מאחורי כל מהפכה ושינוי עמד משוגע לדבר.."

כשיש עוול שנעשה בעולם תשמע בעקבותיו זעקה, אני שמעתי כבר עשרות.

לא כיף להכשל בחיים, לא כיף כשזה קורה בפעם השנייה, השלישית, או החמישית. לא כיף כשזה משפיע לך על איכות החיים. ובכלל לא כיף שזה אפילו לא באשמתך.

אלפי נהגים צעירים מדי חודש מוצאים את עצמם נכנסים לאותה הספירלה ממנה קיוו לחמוק. כן, הם נכשלו בטסט הראשון.

ולא, זה לא כי הם לא היו מוכנים, הרי המורה שלהם החליט להגיש אותם (בדר"כ לא לפני שלושים ומשהו שיעורים, מספר הגבוה מהמינימום הדרוש (28)). ולא כי הם עשו בהכרח טעות פאטלית, או כזו שמוכיחה שהם לא מסוגלים לנהוג בדרכים. לפעמים מספיק" אלי ברקס" אחד, או "מוטי - לא - באת - לי - טוב - בעין" שיחרצו את גורלך בתנועת יד, או לחיצת רגל.

טוב, בסדר, יש אנשים שניגשים לעיתים עם פערים בנהיגה, (בנות. סתם, זה יכול להיות כל אחד..). אבל המסלול בדרך ללמידה נכונה לא יהיה רצוף בכוונות טובות. בין טסט לטסט אתה תחכה. ותמתין. ותעשה טורקי קטן. ואולי שניים. כי "הטסטר לא עובד אצלך". ואין מה לעשות, יש בעייה עם הטסטים.

אז בין המתנה להמתנה יהיה לך זמן לדוג, לגדל כלב, זקן, או עציץ מריחואנה. ובעיקר, לשכוח, ולפחד, ולהלחץ, כי אם תכשל, הטורקי יככב.. וזמן רענון על הרכב עולה כמו המשכורת יומית שלך, או החודשית. והכי גרוע - חוסר הוודאות. על מי אפול? באיזה יום? שעה, תאריך, להתחנף? ללקק? או אולי לשחק ת'קשוח.

מלימוד נהיגה עברנו לפוליטיקה קטנה של תחמנות, סחטנות, ושחיתות של המערכת. תלמיד לתלמיד זאב, מורה למורה זאב, עם כזו להקה מפחיד לצאת לכביש..

אז, באמשלכם, אם קראתם עד לכאן, וגם אם דילגתם לפאנצ'.

אם כל אחד ידאג לכסא הנהג שלו (שלא לומר לישבנו..) לא נגיע רחוק בלי טרמפים.

קחו את זה כאילו נכשלתם עכשיו בטסט הראשון, תזכרו שניה מה הייתה ההרגשה, בעוול, ותחתמו.

(ברגע שיהיו מספיק חתימות - עפים קדימה. כי גם לי מותר לנהוג.)

והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 

כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף

מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן