של חברות אמיתית [!!] בינכם.

קודם כל , את כל הדברים שאת חושבת שאת יודעת עליהם - תנסי
לאמת אותם. כי אולי....או אולי...יש מיליון סיבות שזה לא נכון - לכן ,
תאמתי את הסיפורים שאת יודעת עליה.

ו...אם את רוצה לעזור לה , תהי חייבת לעשות את זה רק מתוך הקשר
האמיתי שנבנה בניכם. ז"א חברות ממש כמו אחיות. אז - את תוכלי לדבר איתה על דברים
כאלה.
זהו. פתחת את הקשר. [אגב , זה לא יום יומיים. זו דיי עבודה.]
תתחילי לשחנ"ש איתה סתם כך. ספרי לה בעיות שיש לך - היא תפתח אלייך.
היא תספר לך בעיות שיש לה - כמובן שזה ישאר בינכם - תוכלי לעזור לה.

בנתיים - גם כש - [אם] אין לך קשר הדוק איתה , סתם תפסי אותה לשיחה כזו קצרה - [שמתחילה קשר של חברות אמיתית]
אחרי שאימתת את הדברים , תגידי לה - "תקשיבי , אני יודעת מה עובר עלייך"
"אני רוצה לעזור לך". מכאן - תפתחו את השיחה הלאה. אם היא רוצה > תלכו למבוגר
שיעזור לכם בנושאים האלה. אלו לא נושאים שצעירים יכולים לפתור.
אם היא אומרת שהיא לא רוצה עזרה > אל תלחצי עליה. אבל...יום למחרת , תפסי אותה
שוב , תבקשי ממנה עוד הפעם. תסבירי לה את חומרת המצב. תסבירי לה ש -
היא חייבת [!!] לצאת מהמצב הזה. היא לא תוכל להמשיך את החיים אם היא לא תצא מזה.
ככה.עוד פעם ועוד פעם...
בסופו של דבר , כנראה שהיא "תשבר" אלייך ותסכים לעזרה מצידך.

אהה...משו חשוב - בכל השיחות שלכן - אל תדברי אליה כמישי מעליה.
בקול נמוך , תשמעי גם אותה , בקול שמראה אכפתיות ורצון לעזור.
תגידי לה גם [ותקימי את זה.] שזה ל-א יוצא החוצה בשום פנים ואופן ממך -
אלא אם כן היא תסכים לך להוציא את זה לאדם אחר.

עכשיו - היא צריכה ה-מ-ו-ן אהבה.
תני לה. זה חשוב מאוד דווקא במצב הזה.



בשורות טובות!

תקשיב חבר. אין לי מושג מי אתה או בן כמה אתה, אם אתה מדבר מניסיון וכו', אבל מה שבטוח- אני, מדברת עכשיו מניסיון.

היתה לי חברה, טובה טובה, שנאנסה ועברה כל מיני דברים קשים, היא ג"כ היתה מוכה ועוד כל מיני בלאגנים במשפחה. כל הסרטים.

קיצור, ידעתי את זה וממש לא ממנה, וגם בחיים היא לא סיפרה לי בפירוש אף פעם (חוץ מהמכות ועוד כמה בלאגנים, שכמובן היא כל הזמן שיתפה אותי בהם. יותר נכון להגיד שהדבר היחיד שהיא לא ידעה שאני יודעת עליו זה האונס והטרדות).

הייתי חברה שלה שנים, לפעמים היו מצידה רמיזות קטנטנות, ואני הייתי מחליקה אותם כאילו כלום. היא היתה חושבת שאני לא מבינה, אבל אני- הבנתי. ועוד איך הבנתי... הרבה פעמים הרגשתי לא נעים עם העניין הזה, שאני יודעת עליה דברים נורא אישיים, בלי שהיא תדע בכלל ובלי שנדבר על זה...

שנה שעברה, היינו ביחד כמה ימים רצופים ובאחד הלילות דיברנו שעות על החיים, עלינו. שחנ"ש... בהחלטה של רגע(או שלא), החלטתי להגיד לה. נקבתי בשמה זרקתי לה משהו כמו: אני יודעת מה היה לך... 

שתבינו. שנים אנחנו חברות, מדברות על הרבה בעיות אחרות שיש לה אבל על משהו ספציפי ומאד מאד רגיש וטראומתי אצלה, בחיים לא דיברנו. לא נגענו בזה.

היא היתה בשקט כמה רגעים, ואז היא שאלה אותי איך אני יודעת את זה. אמרתי לה ששמעתי מבנות מזמן...

נראה לי שהתחלתי לפתוח את הנושא, אולי שאלתי אותה אם היא רוצה לדבר על זה, כי איזה בנאדם לא ירצה לדבר על משהו קשה שעבר עליו? במיוחד כשזה עם חבר מאד טוב...

היא ממש התקשתה. היא אמרה לי: תקשיבי. אני באמת לא יכולה לדבר על זה. זה מחזיר לי הכל! מחזיר אותי לשם...

אני באמת הבנתי אותה, והבנתי עוד משהו. הייתי בסדר גמור כל השנים האלה. לא הייתי צריכה להעלות את זה. אם היא היתה רוצה היא היתה מספרת לי כבר.

יש מצב גדול שאם הייתי מדברת איתה על זה הרבה זמן לפני אותו לילה, היה לה קשה להיפתח אליי, כי בעצם, אני יודעת עליה הכל!!! זה באמת נורא כשחושבים על זה.

* * * * * * * * * * *

והקשר לדברי ה"אח":
לצפות שהבת תיפתח אל החברה באיזשהו שלב זה טיפשי וחסר עניין, בגלל שזה פשוט לא יקרה. אונס- זה טראומה. בקושי יש בנות שמדברות על זה. אני הייתי הבנאדם שהיה כמעט הכי קרוב אל חברה שלי(ואולי הכי), ועדיין, לפתוח דברים כאלה זה להרגיש את הכאב מחדש.
גם כן- לתפוס אותה לשיחה קצרה ולהגיד לה "תקשיבי , אני יודעת מה עובר עלייך" זה שטותי לגמרי! היא תאבד את כל האמון בבת.

לדעתי צריך לתת לה את הזמן. לגמרי. הבת זקוקה לה(אם היא חברה שלה...), ולא בשביל להיות אוזן לטראומה הספציפית, אלא בכללי. להתמודדות היומיומית.

ונסיים בתפילה, שהשם ישלח לכולנו מרפא לכל מכאובינו (הגופניים והנפשיים). אמן.

בהצלחה לכולם.

אגב, "אח", זה ממש לא אישי. פשוט רציתי להביא את הדעה שלי.

יכול להיות שאף אחד לא יודע על זה ואז  המצב הזה ממשיך וכן צריך לדבר איתה ולערב אנשים חכמים..

זה תלוי איזה בנאדם היא ואם זה כבר היה או נמשך עדיין.

אם זה כבר היה אז יכול להיות שצריך לדבר איתה ולשחרר אותה מיזה ויכות להיות שזה רק יקשה עליה

ועם זה עכשיו קורה את חייבת לדב איתה ולשכנע אותה שתרשה לך לערב עוד אנשים!!

מקווה שעזרתי-

בס"ד

במקרה שלך- אם היא היתה חברה ממש טובה, שהחברות כבר היתה בנוי'ה, ולא התחלת לבנות אותה בשביל להכנס לה לחי'ים האישיי'ם,
ואם ידעת מראש שיש לך דרך לעזור לה- אשרי'יך לגמרי.

מביאה אותה לדבר על זה כדי שהיא תוציא את זה ....

אם זה לא הולך אז פשוט תיהיי החברה שלה שלצידה...

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות