בהשתדלותימבקש אמונהאם אפשר להוסיף,
תכלס, המדד הכי טוב זה כיבוד הורים.
אם ישנה דרך לבדוק איך אותו אדם מדבר עם ההורים שלו זה נראה לי פצצה!
לא אוהבת כ"כ את הגישה התמידית של המבחנים......בחור שיעשה אתזה כלפיי זה מבחיל בעניי,..
אין שום בעיה בלבדוק בנאדם שלא מכירים..
מי שנפגע, שיקח פנדל 
ביטול מצוות עשה של "ואהבת לרעך כמוך".
איסור "אונאת דברים".
שנמשיך לחפש לימוד חובה? 
ובדווקא.
שם מדובר על מקרה שאדם בוחן תגובות שהן מצד עצמן לא בעייתיות רק מעידות על המידות.
וגם במקרה שמובא מהגמרא כתוב במפורש שהוא קרע בגדי משי של עצמו, לא של האדם מולו. שזה היה כבר גזל
סוסה אדומה כתבה דוגמאות שאדם נורמלי בהחלט אמור להתמודד איתם
והם בכלל לא נראים לי מוגזמים..
ונתראה בעולם הבא ונראה מי הבסדר, סבבה?
קיום בין אדם לחברו דורש רגישות ולימוד, מה שממש לא משתקף פה
מה קשור "לא בשמיים היא"?!?!
מבקש אמונהותסביר בדיוק למה
כי לי זה לא נראה מוגזם מידי מה שהיא כתבה
אבל אם נודה באמת, אני מרגיש אדם מאוד חשוב ופשוט דיברתי על עצמי בלשון רבים 
טוב אתה!!מבקש אמונהאבל אני עדיין מחכה לתשובה.
אחרת, אני מפיץ את הפסק הזה ברבים וחבל... 
אם כבר איומים 
הספירה לאחור מתחילה..
הדוכס מירוסלבאחרונה התנצלותך התקבלה ברצון 
סוסה אדומהלא נעימים בכלל.
-אחד עם הסיגריות שלו,שלקחתי לו ואמרתי לו שלא מעשן בזמן הפגישה
-איחרתי לו פעם אחרי פעם למרות שהעיר לי על זה.(בסופו של דבר אפשר לראות כעסן מתפוצץ על זה ;))
-דברים שאתם לא מסכימים על זה,אך הוא מגיב אם את חופרת ודשה בזה..?
-אך הוא מדבר עם החברים הטובים/משפחה שלו/עבודה בטלפון..(אם יוצא לו לענות..)
לגבי הסיגריות הוא היה נותן לי שאשמור את זה לאותו זמן בכדי שלא יעשן סתם סגריה,וכשהוא רצה כי דברנו על דברים "קשים" יותר...אמרתי לו שלא
ושהוא לא צריך ומשכתי אותו עם זה..אז ראיתי את זה מתחיל להעלות וכמובן שנתתי אחרי שהבנתי איפה הקו האדום שלו!
אגב זה היה בשלבים מתקדמים,לא הייתי עושה זאת בחיים בהתחלה.
לגבי האיחור ,זה לא היה בכל פגישה,זה היה בפגישות היותר מתקדמות...פשוט פעם אחרי שהעיר לי על זה.וכן.מותר לי לראות תתגובה של הבחור
(ולגבי אני הוציא סיגריה אני אראה אך היא תגיב..זה היה המון...וכשקלט את הפרצוף שלי הכניס את הסיגריה וצחק..
יש קטע לבחורים לעשות דווקא דברים שיודעים שמעצבנים..הם חולים על התגובה..
)
יש בדיחה על זהרק אמונהבחורה לוקחת לו את המפתחות של הרכב והוא מחפש את זה שעה ולא מתעצבן
היא שולפת את זה מהמעיל בחדוה:יו יקירי עברת את המבחן
הוא:כן אבל את לא!!!
לא הבנתי !!מירב!!את אומרת לו על הסיגריות ש"לא".. במקום לבקש אם אפשר בכל זאת לא כעת...
את מאחרת פעם אחרי פעם למרות שהעיר.. כדי "לבדוק".
כנראה אדם סבלן.
זו סיבה מספיק טובה בשביל בחור לבגיד שאינו רוצה להמשיך איתך.
ככלל, צריך לזכור שאנשים בודקים הדדית.
אם בחורה עושה חוכמות כאלה (כלומר, ההנחה היא שהיא ברור שבסדר, והוא לא יחשוד שהיא איזו מרגישנית,שלטתנית וכד'.. רק רוצָה לבדוק..),
או אם בחורה רק בודקת אם הוא "מכיל" דעה שונה.. אבל טורחת להתייחס להבעת דעתו כבלתי לגיטימית, כי זה לא כמו שטוב לה (כלומר גם כאן ההנחה היא שרק צד אחד "בודק", ואז כלל אינו מבין למה חושבים עליו בעצם את אותם דברים..) -
אז שלא תתפלאנה בחורות כאלה, אם תישארנה הרבה זמן ב"סטאטוס" שלהן ח"ו - ועם הרגשה עילאית של סבלניות וצודקות....
לא בקשתי את הסיגריות,הוא זה שנתן אותם בשביל שאשמור אצלי בשביל שהוא לא יעשן הרבה.
וכשהוא ביקש, אמרתי לו "נו לא עכשיו.."(וזה היה בהמון הומור,כמו שאמרתי זה היה בפגישות מתקדמות ששנינו כבר דיי הכרנו את ההומור אחד של השניה..אז זה היה בהכי נעים ומצחיק שיש!)
בתור אחת הדייקניות שיש,איחרתי בדיוק פעם אחת וזה היה אחרי פעם אחת שהעיר לי."זה הכל".
לא מבינה אך הגעת לזה שזו סיבה מספיק טובה לבחור להגיד לי שלא מעוניין בי..סליחה?!
הוא היה מאוד מעוניין והקשר הזה נמשך יפה מאוד גם עם הדברים שעברנו וציינתי פה.
(תודה בכל זאת על דעתך הלא מוצדקת)
אלא בתור "חוכמה".. בהתחלה "לקחתי לו", אח"כ "אמרתי לו שלא". שניהם לא שייך. בחור היה יכול להפסיק בגלל זה.
כעת את כבר אומרת, זה היה בניגון אחר: "נו, לא עכשיו", ובהומור. זה כמו שכתבתי בערך, לבקש. משהו אחר.
כמו כן, "איחרתי פעם אחר פעם".. בביטוי רגיל זה נשמע הרבה. כעת את אומרת: בדיוק פעם אחת..אחרי פעם אחת שהעיר לי. זה נשמע אחרת.
ועל כמו שהיה נשמע מקודם - כמו על עוד קצת מעין זה שנכתבו בתגובות אחרות, לא שלך - חשוב להעיר. כי זה יכול לגרום לבנות לחושב שזו "חוכמה"; לא תופסות שבדיוק באותו זמן גם הבחור שם לב איך הן מתנהלות - ואח"כ מתפלאות למה זה נגמר...
אז יפה שהבהרת שלגבייך זה לא שייך, ושגם את לא נקטת בסגנון כזה.
אבל הבנתי למה אתה מתכוונת.
עריכה: לא שמתי לב שאני מדבר עם מישהו אחר ממי שחשבתי
הדוכס מירוסלב!!מירב!!
הדוכס מירוסלבשבן רגוע, שואל את עצמו אותה שאלה לגבי הבחורה.
ובחורה כעסנית, זה לא יותר טוב מבחור כזה... לפעמים יותר גרוע..
נפגשים, שמים לב איך מגיבים כשיש על משהו דיון, כשיש משהו שלא בדוק מסכימים. בכללי, שמים לב מי האדם.
[שמעתי פעם שמישהי העלימה את המפתח של הרכב של הבחור כשחזרו אליו. חיפש חיפש, עד שהושיטה: זה אצלי.. לא אמר כלום. אמרה לו: עמדת במבחן... נסע איתה עד מקום סביר, ואמר לה: תרדי בבקשה. את לא עמדת במבחן...]
או לפחות לא שקרנים כאלה מוצלחים
להם על היבלות. מה גם שאפילו אדם שהוא כעסן בצורה קצת יוצאת דופן בסופו של דבר יתחתן...
עשו מהכעסנים מוקצה מחמת מיאוס
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
בעז"ה!!!
ובהצלחה עם הכלבים נשמע פרויקט מיוחד במינו
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢
פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)
והאידיאות.
"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".
האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?
לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".
אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22
אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.
המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית,
"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"
איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…
הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב
האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.
על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.
כולם צריכים להגיע למעשי האבות?
ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.
הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.
יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.
במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.
לדרגתם.
הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.
(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)
רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.
וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו
לא ?
כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.
אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.
לא חשוב
נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.
זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.
"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
אותה שדכנית שאמרה לי לא לפסול על מראה, לא מצמצה כשאמרה לי שפוסלות אותי כי לבחורות חשוב שהבעל יהיה יפה בעיניהן, בלי שמץ של ביקורת.
אף אחד לא אומר להפגש עם מישהו ברמת "דוחה". לשני המינים. רק אומרים לוודא שריחוק קטן-בינוני לא יהפוך אצלך בראש ל"דוחה".
ובגיל מסויים באמת שצריך להעיף את תווית ה"קשיש"( מבזה בפני עצמו) הזו. במיוחד שביולוגית אכן יש הבדלים קריטיים.
ברווקות מאוחרת - בחור שמבוגר ממישהי גם ב10 שנים מתמודד( סטטיסטית) עם פחות מורכבות מבחינה ביולוגית. טענות לקב"ה.
ולמה
1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.
(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)
