אני יושב בנדנדה בישק
יושב, חושב וכותב
מזל שאני לא עם חולצת שבת
כי אני אוכל את החולצה בלי הפסקה..
מלחץ...
אני רוצה להיכנס לשבת בנחת
רוצה שהכל יצא לפני
רוצה להגיע לקבלת שבת רגוע
אבל אני יודע שזה ישאר ברוצה
למה??
כי הראש שלי עדיין שם
הראש שלי עדיין מבולבל
הראש שלי עדיין רוצה
הראש שלי עדיין במאבק
עדיין כשאני פותח את הווצאפ אני מסתכל שם
עדיין אני כל לילה אומר אולי היום נוותר
אולי נשלח הודעה אחת
מה המצב? איך שם בעולם?
אבל אני יודע שהמצב השתפר
היום לפחות הצלחתי לבטא את זה..
והמצב גם ישתפר
הזמן יעשה את שלו
ונשכח מזה
ונעזוב את נסיופ
ונמשיך הלאה בחיים
ואני צריך להחליט אם לדבר עם הרב מאיר והרב עמי..
כי כשדיברתי עם אמא זה רק הציף
ואני יודע מה הם יגידו
אז אולי כדאי להיכנס לזמן חורף
ופשוט לשכוח הכל
נכנסת כבר שבת ועוד לא הספקתי להגיב
ניכנס לשבת ככה
נקווה שקבלת שבת תעזור לי לשכוח
ובמוצש נגיב
- לקראת נישואין וזוגיות