סגנונות של רבניםזוהרת בטורקיז

מה עושים כשיש לי כמה שאני מתחברת אליהם ולתפיסה שלהם?

 

נניח הרב קוק, הרב סלובייציק, לפעמים גם רבי נחמן, ר' צדוק וכ'ו.מתפלפל

 

ויכולה להתחבר לדברים שהרב ליכטנשטיין זצ"ל אומר, וגם נניח הרב אבינר וכ'ו.

לומדים גם וגם?צריך עיון
לא הבנתי את השאלה
זוהרת בטורקיז

הכוונה שנפגשתי עם כמה ביינשים נניח, והם לא ידעו איך להכיל את מירב הסגנונות.

 

לא בקטע רע!

 

זאת אומרת, שמבחינתם זה או או, ופחות גם וגם

באסה להםצריך עיון
גם אני לא מתחבר לכל דבר, אבל להתקבע על דרך ספציפית אחת ולא להבין אנשים אחרים זה בעיה
אנסה להסביר יותרזוהרת בטורקיז

נניח נפגשתי עם מישהו שבמחינתו הרב - זה אומר הרב קוק- או אם נדבר במושגים סטיגמתיים קווניק אז היייתי מגוונת (מדי?) בשבילהם

 

ואם ניפגשתי עם מישהו שיותר בכיון הגוש נניח, אז אני "מידי קווניקית".

 

הבנת?

 

אני באמת שניהם, ומתחברת לדברים חלק מפה וחלק מפה.

 

ואני לא רואה בזה רע,ההיפך.

ואז נוצר מצב שלא מבינים אולי תתפיסה שלי .

עכשיו הבנתי אותךצריך עיון
ובאיזשהו מקום אני גם קצת מזדהה

לאנשים מורכבים שמשלבים כמה שיטות יותר קשה למצוא את עצמם
^^^^^^^^^^^^^כוס ברוח


מצטער, אין לי משהו חכם יותר להגידצריך עיון
את חוזרת בתשובה?סוסה אדומה
זה אחד היתרונות שיש בחוזרים בתשובה, יש להם הרבה יותר יכולת ופתיחות לקבל ולהכיל הרבה גישות ולחיות איתן בשלום...
אולי תחפשי חוזר בתשובה?
אנשים מוזרים שפוסלים על דברים כאלהביתי יבנה בה

לא יודע, בחיים זה לא היה מפריע לי.. העיקר שהיא תורנית

לגבי הרבקוד אבל פתוח
זה דבר ידוע:
הרב - קוק
הרבי - מלובוויץ
רבינו - נחמן
רבי - יהודה הנשיא
רב - אבא עריכה
וכו'


ואני איתך באופן כללי... אצלנו בישיבה לומדים מכל הסיגנונות ביהדות. ותמיד ששואלים אותי מה הסיגנון של הישיבה, אני נתקע בלי תשובה...
מממ אצל הרבה רבינו זה הרב צבי יהודהברגוע


אוקייקוד אבל פתוח
ושכחתי
מרן - הרב עובדיה
מחבר - שו"ע
במקור מרן היה רבי יוסף קארוצריך עיון
נכוןקוד אבל פתוח
אבל מרן זה ספרדי, וחלק גדול מהספרדים הולכים לפי הרב עובדיה
אז תחפשי מחוץ לקופסאכי בשמחה תצאו.

או מחוץ לקו...

 

עכשיו ברצינות, גם אני יכול ללמוד הרבה מאוד סגנונות,

אבל בתכל'ס, ביחס לעלייה להר הבית וכדו',

יש לי את הרבנים שלי, שעל פיהם אני הולך,

גם אם אני מאוד מעריך ומוקיר את הרבנים האחרים.

 

אני מניח שגם את לא בכאוס מוחלט,

אלא יש את הרבנים שלך, שמורים את דרכך,

ואת יכולה להזדהות גם עם גישות שונות,

שזה אחלה, אבל יש בחורים שזה רחב מדי בשבילם.

 

אם זה מה שמפריע לך להתחתן, תנוחי

יש המון חבר'ה כאלה,

ופשוט תמצאי אחד,

ותבני יחד בית

בהצלחה!!

כמעט כולם היום מחוברים להרבה רבניםברגוע

השאלה למי בעיקר.

 

ואפשר גם לחלק לרב באידיאולוגיה, רב בהלכה ורב בעבודת ה'.

אני חושבחידוש

שאין בזה בעיה ללמוד גם וגם רק צריך לדעת שלעיתים יש דברים שלא עולים בקנה אחד, וצריך להיזהר שלא יווצר איזה בלבול וטשטוש בעולם הרוחני

 

ובעניין הפגישות - אני חושב שבכללי בחורי ישיבות יותר מקובעים בקו חשיבה מסויים (קו, גוש וכו') כיוון שזה ההוי שהם חיים בו והם יונקים את עולמם הרוחני מתוך הישיבה לכן טבעי שזב ככה, מה שאין כן אצל בנות שבניית העולם הרוחני נעשה יותר בצורה עצמאית ממילא קל להן יותר להכיל סגנונות שונים

 

בקיצור - באמת אני ממליץ לך לחפש מישהו עם ראש פתוח.

 

בהצלחהחיוך

אתה צודק בהבחנהברגוע

אבל לא לגבי כל הישיבות.

יש ישיבות שפתוחות להרבה שיטות ולא מקבעים את הבחורים על שיטה מסויימת.

אז כנראה שלא עם בחורים משם היא נפגשה...חידוש


כנראה..ברגוע


אז התכוונתי להסביר לה למה הבחוריםחידוש

שהיא פגשה, כאלה

ולא להכליל את כל הישיבות

ברגוע

פשוט היה חשוב לי להבהיר

מסכים מאודחלל הפנוי
ובאמת אלה ישיבות שהם סגורים כל אחד בדעות של עצמו.. וזה בסדר כי יש 70 פנים לתורה.. רק צריך למצוא את האדם הנכון של השילוב, גם מתוך התעניינות וגם לא לפחד לשמוע דעות וללמוד דברים שונים ממה שאתה רגיל..
תגובה יפה👍חיהל'ה
תודהחידוש


משתדלים לחפש מישהו שהוא באותו הראשכשמש וכירח .
יש גם בחורים כאלה

גם אם זה מישהו שנראה שהוא בסגנון אחד ברור, יש מצב שאחרי שיחה או שתיים תגלי שהוא גם באותו ראש שלך.

גם אני כזאת, לדעתי עם כמה שזה קצת "מבלבל" לפעמים, יש בזה משהו מאוד חיובי, לא להיות מקובעים ולקחת את היופי מכל סגנון/רב (וכן יצא לי להכיר בחור אחד שהוא גם היה כזה).
נפגשים עם בחור מאור עציון😜הרוזן!
שזה הגוש?זוהרת בטורקיז

חושב

הגוש זה הר עציוןחידוש


לא הר עציון!הרוזן!
אור עציון של הרב דרוקמן. איפה שאני לומד.
רה"י הוא קצת 'מעל' להבחנות האלה של הקו והגוש...

אבל זה נאמר בבדיחות. אני לא באמת יודע אם דווקא זה מה שמתאים לך.
אור עציון זה של הרב דרוקמןחידוש

ואני לא מכיר

אולי @הרוזן! יסביר לך את כוונתו

הרוזן כבר עשה את זההרוזן!
כתבנו ביחד........חידוש


ואגב בכל ישיבהחידוש

אפילו בהר המור, יש בחורים עם ראש פתוח

וזה דבר שאפשר לברר כבר בבירורים הראשונים עוד לפני הפגישות

גם טפחות ככהקוד אבל פתוח
(פשוט למדתי שם, אין לי שום דבר נגד אור עציון)

וכמו ש@חידוש אמר, יש הרבה גם בישיבות עם דרך מאוד ספציפית כמו הר המור או הגוש...
אור עציון באמת יכול להיות מתאים.טוב ויחיל ודומם
ראש יחסית פתוח ומכיל - אבל לא מתפשר על רמה תורנית.
וגם אחלה חבר'ה בכללי.
לא מבין את הבעיההזדמנות

אז תמצאי מישהו שיכול להכיל מורכבויות כאלו

היום אנשים יותר פתוחים מפעם (ככה נראה לי)

הכי טוב ככהארץ השוקולד
זה גם דרך מצוינת לרכוש מידות והכלה של האחרים

בסוף תמצאי בחור מכיל שיכיר את חשיבות כל אחד👍
נערךהולם במיוחד
תגובה מיותרת
מעולה, גם חשוב ללמוד חכמה מהגויים. הרב סולובייצ'יק,חסדי הים
והרב הנזיר, התבססו על הרמן כהן שמבוסס על קאנט.
מישהו העלה פה פעם את ההצעה של הרב הנזיר לחינוךהדוכס מירוסלב

(כמדומני שזה היה סתם 1, לא מצליח לתייג).

הוא ציין שם שהרב הנזיר לא כתב ללמוד משום פילוסוף גוי כלום, אלא רק מיהודים, גם אם הושפעו מגויים.

ודעת מרן הרב קוק זצ"ל לא הייתה נוחה מזה.

חסמו אותך?דור =)
נשמע מוזרחידוש

הנזיר למד ולימד המון מפילוסופים גויים

מה שהוא נהג לעצמו ומה שהדריך לאחרים, כנראה, אחרת...הדוכס מירוסלב

יש הרבה סיבות לעשות ככה

התכוונתי למישהו אחרהדוכס מירוסלב
משהו היה מוזר לי בציוד שליצריך עיון
מסתבר שעם לינק זה מתייגהדוכס מירוסלב


כן יש בספר משנת הנזיר של מכון נזר דודסתם 1...

קישור למאמר עליו. בספר משנת הנזיר שיצא ממכון נזר דוד בעמוד מט' מופיע הסדר המדוייק כפי שנשמר מכתב ידו.

http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/vikuah/al-halimud-2.htm

ברשימה מפורטת של תכנית הלימודים, בראש רשימת הנושאים מופיע:
א. תנך: לפי רוח הנבואה, ובביקורת הביקורת החיצונית.
כלומר לימוד בסגנון ביקורתי אמיתי שאינו סותר את גדלותו הנבואית של התנ"ך, אלא אדרבה מחזק אותה.
ב. מדרש התורה: המידות שהתורה נדרשת בהן, לפי חכמת ההיגיון העברי המיוחד בסגולותיו, בהשוואה להיגיון הכללי.
מציע כאן הנזיר לימוד עיוני מחקרי בהשוואה לגישות האחרות במגמה נעלה, להראות את השוני, להבדיל בין קודש לחול.

בהמשך, הסעיפים על לימוד תורה שבעל-פה קוראים ללימוד מבוא למדרשי הלכה (מכילתא, ספרא, ספרי) וכן מבוא למשנה והתלמוד הכוללים: דרכי המשנה ודיוקה, המשנה הראשונה והאחרונה, הברייתא והתוספתא. סעיף מיוחד קורא ללימוד סדר הדורות ותולדותיהם. התכנית קוראת לשימוש במדעי הטבע לתלמוד: לסדר זרעים - הבוטניקה, לחולין ונידה - הניתוח (ביולוגיה) וכדומה, דוגמאות שנשאלו ישר ממה שלמד הרב הנזיר בהיותו באקדמיה לחכמת ישראל של הברון בפטרבורג. הלימוד המקיף בכל הספרות הרבנית וההדגש על הצדדים ההיסטוריים והמדעיים, גם אם הם אכן נחוצים ונצרכים ללימוד תורה שבעל-פה, הוא בהחלט יותר אקדמי מאשר "ישיבתי" במובן המקובל של המונח. כך גם לימוד "שיטת המשפט התלמודי, בהשוואה למשפט הרומי". הרב קוק לא גילה שום התנגדות לכך.

כמו כן בחלק לא קטן מתכנית הלימודים ב"תולדות הפִלוסופיא הדתית העברית", כולל הנזיר לימוד באסכולה האלכסנדרונית (חכמת שלמה, אריסטובלוס, פילון), והאריסטואית (אמונה רמה, עולם קטן, מורה נבוכים, מלחמות ה', אך לא ספרי אריסטו עצמו!). בצעד קונטרוברסלי במיוחד, כולל הנזיר גם את חשיבות הלימוד של דברי "רבני הרניסנס" באיטליה כולל "דון יהודה אברבנאל, ר' יוסף שלמה דלמדיגו (היש"ר מקנדיא, אישיות השנויה במחלוקת גדולה, אך הרב קוק מכנה אותו "החכם המופלא")), ר' משה בן גרשם חפץ (מחבר ספר מלאכת מחשבת) וכו'". הנזיר לא מפרט למי התכוון בתוספת "וכו'", אך רבים הם רבני הרנסנס השנויים במחלוקת, בדומה ליש"ר מקנדיא וחבריו.

הנזיר אכן מרחיק לכת כשהציע ללמוד גם את הפילוסופיה האשכנזית העברית, והוא מפרט שכוונתו לכתבי רמ"ד (בסוגריים!, ר' משה [דסובר] מנדלסון, הרמבמ"ן!) ורנ"ק (ר' נחמן קרוכמל).

רק כאן הסתייג הרב קוק זצ"ל, כפי שמעיד הרב הנזיר (משנת הנזיר, עמ' מט):
ובשאלי את חוות דעת הרב, ויען ויאמר, אילו הייתי אני מחבר תכנית היתה גם כן כמותה. רק בפִלוסופיא האשכנזית של רמ"ד, וביחוד רנ"ק, פקפק. ע"כ.

נ.ב
שים לב שאין לימוד של מקור ראשני פילוסופי טהור של פילוסוף גוי. אריסטו- מורה נבוכים, אמונה רמה, עולם קטן.

לרב הנזיר היה ,כמעט, דוקטורט בפילוסופיה. דמות מרתקת. ממליץ מאוד לקרוא את היומנים והכתבים שלו. מיוחד מיוחד!!
חכמי המוסר הניאו קאנטיאניים...סתם 1...
היו הרבה יהודים בחבורה הזו.
זמנים מרתקים
כמעט נראה שהרב סולובייצ'יק והרב הנזירארץ השוקולד
הם דוגמא לגויים...
זה מצויין ונהדר. מכל מלמדייך תשכילי.נפש חיה.
מתחברים לתוכן לא לאדם. פנימיות לא חיצוניותסתם 1...
נורמלי לגמרי - נראה לי שיש הרבה בחורים כאלהאורות הנצח
לפחות אצלנו בישיבה הבסיס הוא הרב זצ"ל אבל ברור שמגיעים לר' צדוק (שיעורים ו-ח בערך ,דרך אגב, הוא אחד הקווניקים (; ) ולר' נחמן (שלב עוד יותר מתקדם) וברוכים שגם הרב סולובייציק מאוד חשוב.

הדבר הכי גדול שיש הוא לא הפירודיות אלא לבנות משנה אמונית מכל הראשונים והאחרונים - ומה שמאחד את כולם זה תורת הרב זצ"ל.
תודה רבה!זוהרת בטורקיז
משמח לשמןע
תודה תודה זוהרת בטורקיז
לדעתי זה בסדר לגמרייעלת חן ()
זה מראה כמה שאת יודעת למצוא את הטוב בכל אחד. והרב קוק זצ"ל מדבר הרבה על זה שבכל דעה יש אמת מסויימת.
אל תיהיי מוטרדת מזה, וכשאת ובעלך תקימו את ביתכם בעזרת ה' תעשו לכם רב.
אחוז מזה וגם מזהגרי

בתורה ישנם הרבה רבדים ושבעים פנים לתורה.

זה בסדר גמור להתחבר לסגנונות שונים ולדברים שונים..

שמחים בזהג'ון
זה דבר נפלא
זו בעיה "כללית" ...והוא ישמיענואחרונה

אדם חייב שתהיה לו דעה אישית, "עשה לך רב".

הבעיה מתחילה כשלא מוכנים לקבל את הרבנים האחרים כרבנים "לגיטימיים" (אני מדבר על רבנים יראי שמים כמובן).

 

זו בעיה מוכרת, אנשים יותר מדי מתעסקים במגזרים ובמחלוקות ופחות מסתכלים על האדם כעובד ה' באופן פרטי.

 

אנשים מפחדים/ לא רוצים לקבל מאחרים. מה לעשות, לא תמיד כיף לדעת שאתה לא לגמרי צודק ויש גם כן הרבה טוב אצל אחרים... מטורלל

עד כמה אתם מרגישים שמודל הזוגיות של ההורים שלכםפתית שלג

משפיע על מה שאתם מחפשים בבן\ת הזוג או על מודל הזוגיות שאתם מחפשים?

אני בטוח שזה משפיע הרבה יותר ממה שאפשר לבחון בשכל, אבל עדיין זה יכול ללמד הרבה.

לי לקח המון זמן להבין כמה שזה משפיע עלי בין אם רציתי ובין אם לא. אולי אפרט בהמשך..

תדייק ותסביר את כוונתךפ.א.

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

אני למדתי המון מהזוגיות של ההורים שליפשוט אני..

למדתי מה לא לעשות

גם אנירקאני

אותו דבר

השפיע בוודאיארץ השוקולדאחרונה

שידוכיםאשר ברא

איך אתם מבררים מה קריטים לכם?

(שלא קשור למידות של האדם)-

לדוגמה נושא הצבא.

איך יודעים אם זה באמת באמת קריטי לי או שיכולה להבליג אם הבחור לא עשה או לא מתכנן אבל כן פעיל במישורים אחרים?

מרגישיםintuscrepidam

השאלה למה חשוב לך שהבחור יעשה צבאאביעד מילוא

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

האם משהו מרגיש לך חזק שהוא חסר או קייםארץ השוקולדאחרונה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

גיל בייחס לבשלות לזוגיותאחד האם שומע

הציעו לי מישהי בת 19, מסיימת שנה שנייה של שירות לאומי. אני בן 23, בשירות קרבי. יש בינינו פער של 3-4 שנים, 3 שנתונים. ומשהו בזה ממש מפחיד אותי. בסוף אני אדם בוגר מאוד, ומשהו בגילאים האלה נשמע לי ממש ממש ילדותי. עכשיו ברור שאי אפשר להכליל, ויש מקרים הפוכים לגמרי וכו וכו. השאלה שלי היא מה הבירורים שהייתם עושים לגביה וגם לגבי עצמכם כדי להבין האם היא בוגרת ברמה שמתאימה למה שאני מחפש? אני מדבר גם על בירורים לפני שיוצאים (שזה איפה שאני נמצא כעת) וגם על בירורים תוך כדי הפגישות במידה ומחליטים לצאת..

בנוסף גם יש את החשש הפרקטי, שהיא, בניגוד לבנות בגילי, עוד לא התחילה בכלל לימודים, ולא יודע אם היא סגורה על הכיוון שלה בשנים הקרובות (אפילו אם יש לה תכנון מסוים ללמוד משהו)

תודההההה

לדעתי תתקדםחוזר תמיד לאשתי

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

תתקן אותיהפי

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

ברוראחד האם שומע

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

הממממממממממממממ.חתול זמני

האם עובד גם הפוך?

לדעתי, אין באמת איך לברר מראשלגיטימי?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

תודה רבה!אחד האם שומע

.

בתחילת הדרך היה לי קשר עם פער דומהadvfb

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

מכירה לא מעטשלומית.

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

יש לי חברהרקאני

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

גבולי, אבל עדיין נראה לי בסדרPaslash

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

תלוי כמה היא ספציפית בוגרתזיויקאחרונה

פער בעומק100

היא במקום פשוט יותר, לא מסתבך, פחות שיחות עומק

יותר מעשית

והוא בשיח יותר עמוק.. וחשוב לו שיח גם כזה בקשר

יש מה לנסות?

אפשר לנסותהפיאחרונה

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

סגנון על פי מקום לימודיםאביעד מילוא

כמה מקום הלימודים במהלך השנים לדעתכם משפיע על האישיות ,רמה התורנית, וההשתייכות החברתית בתוך הציבור כיום?

ואם כן אז האם ראוי לומר לשדכן שאני רוצה להכיר בחורה שלמדה במוסד הספציפי הזה או לפנות לאותו מוסד ולשאול על בוגרות שבאזור הגיל שלי פחות או יותר?

(לא רק מדרשות נכללות כאן אלא גם אולפנות)

ובכלל מה מגדיר סגנון של השקפה בציבור שלנו?

לדעתי כן,חתול זמני

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

בגיל מסויים זה לא אומר הרבהיעל מהדרום

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

כן ולאברוקולי

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני אדייקאביעד מילוא

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

כמובן שאשמח לתשובות כי זה יעזור לי להבין ולדעתאביעד מילוא

אני חושבת שלפעמים בנות משתנות מכיתה ט'יעל מהדרום

לק"י

עד לגיל 20+

הרבה בנים ובנות הולכים ללמוד בגלל שהחבריםפ.א.

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

תלויאחד האם שומע

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

שאלה יפההפי

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

למה זה לא נראה לי רלוונטילגיטימי?

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

אני מסכים עם הנאמראביעד מילוא

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ואני אסייג בדברי משהואביעד מילוא

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

בקיצור...אביעד מילואאחרונה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

"אפקט הדומינו"רק נשמה

מישהו שמע על זה פעם בהקשר של חתונות? הבנתי שזה אומר כאילו שבתוך קבוצת חברות/חברים כשמתחיל איזה גל של התארסויות אז ה"נותרים" יכולים לקבל החלטות שנובעות מתוך לחץ חברתי ופחד "להישאר מאחור". כלומר, הם עלולים להתארס, גם אם יצאו עם מישהו הרבה זמן, מהסיבות הלא נכונות, אם מישהו שלא בהכרח מתאים להם, רק בגלל שהם לא מסוגלים להשתיק את הסביבה. שמעתי על זה מחברה בשבת בהקשר של איזה מישהי אחרת וזה פשוט טלטל אותי...מה דעתכם? זה באמת קיים ואנשים מצטערים על זה אחר כך?

ברור שלחץ חברתי משפיעברוקולי

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

ברור שקייםנפשי תערוג

לא רק בחתונות

בכל נושא

לא יודעת יוצא לי לשדך ואני מעורבתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ו' באב תשפ"ו 13:48

אני חושבת שיש כאן גם צד נוסף.

יש בנות שהתחתנו בגיל צעיר בין היתר כי התלהבו מהבחור הראשון שבאמת נתן להן תחושה שרואים אותן, שמתעניין בהן ונותן להן תשומת לב. לפעמים זה הרגיש להן כמו הזדמנות שלא תחזור, והן חשבו כנראה שלי ..

 

ומנגד, יש נשים בנות 28, 30 ו-32 שאני מנסה לשדך. דווקא להן הרבה יותר קשה להתרגש ממחמאות או מהתחלה טובה, כי הן כבר פגשו את זה לא מעט. מחמאות ותשומת לב הן לא מה שמכריע עבורן (:

 

האם הן יכלו להתחתן? כנראה שכן, ואולי אפילו מזמן. אבל בעיניי הן לא מחפשות רק את ההתרגשות הראשונית או את התחושה שמישהו בחר בהן.

 הן מחפשות משהו עמוק יותר  חיבור אמיתי, ערכים משותפים ותחושה שזה באמת האדם הנכון לבנות איתו חיים.

לכן אני דווקא חושבת שיש בזה אומץ. לא לבחור מתוך לחץ, לא מתוך נו כבר הגיע הזמן להתחתן ולא מתוך רצון לרצות את הסביבה, אלא להישאר נאמנה לעצמך גם כשזה לא פשוט בכלל.

 

האם יש גם מקרים שבהם צעירות מושפעות יותר מלחץ חברתי? לדעתי כן. יש משהו בנשים שכבר עברו כמה שנים בעולם הדייטים נניח מעל 26 שהן פחות עסוקות בלרצות את הסביבה ויותר יודעות להקשיב לעצמן.

אני זוכרת בחורה בת 22 שבכתה לי בטלפון רק כי אמרה לא להצעה. כששאלתי מה קרה אמרה שהייתה לה שדכנית שגרמה לה להרגיש שהיא חייבת לתת אינסוף הסברים ולהצדיק את עצמה.. אז היא ממש נלחצה שזה שוב יקרה

בעיניי זה לא נכון. בגיל צעיר הרבה פעמים עדיין קשה להתמודד עם הלחץ הזה.

בסוף, כל אחת נמצאת במסע שלה. הכי חשוב הוא הרבה חיבור לעצמך, תפילה, ועבודה פנימית  כדי שהבחירה תגיע ממקום שלם ולא ממקום של פחד או לחץ.

 

( ובפן האישי ואני יכולה להגיד על עצמי  יכולתי להתחתןזה לא שאין בחורים שרוצים , זה שפשוט לא הרגשתי שזה בעלי..

זה שחברות שלי כבר נשואות לא אומר שאני צריכה להתחתן מתוך לחץ. זה פשוט לא..

אני לא יאבד את עצמי רק בגלל כמה בחורים שרוצים להתחתן מי אמר שאני רוצה ;/

אני מרגישהשלומית.

שהרבה פעמים את מחלקת בתגובות שלך בין בין הכלות הצעירות- אלו שהתחתנו מתוך לחץ חברתי, התלהבות ראשונית וחוסר בשלות

לבין הכלות מבוגרות יותר: אלו שהתחתנו מתוך קשר אמיתי, פנימי ועמוק, מחוברות לעצמו ולאנרגיה שלהן.

ואני מתקוממת על החלוקה הזו.

נכון, יש כאלה שאכן אצלם זה ככה, אבל ממש לא כולם, וממה שאני מכירה בסביבה שלי, גם לא הרוב.

כי באמת יש מכל הסוגים.

אז נכון שמי שהתחתנה בגיל 19 כנראה פחות בוגרת מבחורה בת 29 אבל זה לא בהכרח הופך אותה ללא בשלה שהתחתנה ממניעים לא נכונים.

ברור שלך כרווקה יותר נכון להתמקד ביתרונות של נישואין בשלב יותר מאוחר, ואין לך מה להתבחבש בכמה כיף להתחתן בגיל 19, אבל עדיין, ההכללה מאוד צורמת לי

(ודווקא מי שמתחתנת בגיל ממש צעיר, הרבה פעמים זה לא מתוך לחץ, כי אף אחד עוד לא מצפה ממנה להתחתן...)

אז את מרגישה לא נכוןהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך י' באב תשפ"ו 13:08

באופן אישי, אני לא מכירה הרבה נשים שהתחתנו בגיל 19 מתוך בשלות מלאה והחלטה מאוד מגובשת. ברור שיש כאלה, אבל בעיניי הן פחות שכיחות.

ומצד שני, הכרתי גם נשים שהתחתנו בגיל 21 והיו בוגרות מאוד וקיבלו החלטה מתוך מקום בריא ומהמם

ואם כבר מדברים על לחץ, לפעמים דווקא בנות בנות 22 מרגישות יותר לחץ להתחתן מאשר בנות 27. למה?, בעיניי זה קשור לסביבה משדרת אותו דבר

השאלה מה זהשלומית.

"בשלות מלאה". אם מישהי התחתנה בגיל 19 והקימה בית יציב עם קשר פתוח אוהב, זו בשלות מלאה? מה המדד בעצם?

לגבי ההבדל בין גיל 22 ל27 מסכימה איתך, יש איזו תחושה של סיר לחץ סביב גיל 21-22 ש"כולן מתחתנות"

נכון ..הפיאחרונה

בשלות ..היכולת לקבל החלטות מתוך היכרות עם עצמך אחריות תקשורת טובה ובחירה מודעת

עוד פעםטבע, אמת

האמת,שקצת נמאס לי

אני יוצאת כבר תקופה, בת 22

ודי נמאס לי.

אין לי כח עוד פעם,שניים -שלוש דייטים

ואז זה לא מתאים,

כי החלומות שונים

כי סגנונות התקשורת לא מתאימים

סתם כי זה פשוט היה מוזר.

בסדר, כל קשר מדייק אותי. וזה אמיתי,

אבל נמאס לי לקבל דיוקים, אני פשוט רוצה למצוא את האיש שלי, את הדרך שאני עושה לבד, לעשות עם עוד משהו

נמאס לי לצעוד לבד בדרך, לפעמים אני מרגישה שגם הקב"ה איתי. אבל לא מעבר לזה,

ונמאס לי לשמוע עצות, ביקורת, תנסי לראות את..., מה הבעיה שלך עם..., אני רוצה משהו שיחלום חלום דומה לשלי, שהבית שלנו ילך לאותו מקום, בסדר. יש לי קצת חלומות לא קונבנציונלים, אבל יש לי חלום, ונמאס לי לחלום אותו לבד.

קיצר, אחרי הפריקה והתסכול - איך ממשיכים לשמוע עוד הצעות? לא רוצה לצאת לעוד הפסקה בין דייטים, אבל אין לי כח לעוד קשר שיגמר.

קודם כל - חיבוק ענק!רק נשמה

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

מאוד יפה וחכם.נחלת

מה עדיף? להתחתן סתם כי כבר אין כח לחפש?חוזר תמיד לאשתי

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

ברור שלאטבע, אמת

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

מבינה אותך ככמחפשת111

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

ספרי לי על זההפי

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

...אילת השחר

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

לא קל אבלזיויקאחרונה

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך

מרחק גיאוגרפיארץ חדשה

שלום חברים

הכרתי מישהי באחד האתרים, מדברים וכיף לנו.

בסופו של דבר כשרצינו לקבוע דייט עלה הנושא של המרחק- אני מאזור חיפה והיא מאשדוד.

מה דעתכם? האם נכון להכנס לקשר ככה?

אשמח לשמוע מחשבות, ועיצות מעשיות לגבי קשרים עם מרחק גיאוגרפי

יש רכבת …פ.א.

המרחק הזה לא חריג… נפגשים באמצע, נפגשים פעם פה ופעם שם.

ואם הקשר מצליח ומתקדם, המרחק כבר בכלל לא יהיה גורם בשיקולים…

מעניין לשמוע מה הבנות חושבות על מה שכתבתהפי

"תביאו לי את החתן עד הבית, אין לי כח להתאמץ כיחתול זמני

אני נקבית. מספיק אני מתאמצת בכך שאני מקבלת."

סתם

שזה הגיוני לגמריאנימהאחרונה

אם יש מרחק משמעותי והזמן יקר, זה די מתבקש להפגש באמצע ברוב הפעמים.

חיזור מצד הגבר יכול להתבצע באופנים נוספים וזה לא צריך להיות כל כך טוטאלי.

מסכימה.נחלת

אוקיהפי

אני מאמינה שיש יופי בדינמיקה שבה הגבר נמצא יותר באנרגיה הזכרית, יוזם, מחזר, מוביל ונותן, והאישה באנרגיה הנקבית, מקבלת, נענית, נוכחת ומאפשרת לו להעניק, תוך שהיא מעריכה את המאמץ.

זה לא נובע מחוסר יכולת של האישה, אלא מבחירה בדינמיקה שיוצרת בעיניי ביטחון, הערכה ומשיכה. לכן, באופן אישי, אני פחות מתחברת למצב שבו הגבר מצפה שהאישה תגיע אליו או שמתחילים לחשב תורות. זו פשוט תפיסת הזוגיות שאני מאמינה בה.

אני חושבת שלפעמים יש גברים שמפספסים את הנקודה הזו. לא כי האישה לא מסוגלת לנסוע, ברור שהיא יכולה, אלא כי עבור הרבה נשים, החיזור עצמו הוא שפה של אהבה. כשגבר אומר "הפעם תבואי את", הוא אולי מתכוון לחלוקה הוגנת, אבל יש נשים שחוות את זה כוויתור על המקום המחזר והיוזם שלו.

אני תמיד אומרת לגברים שמתייעצים איתי הבחורה שלכם היא האדם האחרון שכדאי להתחשבן איתו. תנו מכל הלב. אישה מרגישה היטב מתי גבר נותן מתוך רצון ואהבה, ומתי זו רק חלוקה טכנית או סימון וי. בעיניי, דווקא הנתינה החופשית היא זו שבונה ביטחון, הערכה ומשיכה לאורך זמן.

תבחר נכון או ..

מסכיםארץ חדשה

אבל החשש הזה לא בא ממני, אלא מהצד השני- הבחורה.

אז מה ענית לה?הפי

שלדעתיארץ חדשה

שלדעתי חבל לא לנסות אפילו, וצריך לראות אם בכלל יש בסיס

ואם צריך פתרונות אז נמצא בעתיד..

שורה תחתונה- ממנה הבנתי שזה יותר מרתיע אותה.

מקווה שזה לא היה נשמע אצלה נואש מידי, אבל הבנתי שגם ככה בנות אוהבות חיזור במידה מסויימת

יפההפי

פעם ופעמיים, ברור שהגבר הוא זה שמתאמץ להגיע אליהפ.א.

אח"כ רואים איך מתפתח הקשר והדינמיק, הזמינות של כל צד

אני רק טיפהפי

אל תתייחס לאישה כמו לחבר שלך

לפעמים גברים היו מצפים שאני אחזור ב11 בערב לבד זה לא נעים וברור שזה הוריד לי חשק

לא נעים לדעתי..

ברור שלא מתייחסים לאישה כמו לחברפ.א.

ועוד יותר ברור ומובן מאליו שבחורה לא חוזרת לבד הביתה בשעת לילה.

זה לא שאלה של התחשבנותultracrepidam

תחשבי שהגבר תמיד צריך להגיע לאיפה שהבחורה גרה. אם מדובר בחצי שעה נסיעה זה באמת לא נורא. אפילו שעה.

אבל לנסוע שעתיים כל כיוון כדי לפגוש מישהי זה לשלם מחיר מטורף על כל דייט. תלוי מי, תלוי בסיטואציה, אבל להרבה אנשים נסיעה שעתיים לכל כיוון זה קנס רציני.

וזה אומר שאם הקשר דורש סבלנות, לתת לה את הזמן שלה להבשיל בקשר, לתת לקשר עצמו להבשיל, לתת את עצמך - אז באיזשהו שלב, אם לא ממש ממש כיף לך בקשר, נמאס לך לשלם את המחיר. יכול להיות שתגיע לפגישות מותש, ולפחות התשובה לשאלה של "האם אני רוצה לפגוש אותה שוב" יהפוך להיות שוב ושוב "לא בטוח", או "היה יכול להיות נחמד אבל אני לא יכול לעמוד בזה". ואם יש ספקות - אז זה קשר הרבה יותר שביר, כי בשביל מישהי שאני גם ככה לא בטוח, כנראה המוטיבציה שלי להשקיע השקעה רצינית תהיה פחותה יותר

ונכון שחיזור הוא חשוב, וזאת בדיוק הסיבה שצריך למצוא דרך שהבחורה תבין שכאן זה כבר לא חיזור, זה הקרבה, וצריך למצוא דרך לשמור על החיזור ועדיין להקל קצת את העול הזה.

ואז אם צריך להחליט בין לא לפגוש מי שגרה במרחק כזה, לבין האפשרות לחלוק את העול של הנסיעות - אני חושב שהאפשרות של לחלוק היא קצת יותר טובה

מסכימה. אבל סבורה שזה הוגן כן להתחלק אחרינחלת

מספר פעמים.

מצד הבחורה לפחות.

תפגשושבורת,לב

אם היא תהיה חשובה לך, ומתאימה לך, ותתאהב בה,

אתה תרחף מחיפה עד אליה.

בסה"כ רצועת חוף קטנה בינכם.

יש שיר כזה- גם לי מגיע להיות מאושר, אל תשאיר אותי מאחור...תן לי מחסה מהקור.. עד שיקלו המים עד שנגיע אל החוף.

אם הנתונים האישיים נראים טובים, המרחק הוא רק נראהאלישבע999

רחוק. מה זה כמה שעות לנסיעות כדי לא לפספס את הזדמנות חייך?

אצלנו בקהילה יש הרבה אנגלוסקסיים. זוגות שהמרחקים בין הערים מהם באו פי כמה יותר רחוקים - לונדון ומנצ'סטר למשל, בוסטון וצפון ניו ג'רזי…

אם זה מרתיע אותה רד מזה היא לא עושה לך טובה.חתול זמני

באופן כללי מאוד אין סיבה שזה לא יעבוד. יש אנשים גמישים והתחבורה מפה לשם לא כזאת מטורפת אפשר גם להיפגש באמצע.

מי שממש רוצה להרגיש חיזור כאילו אנחנו לטאות בג'ונגל ושה"גבר" שלה יסע אחריה שעתיים אחרי העבודה ויחזור הביתה בשתיים בלילה אחרי כל פגישה, לבריאות.

אישית אני רואה בזה משהו קצת מטומטם כי למה שתחזר אחרי מישהי שאתה בכלל לא מכיר? לך תבין. אבל לא משנה.

תעשה מה שכיף וטוב לך. אם אתה מרגיש שסבבה לך לנסוע רחוק או אפילו לנסוע עד אליה ואתה רואה בזה משהו מגניב ורומנטי ומעניק אז אחלה. אם זה מתיש אותך ואתה קם למחרת הפוך והפגישות הופכות לחתיכת קאדר אז אין בזה שום טעם. לשניכם אמור להיות נחמד וכיף.

האמת יש מדרש רבה כזה – לכל המפקפקים והמפקפקות.

רַבִּי אַבָּהוּ פָּתַח: בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת, רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, מָצִינוּ בַּתּוֹרָה בַּנְבִיאִים וּבַכְּתוּבִים שֶׁאֵין זִוּוּגוֹ שֶׁל אִישׁ אֶלָּא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּתּוֹרָה מִנַּיִן: וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר. בַּנְּבִיאִים: וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא. בַּכְּתוּבִים הַיְנוּ דִּכְתִיב: וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת. יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ, יִצְחָק זִוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ: וַיַּרְא וְהִנֵּה גְּמַלִּים בָּאִים. יַעֲקֹב הָלַךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ, דִּכְתִיב: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב.

אנשים עוברים ארצותנעמי28

אחד בשביל השניה

קצת מוגזם להגביל גם אזור מגורים בתוך הארץ הקטנה.

מדובר בקשר למטרות חתונה ולא קשר אחר..

ובהתחלה כמחווה אני כן רואה את זה יפה לבוא יותר לאזור שלה, בהמשך אפשר להציע במרכז.

חברים טוביםעוד מעט פסח

הכירו בזמן שהוא למד בישיבה בדרום והיא למדה בתל חי. וגם בתי ההורים במרחק של מעל שעתיים נסיעה.

ובכל זאת- התאמצו, נפגשו, היום כבר עם חמישה ילדים.

תלוי בכםהמקורית

אני ובעלי מרחק שעה וחצי נסיעה

פעמיים ראשונות הוא בא, אחרי זה גמני נסעתי

זה לעניין הדייטים

בעלי הניח על השולחן מהרגע הראשון את העובדה שהוא רוצה להישאר לגור בעיר שלו, ועברתי לגור בעיר מגוריו. מתרגלים להכל ואני לא מצטערת על ההחלטה

כדאי לדבר על זה

ברור שנכון להכנס לקשר ולא צריך לחשובSeven

על פקטור של מרחק

אם תתחתנו תיהיו קרובים נכון? כלומר תגורו באותו בית

לתקופת הדייטים תיפגשו בנקודות אמצע ומניחה שגם לפעמים אתה תיסע אליה וההפך

חברה טובה שלי נשואה +8 ילדים בזוגיות מדהימה

היא מרחובות בעלה מרמת הגולן..

אולי יעניין אותך