כל אדם שחי בעולם הזה, מהווה גילוי של אלוקות, סוג של קידוש השם, וזאת בלי קשר לכמה מצוות הוא עושה, וכמובן שככל שהחיים שלו הן ע"פ התורה זה הרבה יותר, אבל גם בלי זה, עצם החיים הם הופעת אלוקות בעולם. וכשאדם מת, יש חיסרון בזה.

ולכן אומרים קדיש על אדם שנפטר- שיתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה

ומה שחברה שלך אמרה זה גם נכון, שהצער הוא על זה שיחסר לנו. זהו רגש טבעי שחייבים לתת לו מקום.

וזה גם מדגיש את כבוד הנפטר, שאנחנו מראים שהוא היה חשוב לנו

אבדתי מישהו קרוב ואני לא הרגשתי כ"כ עצב ולכן באה לי השאלה הזאת (אולי אני חסומה רגשית או משהו)

אגב גם יש את הקטע שאנשים כ"כ מסתמכים על הרגע וזה מפתיע כשמישהו מת פתאום, למה אחרי הכל אנחנו עדיין מופתעים כ"כ? 

ברמות שאי אפשר לתאר!!

ברמה העקרונית והשכלית זה אולי נכון.

אבל אנחנו לא בנויים רק מעקרונות ושכל...

יש לנו נפש.

והנפש שלנו קשורה ומושפעת אל אנשים אחרים.

אז כשיש ח"ו פיגוע או תאונת דרכים- יש צער על חיים שנקטעו- על אנשים שהיו יכולים לעשות עוד הרבה בחייהם.

אבל גם כשאדם מבוגר נפטר- הוא היה אבא של...וסבא של...והנפש קשורה אליו. ועכשיו הוא איננו. אמנם זה טבעי אבל הנפש שלנו מגיבה גם לדברים טבעיים...אנחנו לא רובוט. היה סבא. עכשיו אין. יאללה ביי.

לאבא יש משנעות מאוד גדולה עבור כל אחד.

לאמא יש משמעות גדולה.

כנ"ל לגבי כל השאר. וכשזה הולך מאיתנו אז זה מטלטל את הנפש שלנו.

לא סתם יש קטגוריה מיוחדת בתורה של "יתום ואלמנה". יתום ואלמנה זה יכול להיות לא פשוט בכלל. 

ילד שהתייתם- זה שריטה בנפש לכל החיים.

וגם אנשים מבוגרים שההורים שלהם נפטרים עוברים טלטלה.

את רוצה תושבה שכלית למה עצובים כשמישהו מת?

אין שום סיבה להיות עצובים.

הוא השלים את תפקידו בעולם, הנשמה שלו חזרה למקורה, אין לו יותר סבל.

אבל אנשים כן עצובים, נכון?

אז הסברתי לך למה. 

יש לנו נפש שפועלת בנו.  

ולמה אנחנו עצובים? 

כי אנחנו בני אדם.

אדם הולך אנחנו עצובים. 

נגיד חברה שלך עוברת אולפנה או שאת עוברת מוסד את לא עצובה על זה שעברת ועזבת את החברות? שהיא עזבה אותך?

כן? למה?

רק שאת יודעת שאותה תוכלי לפגוש מתישהו ואותו אדם לא..

שלב יותר מאוחר לפי הרמח"ל. 

אנחנו עצובים כי אנחנו אנוכיים.

ת'כלס אם נרד לעומק העניין נגלה שאנחנו לא עצובים כי באסה לו שהוא מת, אולי אכפת לנו גם מזה שהוא א יגיע לגיל חמש אבל בתוך תוכינו אכפת לנו מהחיסרון שלנו, אנחנו עצובים כי אנחנו רוצים לראות אותו, כי עכשיו הוא חסר לנו וגם אם עכשיו הכי טוב לו במקום שהוא הגיע אליו אחרי שמת אז עדיין אנחנו נהיה עצובים.

וזה לא רע בעיני, זה הטבע, אנחנו עצובים על דברים שאיבדנו ואם לא ניתן מקום לעצב הזה אז יהיה לנו יותר רע ואם לנו רע ובהנחה שיעודו של האדם היא לעשות טוב אז מכאן נובע שלא נשלים את יעודינו.

מ.ש.ל

אנוכיות זו מילה קשה יותר ואם ככה אז צריך להמציא מילה אחרת לזה שאתה חושב רק על עצמך.

כשמישהו מת אתה חושב על עצמך. בעיקר על עצמך.

כשמישהו מת רוב הכאב הוא על זה שעכשיו הוא חסר לנו, לעצמו הוא לא חסר, לו (אם אנחנו מאמינים בדבר אמיתי) טוב עכשיו אז אין לו סיבה להיות עצוב ולכן כביכול אנחנו אמורים לשמוח בשבילו, כמו שאמרת למה לבכות כי נכשלנו במבחן, בוא נשמח שהוא הצליח.

אבל זה לא הגיוני לשמוח כשמישהו שאתה אוהב מאוד מת.

כל הסיפור הזה נשמע לי הרבה יותר מסובך מלהגדיר אותו במילה או משפט.

צודק, אנוכיות זו לא המילה המדויקת.

לא רע ולא אמרתי שזה רע.

זה דבר נכון לכאוב על המת.

אם זה היה רע להיות עצוב שמישהו מת לא היינו יושבים שבעה.

אבל לכל עצב צריך לשים גבול, לכן בשלב מסויים נגמרת השבעה

שקיבלת כמה תשובות פה

אבל
כתבת בסוף שאלה קצת מוסתרת

למה לא לקרב את הסוף?

שאלה ששאלתי את עצמי בעבר - ויש לי תשובה

לא פשוטה, אבל מצריכה הרבה מחשבה

העולם הזה פרוזדור לעולם הבא

אז על מנת לצבור עוד זכויות לעולם הבא, צריך להיות יותר בעולם הזה

בנוסף - אסור לנו לגרום לעצמנו אפילו למות, אפילו לקרב את הקץ\

כמו שאסור לסגור עינים של אדם מת כי זה עוד שלב במיתה. ומי שעושה אתזה רוצח

אז גם (תיאורטית) כל אחד שעושה דברים בכוונה כדי למות הוא על גדר מתאבד (בעיקר בצורה מחשבתית, כי סוף כל סוף - זה לא בדיוק להרוג)

ו..תחשבי עלזה..

"וחי בהם"

זה שונה

נגיד סבא של חברה שלי נפטר בפתאומיות ואתמול(ארבעה חודשים אחרי)

היא סיפרה לנו שהיא חלמה עליו משהו ופתאום היא התחילה לבכות 

ואמרה שהיא מתגעגעת אליו וזה פשוט היה עצוב שכולנו התחלנו לבכות איתה.

אנחנו לא בוכים בדרך כלל על זה שהוא הלך אלא יותר על זה שאנחנו נשארנו פה בלעדיו(לדעתי)

כאשר מדובר באדם שמת בטרם זמנו.

תמיד זה עצוב אבל יש משהו בזה שנגיד הורים שוכלים ילד או אנשים מאבדים אנשים קרובים לא בשיבה טובה שזה מנוגד לטבע. וזה כאילו משהו נשבר בחיים. בטבע של העולם

במקום לבכות שהוא לא פה תגידו תודה שזכיתם והיתם איתו

למה מצטערים???

כי זהו, נפגוש את הבנאדם הזה שנפטר אחרי ה-120 שלנו, ויש געגועים אליו..

זה נורא גבורה לומר שזה מה שה' רצה אז אנחנו לא יכולים להצטער..

אבל עכשיו אנחנו לא במקום הזה של לקבל הכל כמובן מאליו..

אנחנו אנשים שבטבעיות שלנו הרבה יותר קל לנו להיות עצובים מאשר שמחים..

אז ברור שבטבעיות יהיה לנו קשה שהאדם הזה נפטר ופחות נשמח שטוב לו..

כי... לנו קשה!!

א. מה זה "איך שמצטערים" יש 1000 סוגי תגובות ואכן ברור שיש כאלה שמגזימים ל2 הכיוונים ויש מי שמגיב בצורה בריאה. חז"ל קבעו דברים ברורים: "אל תבכו למת ואל תנודו לו אל תבכו למת יותר מדאי ואל תנודו לו יותר מכשיעור הא כיצד שלשה ימים לבכי ושבעה להספד ושלשים לגיהוץ ולתספורת מכאן ואילך אמר הקדוש ברוך הוא אי אתם רחמנים בו יותר ממני" 

ב. המוות הוא דבר מזעזע גם כי בעיקרון הוא תופעה חולנית. המוות נגזר על האדם בעקבות החטא ולכן זה טבעי שזה משהו שאנחנו לא מקבלים.

חוץ מזה זה הרס של כל מה שאנו מכירים ותלויים בו. האדם שמח ונהנה ומרגיש שהו אפועל בכל מיני מושורים ופתאום הכל מתפורר. זה מפחיד. נכון שבאופן אידילי אנחנו צריכים להיות קשורים רק לדברים רוחניים ואז הניתוק שלנו מהגוף זה כלשון חז"ל "כמישקל ביניתא מחלבא" אבל בפועל זה לא כך ואנחנו בדרך כלל קשורים מאוד לעולם הזה. 

וגם אני חוזר ואומר שהקשר שלנו לעולם ולגוף זה לא רק שלילי אלא יש בזה יסוד טוב כי במציאות המקורית האדם אמור לחחבר את כל הרוחניות שלו לתוך הגוף ואהבת החיים והעולם היא לא שלילית בבסיס.

ג. אני לא חולק על הבסיס של האמירה שיש כאלה שמגזימים.

ד. לכל אלו שקובעים חגיגית שזה לא שכלי אלא רגשי, איני מסכים לדיכוטומיה הכאילו טרוויאלית בין התחומים

ומסתבר שעליתי על משתמש קיים שהוא לא אני אז שיניתי אותי לשנים שנים. עם "אחד אחד" הסליחה

אולי לנפטר יהיה הרבה יותר טוב, אבל העולם הפסיד נשמה טובה שהשפיעה ועזרה בעולם

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.