הכוונה שנפגשתי עם כמה ביינשים נניח, והם לא ידעו איך להכיל את מירב הסגנונות.

לא בקטע רע!

זאת אומרת, שמבחינתם זה או או, ופחות גם וגם

נניח נפגשתי עם מישהו שבמחינתו הרב - זה אומר הרב קוק- או אם נדבר במושגים סטיגמתיים קווניק אז היייתי מגוונת (מדי?) בשבילהם

ואם ניפגשתי עם מישהו שיותר בכיון הגוש נניח, אז אני "מידי קווניקית".

הבנת?

אני באמת שניהם, ומתחברת לדברים חלק מפה וחלק מפה.

ואני לא רואה בזה רע,ההיפך.

ואז נוצר מצב שלא מבינים אולי תתפיסה שלי .

לא יודע, בחיים זה לא היה מפריע לי.. העיקר שהיא תורנית

או מחוץ לקו...

עכשיו ברצינות, גם אני יכול ללמוד הרבה מאוד סגנונות,

אבל בתכל'ס, ביחס לעלייה להר הבית וכדו',

יש לי את הרבנים שלי, שעל פיהם אני הולך,

גם אם אני מאוד מעריך ומוקיר את הרבנים האחרים.

אני מניח שגם את לא בכאוס מוחלט,

אלא יש את הרבנים שלך, שמורים את דרכך,

ואת יכולה להזדהות גם עם גישות שונות,

שזה אחלה, אבל יש בחורים שזה רחב מדי בשבילם.

אם זה מה שמפריע לך להתחתן, תנוחי

יש המון חבר'ה כאלה,

ופשוט תמצאי אחד,

ותבני יחד בית

בהצלחה!!

השאלה למי בעיקר.

ואפשר גם לחלק לרב באידיאולוגיה, רב בהלכה ורב בעבודת ה'.

שאין בזה בעיה ללמוד גם וגם רק צריך לדעת שלעיתים יש דברים שלא עולים בקנה אחד, וצריך להיזהר שלא יווצר איזה בלבול וטשטוש בעולם הרוחני

ובעניין הפגישות - אני חושב שבכללי בחורי ישיבות יותר מקובעים בקו חשיבה מסויים (קו, גוש וכו') כיוון שזה ההוי שהם חיים בו והם יונקים את עולמם הרוחני מתוך הישיבה לכן טבעי שזב ככה, מה שאין כן אצל בנות שבניית העולם הרוחני נעשה יותר בצורה עצמאית ממילא קל להן יותר להכיל סגנונות שונים

בקיצור - באמת אני ממליץ לך לחפש מישהו עם ראש פתוח.

בהצלחה

אבל לא לגבי כל הישיבות.

יש ישיבות שפתוחות להרבה שיטות ולא מקבעים את הבחורים על שיטה מסויימת.

שהיא פגשה, כאלה

ולא להכליל את כל הישיבות

פשוט היה חשוב לי להבהיר

ואני לא מכיר

אולי @הרוזן! יסביר לך את כוונתו

אפילו בהר המור, יש בחורים עם ראש פתוח

וזה דבר שאפשר לברר כבר בבירורים הראשונים עוד לפני הפגישות

אז תמצאי מישהו שיכול להכיל מורכבויות כאלו

היום אנשים יותר פתוחים מפעם (ככה נראה לי)

(כמדומני שזה היה סתם 1, לא מצליח לתייג).

הוא ציין שם שהרב הנזיר לא כתב ללמוד משום פילוסוף גוי כלום, אלא רק מיהודים, גם אם הושפעו מגויים.

ודעת מרן הרב קוק זצ"ל לא הייתה נוחה מזה.

הנזיר למד ולימד המון מפילוסופים גויים

יש הרבה סיבות לעשות ככה

@סתם 1...

בתורה ישנם הרבה רבדים ושבעים פנים לתורה.

זה בסדר גמור להתחבר לסגנונות שונים ולדברים שונים..

אדם חייב שתהיה לו דעה אישית, "עשה לך רב".

הבעיה מתחילה כשלא מוכנים לקבל את הרבנים האחרים כרבנים "לגיטימיים" (אני מדבר על רבנים יראי שמים כמובן).

זו בעיה מוכרת, אנשים יותר מדי מתעסקים במגזרים ובמחלוקות ופחות מסתכלים על האדם כעובד ה' באופן פרטי.

אנשים מפחדים/ לא רוצים לקבל מאחרים. מה לעשות, לא תמיד כיף לדעת שאתה לא לגמרי צודק ויש גם כן הרבה טוב אצל אחרים... 

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת