פינת המושגים ההלכתיים - הזכרת ושאלת גשמיםחידוש

שבוע טוב לכולם

 

@חיהל'ה@רחפת..@פסידונית@שמן פשתן @זוהרת בטורקיז @נפש חיה.@שריקה@צריך עיון @מבקש אמונה

@דובשניה @ארץ השוקולד @איוושה@אניוהוא@חן,@המטיילת בארץ @ע מ@רחפת..@אור אש

 

נפתח בקצרה בדיני הזכרת גבורות גשמים בברכת תחיית המתים:

מי שאמר" מוריד הטל" בחורף, ונזכר לפני שם ה' של חתימת הברכה – חוזר ל"משיב הרוח". לאחר מכן – אינו חוזר. (אך בקיץ במקרה הפוך, הדין שונה).

 

שאלת גשמים בברכת השנים – מי שלא הזכיר ותן טל ומטר , (או שאמר את נוסח "ברכנו", למנהג ע"מ), ונזכר לפני חתימת הברכה – חוזר ל"ותן טל" (או ל"ברך עלינו", למנהג ע"מ). נזכר לאחר שהתחיל את הברכה הבאה, מזכיר את בקשת הגשמים בברכת "שומע תפילה".

שכח גם בשומע תפילה, ונזכר לפני שהתחיל "רצה" – אומר שם "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה", וממשיך לרצה.

התחיל "רצה" – חוזר ל"ברך עלינו".

ואם נזכר לאחר שסיים – חוזר לראש התפילה.

 

ויש עוד מקרה, שנזכר לאחר סיום ברכת השנים ולפני שהתחיל "תקע בשופר". מקרה זה נוגע למחלוקת הראשונים האם אמירה שנאמרת מיד לאחר הברכה נחשבת כחלק מהברכה, או לא. שלדעה הראשונה יכול להזכיר כאן, ואילו לדעה השנייה אין זה מועיל.

מעיקר הדין נפסק בשו"ע כדעה הראשונה, וע"פ זה הדין שנכתב לעיל לגבי הזכרה בין שומע תפילה לרצה.

אולם במקרה זה, כותב המשנה ברורה שטוב יותר להזכיר ב"שומע תפילה" מאשר לאחר ברכת השנים, משום שהזכרה בשומע תפילה ודאי מועילה, ואילו לאחר ברכת השנים, הדבר שנוי במחלוקת כנ"ל, ולדעה השנייה אין זה מועיל.

אולם למעשה הורו פוסקי זמננו, וכך הסברה נותנת, שמכיוון שיש חשש שבשומע תפילה ישכח שוב, לכן יזכיר גם כאן, וגם בשומע תפילה, וכך יועיל בוודאי לכל השיטות.

 

שתתקבלנה תפילותינו ברצון

 

חורף בריא לכולם

אמן תודה! שמעתי מהרב אליהו שכדי לא לשכוח אומרים 90 פעםנפש חיה.
"רופא חולי עמו ישראל - ברך עלינו"

וככה הסברא אומרת שאם לא זוכר מה אמר
כנראה אמר נכון (בגלל ההרגל שטבוע בלשון כבר).
מה שאת אומרת תלוי במחלוקת אחרוניםאור אש
יש אמירה בטור נראה לי שאחרי 90 פעם שאמרת ותן טל למשל חזקה שאמרת כך גם את לא זוכרת שאמרת. ויש מחלוקת אחרונים (לא זוכר מי) האם הכוונה לשלושים יום שבכל אחד שלוש תפילות או שהכוונה גם לתשעים פעם רצופות שאמרת את הברכה עם תן טל כסוג של אימון.

ככה שבכל מקרה אחרי תשעים יום לא צריך לחזור אם מסופק.
השו"ע כותב את העצה הזאתברגוע


היום קראתי מהרב מאיר מאזוז שליטא משהו דומהנפש חיה.
לא זוכרת מה אבל באותו עיקרון. של לחזור הרבה על המילים האלו.
..ע מ
בסוף התגובה שלך - 30 יום. לא 90.
נכוןאור אש
30 יום * 3 תפילות = 90 פעם ותן טל.
נכוןאור אש
העצה שהבאת היא דעת מהר"ם מרוטנברגארץ השוקולד
אבל רבינו פרץ חלק עליה.

מחלוקת בין בעלי התוספות אם הזכרה של 90 פעם של הקטע בתפילה כדי ליצור הרגל מועיל.
זה לא רק כדי לזכור, יש גם נפקא מינהע מ
במקרה של ספק:
אדם הולך אחר הרגל לשונו.
אחרי כל הקיץ, ההרגל שלנו לומר ברכנו.
לכן, כשאדם מסופק אם הוא אמר ברכנו או ברך עלינו אנו מניחים שהוא אמר ברכנו כפי הרגלו וצריך לחזור.
אחרי 30 יום מהחורף, או 90 פעמים להגיד את מה שאמרת, אדם משנה את ההרגל שלו, ולכן אם הוא מסופק בתפילה אם אמר ברכנו או ברך עלינו - לא חוזר, כי יש להניח שהוא אמר ברך עלינו כפי הרגלו.
כנסו>>> יש פה הוספה מעניינתחידוש

רציתי לכתוב גם על זה בקיצור אבל שכחתי

אז ככה:

 

הטור מביא בשם מהר"ם מרוטנברג שמועיל לומר תשעים פעם רצוף.

והביא גם שרבינו פרץ חולק וסובר שלא מועיל.

 

מהר"ם למד דין זה  מדברי ר' מאיר במסכת בבא קמא על שור המועד.

לאחר ששור נגח שלוש פעמים בשלושה ימים, הוא יוצא מחזקת שור תם לחזקת שור מועד,

ונפקא מינה שהבעלים חייבים לשלם על מה שיזיק נזק שלם ולא חצי נזק.

 

ואומר ר' מאיר: "ריחק נגיחותיו חייב, קירב נגיחותיו לא כל שכן"? כולמר אם 3 נגיחות ב3 ימים

עושות אותו למועד, כל שכן שאם הנגיחות רצופות!

ורבנו פרץ סבר שאין מכך ראיה.

 

מקובל לומר, שמהר"ם ורבנו פרץ נחלקו בשאלה האם 3 הנגיחות הן סימן או סיבה-

כלומר האם הן הופכות את השור למועד, כי הן הרגילוהו להיות נגחן, ולפניהן הוא היה תם

או שהן מגלות למפרע שהשור הזה מטבעו הוא שור מועד.

 

לפי מהר"ם הנגיחות הן סיבה, יוצרות הרגל, וממילא ניתן ללמוד מדינן על דין הרגל הלשון  בתפילה.

לדעת רבינו פרץ, הנגיחות הן סימן בלבד ולא יוצרות הרגל, ולא שייך ללמוד מהן על דיני הרגל הלשון בתפילה.

איזה כיף לך שאתה ככה שורק את המפרשים וזה.נפש חיה.
👍👍ע מ
יישר כח!אור אש
יישר כח! מתייג את כוכבי השרשור:ע מ
תודה למגיבים ולמוסיפיםחידוש


יישר כוח!שמן פשתן


אני חייבת לציין כל הכבוד על היוזמה!!אופטימיות
לפעמים אנחנו כותבים דברים שאנחנו בכלל לא מתארים אם ו/או כמה מחלחלים ומשפיעים על אחרים.

אז תדע, שלבטח ישנם קוראים נוספים, כמוני לדוגמא, שנהנים לקרוא את הדינים האקטואלים, אלא שלא תמיד מספיקים להגיב.

יישר כוח ושבוע טוב ומוצלח👍
יפה!! נהניתי מאד מבקש אמונה


מעולה!! תודה!!חן,
הגיע בתזמון מושלם
(את עיקרי ההלכות העברתי גם לתלמידות שלי )
שיהיה חורף גשום!!!
יפה, אמןארץ השוקולד
בלי נדר ובעזרת ה' אכתוב השבוע
תודה רבה!חיהל'ה
עוד הוספה קטנה>>>>>>חידוש

המלצה שלי:

בשבועות הקרובים להתרגל להזכיר שאלת גשמים בשומע תפילה בכל מקרה, גם מי שלא שכח בברכת השנים.

זה יצמצם את מקרי השכחה

תודה לכל המגיבים\ות חידוש


אני לא חושב כך. חברותא כלפי שמיא?ים חי מיה"ך

ברכות לד א – ויקיטקסט

מודים מודים משתקין אותו:

אמר ר' זירא חכל האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי מיתיבי הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה מגונה הוא דהוי שתוקי לא משתקינן ליה לא קשיא הא דאמר מילתא מילתא ותני לה והא דאמר פסוקא פסוקא ותני ליה אמר ליה רב פפא לאביי ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה ולבסוף כוון דעתיה אמר ליה חברותא כלפי שמיא מי איכא אי לא כוון דעתיה מעיקרא מחינן ליה במרזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה:

 

 

 

תרגום חופשי:

 

מודים מודים משתקין אותו

 

אמר ר' זירא כל האומר שמע שמע דומה לאומר מודים מודים. שואלים: הרי שנינו שהקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה? משמע שאמנם מגונה אבל אין חובה להשתיק אותו. תשובה: לא קשה, יש הבדל בין חוזר על כל מילה (שאז זה מגונה) ובין חוזר על כל הפסוק (שאז הדין הוא להשתיקו). אמר לו רב פפא לאביי: ואולי בפעם הראשונה שקרא את הפסוק הוא לא כיוון ולכן חזר על הפסוק שוב? אמר לו (אביי לרב פפא): מה הוא חושב שהקב"ה חבר שלו, שהוא משחק איתו משחקים, כן מצליח לכוון/לא מצליח לכוון? אם הוא לא מכוון מהתחלה דופקים עליו בפטיש עד שהוא יכוון.

אם רוציםים חי מיה"ך

אפשר לפני התפילה נגיד, להגיד לעצמך בשקט שלוש פעמים את המילים שצריך לזכור, ואז כשתגיע בתפילה תזכור ממילא

 

ועדיף להצטרך לחזור שלוש פעמים על אותו דבר מאשר לעשות משחקים באמצע התפילה

מה הקשרחידוש

בנידוננו לא מדובר על חוסר כוונה

אין שום בעיה להוסיף בקשות בשומע תפילה

זה לא בדיוק "משחקים" נראה לי..

זה לא משנה זה אותו דברים חי מיה"ך

זה לעשות משחק מהתפילה להוסיף ולגרוע לפי השתנות רמת השכחנות במצב הרוח שלך

ערכתי לעיל עיי"שחידוש


אתה לא רק עושה צחוק מהתפילה אתה עושה צחוק גם מהדיון ההלכתיים חי מיה"ך

ועורך ומוסיף וגורע בהתאם למה שמתחשק לך

 

ההיתר להוסיף בשומע תפילה נועד לבקש בקשות אישיות או ציבוריות אבל לא לחזור על דברים שנאמרו קודם לכן, ולא לשמש כעוגן לתזכורות אישיות לפי רמת שכחנותו של האדם. זה שאתה שכחן זה לא סיבה לנצל את התפילה עבור תזכורות, גם תזכורות של מצווה. כמו שבית הכנסת הוא מקום קדוש ובכל זאת לא עושים בו סעודות של מצווה. לכל מצווה יש את המקום שלה. בקשה לזמן עצירת גשמים זה ממש לא דומה, כי בקשה לזמן עצירת גשמים זה בקשה מיוחדת מעבר למה שביקשת בברכת השנים, וזה בגלל מצב מיוחד שבו הארץ נמצאת. זה לא אומר שמותר לכפול בקשות בשומע תפילה בתור תזכורת

>>חידוש

אולי אתה צודק אחי

לא צריך לכתוב כ"כ בתקיפותקורץ

מה כתבתי בתקיפות?ים חי מיה"ך


הכותרת האחרונהחידוש


אני יכול להסביר,ים חי מיה"ךאחרונה

אני יכול להסביר, ואז תצטרך לשאת באחריות לכך שזה נושא שמתעסקים איתו, אולי יותר ממה שהיית רוצה, ואם אתה רוצה שאסביר אז תגיד,

 

ואני יכול לא להסביר ופשוט לומר לך: שאתה הגזמת במה שאמרת ועשית, ולכן מה שאני עשיתי לא היה מוגזם אלא היה רק שווה בשווה באותו מישור של מה שאתה עשית של הפלגה בדברים

 

 

תודה רבה שריקה


וידוי של עריק...מחפש אהבה

ישבתי אתמול, מאוחר בלילה, עם חבר.

שנינו עריקים (אני מאתמול.. מזל טוב!), שנינו עובדים ולומדים כמה שעות בערב.

סיפרתי לו שהציעו לי מסלול מיוחד לחרדים. משהו תקדימי שעוד לא היה.

לא רוצה להרחיב בפרטים, רק אומר שלכאורה אין שום מניע דתי לסרב לו. זה אפילו יותר טוב רוחנית מהעבודה שלי היום.

אמרתי לו: "יוסף, אתה בא?"

זה לקח כמה דקות, כמה שתיקות.

ואז זה השפריץ ממנו החוצה:

"לא רוצה ללכת למקום שלא אוהבים אותי שם",

"לא רוצה ללכת למקום שרוצים שאשתנה"

"מקום שיאהבו אותי רק אם אהיה כמו כולם".

פתאום הבנתי, המסלול שאני הולך להתגייס אליו, לא יתרום כלום לצבא. הוא סוג של מסלול מומצא כדי לגייס אותי בכל מחיר.

אתם פשוט מנסים לשנות אותי.

 

גלית דיסטל, במה זכית שיצאו מפיך המילים האלו: "רוצים שהחרדים יתגייסו? ... זה לא יבוא בקללות. זה לא יבוא בכפייה. ... זה יבוא כשנקשיב למצוקה שלהם. ... אפשר לפתור את זה. אפילו בקלות. אם רק נעצור רגע להקשיב להם"

"אני רוצה שתדעו אחיי החרדים, אתם לא לבד, ספינת הדגל של הימין מאחוריכם במאה אחוז ולא כנדבה ולא כתרומה אלא כי אתם סיירת המטכ"ל של הזהות היהודית במדינה הזו''.

היא תקפה בחריפות את הקואליציה: "מה שקורה עכשיו הוא בלתי נסבל. על לפיד אמרה: "מרכז בור ונבער שמי שעומד בראשו אין לו אפילו תעודת בגרות ושהיהודי הקדוש בעיניו הוא ישו, ובזכות שמאל קיצוני, לב המדינה הזו נדחק לשוליים".

היא הזהירה: "אתם יושבים כאן זחוחים ולא מבינים איזו רעידת אדמה תתרגש עליכם, אנחנו על סיפו של הר געש, אני כרגע עומדת על הלבה ומתריעה - לא יימשך יותר מצב שבו רוב יהודי ציוני יהיה מדוכא, לא יימשך! אנחנו מילימטר מלהבעיר את האדמה הזאת, אתם לא מבינים? כמה אפשר לדכא?''

"אני ממש לא אופטימית, אלא מודאגת מאוד מפני העתיד, כי ברור לי שגם אם החרדים יתגייסו זה לא ירגיע את הרוחות, כי תמיד ימשיכו להיות נגדם טענות: 'למה מפרידים בין גברים ונשים?' 'למה משקיעים כל כך הרבה כסף בהתאמת חטיבות לאורח חיים חרדי?' ועוד, אבל אני גם מאמינה בלב שלם שהקב"ה הוא זה שמנהל אותנו ורוצה שנגיע לימים טובים יותר. אז כן, עוד יהיה טוב, ועד שזה יקרה אני מבטיחה להמשיך לפעול"

"הדבר שפועם בי יותר מכל הוא לא תחושת הביטחון, אלא דווקא תחושת החופש. חופש כערך עליון חופש מקסימלי בכל תחום אפשרי. החופש שלי כיהודייה לבנות בית על אדמת אבותיי כי זוהי האדמה שלי ושל בני עמי. החופש של יזמים ישראלים צעירים חרוצים ומלאי מוטיבציה לבנות עסק משגשג מבלי לשאת את עולו של המגזר הציבורי ואני יודעת כמה עול זה מכביד, סחבתי אותו על כתפיי במשך שנים לא מעטות".

 

"החופש של בני האדם להיות בטוחים בכל מקום. החופש של נשים ערביות לזכות בלילה אחד שקט ונטול חרדה מבלי להתהפך במיטה ולתהות האם בנם יהיה קורבן לאלימות. החופש של נשים חרדיות לבחור במחיצה ציבורית כי זהו צו מצפונם וזוהי בחירתן החופשית הלגיטימית והמלאה. החופש של כל הורה לבחור את חינוך ילדיו על פי תפיסת עולמו גם כשמדובר בהורה חרדי".

 

"החופש הנפלא להתבטא ולהחליף רעיונות מבלי לחשוש מהענישה המצמררת ואכזרית של משטרת התקינות הפוליטית. החופש של הציבור לצרוך רעיונות ולגבש מחשבות מתוך היצע של תקשורת חופשית. כי שוק חופשי הוא מחשב חופשית. החופש של נבחרי הציבור שיושבים בכנסת הזאת לממש את רצון העם מבלי לחשוש מאיום השוט הבלתי נראה אך קיים תמידית של מערכת אכיפת החוק, שלא תמיד חקר האמת הוא נר לרגליה ולא תמיד רדיפת הצדק הוא המנוע שמניע אותה".

בתחילת דבריה סיפרה ח"כ דיסטל על הוריה שלא הורשו לגעת בירקות בשוק באיראן על מנת שלא "יטמאו" אותן ביהדותם, ובהמשך הדברים אמרה: "המערכת הפוליטית כמו שילבה הידיים מימין ומשמאל כדי ליצור אחדות, אלה שהאחדות הזאת איננה כוללת את אבי ואת אמי. הם נדרשים כעת אחר כבוד פשוט לזוז הצידה. הוריי אמנם אינם טמאים עוד, הם רק המחלה שבגללה קם לו גוש הריפוי, הם רק הפגם שבגללו קם לו גוש השינוי, הם רק אבן בנעל של ישראל הראשונה שבגללה קם לו גוש האיחוי. אבי ואימי ולמעלה משני מיליון בני אדם חרדים, דתיים, מזרחים ומסורתיים הפכו שקופים או נלעגים או מוחרמים או נרדפים והכל בשם איזו אחדות מזויפת שבאה להסתיר שיסוי עמוק מאוד ושנאה עמוקה ביותר".

 

בהצלחה בחופש שלך בכלא הצבאיאריק מהדרום

ובסנקציות הכלכליות האישיות.
 

גם סתם חיילים לא שואלים אותם מה הם רוצים להם אפילו לא מציעים מסלולים מותאמים לאורח חייהם.

יש לך לב רע. שחורמחפש אהבה
🖤🖤🖤🖤🖤אריק מהדרום
מסכימה לגמרי.נחלת
מסכימה עם מחפש אהבה. לחלוטין. רקנחלת

צריך להיזהר לפעמים מחופש מוגזם. ולנהייה אחרי מה שהעם אומר.

 

מבחינה בטחונית (אולי לא כל כך שייך אבל ממליצה לשמוע את ד"ר

מרדכי קידר בנושא "איך איראן קיבלה הסכם כל כך טוב?)

 

כמעט שבת שלום לכולם!

לא הבנתם. עד למטה הם דברי גלית דיסטלמחפש אהבה
לי אף אחד לא אמר "בוא תתגייס, אתה תשאר תתרןדי שרוט
אל תדאג. הצבא לא ישנה אותך. מכילים פה תתרנים".

אף אחד לא הכין אותי למפגש עם הלוף. וככה הצבא שינה אותי. יצאתי היפרוסמי. די שרוט נהייתי מאירועים שונים לחלוטין.

אולי הם מנסים לשנותoo

ואולי לא

זה לא באמת משנה


מה שמשנה זה מי אתה/ מה אתה רוצה/ בוחר לעשות עם החיים שלך

אם סביבה עלולה לשנות אותך

סימן שגם היום הסביבה מגדירה אותך/ מחליטה בשבילך


לא משנה איפה תהיה

אתה זה שאחראי לעצמך

אף אחד לא באמת משנה אותך

אלא אתה בוחר/ מאפשר את זה

זו תובנה חזקה גם בשבילנונקדימון
ניסחת יפה אז צילמתי מסך. תודה
תודה 🙂oo
אני מניח שאתה רוצה לשמוע את דעתינונקדימון

אז ככה:


א. אנחנו מתגייסים לצבא כי זה מה שנכון לעשות. זו מצווה. והארגון צריך חיילים במגוון סוגים ותחומים.


ב. זו הכללה פזיזה וחפוזה להסתכל על הצבא ולא על האנשים שמרכיבים אותו. יש אנשים שירצו שתשתנה ויש אנשים שלא. יש מקומות שיותר ויש מקומות שפחות. ככל שאתה יותר "נמוך" בהיררכיה שם אתה דווקא פוגש יחס אחר וטוב. אני יכול לומר שאצלי רוב מוחלט מקבל אותנו הדתיים באהבה אדירה, ויש אפילו כמה שקצת התקרבו (אפילו רק בדעות) בעקבות המפגש איתנו. בנוסף, בטירונות שלי (לא קרבי) הייתה לידי מחלקה של ביינישים מבוגרים, ומפקד המחלקה שלהם ביקש במיוחד לקבל מחלקה כזו כי הוא מרגיש שזה מפרה אותו.

כלומר, הרבה תלוי בך. לא רק להאשים ולהסתכל בעוינות על אחרים. תדאגו להצדיק את האהבה שאתם רוצים, ואם לא אהבה אז לפחות כבוד. תדאג להיות מי שמקדש שם שמיים בהתנהגות שלך (יש אצלנו אנשים שבמפורש אומרים שהם לא מקללים בשיחה איתי. לא כולם אך בהחלט יש. זה לא פלא?).


ג. אם אתה בא דרך מסלול מסודר אז יש לך גב חזק מאחוריך. ככה זה למשל בישיבות ההסדר ולכן המסלולים פורחים והבחורים יוצאים באותה רמה רוחנית כמו שנכנסו (ולפעמים אפילו יותר, עד כמה שזה נשמע מוזר לאוזן החרדית).


ד. בגלל שהמבט, בסופו של דבר, הוא לא רק שלך עליך אלא של התמונה הגדולה אזי אפילו מסלול שאולי הוא לא הכי תורם שבעולם (ואני בטוח שלא מדובר על משקי ממטרות) עדיין מועיל לטווח הארוך. אם הציבור החרדי, כמכלול, יצטרף לצרכי הצבא אזי ייפתחו מסלולים, אפשרויות ואפיקים נוספים וגם הצבא יהיה מוכרח להתאים את עצמו יותר לצרכים של האדם הדתי והחרדי. אבנים שחקו מים.


ה. לא מעט מההסתכלות על החרדים היא דבר שהם הביאו על עצמם. בעבר הם התגאו בזה, ועכשיו לצערם המחיר מתחיל להיפרע. לא מאוחר לתקן, וזה בהחלט אפשרי.


ו. לא נדבר על גלית דיסטל עצמה כי היא לא הענין, אבל גם עלינו בציונות הדתית יש כל הזמן טענות ויש כל הזמן מאבקים למרות שאנחנו מתגייסים הכי קרבי, עובדים ועמלים, לומדים ותורמים ומהווים חלק אינטגרלי מהציבור. אבל אנחנו לא עושים את זה כי "הם רוצים" אלא כי זה מה שנכון. ואנחנו מתאמצים לדאוג למה שאנחנו צריכים בתוך המסגרות השונות. ובסופו של דבר, השמאל הקיצוני הוא פחות מחמי מעם ישראל. הסיכויים שתיפול בחברה טובה הם דווקא גבוהים. כמובן תמיד יהיו בורים וטיפשים, ואפילו רשעים - אבל כמו שאמרתי, פעמים רבות אתה בעצם ההתנהגות שלך והיראת שמיים שלך תוכל לשנות את המבט. (וכן, לפעמים גם קצת ויכוחים ודיונים עם אחרים).


ז. השתדלתי מאוד לשמור על שפה ושיח אחר בתגובה הזו, ללא אמוציות. אני מקווה שזה ניכר. הפעמים הקודמות התדרדרו מהר וחבל. אני מצידי משתדל, אנא גם אתה (ואתם).

דיון פילוסופי נחמד שלא אמור להשפיע על הגיוס עצמןמרגולאחרונה

צבא זה לא תכנית לפי בקשתך

והשיבוץ לצבא לרובנו פשוטי העם הוא לפי צרכי צבא


אפשר להתדיין על כמה התפקיד הספציפי משמעותי, או על היחס והאם מנסה לשנות או לא. וכמובן כדאי לעשות צעדים בשביל לשפר את המצב בצבא והיחס לחרדים, חיילים וכו.


אבל כל זה לא מוריד מהחובה החוקית (והמוסרית, לעניות דעתי) להתגייס ולקחת חלק.

מילא היית אומר את מה שאומר ושבגלל זה אתה מנסה לשנות שיבוץ

אבל להשתמט? להוציא עצמך מכלל ישראל? לעבור על החוק ולהגיד "מזל טוב" תוך שאתה יורק על ציבור המשרתים במעשיך?


לא ולא. שום לגיטימציה. 

הזמר שהכי נגע לכם בלב...מחפש אהבה

מי זה?

יש כמה, אני חושב שאצלי זה שירים ספיציפיםל המשוגע היחידי

וגם תלוי בזמנים.

לאחרונה נגע בי השיר "שווים"

יש מלאShandy

יש לי מלא שירים וזמרים

כל שיר כמעט ונוגע בי לא משנה באיזה שפה..

אבל יש זמר שאני ממש אוהבת

זה רון בוחניק

המסתערבמיפ
זמרים הם הרופאים הכי טובים שיש למדע להציעאנימהאחרונה
הוכתר כמשפט האווילי ביותר בתולדות המוזיקה העברית בעת החדשה
מה שלומכם אנשים? משיח נאו בפומ!
חיים נושמים יומיום ב"הל המשוגע היחידי

אני מבין שאת מהוותיקות פה

חסדיזיויקאחרונה
אוח... ימים סוערים...מחפש אהבה

במיוחד!

היי בונבוןמיפ
בא לפו הרבה?
תגובה מוזרה בעליל - אני חייב לומר..מחפש אהבהאחרונה
לגמריל המשוגע היחידי

כולם פתאום עוברים שינויים ביחד

יאוש - זה בלקסיקון שלכם?זיויק
אני מתלבט בקשר לנושא מסוים אם זה שם
משבר שקט עם אחותי הגדולה שמכאיב לי.אוריאנה

משהו שיושב לי על הלב תקופה ואני לא רוצה

לפתוח עם המשפחה

כי זה יכול להעכיר אווירה וזה לא מה שאני רוצה שיקרה.

אחותי הגדולה ואני לא תמיד היינו החברות הכי טובות.

קשר סבבה היו שנים יותר, היו שנים פחות.

היא התחתנה כמה שנים לפניי

והכל ממש בסדר,

אני נשואה עם המשפחה שלי,

היא נשואה עם המשפחה שלה.

באופן כללי היא בקשר הרבה יותר טוב עם המשפחה של בעלה מאשר המשפחה שלנו.

שם היא מרגישה ממש ממש חלק.

היא מגיעה לכל האירועים, הם נמצאים אצלם המון,

היא בקשר ממש טוב עם האחיות שלו.

ממש חלק מהמשפחה לגמרי.

בדיוק הפוך מאיך שהיא מרגישה איתי.

לאירועים שלי היא אפילו לא תמיד באה.

לכל מיני דברים שאני מזמינה היא די מתחמקת.

והשבת,

מישהי מהמשפחה

הייתה אצלה עם בעלה והילדים,

ופתאום הבנתי משהו,

שאני אף פעם לא הייתי אצלה בבית.

היא מעולם לא הזמינה אותי, או מישהו מהילדים שלי,

או את בעלי.

אין שום שיח כזה.

איזה פעמיים כשעברנו קרוב לעיר שהיא גרה בה,

אפילו הזמנתי את עצמי,

ופעם אחת היא פשוט לא ענתה כל היום,

ופעם השנייה היא התנצלה שהיא לא בבית.

אבל היא אף פעם לא אמרה,

אבל תבואו ביום אחר, בואו ננסה פעם אחרת.

אף פעם לא הזמינה מיוזמתה

אותנו אליה.

אני לא יודעת אם הבעיה היא אצלי או אצלה.

אולי זו פשוט תחושה כללית.

אני מרגישה שלפתוח את זה ייצור אווירה עוד יותר כבדה וממש ריב.

אני יושבת עם עצמי, ודי מתוסכלת.

לא כי אכפת לי מביקור כזה או אחר,

מעוד פעם לבוא אליה או שהיא תבוא אליי,

אלא פשוט

כי האווירה במשפחה לא כל כך

זורמת מאוחדת ומגובשת, והם פשוט

לא מרגישים חלק מאיתנו.

אין לך שליטה על הצד שלה. רק על שלךמשה

את יכולה להרגיש. קודם כל.

אפשר להציע/להזמין. אפשר לעשות את 'העבודה' בצד שלך. אבל בצד שלה,  אם היא לא רוצה אין באמת משהו שאת יכולה לעשות. זה שלה.

נכון. אבל יושב עלייאוריאנה
'אוריאנה שזה יושב עליי'משה
תנסי לכתוב קצת ולגשש בנפש מה באמת כואב לך. מרגיש לי כמו  משהו משפחתי או אחריות שלקחת על מישהו אחר.

לכתוב. שוטף. בלי הפסקה. לפחות 5 פסקאות.

לא רוצה להכניס לך רעיונות לראששלג דאשתקד

אבל לצערי שמעתי על כמה סיפורים כאלה, שהמקור שלהם היה איזו חוויה לא נעימה מלפני הרבה שנים. אולי בעלך החמוד עשה משהו ששידר משהו... (לפעמים זה איזה תת מודע מדברים מהילדות, שמעוררחם אצלה קנאה או כאב כלשהו. כל עוד את הקטנה, יש יותר סיכוי שאת לא זוכרת/מודעת להכל).

את יודעת מה פער הגילים ומה הגיוני וכדו'.


בכל מקרה, אין המון מה לעשות עם הדברים האלה. נשמע שאתן חיות בטןב למרות הקרירות הזו, אז אולי אפשר להניח לזה ככה...

כן כנראה. אין איזה טראומה מהעבר.אוריאנה
פשוט לא היינו הכי קרובות, עכשיו כשהילדים ממש בגילאים קרובים זה מציק.
פשוט כואב...ארץ השוקולד

יכול להיות חוויה ישנה, אבל יכול להיות יותר אופי שמשהו באופי שם נח לה יותר מהאופי במשפחה.

היי מכיר קצת מקרוב.. עובר משהו מאוד דומה..אבי שם

לא רוצה לפרט אבל מישהו מהמשפחה- שאני מאוד מאוד אוהב ורוצה קשר חי- לא כל כך קשור אליי בלשון המעטה, בשלב כלשהו פתאום קלטתי שמאז שהתחתן כשמגיע אלינו שבתות לא היה אומר לי שלום ישיר/נותן איזה חיבוק/ אפילו לא מיישיר מבט. לאחים אחרים כן.

אותו דבר כשהיה הולך, כואב לי מאוד. ברור לי שלא ממקום רע.

פתאום גם קלטתי שהמון דברים שאני עובר לאחרונה הוא אפילו לא מודע אליהם. אפילו ברמה הטכנית ובטח שלא בקטע ריגשי.

הוא גם מאוד מאוד מחובר למשפחה של הצד השני ומרגיש שם בבית (כל הכלות והחתנים שלהם זה ככה)..

אבל יש כמה דברים שדי ברורים לי לוידע למה אבל נראלי אין היגיון בלא להסכים עם זה.

כמובן הכל רק לדעתי והרגשתי..

א- לומשנה כמה הוא מרגיש טוב עם המשפחה של הצד השני, ברור שכמו שהוא חסר לי ככה אני חסר לו, אין תחליף למשפחה, אח או אחות, לכן, אם אנחנו מדברים על חוסר אמיתי, שהוא לא רק דמיון בראש שלי ברור שגם הצד השני סובל מהמציאות הזו ורוצה משהו אחר..

ב- בחיים בחיים אני לא אסכים עם אמירה של לא נורא תוותרי ותמשיכי ככה, סך הכל אין מריבות.. (לפעמים חוסר קשר כואב וקשה הרבה יותר ממריבה, וגם אם לא), ברגע שיש תביעה (דו צדדית, ושוב, כנראה שיש) לקשר עמוק, אם לא נרווה את זה, זה לעולם לא סתם 'יירגע'.. זה יעני תביעה בנפש שתישאר..

ג- אז לעצמי אני אומר.. קודם כל לא להתייאש מהקשר. ואז גם לא לכעוס על הצד השני.

ד- אולי לאט לאט לפתח איתה קשר. אבל ממש לאט בהדרגה, לשלוח הודעה, להגיד שלום. ומתישהו אפילו לדבר על עצם הניתוק. לצערי בשלב די עוד אין לי ניסיון..

בהצלחה ממש!

האמת, סורי אבל נחמד לדעת שיש עוד איתך בסירה..

סורי אם כתבתי בביטחון מדי..אבי שם

פשוט הרגשתי הזדהות ממש חזקה עם המון פרטים שכתבת. וכמה תגובות, סליחה, אבל נראות לי ממש מוטעות שיובילו לעוד כאב וחיים פחות בריאים..

ממש מקווה להצלחתך

טוב מאד שאת רגישה לענייןזיויק

זה נראה כאילו תוצאה של מה שהיה בבית ההורים קודם.

זה מאד מוערך שאת מרגישה את החוסר ואת זה שצריך אחרת.

האם לדעתך אפשר לבנות קשר חדש?

את רוצה בזה?

קשה מאוד מאוד מאוד!!!מחפש אהבה

דווקא אחרי הנישואין מגלים כמה אנחנו צריכים את האחים שלנו הרבה יותר מאי פעם..

❤️❤️❤️אנוני.מיתאחרונה
אוף! מחפש מישהו אחד בעולם שיבין אותי...שבור לרסיסים
למישהו יש קישור לסרט סיפור אחר של אבי נשר? פליזזאבי שם

אולי יעניין אותך