שביעיסטית אמיתית עם מבחנים ובגרויות.
שביעיסטית עסוקה ומתנשאת ומעצבנת.
אלוהים. איך זה קרה?


אני שונאת שדברים יוצאים לי משליטה.
ודיברנו מראש, ואמרנו.
אמרנו שאם אני מגיעה אני לא מגיעה כמו כל אחת. שיהיה דברים שלא, אני לא אעשה.
שאני אצטרך עזרה ושאני לא תמיד נחמדה.

והנחנו הכל על השולחן. באמת.
ואמרתי, שבמצב הנוכחי אין לי כלום.
אז איך זה קרה שהם מצפים ממני ל דהו שגדול ממני?
ולא, לא יעזור להגיד לי לדבר איתם.
דיברנו ואמרנו.
הם פשוט לא מבינים בכלל על מה מדובר.
הם עדיין בטוחים שאני אותה אחת מכיתה ח.
דפוקים.
(או שהם חושבים שאני אחותי שזה בכלל מטומטם. כי לא, אין לי את המוח שלה וגם לא יהיה.
וכמו שאני לא דומה לה דמיון חיצוני אני גם לא דומה לה באופי. וכנל לגבי זה שאני *לא* אמא שלי)

אלוהים. קשה לי לקבל סמכות. קשה לי
קשה לי שיש מישהו שנמצא מעלי.
קשה לי לפנות אליה בתור "המורה". למה לא לקרוא בשם פרטי?
איך מקבלים סמכות?
לקבל סמכות מהם אומר כרגע להוריד את עצמי.
עבדתי הרבה עד שהגעתי למה שאני. ולא, אני ממש לא מוכנה להוריד את עצמי.
(הבעיה שמבחינתם זה כל כך "נורמטיבי".
אז לא.
אני לא תלמידה "נורמטיבית".
וזה בדיוק מה שאמרנו מראש.)


שמישהו יסביר לי איך לעזאזל קרה שאחרי שבאתי אליהם ואמרתי להם בפה מלא שאין לי חומר משנתיים ושיותר מחצי שנה לא הייתי רשומה בכלל במוסד לימודי והם אמרו שהם מבינים וכו' אני מגלה עד כמה הם לא מבינים ובכלל לא מוכנים לנסות להבין.

אלוהים. מסובך לי.
נמאס לי לריב עם אנשים.
נמאס לי לנסות להוכיח את עצמי.
אני עוזבת.

למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?

חורף בריא לכולם