אחרי שניסית ולדבר,,להבין ..ולהקשיב וזה לא עוזר
לומר בנחישות וברגישות "אתה בא הביתה" גם אם צריך להרים אותו,
וחלילה לא להראות רפיון או אזלת יד.
בבית [כשאת בטוח רגועה יותר מליד הגן] אפשר לשוחח שוב ולחבק ולהסביר
וכמובן לגלות אמפטיה.
אני חולקת על השיטה של ניקוד טוב.
כשצריך להקנות לכל החיים, נראה כי הניקוד אינו משפיעה לטובה.
הלואי שזה היה מספיק..
כשאני מגיעה לגן,הילד לא נותן לי להתקרב אליו ,הוא צועק אבא אבא ומתחבא בפינה.. אם אני מתקרבת הוא מתחיל לצעוק ולהתפרע.. גם דיבור תקיף לא עוזר.. ואפילו אם אני אומרת לו "אמא הולכת" הוא פשוט לא זז.. (ניסיתי גם בכיוון השני- לבוא עם ממתק לגן ולהגיד לו שיש לי הפתעה בשבילו אבל גם זה לא ממש עזר ולמרות שהוא ידע שיש לי משהו טעים בשבילו הוא לא שינה את התנהגותו).
ממש מתסכל המצב הזה אני יוצאת מהגן עם דמעות בעייניים נורא פאדיחות מההורים האחרים וגם קצת מעליב היחס של הקטן..
אשמח לתגובות ורעיונות נוספים
הוא פשוט בוחן את התגובות.
זה קרה (וקורה...) לי עם הילדים שלי.
דווקא לוח עם ניקוד (ולא פרס מיידי) על הליכה בשמחה לגן וחזרה עזרה אצלנו מאוד!
אחרי 5 נק' הוא מקבל הפתעה. וזה מאוד מדרבן אותו ללכת יפה. אחרי כמה זמן הוא מתרגל.
ועדיף לא להתייחס לזה שהוא הולך בלי אבא אלא סתם את זה שהוא הולך בשמחה.
גם צריך להיות תקיפים ולהגיד לו שלפעמים הולכים עם אבא ולפעמים עם אמא וזהו זה! ולא לקחת את זה אישית.
תחשבי שזה קורה לעוד אנשים ולא תמיד את רואה את זה...
הוא רואה שאת מתפדחת ומתבעסת והוא מבין שהוא מצליח במשימה...
ואל תחשבי שאילו פתרונות קסם. יש עליות וירידות. בהצלחה...
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
