אם זה ממש קשה תשקול מה עדיף - אתה או החברה?

התחלתי להשתנות בסביבה שיותר קל לי בהתחלה זה היה רק בבית אחר כך בישיבה ובסוף גם בבית הכנסת וברחוב

וכן עם התייעצות עם גדולים ממך!! כי "זק"ן - זה קנה חכמה", ו"אין חכם כבעל נסיון", ואת הכל לעשות לשם שמיים. ואז תצליח !!

תקשיבי..

לי הייתה מדריכה בסניף שמאוד אהבתי והערכתי(כל השבט..)היא הייתה מדריכה מוערצת , דוסית. גדלה בבית ממש צדיק...

היא יצאה לשירות.... ואנחנו התרגשנו איתה וליווינו אןתה והכל.. איזה חודשיים שלוש לאחר מכן פתאום אנחנו רואות אותה סגנון אחר של לבוש... (כבר לא חצאיות פרינס ארוכות עליוניות אלא חצאיות יותר קצרות, צמידים ברגל, חורים... הכל בגבול ההלכה והכל אבל עדיין זה היה שינוי ניכר. ואני לא הבנתי מה נסגר איתה ובהתחלה כולם הסתכלו עליה הפוך...)

אך לאט לאט ואפילו די מהר כולם קלטו שטיפה בא לה להתאוורר ולפתוח טיפה והיא אותו בן אדם רק קצת שינתה לבוש... לחברה תמיד קשים דברים כאלה אבל היא מתרגלת יותר מהר ממה שאנחנו חושבים אז לא כ"כ כדאי לספור אותה...

בהצלחה לך!!

אני נגיד עשיתי סוג של שינוי כזה הייתי הולכת עם מקסי 

וחולצות ארוכות וכו'

ועשיתי שינוי. התחלתי ללכת עם חצאיות קצרות חולצות קצרות ופתוח 

קיצור מהפך והרבה פעמים חברות שלי אומרות לי משהו ומזכירות לי

שפעם  הייתי הולכת ארוך אבל פשוט הסברתי להם שזה לא תמיד נעים שמעירים

לי כל הזמן והם הפסיקו ואם כמו שאמרת לא אכפת לך מה אומרים אז פשוט תזרמי איתם

תצחקי על זה(זה מה שאני עשיתי(אם הבנת)

אה וגם לפני שאת עושה שינוי תחשבי טוב טוב 

כי נגיד אני עכשיו מתחרטת על זה ומנסה לעבוד על זה אבל אחרי שהתחלת 

זה ממש קשה לחזור....

אני עשיתי ועוד עושה שינוי בחיי. אני רוצה להיות רב. ואני רוצה ללמוד בישיבה מסומיית. יש לה שם טוב - ועוד כל מיני קריטריונים שבגללם אני יודע - זה המקום שלי.

הבעיה היא..שזו ישיבה שחורה. וההורים שלי לא ישמחו ככ.

לקח לי ככ הבה זמן לרמוז להסביר להתנהג כמו רב, ורק אחרי שנה! שנה! של התנהגות כזאת.. היה לי אומץ לומר להם וגם זה בפחד אימים מהתגובה וכו

אולי זה נראה לכאורה מוזר.. אבל זאת התגובה שלי.. אני בטוח שהפחד הזה נמצא איכשו גם בך.

אני לא אוותר. ואני אלחם על הישיבה הזאת.

עצה ממני - תעשי שינויים רק לטובה. לא לרעה!

בהצלחה בהמשך הדרך!!!

כל הזמן אומרים לי שאני צריכה להתבגר

להפסיק עם החולצות גלופה ולהתחיל ללבוש מותגים

לקנות יותר תכשיטים וללכת עם קוקסים או עם קליפס.

לא בקטע רע. אין בזה שום בעיה מבחינה דוסית.

זה פשוט לא אני.. 

אז אני לא ממש מקשיבה..

פשוט נמאס לי שמוציאים אותי שונה.. זאת אני..תתמודדו..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...