סתם.. פשוט מתבגרים

אני הפסקתי לריב עם אחותי (למרות שזה עדיין - אבל משמעותית פחות) מתי שהתבגרתי

וניסיתי להיכנס לראש שלה - עם כמה שהוא מטומטם (אני פשוט משבח את אחותי )... אפשר אולי איכשו להבין אותו

ואם איפשר - מנסים לקלוע תמילים המתאימות ברוגע

אני מרחם על עצמי. הילדה הזאת... באמת בלי עין הרע אבל הילדה הזאת יודעת לשגע פילים. לחרפן עטלפים ולטמטמם בבונים. באמת בן פורת יוסף - אבל ממנה , המוח שלי יצא דייסה.

היא מעצבנת כמו לאיודע מה. וכל אחד שחושב שאחותו מעצבנת... מוזמן להכיר אותה בתור ילדה בכיתה ב.

שנאמר: "וע עלינה" 

(אגדות ילדים,שם,שם)

ב"ה אח שלי ואני בייחסים מצוינים. אפילו אני יהיה זאת שישכנע אותו ללכת לתפילה.. 

אבל... אחותי זה סיפור אחר.. מאז שאני זוכרת את עצמי אנחנו לא מפסיקות לריב..  זה מאוד עזר כשהיא יצאה לפנימיה..כשהיא חזרה בסופי שבוע אז דיברנו הרבה יותר בנעימות.  נראלי אם פחות נפגשים במצבים שאפשר להגיע מהם למריבה, אז יש גם הרבה פחות מתח.

מקווה שעזרתי..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....