הדגש הכי חשוב שהשדכנית תהיה טובה, רגישה ומיומנת.
תודה מראש!
הרבנית בת אל גרינשפן. שמעתי שהרבה הולכים אליה.
ואולי כדאי לך להיות רשומה בישפ"ה. נראה לי שזה רק כ-100 ש"ח או קצת יותר.
בעצם גם אם לא..
פעם היא לקחה והחליטה שהיא לא לוקחת יותר והפסיקה להצליח בשידוכים אז הלכה לאיזה מקובל שאמר לה שהיא חייבת לקחת. היא חזרה לקחת והשידוכים התחילו שוב להצליח
מקווה שאני מדייק..
צריך לשלם הרבה כדי לעודד שידוכים.
אני יודע שזה נשמע רע, אבל יש היום בעיית רווקות להזכירך, וכדי לעודד שידוכים צריך לקבוע שכולם לוקחים כסף, וסכום מכובד, גם חברים, כדי שזה יהיה נורמה.
אין מה לעשות, הכסף עושה משהו לאנשים.
מה שלוקחים דמי טיפול (לא נראה שצריך לעבור את המאתיים)
לבין מה שלוקחים אם מצליחים.
אין הצדקה לדמי טיפול גבוהים - דוקא משום שכסף מסנוור ומטשטש.
(אם מישהו מקבל דמי טיפול גבוהים - אין לו שום אינטרס להמשיך ולחפש - הוא את שלו כבר הרויח...)
ואת זה אני חושב שצריך להכניס לנורמה שמשלמים.
(דרך אגב - אצל החרדים זה ממש חובה גמורה, ויש כל מיני סיפורים על ר' חיים קניבסקי שאמר לזוגות שלא היו להם ילדים לבדוק אם הם שילמו לשדכנים שלהם).
זה בכלל לא הרבה, זה אפילו די זול...
הממוצע אצל השדכניות (המוסמכות) לענ"ד הוא 1,000$....
מתווכי דירות לוקחים 1% משווי הדירה. זאת אומרת שעל דירה שעולה 150,000 $ הם לוקחים, 1,500 $.
שדכן הוא מתווך בשידוכים, אז אם זאת הפרנסה שלה, למה שהיא לא תיקח 2,000 ש"ח מכל צד?
שמתווכת בין החומר לתלמיד לא תיקח 2000 ש"ח
יש מקצוע שהסכום ראוי לכך,ויש מקצועות שיש צורך לקחת סכום סימלי.
לרוב השדכנים זאת לא עבודתם העיקרית יש עיניין לקחת סכום סימלי אפילו 500 מכל צד,אבל 2000?
יש אנשים שזה חצי משכורת שלהם.
וזה שונה לחלוטין מזוג שמחליט לקנות דירה בשווי כזה ולקחת ממנה אחוז זה מעט לעומת כלל הסכום.
אבל לקחת מאנשים בגילאי 24 25 פחות או יותר מחיר כזה,זה מטורף.
מי שפונה לשדכנים לרוב אדם שנורא צריך וזקוק לכך
לכן לקחת סכום כזה מאדם כביכול נזקק,זה מוגזם ממש.לענ"ד.
בדרך כלל שדכנים לא עושים 10 שידוכים מוצלחים לחודש. 3-4 שידוכים זה נקרא יפה.
וד"א- השדכנית הנ"ל היא אשה צדיקה.
עכשיו תחשבי על זה
אפחד לא מבטיח לשדכנית שהיא תצליח כל חודש לארס 10 זוגות, וככה היא תרוויח באמת כסף שיספיק לה לפרנסה..
בעבודה הזאתי יכול להיות חודש עם 2-3 זוגות, ויכול להיות חודשיים בלי כלום.. לכן אני חושב שהבקשה של 2000 שקל מכל צד לגיטימית.
וחוצ מזה אני חושב שמי שכבר השדכן שידך אותו,לא יהיה צר עיין בקשר לכסף שצריך לתת לו..
זה מציאות,לזוג צעיר אין 2000 בשלוף לתת.
500 עד 1000 שקל זה עוד סכום סביר וגם מכובד לשדכנית.
ואם נחשוב מבחינת רווח כלכלי
שדכנית שתדרוש יותר יהיו לה יותר מבחר בגיל ובכמות
וככה הסיכוי לשדך יותר גבוה יותר.
ושוב-לא מדברת על השדכנית הזאת.
את העניין שעליו דברו אלא מגיעים לתתי סעיפים.
אולי בגלל זה מתחתנים רק עם אדם אחד, כי פשוט קשה לנו לשמור על ריכוז ולהגיע למיצוי נושא.
ואולי עם אדם אחד- כשמרוכזים רק בו, זה יותר הולך.
?
ואולי בגלל זה חשוב גם בנישואין לדעת איך לדבר כדי לא להתפזר.
אוייש.
אני מרגישה לא כ"כ טובה בזה.
כי זה יוצא שאתה משלם כמעט 1000 שלם לכל נגן לערב אחד שנורא חשוב לך.לגיטימי שהערב הזה הוא נורא חשוב לך ולגיטימי שאתה רוצה להשקיע בו.
אז חזרנו לעיניין שצריך כל בעל מקצוע לקחת סכום סמלי.
אם כל תזמורת היתה לוקחת 2000 לאדם
תזמורות היו עולות מינימום 10,000 ש"ח.
מה עוד שלשמח במשך ערב שלם,לשיר,לנגן,להיות עם הקהל והזוג
זה דבר שדורש מאמץ,זה לא עבודה שניתן לעשות דרך הבית בזמן הפנוי
כמו שדכנית..
זה עבודות שונות לגמרי.
כמו שמשקיעים בכל השאר.. תזמורת אולם אוכל ריהוט וכו' וכו' אז שיוסיפו עוד כסף לשדכן/ית תחשבי יש הרבה שידוכים שלא יוצאיםלפועל ועם כל העבודה והזמן והטלפונים הרבה מהכסף הולך רק לכיסוי הוצאות ועד שבכלל מצליחים לארס זוג וכו'.
חוץ מזה גם הר' אבינר שאת מקבלת את פסקיו ומצטטת אותו לרוב פסק על 2000$ אז קל וחומר "רק" על 2000 ש"ח
כעול של ממש.
וזה ממש לא ככה
מחילה אבל לשבת בבית ולעשות טלפונים אפילו חצי יום כולו!
זה אחלה עבודה וכל אישה היתה חולמת על עבודה כזאת עם הכנסה נורמלית.
בזמן טלפונים אפשר להכין אוכל,אפשר לקבל את הילדים,אפשר לעשות רק אחרי שהילדים נרדמים,חתיכת עבודה נוחה!
לא יודעת מה הרב אבינר עשה ומתי ציטטתיו לאחרונה
כרגע אני רואה שהסכום טלפון שהרב משלם זה על הודעות שהוא שולח לכל עמ"י.
אגב-מי אמר שנכון להשקיע במפיות,ושולחנות,ועיצובים למינהם?
וכמו שפסול להשקיע בזה סכומי עתק,כך גם מצד שדכנית פסול לדרוש סכומי עתק.
ותצטרך לממן שכר דירה,ומחיה,ובקושי תרוויח 4 אלף
ומתוך זה תיתן חצי לשדכנית,זה סכום עתק.
כמו כל עבודה יש בזה פלוסים ומינוסים. אולי הפלוס הנהדר הוא שאת בבית. אבל מה עם זה שכדי שתצליחי וכדי שתהייה בסדר וכו' וכו', את עושה המון טלפונים, לא תמיד עונים לך, את צריכה להיות מסודרת למי התקשרת ולמי עוד לא, לזכור במה מדובר וכוד'. בזמן שאת עושה טלפונים הילדים שלך רצים בבית, בוכים, רוצים אוכל, למה אמא כל הזמן בטלפון, באים אלייך אנשים לראיונות, ובסופו של דבר, לא יוצא שידוך, הבחור או הבחורה נשמעים עייפים, יש לפעמים כל מיני אנשים שמתעצבנים, את מנסה לשכנע, יש בזה הרבה צורך בסבלנות ובהקשבה, ואת צריכה לחשוב על השעות המתאימות, שלא כ"כ ברור מהן, כי זה יכול שתתקשרי אליו בערב וזו רק בבקר. ואם לא יוצא משהו את בלי כסף, אז מה הועיל כל הרצון הטוב, ובעלך- מפרגן לך, אבל את כבר עייפה מזה. כן, זה יותר קל, את חושבת, להיות מזכירה באיזה משרד ולחזור לבית שקט בלי כלום על הראש. מצד שני את מוכנה להשקיע בזה. זה עושה לך הרגשה של סיפוק לעשות משהו שאם יוצא ממנו , אז זו הרגשה נהדרת ללב. הענין הוא שבאמת צריך להשקיע בזה.
אני חושבת שאולי יהיה לי קשה לשלם כזה סכום. אבל זה לגיטימי. ואני מקווה שבדרך שאותה הקב"ה יכוון אותי אליה כדי להתחתן, תמצא לי גם האפשרות לעמוד בתשלום כזה, אם אצטרך ולהודות בכך על שזכיתי סוף סוף.
קחי ותשווי את זה לכל עבודה אחרת
מורה,גננת,שבערך 8 שעות עומדות מול ילדים,שצריכות לקבוע פגישות עם הורים,שצריכות להכין שיעורים ולטפל בבעיות חבר'ה
שיש להן עוד כמה כיתות אחרות ללמד ולבדוק ולדבר עם המחנכות שלהם.
ולהגיש לבגרויות,ולבדוק למה הילדה הזאת חולה,ומה קורה בבית של ההיא.
ואחרי יום מתיש עד 3 (ומעכשיו ככה יעבדו כל המורות)
היא עוד צריכה לחזור הביתה להכין אוכל,לקבל את הילדים,לעשות להם שיעורי בית,לעשות כביסה ונקיונות,לקלח את הילדים ולהשכיב אותם לישון.
אחרי זה לשבת ולהכין שיעורים,ולבדוק מבחנים,לבדוק עבודות.
לכל עבודה יש משהו קשה ומעייף.
אבל עבודה מהבית שבעיקר את מנווטת את היום שלך
ואת יכולה לסדר שמ4 שהילדים בבית עד 8 שהם הולכים לישון את רק איתם
ואת הטלפונים לעשות כל שאר היום,ובזמן הזה להכין אוכל,לקפל כביסה
ועדיין לעומת העבודות של נשים,עבודה של שדכנית הכי נוחה.
וכן זה לא עבודה מספקת כי לרוב זה לא מצליח,אבל כל עבודה זה ככה.
גם חינוך רואים את הפירות אחרי הרבה עמל.
מקבלת הרבה.
אז למה ששדכנית תעבוד בחינם?
כל עיסוק מגיע לאדם לקבל שכר בעבורו ולא משנה מהו. הוא משקיע- מגיע לו.
אמרתי אפילו לבקש 1000 שקל זה סכום סמלי ולגיטימי
אבל תחשבי ששדכנית שמצליחה 3 זוגות בחודש
ומכל אחד מבקשת 2000 מרוויחה 12 אלף בחודש!
שזה המון המון המון!
מורה 20 שנה במקצוע לא תרוויח סכום כזה
את באמת חושבת ששדכנים הם בעשירון העליון?
עד שיוצא שידוך זה ממש קריעת ים סוף. ועבודה מסוג זה זו עבודה כלל לא קלה. השדכן צריך להתאים עצמו ל"ראש" של כל אחד ואחת מהרווקים. זה המון שיחות טלפון, המון עגמת נפש.וכו'.
שדכן שלוקח 2,000 ש"ח. זה בגדר הסביר בהחלט בהחלט!!!
מה שאני לא מסכים כלל, זה שדכנים שלוקחים אלפי שקלים מראש, לפני שהם התחילו להציע. ויש שדכנים כאלה.
אני מכיר שדכנית מוצלחת ומפורסמת שבמשך שנה שלימה לא הצליחה לעשות אפילו שידוך אחד.
ממש לא הבנתי למה את חושבת שלאישה יש דבר כזה שנקרא "זמן פנוי". ???
ושדכנית זה הרבה הרבה מחשבה, הרבה הרבה תפילות, ולא "אחלה עבודה" שאפשר להשוות אותה לעבודות שבשעות קבועות- בעבודה הזו אין אף פעם חופשות. את לא סתם "משדכת" בין גרביים- זו ממש שותפות של הקב"ה- ש"יושב ומזווג זיווגים מאז שנברא העולם".
שמדובר בסכום שהיא לוקחת אם השידוך הצליח....
(ולא כמו שיש רבים שלוקחים סכומים של מאות שקלים רק על הטיפול, ואז אין בעצם ערבות שיטפלו בך כמו שצריך, כי את שלהם כבר קיבלו - היא לוקחת רק אם הצליחה!!!!).
אם ייתכן שזו הדרך היחידה להכיר את בן/בת הזוג,
לא שווה?
אני באמת לא מבין את הגישה שלכם פה.
ממה היא תפרנס את המשפחה שלה?? ממשהו סמלי???
ועוד פעם, לא כל שדכן זה אחד שבאיזה שעתיים כל יום הוא מנסה, מדובר על אנשים שעובדים בזה במשרה מלאה ++ !!!
למה שאנשים ישדכו אם לא משלמים? כי הם אנשים טובים! כמה אנשים יסכימו לבזבז את זמנם (וכסף ג"כ) לא עבורכ תשלום ראוי? רק אנשים צדיקים במיוחד!
ואיך נתמודד עם בעיית הרווקות בלי שדכנים והרבה?
צריך שכולם (כולל חברים שמשדכים) יקחו 2000 שקל, כדי שזה יכנס לנורמה, ואנשים ישמחו לשדך. אחרי הכל כסף עושה משהו לאנשים, כמה שזה נשמע רע.
לשלם אבל עד 1000 ש"ח..
(זה כל צד!)
ולא ציפיתי שזה יפתח כזה דיון מעמיק 
כנראה שזה נושא טעון
בכל אופן אני חושבת שזו לא בקשה מוגזמת לבקש סכום של 2000 ש"ח מכל צד באמת במידה והשידוך עולה יפה
הרי אנו מוציאים לא מעט כסף במהלך חיינו על דברים פחות חשובים, אז למה לא להשקיע בדבר הזה??
במיוחד שהיא מבקשת זאת רק אחרי ולא לפני.
שנזכה כולנו בע"ה לזיווג הגון בקרוב
שמחה וטוב
כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?
(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).
ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.
תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.
בהצלחה♡
כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.
תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.
לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.
אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.
אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.
אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…
השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..
שייך בכלל לדבר על זה איתה??
תודה.
שלך איטי. לא אצל כולן זה ככה🤷
ואני לא מרגישה תחת זכוכית מגדלת בכלל. אני עושה את זה כבר יותר מ20 שנה כי ככה אני רוצה וטוב לי. חשובה *לי* הנראות שלי ושיערות בפנים זה חלק מזה. לא כי זה חשוב לבעלי
ובדיוק בגלל השורה האחרונה כתבתי לו שיוותר. כי אם הוא כגבר שם לב לזה, זה יפריע לו גם בהמשך ולהעיר על לא שייך בעיניי
כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?
ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?
זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.
'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?
אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.
למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?
אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?
אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?
אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?
אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.
ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.
כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.
זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.
זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.
(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)
אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.
אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.
תודה
אני ניק שהיה פעיל פה אבל מעדיף לא להחשף
חשבתי לשתף שיר שיצרתי לאחרונה עם AI
לדעתי זה יגע בעולמם של חברי הפורום
יום טוב
שלום לכולם.
אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי.
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו).
השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?
חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה
אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא.
אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.
כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!
דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....
וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.
ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...
על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.
אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.
אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.
בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.
אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.
אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל
בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי
טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.
הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.
זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.
מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.
בהצלחה רבה!
כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.
על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..
מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.
אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.
אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.
זה דבר שיש לדעת.
עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.
ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע?
קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).
מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).
ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.
זה מציק לך בעין?
מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?
איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??
כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע
אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים
אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות
אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176
(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)
ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות
(הממוצע הוא 163)
זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט
אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185
זה משפיע אבל לא מחייב בכלל
אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך
כמה זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה
לא הילדים שלך
כי לי זה מפריע🙂
מודה
נסיתי עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180
אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו
האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה.
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר.
שמחה שזה לא הפריע לבעלי...
יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד
אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...
גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...
כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)
ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.
בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה.
(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)
אני גבוהה. ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.
כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.
אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים
גבריים כל כך.
מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.
אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.
רואה די הרבה זוגות כאלה.
ויכול להיות שסתם נטיית גובה
כנ"ל אצל הגברת המיועדת.
כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)
בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.
כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.
אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר
אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?
אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח
אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)
כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח.
ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..
למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)
אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף
לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת.
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....
כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים
אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?
להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.
גם להיות בן מאוד נמוך.
אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה
או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?
קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון.
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה.
פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:
יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.
למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)
אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.
מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.
אבל השאלה הגדולה היא:
האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?
בפער מהממוצע זה הכי כיף.
אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..
לילה טוב לכולם!
ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.
תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!
אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!
הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה
לכל עם ישראל בעז"ה
איזה מרגש
שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)
מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂
שיחקת אותה.
יפה.
מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).
זו הכותרת של טיפ באתר "השדכן". יש שם טיפים טובים.
מזכיר לי את התגובה של הבחורה שלא הרגישה צורך
להתחתן. אולי לא קשור, אבל ממליצה על טיפים;
שם וגם באתר של אלי גרון.
לא נדלקו אורות מיוחדים.
לא חשבתי שזה זה.
לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.
עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.
משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?
עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.
וזה עדיין לא השתנה.
טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.
כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.
אבל לא רע. אפילו נחמד.
ועוד דייט.
ועוד אחד.
וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.
פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.
עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.
ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.
מה אני באה להגיד לכם?
לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.
כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים.
האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.
מה עוד?
תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.
ובשולי הדברים,
אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.
ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..
מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.
(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).
איך שניכם יודעים להתנסח יפה בכתב