אם זה ממש קשה תשקול מה עדיף - אתה או החברה?

התחלתי להשתנות בסביבה שיותר קל לי בהתחלה זה היה רק בבית אחר כך בישיבה ובסוף גם בבית הכנסת וברחוב

וכן עם התייעצות עם גדולים ממך!! כי "זק"ן - זה קנה חכמה", ו"אין חכם כבעל נסיון", ואת הכל לעשות לשם שמיים. ואז תצליח !!

תקשיבי..

לי הייתה מדריכה בסניף שמאוד אהבתי והערכתי(כל השבט..)היא הייתה מדריכה מוערצת , דוסית. גדלה בבית ממש צדיק...

היא יצאה לשירות.... ואנחנו התרגשנו איתה וליווינו אןתה והכל.. איזה חודשיים שלוש לאחר מכן פתאום אנחנו רואות אותה סגנון אחר של לבוש... (כבר לא חצאיות פרינס ארוכות עליוניות אלא חצאיות יותר קצרות, צמידים ברגל, חורים... הכל בגבול ההלכה והכל אבל עדיין זה היה שינוי ניכר. ואני לא הבנתי מה נסגר איתה ובהתחלה כולם הסתכלו עליה הפוך...)

אך לאט לאט ואפילו די מהר כולם קלטו שטיפה בא לה להתאוורר ולפתוח טיפה והיא אותו בן אדם רק קצת שינתה לבוש... לחברה תמיד קשים דברים כאלה אבל היא מתרגלת יותר מהר ממה שאנחנו חושבים אז לא כ"כ כדאי לספור אותה...

בהצלחה לך!!

אני נגיד עשיתי סוג של שינוי כזה הייתי הולכת עם מקסי 

וחולצות ארוכות וכו'

ועשיתי שינוי. התחלתי ללכת עם חצאיות קצרות חולצות קצרות ופתוח 

קיצור מהפך והרבה פעמים חברות שלי אומרות לי משהו ומזכירות לי

שפעם  הייתי הולכת ארוך אבל פשוט הסברתי להם שזה לא תמיד נעים שמעירים

לי כל הזמן והם הפסיקו ואם כמו שאמרת לא אכפת לך מה אומרים אז פשוט תזרמי איתם

תצחקי על זה(זה מה שאני עשיתי(אם הבנת)

אה וגם לפני שאת עושה שינוי תחשבי טוב טוב 

כי נגיד אני עכשיו מתחרטת על זה ומנסה לעבוד על זה אבל אחרי שהתחלת 

זה ממש קשה לחזור....

אני עשיתי ועוד עושה שינוי בחיי. אני רוצה להיות רב. ואני רוצה ללמוד בישיבה מסומיית. יש לה שם טוב - ועוד כל מיני קריטריונים שבגללם אני יודע - זה המקום שלי.

הבעיה היא..שזו ישיבה שחורה. וההורים שלי לא ישמחו ככ.

לקח לי ככ הבה זמן לרמוז להסביר להתנהג כמו רב, ורק אחרי שנה! שנה! של התנהגות כזאת.. היה לי אומץ לומר להם וגם זה בפחד אימים מהתגובה וכו

אולי זה נראה לכאורה מוזר.. אבל זאת התגובה שלי.. אני בטוח שהפחד הזה נמצא איכשו גם בך.

אני לא אוותר. ואני אלחם על הישיבה הזאת.

עצה ממני - תעשי שינויים רק לטובה. לא לרעה!

בהצלחה בהמשך הדרך!!!

כל הזמן אומרים לי שאני צריכה להתבגר

להפסיק עם החולצות גלופה ולהתחיל ללבוש מותגים

לקנות יותר תכשיטים וללכת עם קוקסים או עם קליפס.

לא בקטע רע. אין בזה שום בעיה מבחינה דוסית.

זה פשוט לא אני.. 

אז אני לא ממש מקשיבה..

פשוט נמאס לי שמוציאים אותי שונה.. זאת אני..תתמודדו..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....