בעיקרון תמיד אומרים שלא כדאי לנסות לשנות את האדם השני. 

וצריך לקבל אותו כמו שהוא. 

ולכן אולי מהמקום הזה הייתי אולי פותחת שיחה של: 

"תגיד, עלתה לי מחשבה, מה עושים במקרה שיוצאים והכל טוב,

אבל אז מגלים שיש משהו שמפריע אצל האדם השני והוא ניתן לשינוי" 

"אז מה אתה אומר מה הכי נכון לעשות?" 

הרבה פעמים זה פותח פתח לדיון טוב ואת יכולה לראות ככה איך הוא יקבל את הדברים. 

יש עוד דרך והיא פשוט לפנות לשדכן. אם הוא מעוניין בקשר וגם בעל מידות טובות 

בדרך כלל הוא יקבל את זה בהבנה. 

אם אני לא יושבת במרחק מספיק גדול אני מאבדת את זה..

אוף אוף!!

למה הוא לא מבין את זה לבד???

קשה לי לדמיין אותי אומרת לו את זה..ואם הוא יבין שיש משהו וירצה לדעת?

איך אפשר להגיד דבר כזה?

אם מישהו היה אומר לי את זה הייתי מתה מבושה!!

הייתי חותכת ואולי גם אעשה את זה אבל חבל לי כי יש לו נתונים טובים בסה"כ..

נשמע לי סביר יותר דרך השדכנית-איך אעשה את זה?...

והיא יכולה לומר לו את כמשהו כללי, כלומר לא באופן שישתמע שאת אמרת לה

אלא: "שמע, תהילה אמרה לי שיש כמה דברים ש'תוקעים'. תנסה להקפיד גם על דברים חיצוניים כמו .... -  הגיוני שזה קשור לזה"...

או משהו כזה

בטח היא תדע לעשות את זה (מקווה לפחות)

בהצלחה!!

האמת דיי מפתיעה התשובה..אם בחור יישאל אותי למה חתכתי ואני אענה לו פשוט כי אני רגישה לריחות, זה בדיוק כמו להגיד- 'אתה מסריח'. אני חושבת שבמקרה הנ"ל הכי טוב יהיה להעביר את המסר הברור לשדכנית..

את כתבת שאם מישהו היה אומר לך את זה, דהיינו, מעיר לך על ההיגיינה האישית שלך, היית מתה מבושה. אני בטוחה שאת אומרת את זה כיוון שהיגיינה היא מאד חשובה לך ולכן אם משהו יעיר לך דווקא בתחום הזה, את תראי את זה כבושה מאד גדולה. אבל תחשבי עליו, טיפוס שהיגיינה אינה באה לו בקלות. את חושבת שתהיי האדם הראשון שיפקח את עיניו בעניין? אני בטוחה שאחיותיו/אמא שלו/חברים בישיבה העירו לו במהלך השנים. בדברים שאנחנו לוקים בהם, באופן משמעותי, לא יכול להיות שאף אחד לא העיר לנו עליהם אף פעם. ובמידה ותאירי את עיניו התגובה שלו לא תהיה סביר להניח: 'יואו, אני לא מאמין. הרגה אותי הבחורה. אני??? לא היגייני???', אלא כנראה משהו יותר דומה ל-'תכלס, צודקת. תמיד אמרו לי את זה ותמיד ידעתי את זה. רק לא חשבתי שזה יתקע אותי בדייטים. אז עכשיו אני צריך לעשות חושבים אם זו תכונה ששווה לי לעבוד עליה או לא'. כלומר, גם אם הוא יפגע מעט, זו אינה סתירת הלחי שאת היית מקבלת על אותה הערה. מקווה שהובנתי ))

ותמיד אפשר לעשות סיעור מוחות ולחשוב על דרך לא פוגענית. כמו לבקש מהשדכן שיאמר לבחור: 'שמעתי מאחד שראה אותך לפני הדייט שיש לך מה לשפר בקטע ההיגייני. כי לבחורות זה מאד מפריע, וכו'

בהצלחה רבה!

נותנת לו להריח בושם שריססתי ביד ולהגיד לו ..אך הבושם הזה?נותנת לו להריח.

ואז הוא מגיב..

ואז ישר שולפת את השאלה,אך אתה עם בשמים?

ותגידי שאת מכורה להגיינה וזה חשוב לך דאודורנט ובושם על כל אחד .ושזה הא' ב' אצלך!ובלי זה אי אפשר לחיות..ובלע בלע בלע..תעצימי את זה..בקיצר 

ותאמיני לי..אחרי זה יהיה חייב להבין!

אם לא יבין אחרי זה....אהבל!

תן לחיות באשליה הזו שלא 

אז אני אהבלה?!

בכללי - אני הכי נגד רמזים

ולפותחת - לדעתי אין דרך לא פוגעת לומר את זה.

לדעתי תמשיכי עוד פגישה שתיים לראות אם יש לך מספיק סיבות טובות להמשיך ולא עלו לך עוד כמה סיבות טובות אחרות לחתוך ואז תעשי חושבים שוב.. 

קחי בחשבון שגם אם תגידי לו - יש סיכויים טובים שבחיים האמיתיים יהיה לו קשה לשנות הרגל כל כך מבוסס, גם אם לדייטים הבאים הוא יבוא מקולח, מהר מאד הוא יחזור להרגליו הישנים.

בגדול צריך לדעת שלא מתחתנים על מנת לשנות את השני.. למרות ששינויים במשך הזמן קורים

אם אני מדברת על משהו ואומרת כמה זה חשוב לי וזה הא' ב' אצלי,

נכון,רוב הסיכויים שלא יבין שמדברת עליו אבל לא יעשה השתדלות להבא אם אני ממש אוהבת זאת!?

אצלי בכל מקרה זה כן עזר הרמיזה הזו.

אני לא רוצה להתווכח.

איך זה קרה?אני דווקא מסכימה איתך.

(ואני נשואה ומכירה את הביינשים טוב טוב

אבל בעלי היה לו ברור להתקלח לפני וכל בר דעת מגיע לדייט הגייני

מה זה פה צבא או מה?)

יצא לי כאלה שהגיעו לפגישה בריח של כלום.

כאילו רק החליפו בגדים ישר מהעבודה.

או כאלה שפשוט באו בבגדים שבקרה' היו בזוית עינהם  ראו אין כתם יאללה..

וכן גם כאלה שלא מריחים כלל טוב.

אז כן.כנראה שצריך להעיר אותם משנתם שהלווווו..מילא לא בושם,אבל מקלחת????

זה מאוד תלוי ברמה של זה

אני מדמיינת ריח של זיעה  של כמה ימים.

מראה מוזנח וכו'.

לכן נשמע לי לא תקין.לא בקטע של ציונים.

למטה שאלתי את הפותתחת מה זה בדיוק.

נגיד אם זה רק ריח מהפה.זה לא ככ אומר

ריח קלוש של זיעה אולי רץ לדייט כדי לא לאחר.

מובן יותר?

אם לא התקלח.

מהתיאורים של הפותחת זה כן נשמע משהו מוגזם

בדר"כ זה לא שאתה יכול לאורך זמן לעשות משהו שהוא נגד הטבע שלך וההרגלים שלך ולהתמיד בו לתמיד כי זה נורא מפריע לבן/בת הזוג (יש יוצאים מן הכלל אבל זה הרוב)

מה שכן בהחלט קורה שעם הזמן מפתחים מודעות לדברים שלא היינו רגילים אליהם או לא היינו מודעים אליהם ולאט לאט משתנים, אבל זה תהליך, זה לא קורה ביום אחד ובדר"כ נדנוד מתמיד מחבל בתהליכים האלה

וזה יכול לקרות ויכול שלא לקרות - בבחירת בן/בת זוג צריך לצאת מנקודת הנחה שלא נשנה את השני

הטסטרים נמצאים שם בשביל אנשים שמעוניינים באמת לקנות בושם ולהריח אותו.

ולא סתם להנות ולרסס.(וכנ"ל גם לטסטרים של הקרמים והאיפור למנהם)

כמו למשל הזיתים בסופר והממתקים..סתם אסור לך לטעום.

רק אם אתה רוצה לקנות ולדעת אך הטעם "בשביל להתרשם"  ולקנות זאת בסופו.

אפשר לקנות לא?

אולי ככה יבין יותר

דיברו פה שזו פגישה שלישית..?!

פגישה שלישית לקנות לו או לה בושם?

להריח מהיד אתם אומרים שזה מוקדם בפגישה שלישית..אז כבר לקנות בושם למה מה קרה? חח

בעתיד כשזה התקדם?!

בתקווה שזה יגיע לעתיד..

כי אם אני נכנסת לסופר פארם או לשירותים בשביל לדבר על מטהר אוויר...

מפחדת לחשוב איזה עתיד יהיה שם 

אך להשפריץ באוויר?הרי אני לא אביא לפגישה את הבושם חחח יותר מפדח מזההה אין!

"אתה שומע?הבאתי בושם אהמ אהמ..חחח סתם אתה יודע שתגיד לי מה דעתך..."

ובשבילי אחרי 3 פגישות בהחלט אפשר לדבר על ריח הבושם ורמיזות שכאלה בשביל שגם אני לא אסבול מריח ה"ניחוח" שלו 

רעיון טוב-להיכנס לסופר פארם ביחד ולהנות שם מהטסטרים - לקראת נישואין וזוגיות

בוא ניכנס לרגע..

חח אני לא יודעת מה איתכם.

ה"פגישות" שלי לא נמצאות ליד סופרים וחנויות...

הדבר היחיד שאני יכולה לשאול אותו זה אך המטהר אוויר בשירותים בעינייך ואז אולי בדרך לא דרך תתפתח שיחה על בשמים 

ואקרב לו את הטלפון עם הרגל 

לא מקנאה בך...

לא יודעת אם היה בי האומץ להעיר על משהו שהוא לא התנהגותי אלא חיצוני. הייתי חוששת קשות לפגוע!

לא מדברת על קשר מתקדם, שאז אין בעיה. אלא על הקשר הצעיר שלכם..

וואלה לא יודעת מה הייתי עושה. שאלה שאלתית 

תגידי לו את זה בצורה הכי פשוטה וישירה ברוח טובה ובלי שום עכבות כמו שאת מדברת על מזג האוויר.

הבעיה היא שאת לחוצה מזה, וזה מה שילחיץ ויפדח גם אותו ויגרום לו לתחושת בושה. אבל אם את מסוגלת לעשות סוויץ' בראש ולהחליט שאת לא מתרגשת מזה בכלל, ואם תוכלי גם לשדר לו את הביטחון הזה כשתגידי לו את זה, אז לא תהיה שום בעיה.

יכול להיות אפילו שהבחור דווקא נקי והגייני ומקפיד על מקלחות- אבל לא מודע לעניין השימוש בדאודורנט  וזה כבר גורם לריחות לא נעימים. אז נראה לי שאין ברירה אלא להעיר לו, זה גם חשוב בשבילו, ולהסביר שאין הכוונה שאינו נקי אלא שמה לעשות אחרי יום עבודה כולנו מזיעים ולכן חשוב הדאודורנט.

האמת זה לא קל, אז להתפלל שההערה תתקבל באהבה.

נראה לי שאין לי כח להתמודד עם דבר כזה..

בהצלחה לכולם!

ותודה למי שהגיב.

שהקב"ה יתן לך תבונה ותושיה לדעת ולעשות את הדבר הנכון באופן הנכון. שמחנו לנסות לעזור 

יש לו אמא ואחיות וחברים בישיבה .למה זה צריך ליפול על מדוייטות?

תביאי לו בתחילת כל פגישה מסטיק. את יכולה גם לקחת אחד שלא ירגיש לבד, ותרוויחי 2 דברים: גם תהיה לך פגישה נעימה, וגם הוא יבין את הרמז בשלב מסויים.

אתה יודע כמה נופלים על כאלה שלא לועסים...?!

אפילו אני אישית הצעתי סוכריית מנטה ואמר לי...לא תודה..

ואמרתי מה אכפת לך..מרענן את הנשימה,מוריד לחצים חח 

עד שבסוף אמרתי על סף יאוש ,חבל..הפסדת ברכה.

ואז אמר טוב טוב חח.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אני חושבת שיש כאן גם צד נוסף.

יש בנות שהתחתנו בגיל צעיר בין היתר כי התלהבו מהבחור הראשון שבאמת נתן להן תחושה שרואים אותן, שמתעניין בהן ונותן להן תשומת לב. לפעמים זה הרגיש להן כמו הזדמנות שלא תחזור, והן חשבו כנראה שלי ..

ומנגד, יש נשים בנות 28, 30 ו-32 שאני מנסה לשדך. דווקא להן הרבה יותר קשה להתרגש ממחמאות או מהתחלה טובה, כי הן כבר פגשו את זה לא מעט. מחמאות ותשומת לב הן לא מה שמכריע עבורן (:

האם הן יכלו להתחתן? כנראה שכן, ואולי אפילו מזמן. אבל בעיניי הן לא מחפשות רק את ההתרגשות הראשונית או את התחושה שמישהו בחר בהן.

 הן מחפשות משהו עמוק יותר  חיבור אמיתי, ערכים משותפים ותחושה שזה באמת האדם הנכון לבנות איתו חיים.

לכן אני דווקא חושבת שיש בזה אומץ. לא לבחור מתוך לחץ, לא מתוך נו כבר הגיע הזמן להתחתן ולא מתוך רצון לרצות את הסביבה, אלא להישאר נאמנה לעצמך גם כשזה לא פשוט בכלל.

האם יש גם מקרים שבהם צעירות מושפעות יותר מלחץ חברתי? לדעתי כן. יש משהו בנשים שכבר עברו כמה שנים בעולם הדייטים נניח מעל 26 שהן פחות עסוקות בלרצות את הסביבה ויותר יודעות להקשיב לעצמן.

אני זוכרת בחורה בת 22 שבכתה לי בטלפון רק כי אמרה לא להצעה. כששאלתי מה קרה אמרה שהייתה לה שדכנית שגרמה לה להרגיש שהיא חייבת לתת אינסוף הסברים ולהצדיק את עצמה.. אז היא ממש נלחצה שזה שוב יקרה

בעיניי זה לא נכון. בגיל צעיר הרבה פעמים עדיין קשה להתמודד עם הלחץ הזה.

בסוף, כל אחת נמצאת במסע שלה. הכי חשוב הוא הרבה חיבור לעצמך, תפילה, ועבודה פנימית  כדי שהבחירה תגיע ממקום שלם ולא ממקום של פחד או לחץ.

( ובפן האישי ואני יכולה להגיד על עצמי  יכולתי להתחתןזה לא שאין בחורים שרוצים , זה שפשוט לא הרגשתי שזה בעלי..

זה שחברות שלי כבר נשואות לא אומר שאני צריכה להתחתן מתוך לחץ. זה פשוט לא..

אני לא יאבד את עצמי רק בגלל כמה בחורים שרוצים להתחתן מי אמר שאני רוצה ;/

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

שלא יהיה אופציה בפנים?

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

ונבחר באותו יום או יום לפני

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה