רציתי לכתוב גם על זה בקיצור אבל שכחתי

אז ככה:

הטור מביא בשם מהר"ם מרוטנברג שמועיל לומר תשעים פעם רצוף.

והביא גם שרבינו פרץ חולק וסובר שלא מועיל.

מהר"ם למד דין זה  מדברי ר' מאיר במסכת בבא קמא על שור המועד.

לאחר ששור נגח שלוש פעמים בשלושה ימים, הוא יוצא מחזקת שור תם לחזקת שור מועד,

ונפקא מינה שהבעלים חייבים לשלם על מה שיזיק נזק שלם ולא חצי נזק.

ואומר ר' מאיר: "ריחק נגיחותיו חייב, קירב נגיחותיו לא כל שכן"? כולמר אם 3 נגיחות ב3 ימים

עושות אותו למועד, כל שכן שאם הנגיחות רצופות!

ורבנו פרץ סבר שאין מכך ראיה.

מקובל לומר, שמהר"ם ורבנו פרץ נחלקו בשאלה האם 3 הנגיחות הן סימן או סיבה-

כלומר האם הן הופכות את השור למועד, כי הן הרגילוהו להיות נגחן, ולפניהן הוא היה תם

או שהן מגלות למפרע שהשור הזה מטבעו הוא שור מועד.

לפי מהר"ם הנגיחות הן סיבה, יוצרות הרגל, וממילא ניתן ללמוד מדינן על דין הרגל הלשון  בתפילה.

לדעת רבינו פרץ, הנגיחות הן סימן בלבד ולא יוצרות הרגל, ולא שייך ללמוד מהן על דיני הרגל הלשון בתפילה.

המלצה שלי:

בשבועות הקרובים להתרגל להזכיר שאלת גשמים בשומע תפילה בכל מקרה, גם מי שלא שכח בברכת השנים.

זה יצמצם את מקרי השכחה

ברכות לד א – ויקיטקסט

מודים מודים משתקין אותו:

אמר ר' זירא ^חכל האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי מיתיבי הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה מגונה הוא דהוי שתוקי לא משתקינן ליה לא קשיא הא דאמר מילתא מילתא ותני לה והא דאמר פסוקא פסוקא ותני ליה אמר ליה רב פפא לאביי ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה ולבסוף כוון דעתיה אמר ליה חברותא כלפי שמיא מי איכא אי לא כוון דעתיה מעיקרא מחינן ליה במרזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה:

תרגום חופשי:

מודים מודים משתקין אותו

אמר ר' זירא כל האומר שמע שמע דומה לאומר מודים מודים. שואלים: הרי שנינו שהקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה? משמע שאמנם מגונה אבל אין חובה להשתיק אותו. תשובה: לא קשה, יש הבדל בין חוזר על כל מילה (שאז זה מגונה) ובין חוזר על כל הפסוק (שאז הדין הוא להשתיקו). אמר לו רב פפא לאביי: ואולי בפעם הראשונה שקרא את הפסוק הוא לא כיוון ולכן חזר על הפסוק שוב? אמר לו (אביי לרב פפא): מה הוא חושב שהקב"ה חבר שלו, שהוא משחק איתו משחקים, כן מצליח לכוון/לא מצליח לכוון? אם הוא לא מכוון מהתחלה דופקים עליו בפטיש עד שהוא יכוון.

אפשר לפני התפילה נגיד, להגיד לעצמך בשקט שלוש פעמים את המילים שצריך לזכור, ואז כשתגיע בתפילה תזכור ממילא

ועדיף להצטרך לחזור שלוש פעמים על אותו דבר מאשר לעשות משחקים באמצע התפילה

בנידוננו לא מדובר על חוסר כוונה

אין שום בעיה להוסיף בקשות בשומע תפילה

זה לא בדיוק "משחקים" נראה לי..

זה לעשות משחק מהתפילה להוסיף ולגרוע לפי השתנות רמת השכחנות במצב הרוח שלך

אתה לא רק עושה צחוק מהתפילה אתה עושה צחוק גם מהדיון ההלכתי - צעירים מעל עשרים

ועורך ומוסיף וגורע בהתאם למה שמתחשק לך

ההיתר להוסיף בשומע תפילה נועד לבקש בקשות אישיות או ציבוריות אבל לא לחזור על דברים שנאמרו קודם לכן, ולא לשמש כעוגן לתזכורות אישיות לפי רמת שכחנותו של האדם. זה שאתה שכחן זה לא סיבה לנצל את התפילה עבור תזכורות, גם תזכורות של מצווה. כמו שבית הכנסת הוא מקום קדוש ובכל זאת לא עושים בו סעודות של מצווה. לכל מצווה יש את המקום שלה. בקשה לזמן עצירת גשמים זה ממש לא דומה, כי בקשה לזמן עצירת גשמים זה בקשה מיוחדת מעבר למה שביקשת בברכת השנים, וזה בגלל מצב מיוחד שבו הארץ נמצאת. זה לא אומר שמותר לכפול בקשות בשומע תפילה בתור תזכורת

אולי אתה צודק אחי

לא צריך לכתוב כ"כ בתקיפות

אני יכול להסביר, ואז תצטרך לשאת באחריות לכך שזה נושא שמתעסקים איתו, אולי יותר ממה שהיית רוצה, ואם אתה רוצה שאסביר אז תגיד,

ואני יכול לא להסביר ופשוט לומר לך: שאתה הגזמת במה שאמרת ועשית, ולכן מה שאני עשיתי לא היה מוגזם אלא היה רק שווה בשווה באותו מישור של מה שאתה עשית של הפלגה בדברים

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.