מה זה קשור החברות לאלה שאוהבות/לא אוהבות את האולפנה? אולי תנסי שהם לא ידעו אם את אוהבת, כי זה באמת לא ככ חשוב... גם את תנסי להתחבר בלי קשר למה שהם חושבות על האולפנה. האישיות חשובה..

זה לא שאני לא יהיה חברה של מישהי כי היא לא אוהבת את האולפנה עצמה..

לא לאהוב את האןולפנה זה אומר לא לאהוב את השכבה, את הבנות בכיתה, את הפעילויות..

בס"ד

קודם כל תבני את הקומה של היציבות- של השלמות עם עצמך ועם מי שאת.

תאמיני בזה שאת טובה, איכותית ומעניינת ומיוחדת כמו כל אחת אחרת. את לא פחות.

גם אם לא מצאת עדיין חברות, זה לא מוריד מערכך!

את לא פחות טובה כי אין לך חברות, כי הטוב שלך לא תלוי בבנות אחרות!

הוא קיים ועומד מעצם קיומך, מקיום הנשמה שלך, מזה שה' בוחר בכל רגע ורגע להפיח בך חיים ולקיים אותך!

המלצה - לקחת מחברת , שתהיה לך מחברת "הטוב שבי." וכל יום תרשמי 3 דברים טובים שעשית היום \ שאת טובה בהם. גם דברים שנראים קטנים כמו - הרמתי לחברה את המחק שנפל לה..

זה יכול לתת לאדם שיקוף של מי שהוא, להראות לו את הדברים הטובים שבו שלפעמים נעלמים מהעיניים..

כך תוכלי לגשת לכיתה, להסתכל עליהן ולהרגיש- אני ראויה! אני טובה ואיכותית ואין סיבה שבנות לא ירצו להיות חברות שלי..וגם אם לא, גם אם אני עדיין בלי חברות טובות, אני עדיין תותחית,אני לא פחות שווה!! 

יש מישהי שאת רוצה להיות חברה שלה ? אפילו הזאת הכי מקובלת, שאולי נראה שאין סיכוי שהיא תרצה להיות חברה שלי.. אל תפחדי, תקחי כוחות ותנסי להתחבר אליה..אין סיבה שהיא לא תרצה, כי כמו שאמרנו את שווה ומעניינת, בדוק היא תרצה! תבואי עם כתפיים מורמות והערכה עצמית גבוהה..שדר של ביטחון.

את יכולה לנסות לשאול אותה דברים טכניים ולאט לאט לדבר על עוד דברים..

העיקר לדעתי - לאהוב את עצמי בכל מצב. גם כשאני לבד וגם כשאני עם חברות, אני אוהבת את עצמי. עם חברות או בלי חברות - זה לא משנה. הרי האישיות שלי והטוב שבי לא ישתנה בין כה וכה..

בע"ה שתהיה לך סיעתא דשמיא והצלחה רבה בהכל, ובפרט בעניין הזה..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...