כולנו שחקנים.
מי יותר ומי פחות.
כולנו משחקים את עצמינו, כולנו מחליפים דמויות.
ואין אדם שהוא לגמרי עצמו. כי ברגע שהוא מתחיל להתנהג בצורה מסוימת, בצורה שמייצגת אותו לפי דעתו, הסביבה מצפה ממנו להמשיך להתנהג באותו קו. ואז הוא הופך לשחקן שמשחק את עצמו על פי דרישת הקהל.
ואתם יודעים עוד משהו? אנחנו חייבים לשחק. אנחנו חייבים להראות לאחרים דברים, חייבים להסתיר מהם. חייבים להעמיד פנים לפעמים כדי שנוכל להמשיך.
ולפעמים המשחק הזה מועיל לנו. "אחרי המעשים נמשכין הלבבות". כשאתה כופה על עצמך לחייך, כופה על עצמך לבכות, אתה מושך את עצמך אחרי הדמות שאתה משחק.
ואתה יכול להציג את עצמך בצורה שאתה בוחר. לטוב או לרע.
שחקן טוב הוא שחקן שטובע בכל דמות את החותם שלו.
שחקן טוב הוא שחקן שמודע למשחק שלו.
שחקן טוב הוא שחקן שיודע מתי מתי להפסיק לשחק.

שחקן טוב הוא בן אדם.

ונסיים בציטוט של שייקספיר- "העולם הוא במה, וכולנו שחקנים." תחשבו על זה.