יורד הערב ומציף בשקט
בחלונות בתים יש אור קלוש
זה שביל עפר חשוך מוביל אל הבית
ונביחות כלבים קוראים לשלום
אני הולכת לאיבוד ערב ערב
ומחייכת לעצמי כשנזכרת
זה לא דומה בכלל למה שחשבתי
כשדמיינתי שנהיה גדולים
וזה מרגיש כל כך פשוט ורגוע
ואין סופות שמעירות לחיים
וזה לא מה שתמיד חלמתי
אבל זה מספיק טוב בשבילי
, טוב לראות שלא כותבים פה הרבה...