית, ופתאום את מכירה את הרגש שלך במקומות פחות נחמדים, ופשוט לא ידעת איך להכיל את זה. פתאום את רואה שהרגש משפיע על השכל הכל כך גדול שלך.. זה מפחיד. אבל זה באמת משהו חדש, לומדים להכיר אותו...
זה שהבחור הלך איתך באש ובמים זה ראוי מאוד להערצה!!!
זה שבדקת את המיניות שלך על חשבון היראת שמיים של שניכם זה כואב וחבל, אבל אני יכולה מאוד להבין אותך.. זה מפחיד. ובאמת נחשפת לזה בצורה מפתיעה וקריטית להמשך הזוגיות שלכם. משיכה זה דבר חשוב בקשר. אבל הנה גילית עכשיו משהו ואת יכולה לעבוד עליו...
אני כותבת את הדברים נטו ממה שהרגשתי אחרי קריאה ראשונה.. אבל זה נשמע אכן נושא מורכב.
אני שמחה שאת בטיפול! נקודת אור!
פה בפרטי אם את רוצה..
הרבה בהצלחה!
אוהבת לקרוא את התגובות שלך!שוגי
תודה רבה!! פשוט דייקת עם מה שהרגשתי!Niki
פשוט תיארת בול את מה שעברתי ועוברת!!
אבל חשוב לי לתקן לפחות פה, כי אולי לא ניסחתי את עצמי מספיק טוב למעלה ואין לי מושג איך עורכים את הפוסט שלי למעלה,
עניין הנגיעה היה משהו שכבר לו היה מאד קשה, הוא ניסה להתקרב כמה פעמים אבל תמיד עצרתי אותו ש"לא נופלים עד החתונה". הוא שאל אותי כמה פעמים אם אני נמשכת אליו, והקשר הארוך הזה שעברנו פשוט גרם לי ליפול בזה גם מרצון אמיתי של חיבוק ,גם ממקום של בדיקה וגם מרצון של להוכיח לו שהכל בסדר.
בין נפילה לנפילה כשהרגשתי רע עם עצמי על זה שנפלנו ניחמתי את עצמי שזה בשביל שאני אצליח לענות לעצמי את התשובה , וזה באמת לא היה בסדר ):
וואי. וואי.מישהי=)
אאוץ', נשמע שאת עוברת התמודדות לא פשוטה בכללשוגי
קודם כל, כל הכבוד לך שאת לוקחת אחריות על החיים שלך, את לא חיה בעבר ולא שוקעת, את הולכת לטיפול, מחפשת פתרונות, את לא שורדת את חיה!
אני אנסה ברשותך למקד את הקושי ואת השאלות שלך,
1. את מרגישה בודדה, אין לך כרגע עם מי לדבר/ להתייעץ, את מחפשת תמיכה וירטואלית.
2. את לא יודעת האם את רוצה להתחתן עכשיו או בכלל.
3. את בקשר עם בחור שבעבר בגד באימון שלך, שבעבר הערצת והיום פחות, שבעבר היה הכל בשבילך והיום כנראה פחות, את מנסה להחליט מה דעתך כלפיו, את לא בטוחה שאת נמשכת אליו. הוא רוצה להתחתן איתך ואת לא בטוחה.
4. את לא בטוחה איזה סוג של בחור מתאים לך. את מתקשה להחליט איזה תכונות אופי את מחפשת בבעלך.
5. קשה לך עם הנפילה בשמירת נגיעה.
אנסה להתייחס לנק' הללו, מקווה שאיכשהו כיסיתי את העיקריות.
1. קשה, קשה להיות בודדה, אין לי אלא להזדהות ולומר לך שגם לי קשה הבדידות, אני מוקפת בכל כך הרבה אנשים ועדיין רוצה את החצי שלי. אז קודם כל חיבוק גדול.
תנסי כן למצוא מישהי אמיתית ולא וירטואלית להתייעץ- רב/ מטפלת/ דודה/ חברה... ממש לא חייב חברה שגרה קרוב. תנסי לחשוב על מישהי שתדע להכיל אותך ולא לשפוט ולתת עיצות רק כשתתבקש, שיש לה יכולת להקשיב ולהיות שם בשבילך, וכן אני יודעת שקשה למצוא.
אולי תנסי לכתוב לעצמך.
2. זו נקודה חשובה מאוד.
זיהית בעצמך שבפעם הראשונה שהייתם בקשר רצית להתחתן בכדי לברוח מבעיות, חיפשת יציבות, משפחה, נורמליות, רצית מישהו שאיננו ממשי איזשהו סוג של קשר שבו הוא יכיל ויבין אותך ואת תעריצי אותך לנצח.
כיום את בוגרת יותר ובעלת ניסיון. עצם המחשבה והפוקס של האם אני רוצה להתחתן ולמה היא כבר צעד חכם ואחראי.
מאמינה שנגעתן בזה בטיפול, תמיד אפשר לחזור ולגעת
מעבר לזה, תנסי לחשוב עם עצמך, ברוגע, בניקיות, מה את מצפה לקבל מזוגיות? מה את מצפה לתת בזוגיות? האם את מרגישה בשלה לזה עכשיו? האם את מרגישה שתקופה נוספת תעזור לך?
אני אחזור ואגע בנק' הזו בנקודות הבאות.
3. אם להתחתן האם להתחתן איתו? אם להתחתן עוד תקופה האם לתת לו לחכות? בקיצור, האם הוא הבחור של חייך?
זו שאלה מרכזית מאוד, מצד אחד את מתארת בחור שנמצא כאן בשבילך, קשר של מסירות, קשר ששרד קשיים ותהפוכות, לבטים, יש כאן בחור טוב שעמד בכמה מבחנים אבל בכמה לא.
מה גורם לך לחשוב ולהאמין שהוא לא יבגוד בך שוב?
מה גרם לך להעריץ אותו בעבר? אני מבינה שיותר דברים חיצוניים, וכן חכמה זה גם משהו קצת חיצוני, מה את כן מעריכה בו היום? איך הוא גורם לך להרגיש? את סומכת על שיקול הדעת שלו? את מתגעגעת אליו כשאתם לא ביחד? את רואה אותו כאבא של ילדיך?
בעיקרון, הכי טוב לדעתי לקחת פסק זמן לחשוב ולהחליט ולראות איך ירגיש לך.
הייתי ממליצה לך לנסות לבקש ממנו ללכת יחד לפגישה אצל המטפלת שלך, את סומכת עליה וזה יתן לך ביטחון להחליט.
4. אין בחור מושלם. יש בחור משלים. יכול להיות שחייך יהיו טובים יותר עם בחור חכם ממך שתעריכי אותו, ויכול להיות שלא. אין הכל בחיים. את ורק את יכולה להחליט על מה את מוותרת ומתפשרת ועל מה לא.
אף אחד לא יכול להחליט בשבילך, רק את מכירה אותו ואת סוג הקשר שלכם יחד.
מה שכן, אם עוד לפני החתונה את מרגישה פער שמפריע לך, זה עלול להחריף לאחר החתונה. ולכן, את חייבת להיות שלימה עם עצמך לפני.
לי נשמע שרגשית הוא מספק לך את שאת לא מקבלת ממנו שכלית. נשמע שבגלל הרקע שלך הקשר לא כל כך בריא. אבל כך זה נשמע לי ולא בטוח שאני צודקת.
אני מכירה בחורה שמגיעה מרקע דומה לשלך ויצרה קשר עם בחור, בקיצור סיפור די דומה, הבחור היה פחות חכם ממנה אבל רגשית נתן לה הרבה וכו', בגד בה והתחרט, בסוף היא נפרדה ממנו, במבט לאחור היא אומרת שהיא הייתה תלויה בו, שהוא סיפק לה חורים בנפש, שהוא החזיק אותה בתקופה אפילה של חייה אבל שהוא לא התאים לה בכלל בתור בן זוג.
יכול להיות שאני טועה, אבל זה נשמע דומה.
5. בתור בחורה דתיה ברור שיהיה לך קשה עם נפילה כזו. אם אתם מחליטים להמשיך בקשר, כמובן שצריך לדבר על זה ולקבוע סייגים ברורים כמו לא להיות לבד במקום חשוך או צדדי או מאוחר בלילה.
ממליצה לך ללכת לשמוע שיחות או באינטרנט בהידברות ולקרוא על חשיבות שמירת הנגיעה.
שה' יכוון אותך, שתרגישי שהוא איתך בכל צעד וצעד. שתזכי להרגיש אותו במוחש.
הייחלל הפנוי
אשמח לעזור בפרטי.. את יכולה לראות את השרשור הראשון שפתחתי ולראות שאולי אני יכול לעזור....
*סליחה*רקפת לבנה
לדעתי
הוא
רשע מרושע
לא ככ בטוחה, אומנם זה נורא מה שהוא עשהNiki
אין לי מושג אם אני מכילה או תמימה מטומטמת ("תסמונת האישה המוכה שחוזרת לבעלה")
בכל פעם שהנושא הזה עלה בינינו הבחור פשוט ישב מולי ובכה והסביר לי שאין לזה שום משמעות מבחינתו, זו לא מישהי שהוא אוהב, וזה רגע שהיה מוחק מחייו אם רק היתה לו את האפשרות .
לא חושבת שאפשר לקרוא לו רשע מרושע אם חזר בתשובה על מעשיו. וזה בלי קשר לאם נחזור.
אולי יצא לו פרופיל של בחור רע, אבל מבטיחה שאם היית מכירה אותו אישית זה הדבר האחרון שהיית שמה עליו.
שאלהרקפת לבנה
הוא נישק אותה , זו בחורה שאת והוא מכירים..
אז כל פעם שלא ילך בינכם הוא ילך למישהי אחרת בגלל שלא נתת לו את הסיפוק שלו הרגשי , ותבכו על זה ביחד..
באמת לא הבנתי (?<!)
זורקפת לבנה
בעיטה אדירה לגירושין מצב כזה לדעתי
אולי מישהו/י חושב אחרת
אל תשפוט אדם אל שתגיע למקומודוד=)
אם הוא נתן לה באמת להיכנס למקום שלו באותה הנפילה, אולי היא תוכל להכיל את זה. לדעתי זה לא עניננו
לדעתי כןרקפת לבנה
כן מה?דוד=)
כן לשפוט?
את יודעת לאיזה מצבים נפשיים יכולים להגיע בגלל מישהי?
שאלהרקפת לבנה
הוא בחר לעזוב,וללכת
ואז הוא בוחר להתנשק עם מישהי?
לא מבינה כ"כ באמת
ואוליאסטרו
לדעתירקפת לבנה
עם כל הכאב יקירה..
תשכחי ממנו ומהר
לפתוח דף חדש
יהיה בסדר בעז"ה
תגובהדוד=)
קודם כל כל הכבוד.
נשמע שאת מסובכת, וכשאת מסובכת את הולכת וחושבת, בודקת, לא נופלת. וזה מאוד חשוב. לעשות סדר, להבין כל הכבוד!
והרצון שלך באדם חכם, ביפה, אפשר לראות בזה גאווה, ואפשר להגיד, כל אחד מה שמתאים לו. אין הבדל מהותי בין השניים פשוט לי זה מתאים!
וזה בסדר גמור.
קודם כל תחשבי בשכל האם הבחור מתאים לך.
מנסיון שלי, באהבה יש קסם. והחיות שלו משפיעה עליך וכן ההיפך, ואם אתם בשכל לא מתאימים, החיות שלך מתבלבלת עם נשמה ממש לא מתאימה, וזה מוביל להרבה בלבולים (אגב, כשאני יוצא עם מישהי, זה הדבר המרכזי שאני בודק, את החיות שלי כשאני איתה, מה אני מביע, האם אני שמח במה שאני מביע.)
זה הנקודה המרכזית שעלתה לי.
עוד נקודה שלא בטוח נכונה, הרבה פעמים אנשים שבאים ממצבים קשים, מכאפות, מבתים קשים, ילדות קשה, העולם שלהם חייב להיות יותר מסודר והגיוני ומודע לעצמו כדי שהם ישרדו. דברים שאנחנו עוברים משנים אותנו. וכשלמשל יש למישהו ילדות קשה, היא השפיעה עליו. ואם הוא לא יהיה מודע להשפעה ויסדר אותה בראש שלו, כל החיים הוא יהיה מסכן עד שכנראה יתאבד.
וכאלה אנשים שהעולם שלם מסודר, חושבים, מתבוננים, יהיה להם מאוד קשה להסתדר עם מישהו אחר שיכול לזרום עם החיים.
אצלי זה ממש ככה. אולי גם אצלך?
בהצלחה גדולה!! ותתחזקי באמונה, כולהו מין אלה.
תודה רבה!Niki
לגבי הנקודה הראשונה שהעלית, אני יכולה להגיד בוודאות שהייתי איתו שמחה עד שלב הבלבולים, הוא גרם לי להוציא צד נשי יותר, רגיש יותר ואישי יותר לידו. (משהו שממש ברכתי עליו).
בשלב הבלבולים שלי(שהיה ארוך מאד כאורך הסבלנות שלו) לא יכלתי לשמוח משום פגישה כמעט כי כל הזמן הייתי עסוקה בלחשוב אם אנחנו מתאימים, וכל דבר קטן מאד הוריד לי.
עוד תובנה שהגעתי אליה רק בימים האחרונים, אני לא מסוגלת לשמוח עם בן אדם כשחסרה לי הערכה עליו (יש בי הערכה אליו אבל כמו מכר, וקצת יותר כמישהו קרוב מאד, אבל פחות כבעל לחיים) אומנם יצאנו והיה לי כיף לצאת אבל אני שואלת את עצמי כל הזמן אם אני מעריצה אותו או סבבה וכיף לי אותו, אני חושבת שהוא בן אדם מדהים וטוב. אבל שוב,הייתי מבולבלת מאד ולכן זה משהו שקצת קשה לי להבין אותו בעצמי.
לגבי הנקודה השניה של הסדר, פחות הבנתי..
תגובהדוד=)
לגבי הנקודה הראשונה, אני לא יודע. לא מספיק מבין את הקשר וזה מושפע מגורמים רבים, קיצור אני לא מספיק מבין.
לגבי הנקודה השניה, אם לא הבנת כנראה זה לא שייך אליך
המילים מה איתן?? זה פורום דתי בבקשההפי
גם אני חושבת ככהעונה חדשה
אני דיווחתי להנהלה... השיקול היה להשאיר ככה ת'פוסטנפש חיה.
איזה מילים?קוד אבל פתוח
זה כבר בעיה שלך שלא שמת לבהפי
לפעמים המירכוז והעניין שמעוררים בגלל המילים גורמות יותר נזקשקט טבעיאחרונה
את בלבלת לעצמך את השכל.ד.
תסתכלי במה שכתבת, ותראי איך מאז שהיתה ה"נגיעה" שלך (מלבד שזו עבירה חמורה), דרדרת את ההרגשה אליו.
ולפני כן, כי פתאום חשבת ש"אין לך משיכה", ואחרי כן, שאת "א-מינית".... פשוט שטויות לגמרי.
זה בא מ"שכל" - אבל מיַיצר טיפשות...
ראשית, אם את באמת הרגשת אוהבת אותו מהלב, כפי שכתבת, אז "משיכה" זה הבל הבלים. דמיונות. שבאים לך בגלל דברים שקראת ושמעת.
עוד יותר, החשד האווילי הזה בעצמך. לא שייך טוטאלית. בכלל מה פתאום.. קל וחומר בחור שהערצת אותו. זה לא היה קורה אם היו לך בעיות כאלה. את פשוט מייצרת לעצמך בעיות. חבל..
כעת, אל תחשבי שסתם כך "נגיעה" לפני כן זה מזיק. הענין הנפשי של זה, קשור לחלוטין עם האיסור ההלכתי.
"נגיעה", זה מתוך שאיש ואשתו, שייכות אמיתית, משפחה, מתחיל מהקישור שבראש, הבנין המשותף, המחוייבות הטוטאלית כנשואים, שכבר לא "שני אנשים" זרים בעצם.
כשעושים ל"ע "נסיונות" כאלה, זה עצמו ממאיס. חוסם את הרגש האמיתי הפנימי. הופך להיות "בדיקה" בלתי-שייכת לחלוטין, של אם "ארגיש", ועושה הפוך. במקום לבנות מבפנים - מרוקן את הבפנים על בחוץ שמתסכל. משקה את הצמאים חומץ.
לכן, כעת, קודם כל בלי חוכמות - תשובה עמוקה פנימית מכל ה"נגיעות" הללו, ממש מעומק הלב. להתבונן כמה זה לא שייך, בן שאינו נשוי לך, "להקיא" את זה.
אח"כ, בישוב הדעת, להבין שלרצות להתחתן עם מישהו, זה לא להעריץ אותו 24 שעות ביממה ולהרגיש כל הזמן בעננים. צריך להכיר במתינות, לראות אם מתפתח יחס פנימי אמיתי, אוהב. בנחת.
אח"כ, לשחזר לעצמך מה שהיה. לראות איך הפרידה הראושנה היתה בגלל הלחץ שלך להתחתן, שהבהיל אותו. ממש לראות א זה. זה יוכל לשחרר לך אולי "חסימה" שיש בגלל הפרידה ההיא.
במקביל, טוב מאד טיפול נגד חרדות יתרות. להירגע.
את יכולה לומר לבחור, שאת קצת בטיפול עצמי, ולקבוע שתוך שבועות מעטים תתני תשובה. ושתחליט בינתיים ביניכם, שאתם לגמרי חוזרים בתשובה על הנגיעות, האסורות, ומחליטים שבכל מקרה אתם נזהרים מאד שאין יותר דברים כאלה.
כך תהיה לך תקופת התמתנות. תירגעי. ואז תחשבי בנחת, בישוב הדעת, אם יש מקום להכיר "מחדש". בלי הבהלות - לא של עצמך ולא של אחרים; בלי חשדות בעצמך (מטופשות לגמרי. שלא יהיה ספק) על ה"מיניות" שלך; ובלי יותר מידי "התחשבנויות" על מי יותר חכם ויפה. לא זו הנדוקה. הנקודה היא, האם טוב לשוחח זה עם זה. האם מרגישים נעים ביחד. האם יש התאמה בשאיפות. האם את רוצה לראות אתכם נשואים. לא "אש" של רגע. מתון...
הצלחה רבה.
חשוב לי תקן לפחות בתגובות, כי לא הבהרתי את עצמי בפוסט למעלהNiki
עניין הנגיעה לא היה משהו ניסיוני, זה היה משהו שכבר לו היה מאד קשה, הוא ניסה להתקרב כמה פעמים אבל תמיד עצרתי אותו ש"לא נופלים עד החתונה". הוא שאל אותי כמה פעמים אם אני נמשכת אליו, והקשר הארוך הזה שעברנו פשוט גרם לי ליפול בזה גם מרצון אמיתי של חיבוק ,גם ממקום של בדיקה וגם מרצון של להוכיח "שהכל בסדר".
בין נפילה לנפילה כשהרגשתי רע עם עצמי על זה שנפלנו ניחמתי את עצמי (יותר נכון תירצתי) שזה בשביל שאני אצליח לענות לעצמי את התשובה , וזה באמת לא היה בסדר ):
לגבי הנגיעה, בכיתי עם עצמי מספיק, לא אכלתי ולא שתיתי מעצב, אני חושבת שלשפוט זה תמיד קל מהצד.
אבל בלי קשר יכול להיות שאתה צודק כי היו לי ככ הרבה פחדים בקשר (גם כאלה דמיוניים שעברו מתישהו) , וזה היה סתם עוד משהו.
כמו שקראת, חתכנו, הוא מודע לזה שאני בתהליך, מקווה למצוא את הכוח במהרה להבין את עצמי יותר.
לא כ"כ הבנת..ד.
זה בכלל לא במקום של "לשפוט". את מבינה בעצמך מה לא בסדר.
מה שכתבתי לך, זה היה הסברת מציאות, איך דברים כאלה גורמים גם להתגברות דווקא של ספיקות מהסוג שהזכרת.
ובנוסף, ההסברה כמה זה לא נכון - גם מציאותית באופן פשוט מעבר להלכה - לחשוב ששייך בזה "לבדוק"; זה גורם בדיוק להיפך.
וכמו כן, אמרתי גם ללא קשר להיכשלות הזו, שה"ספק" על עצמך במהות, הוא ממש לא שייך. בטוח במאה אחוז.
לכן, ההצעה היתה סוג של "תהליך", כדי לחזור אל עצמך - ולהיות יכולה לבחון מחדש את הקשר בצורה יותר מיושבת.
ואכן, קשרים ארוכים מידי, זה באמת לא כדאי. אם כי לפעמים לוקח זמן להגיע למסקנה, ואז צריך יותר זהירות..
הצלחה רבה.
מה שכתבת על הנגיעהחיהל'ה
רק שהדרך שבה הבעת את זה בכתב - נשמעת קצת שופטת מנקודת מבט נשית..
אני מאמינה שלא התכוונת לזה.
אני מכירה משפט מאד חכם שהרב שלנו שלנו אומר בקשר לזה שמגע ללא נישואין בעצם גורם לבלבולים:
''קירוב בזמן ריחוק, יוצר ריחוק בזמן קירוב"..
מכירה סיפורים על זוגות מאורסים שלא הקפידו על די מי צניעות מספיק - לא מגע, דברים יותר ''קלים'' מזה - ואח''כ ביטלו את האירוסין..
רקבסדר גמור
לכי אחרי הרצון של הקב"ה ותתיחסי למצב ברצינות הראויה- זה החיים שלך..
לדעתי את צריכה לנוח מהעסק הזהעונה חדשה
עם הטיפול תוכלי להגיע למסקנות מעולות אחרי שתתני לעצמך מרווח נשימה
את עוד צעירה לא חייב למהר להתחתן!!!
גיבורה - תקשיבישקט טבעי
הם נכנסים לקשר ולעולם הזוגיות, וכמו בעולם המכירות והעסקים, השאלה הראשונה שהם שואלים את עצמם מה אני מקבל?! חסר לי כך וכך - אני רוצה אותו, אני תלותית אליו, אם הוא עזב אני לא אקבל.
תחליפי חשיבה - חוסר וקבלה של צרכים איננו המניע לחתונה. זה לחיות במנטליות של לקבל. של מגיע לי. (יש קבוצות ביהדות זמנינו שחיות את המנטליות הזו ביתר שאת)
המניע לחתונה זה לא תלותיות מילוי צרכים רגשיים. כשזה ככה - כשאומרים לי לא ועוזבים אותי אני מתרסק ללא בקרה.
המניע לחתונה היא מנטליות של ביטחון עצמי של עצמאות של בניה אבל יותר מכל דבר אחר זה מנטליות של לתת. כשאת בחייך נכנסת לזוגיות עד עכשיו כדי לקבל, וכך גם את תופסת את הנישואין את לא מרגישה למה להתחתן כשאת עצמאית, בנויה, ובוגרת יותר מאותה ילדה תלותית, אין לך למה לקבל. אם תחליפי מחשבה למנטליות אחרת, של נתינה - את תרגישי אחרת. תכנסי למחשבה שאת עצמאית ולא תלותית ומוסד הנישואין הוא מוסד של נתינה ולא תלותיות.
2. הפסקת להעריך אותו - זה קצת בעייתי - תבררי עם עצמך למה. אם תגלי שהסיבה משמעותית מדאי אני בטוח (לפי איך שקראתי) שאת חכמה ושתביני לבד מה לעשות.
3. משיכה שכלית (תחומי עניין משותפים, הערכה, זה דבר חשוב), כמו שמשיכה רגשית (אופי מנוגד נמשך) זה חשוב. וגם משיכה פיזית (רצון למגע אוהב) זה חשוב. המשפט האחרון לגבי הפילוסוף ממש לא חשוב (ואני אסביר).
השלב הראשון (לנשים) הוא המשיכה השכלית, אחר כך הרגשית ואז הפיזית. (אצל גברים זה הפוך).
את עברת את המשיכה השכלית כמו שתיארת. וגם את הריגשית. כשהגעת לפיזית ראית שזה לא זה. אבל יכולות להיות אלף ואחת סיבות לכך שאת לא נמשכת למגע שלו בך. יכול מאוד להיות, שאותו מקרה עם הנשיקה עירער אותך והוריד לך עמוק בפנים את המשיכה אליו, ואולי, רק אולי, אם תבדקי עמוק עמוק בתוך עצמך, ללא מחסומים רגשיים, תגלי שזה עירער משהו והחזיר אותך להתחלה.. למשיכה השכלית. (לפחות זה מה שנראה לי) - אבל זה גם לא סותר שגילית שאת לא נמשכת אליו פיזית מאלף סיבות אחרות.
לגבי המשפט עם הפלוסוף - איינשטין גילה את תורת היחסות ואת כח הכבידה כמרחב, והוא גם תבע את הבסיס שסלל את הדרך לתורת הקוונטים, אבל הוא היה אדם ש"השתולל" בחייו האישיים. אין קשר בין כמות הידע של האדם לכמות האקסטרים והדרמה שלו בחייו הזוגיים והרומנטים.
עברת תהליך בכלל לא פשוט..חיהל'ה
ועברת תהליך שלווה בקשר עם בחור - שיכול להיות שרק בלבל את התהליך הפנימי שחווית באותו זמן..
חשוב לי רק לומר לך שלא תתייאשי, שתמשיכי לחשוב לעומק, אבל לא לגבי דברים שראש של אדם ירא שמים לא אמור לעסוק בהם..
''אין חכם כבעל הניסיון'' - ולך יהיה את הניסיון הזה. את תוכלי ממש עוד מעט להסתכל קדימה בראש מורם, ולראות את העבר מנקודת מבט של ''הייתי שם, וזה בנה אותי להעצים אותי להיות מה שאני היום''..
אין לי עוד הרבה מה להוסיף -
מאחר שאנשים פה כבר כיסו לפניי את כל מה שחשוב בעיני -
אין לי מילים, אבל ממש ממקווה שיהיה לכם טוב.אורח כלשהו
ומנסה לחזק במה שאני יכול.
באמת הלוואי ויהי לכם טוב.
אתם נשמעים ממש אנשים ראויים ולא קטנים.
חזקי ואמצי! טפלי קודם כל בעצמך!קוראי שמו
אבל, חשוב לדעת, שהנישואין מצד עצמן לא פותרים קשיים. להפך, כאשר מגיעים לנישואין עם טראומות לא פתורות, תמיד מגיעים במקום לא בריא ויוצרים השלכות מהטראומה - על המציאות הבריאה בבית. אם כבר היית נשואה, הדיון היה אחר והיה צריך למצוא את הדרך, לעבור את התהליך בתמיכה של הבעל, למרות שהיה לז מחיר כבד.
כעת, שאת עדיין בחוץ, קחי הפסקה של כמה חודשים טובים, לטובתך ולטובת בחור זה או אחר שעתיד להיות בעלך. תלכי לטיפול משמעותי, שיעבד את המקום שלך. נכון, איני יכול לדעת כמעט כלום מהודעת אינטרנט אחת, אבל מספיק הרקע המשפחתי שתארת.
עוד הערה קטנה - המאמנת שלך היא אשת מקצוע? כמה שנים היא למדה ובאיזה מוסד?
עושה רושם שלך יש יותר מלהתגבר על איזה מחסום וכדאי ברצינות לחשוב על טיפול אצל פסיכולוגית (ירא"ש בלבד) מקצועית.
בהצלחה רבה
אמממתן תורה
קודם אני חייב לומר- גם בהמשך לתגובות שלפניי, שמאוד בולט ממה שאת כותבת שיש לך מודעות עצמית מאוד גבוהה ורגישות כלפי הסביבה...
ונראה לי שהכלים האלה ממש לא מצויים בד"כ, ואתם אפשר לצלוח הרבה מהמשוכות בחיים-
בכל מקרה אני חושב שלגבי זהות מינית באופן כללי צריך שהבחור/ה יהיו מושכים לפחות אחד כלפי השנייה, אחרת באמת אין מה לדבר... לפעמים בעולם של דייטים הנקודה הזאת יכולה קצת להתפספס מרוב רצון למידות טובות ואופי נוח וכו'... ככה שבוודאי שכשהבחור/ה מושכים אז בנקודה תהיה פתורה, פשוט קשה נראה לי למצוא את השילוב הזה כמו בכל תהליך של היכרות ופגישות לחתונה.... וכדאי אולי לחשוב על דרך שיכולה לשפר את המשיכה- ספורט-חיטוב, טיפוח מראה, בושם וכו' כי לפעמים יש אנשים שלא כ"כ משקיעים בנראות שלהם ויש הרבה מה להשתפר בנושא... גם סתם בצורת ההליכה והעמידה, צורת הדיבור- אסרטיביות מסויימת... היום יש כלים מאוד טובים לדברים האלה ב"ה
לגבי הנקודה הראשונה של הרצון להתחתן, באמת אחרי שיש משבר אמון/קשר עם בחור/ה מסויים אז קשה ממש לשקם את הקשר ולחזור למצב הראשוני... כי הרושם שנוצר בנפש הוא מאוד חזק- אז אני חושב שצריך עד כמה שאפשר לנסות לעבור תהליך של בירור עמוק וחד(אני מאמין שאת הולכת בכיוון הזה עם המאמנת האישית) כדי לדקור את הנקודה שעליה חוסר ההערכה עכשיו נמצא ומכאן לנסות לרומם את החיבור וההערכה
נראה לי שפעמים גם כדאי לעשות "פוס" עם הקשר כדי להרגיש איך אנחנו בלי, ולראות עד כמה אני זקוק לזה או שזה עוד משהו נחמד ולא קריטי כ"כ בחיים שלי....- אם זה באמת צורך של אוויר לנשימה עם הבחור הספציפי אז הלב לא ייתן לקשר להסתיים משני הצדדים כי בכל מקרה כשצועדים לחופה חייב שהקשר יהיה בריא בכל המישורים שלו: גם הערכה ברמה היותר שכלית- נתונים טכניים מידות, אופי וכו', ומבחינת החיבור הרגשי שיש אהבה ורגש שקשור גם למראה חיצוני ולתחושת נעימות וטוב מהבחור/ה ובסופו של דבר מגיע שלב החיבור הפיזי ג"כ- ככה שאם קשר לא מגיע למצב ששלושת הנקודות האלה פתורות אז באמת צריך לעבור תהליך של בירור ולראות מה אפשר לפתור ולקדם...
אז שיהיה הרבה הצלחה בע"ה, וכל הכבוד על ההתמסרות לקשר שלכם
בשביל קשר צריך לדבר. בשביל לדבר צריך לדבריהודי שואף לטוב
אחת. שתיים. שלוש.
נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.
שומע ומספק נתונים יבשים.
לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.
סיפורים, סיפורים, סיפורים.
התמונה מתחילה להתבהר.
יש פוטנציאל.
יש היכרות.
אבל אין קשר.
בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.
אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.
ובשביל לדבר צריך להיפתח.
ואני לא יודע לעשות את זה.
שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.
אבל היא מחכה.
ואני מבין אותה.
גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.
לא נעים.
הרי אנחנו לא קשורים.
רק מכירים.
אז מה הלאה?
איך מתקדמים מכאן?
כרטיסים שפותחים שאלות?ארץ השוקולד
חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?
כפלסטר זה יכול להיות נהדר.יהודי שואף לטוב
אבל.
א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.
ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.
הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).
שיח עמוק בעדינותמחפש אהבה
לא בהכרח צריך בדייט שניארץ השוקולד
תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר
אסביריהודי שואף לטוב
נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.
השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה.
לאטניצן*
אין אמת אחת
יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?
אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין
אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ
יפה!נחלתאחרונה
זה לא פשוט דייטהפי
יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..
זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות
תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח
זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל
הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..
לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד
ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .
אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות
שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה
היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים
בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים
זה גורם לבחורה להיפתח
צניעות = איכות בזוגיות???מחפש אהבה
לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?
אין שום קשר, ולמה שיהיה קשר?זמירות
נראה לי שהמוטיביציה הבסיסית לשמורadvfb
היא גזירת מלך.
ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים
לא נכון. זה מוסר טבעי. מוסר טבעיקעלעברימבאר
לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו
גויים לא מחוייבים בגדרי הצניעות ההלכתייםadvfb
כי זה מעבר למוסר טבעי
מסכיםארץ השוקולד
אני מדבר כמובן בתור הסקאלה של השמורמחפש אהבה
לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.
ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]
צריך להיות בתוך הראש שלך כדי להבין מה אתה רוצה🙂זמירות
למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה
אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲
מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל
בוודאי שכןבחור עצוב
תגיבו עם הסברמחפש אהבה
לדעתי זה בסיס טובמחפשת111
אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה
בהחלט כןLavender
אין לי מושגארץ השוקולד
שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.
נפלא. לפום צערא אגרא.נחלתאחרונה
בטח.נפש חיה.
פגשתי מישהו.לגיטימי?
לא נדלקו אורות מיוחדים.
לא חשבתי שזה זה.
לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.
עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.
משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?
עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.
וזה עדיין לא השתנה.
טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.
כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.
אבל לא רע. אפילו נחמד.
ועוד דייט.
ועוד אחד.
וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.
פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.
עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.
ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.
מה אני באה להגיד לכם?
לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.
כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים.
האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.
מה עוד?
תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.
ובשולי הדברים,
אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.
ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..
מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.
(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).
..שפלות רוח
המון מזל טוב אם הבנתי נכון
ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.
קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.
תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.
מזל טוב🎉🎊
כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונותadvfb
תזרוק אתה את השכל מהחלון
ויהיו כאלה שישתמשו בשכל
מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)
ככה הקב"ה ברא בעולמו
למה?
תזרוק ת'שכל ;)
..שפלות רוח
אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.
השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.
גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.
ובנימה אופטימית זו
וכו'
צודק, זה המקום שלךadvfb
לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.
כן, יקרה. המון הצלחה. זה נשמע מאוד טוב.נחלת
מזל טוב!תפוחית 1
מדהים ממשזיויק
כיף לשמוע, המון מזל טוב!!advfb
תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.
בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)
הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!
מהשמים דרך הטבע.נחלתאחרונה
וואו איזו בשורה מרגשתברוקולי
וואו איזה משמח לשמוע🎉פצל"פ
מזל טוב גדול
שתזכו להקים בית נאמן בישראל
מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה
מזל טוב!!חדשכאן
וואו, משמח לקרואארץ השוקולד
מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה
בהערכה גדולה!
התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה
מדהים!! מזל טוב!!!!אני:)))))
המון מזל טוב!!קדם
וואי מזל טוב..דג כחול
ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..
האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..
אז נשארו רק השטויות.
משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...
משהו שולי × 2
אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)
בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁
וואו יקרה איזו הודעה משמחת ומרגשת!נגמרו לי השמות
מזל טוב ענקי!
שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️
איזה טוב ה' ❤️🏠🩷
מזל טוב רוב שמחותניצן*
תודה על השיתוף הכנה
מלמד דברים חשובים..
שתזכו לבנין עדי עד!
בשעה טובה!!יעל מהדרום
מזל טוב ושפע ברכות 🌹פ.א.
שתזכו להקים בית באהבה ובאושר! מזל טוב!זמירות
מזל טוב! משמח מאד!100
הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..
כיף לקרוא! מזל טוב! אולי גם הוא יכתוב מצידו?מרגול
אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)
ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.
איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.
ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.
ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.
שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.
מזל טוב
לגבי צידו- מעניין יהיה לקרוא את ניסוחיו ותחושותיומרגול
נשמע ששניכם מיוחדים.
איזה יופי
מזל טוב!אן אליוט
וואומחפש אהבה
יש למה שכתבת רוח נעימה.
של יישוב הדעת.
מסדר את הראש
ממליץ לך להמשיך לבוא לפה.מחפש אהבה
זה יכול לעזור לך הרבה.
האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,
ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק
למה לייאוש?שלומית.
למה זה מקפיץ אותך? מישהו אמר שלא?מחפש אהבה
מזל טוב יקרה 💗Lavender
הרבה אושר ועושר!
יפה מאד. אהבתי את המסרכְּקֶדֶם
מרגש מאוד יחד עם זאת לאו דווקא מה שמתאיםהפי
לך מתאים לשאר
כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו
ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .
זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .
אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .
ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך
בלי קשר לתוצאה
תודה על השיתוף
בשעההטובה, הצלחה רבה!נפש חיה.
משהו שרציתי לשתףמאותרת
היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -
רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.
ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?
לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.
לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.
זה הטקסט שהתפרסם היום:
בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:
יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.
ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.
וואלה, לא יודע.
העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.
אז זהו, שלא.
אבל ממש ממש לא.
לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:
מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.
מדובר במנגנון ביולוגי טהור:
חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.
אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:
כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:
1.תסתכל במראה.
צעד ראשון ובסיסי.
רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.
אז מה אתה אומר?
אתה אוהב את מה שאתה רואה?
פחות?
השיער מסודר?
כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.
כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.
אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.
2. איך הריח שלך?
עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.
אל תנחש, תבדוק.
תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.
כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:
'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.
כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.
ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
3. אם יש ספק – אין ספק.
תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.
בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.
זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.
פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.
4.שים דיאודורנט.
חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.
כיפה יש לך?
גם ציצית?
אחלה.
תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.
5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.
גלינג גילינג.
אנחנו בישראל.
לא שבדיה.
לא קנדה.
ישראל.
ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.
אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:
תיכנס לשירותים.
תחליף חולצה.
תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.
6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.
מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.
אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.
7. עיקרון ההדדיות.
תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.
אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.
'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.
8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.
אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.
לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.
9. המסר שמאחורי הלבוש.
תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:
'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.
10.זהירות, 'מביכים'.
כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).
קיצר, בחורים!
הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.
או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:
"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."
כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.
(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)
וואי חשוב ממשזיויק
כלכך נכון וחשוב😊Shandy
מדהים תודה, עכשיו אפשרשפלות רוח
לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?
ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?
למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?
איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏
במידה והיה לך טוב בקשר למעט "זה" לא מוטב היהדג כחול
בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?
אוח, כמה שהייתי רחוק מזה פעםמחפש אהבהאחרונה
הלוואי הייתי שומע את זה אז
גבריםכְּקֶדֶם
אתם צריכים ללמוד איך להיישיר מבט
צודק… להרים את העיניים למעלה, להביט קדימהפ.א.
באיזה הקשר אתה אומר את זה?שפוי
בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב?
נראה לי שלמדתי את זהadvfb
תסביר את עצמךזית שמן ודבש
מה הפשט? באיזה הקשר?דג כחול
אני אמנם לא מיישיר מבט
אבל אני שם לב שאני חריג בזה..
שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.
לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..
כמאמר הסיפורנקדימון
"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"
רב הנסתר על הגלוימחפש אהבהאחרונה
זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.
בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..
מחמאות בדייטיםצופה אנונימי
אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר
במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)
על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)
מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?
שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות
יש פה בפורומים את כל המגוון על סולם הדוסימטרזמירות
למי אתה מכוון את השאלה?
לחרדים?
לחרד"לים?
למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?
למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?
בציבור הדתי לאומי תורנישפוי
(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)
אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה.
משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.
על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.
משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות).
לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא
אני מסכימה עם הגישה. אבל אולי בציבור אחרנחלת
זה אחרת וזה מקובל.
בא מבית אשכנזי אז לא מקובל בכללadvfb
גם אחרי החתונה ;)
מממ חיצוניות לקראת אירוסין
פנימיות כשהולך טוב
..שפלות רוח
זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו
...אני:)))))
חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת
נשמע מעניין למה אתה שואל..מחפש אהבהאחרונה
האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?
נשמח אם תשתף
אל תהי צדיק הרבה או שזו דרך ארץ בסיסית?פתחתי ניקק
כשנושקים ל30 ויש כל מיני מחסומים מלהתחיל לצאת, ופונים לטיפול ועדיין לא עוזר..
תמיד יש את העצה הככ פשוטה (שנאמרה לי גם לפני 5,6,7 שנים) פשוט תצא לדייט אחד.
כך אומרים רבים ומוסיפים להצעה כל מיני ניסוחים זהים או קרובים - אתה לא אמור וצריך לחשוב על חתונה, זה רק דייט.. אתה לא מתחייב לאף אחת. עד שלא תנסה דייט אחד אתה לא תצא מהלוף הזה. אין הבדל בין לנסות דייט בגיל 20 ללנסות בגיל 30. הרבה התחילו ככה. תמיד יש סיכוי קטן שאולי מכח הדייט תופתע לטובה ואולי המחשבות על מסוגלות לחתונה ישתנו..
ואני , שרחוק שנות אור מלהיות במקום רוחני טוב... מרגיש בכל זאת מין תחושה לא נעימה שיש צד שני בתמונה - ולא באלי לעשות צעד שייתכן ויהיה משמעותי על חשבון הזמן והכוחות שלה..
לא יודע אם זו עצת היצר או שאולי לפחות בזה אני צודק?
תהיה כנה ותתן לבחורה להחליטאני:)))))
יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.
כדי לצאת לדייט צריך חשק וסקרנות מינימלייםadvfb
אחרת באמת חבל בשביל שניכם.
להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.
אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.
ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.
לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.
כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.
נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.
מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.
צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.
ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.
תצא לדייט. אין בכלל שאלה.קעלעברימבאר
אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים
אם אתה בן 30 ואתה לא רוצהארץ השוקולד
ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.
נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30
לעיתים זה פשוט פחד לקפוץ למים.קעלעברימבאר
פחד שחולף ברגע שקופצים
כעת שמתי לב שצריך קצת לדייק את הניסוחפתחתי ניקק
כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.
אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..
(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..).
אבל זה תמיד יקרה בחייםShandy
כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר
בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב
לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...
אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה
מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת
מי אמר שהיא בככל גם כזאת
אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא
אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה
אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה
וחטץ מזה בכללי
מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול
יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות
וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו
אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך
לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות
אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק
ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך
נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו
אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט
בורא עולם שלא יצא חס וחלילה שפגעתי בה בכלל זה
וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי
מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??
מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...
אם זה לא קשור אז מחילה...
תחשוב על אשתך בעזרת השםניצן*
שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.
אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.
(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)
נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.
אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.
וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט
וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך
..שפלות רוח
אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).
זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..
בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.
לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.
בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.
מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.
ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך
מלא בהצלחה דוד🙏
אכן הבהרתי בתגובה נוספת שזה לא בגלל זהפתחתי ניקק
לא נפשים פעם ראשונה כדי להתחתן.יהודי שואף לטוב
איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?
נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.
זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת! תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.
אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.
לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.
אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).
בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )
ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!
מה לא נעים לך מה מהצד השני?פצל"פ
אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה
מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה
מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה
אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה
אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?
אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים
אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב
אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור
אז מה הבעייה?
חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה
איך אתה בכללי עם אנשים?
אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?
יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל
יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר
אבל זה לא לפורום
אם זה מעניין אותך שלח מסר
תהיה כנה עם עצמךמחפש אהבהאחרונה
לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.
אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.
מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...
אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.
אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.
חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאוודחדווית
חברה הכי טובה שלי מתחתנת
ואני כבר לא יכולה
אני עדיין רווקה נכון לרגע זה..
אני לא יודעת מה הולך להיות אחרי החתונה שלה
עד כמה הקשר ישתנה
האם אני עדיין ירגיש קרובה אליה? או שכבר לא יהיה לנו את הביחד שלנו?
אולי כדאי פשוט לעזוב את החברות כי זה יהיה מידיי כואב??
האם היא עדיין צריכה אותי אחרי החתונה ? עדיין אני חשובה לה? היא עדיין חושבת עלי?
איך זה מרגיש מהצד השני ,מהצד של מי שמתחתנת?
אני מרגישה אבודה לגמרי בעניין
מה פתאום אל תעזבי.Shandy
עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44
אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת
שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן
זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן
זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת
היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים
ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים
תצאו לדייטים גם אתן
אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה
אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה
נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה
וכמה שהוא אוהב אותה
הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת
יש לו חסרונות שהם יתרונות גם
חח
קיצר אל תלחצי תשארי את
תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם
היא לא תוותר עלייך
אני אומרת לך מנסיון.
כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן
אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה
קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה
ותמיד תשארי לצידה
תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו
אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן
אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח
ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.
תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים
זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה
תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן
ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת
וןאן את נשמעת ממש מיוחדתתפוחית 1
תודה לה'.Shandy
כי זה היה חשוב לי.
שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊
ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.
וכנל גם עליהם
אני לא היחידה שמבקשת את הקשר
הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה
לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה
שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה
תודה לה' עליהן
למה נראה לך? כאילו תודה אבל איך את רואה את זה?חדווית
וכן גם אותי זה הפחיד. אבל לא וויתרתי.Shandy
ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.
הרווקות כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה
כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח
זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר
עוד שאלה בענייןחדווית
תודה על התשובה שלך,
כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.
אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה
אבל איך עוברים את ההר הזה?
אני צריכה כלים.
אז ככהShandy
כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה
למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..
אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה
הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.
אז זה עזר לי מעט
הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ
שאלתי לשלומם
התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת
וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)
מה עוד ?
יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי
וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק
אז חזרתי לקרוא מלא
לטייל לבדי בים
לעשות איפוס בחדר
להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז
ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת
אל תוותרתי
אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל
באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה
תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי
העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה
והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר
ותאמר שהיית חסרה לה
אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון
וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות
) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)
אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום
אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון
יש עוד שאלה או משהו
לא יודעת אם נגעתי בהכל
אבלזה בערך
וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי
אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי
אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰
וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע
ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה
חברות כמוך זה מתנהרקאני
ומצטרפת לכל מילה שאמרת
דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה
יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין
ממש כמו שתיארת
וזו מתנה ענקית
כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי
גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן
אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה
תודה. הן מתנה בשבילי גם אז אני לא מוותרת🥰Shandy
מדהיםזיויק
מניסיון, היא עוד תחזור. בענקמחפש אהבהאחרונה
תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.
וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.
את תראי שהנתק יהיה לטובה.
השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.
רק משהו חשוב מאוד:
בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...
תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.
אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...
אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.
וגם זה קשה,
לסלוח
לאהוב מחדש
לפתוח את הלב שוב
לתת אמון מחדש.
אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.
זה לא יצליח
הולכת לעבור עלייך תקופה קשה
מאתגרת.
וואו
שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...
אוח, כמה שזה קשה
שורף את הלב...
עד היום לא התאוששתי מזה.
וואו,
תהיי חזקה
זה באמת קשה וכואבתפוחית 1
ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.
לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה
ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.
אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..
לדעתי חבל לוותר מראש.
לרוב הצורך הוא הדדי.
>>ברוקולי
זה לא כיף,
תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים.
בחיים יש כל מיני שינויים
החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל.
תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון.
זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה.
רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר..
ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה
ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב
לעזוב את החברות? כי טוב לה?הפי
אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי
תשמחי במה שיש לך
את בריאה? תודי על זה
את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .
גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה
את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן
כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה
זה לא הקנאהחדווית
זה לא שאני מקנאה,
תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה
העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד
פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)
הבנת?
ואני לא באמת יעזוב
רק השאלה איך להתמודד
קשר אמור להיות הדדיהפי
הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .
נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח
דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר
..
תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..
להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..
עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר
האם זה מאכזב? כן
האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא
מובן כל כךלא יודעתת
לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..
זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,
אבל קודם כל טוב שאת מודעת..
מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.
וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.
בהצלחה!
תדעי לך שזה הכי מובן בעולם!!advfb
נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?
נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?
נכוןחדווית
כן, זה באמת פחות הקנאה
זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה
ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...
הרבה תפילותadvfb
אין יותר מדי מה להגיד לך..
בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.
מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.
נכון.Shandy
האם הקושי זה הקנאה או שלקחו לך אותה כביכול?זיויק
....אילת השחר
..Shandy
.. יש לך שם יפהה🥰
ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60
יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.
מה המשותף לבת 6 ובת 60?זיויק
..Shandy
לא אמרתי חחזיויק
כןShandy
חינוך.
אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח
חשבתי על זה רגע
ולא חסר
יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.
נכון אבלזיויק
אילת השחר
תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.
בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...
חשבתי שם אמיתיזיויק
...אילת השחר
נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.
אני לא מהנדירים האלו (: