יש להבדיל בין הערכה עצמית להערכה חיצונית...
אדם שאין לו הערכה חיצונית - כנראה שאו שהוא לא ראוי להערכה או שהוא עניו (ולכן מגיע לו הרבה הערכה, אלא שלא יקבל אותה)... אם יש לו, או שהוא ראוי באמת להערכה הזו או שהוא משקר ולכן מקבל הערכה (ובאמת אינו ראוי...)
הערכה עצמית - אם היא הערכה מוגזמת הרי שיש כאן גאוותנות, אם היא חלשה הרי שיש חוסר ביטחון ואי אמונה שלאדם בעצמו... אדם צריך להכיר בעצמו כראוי...
את מתארת כאן על עצמך מצב מסויים שלתמימות...
מחד, את מקבלת הערכה חיצונית ברמה נכונה וטובה ומאידך יש לך חוסר בהערכה עצמית...
לפי איך שאת מציגה, ההערכה החיצונית היא מוצדקת ואת באמת כדאית לה... מאמינים בך, הבעיה שאת לא מאמינה בעצמך...
עלייך למצוא בעצמך את הנקודות הטובות שלך ולהכיר בהן יותר... עלייך למצוא את הסיפוק באותן נקודות...
נניח, הכיני לעצמך רשימה שלנקודות טובות על עצמך ותעריכי אותן ומתוך כך את עצמך... את יכולה גם לשאול את עצמך, למה כולם מעריכים אותך כדי להוסיף נקודות...