לפעמים בא לי לברוח. לא לראות ולא לשמוע. לא להרגיש כלום. רק לברוח ולברוח.
לברוח ממי שאני, לברוח ממה שאני רוצה ולא רוצה.
לא להיות קיימת. לא להרגיש כלום ושלא ירגישו אותי.
לפעמים אני רוצה לבכות על מה שקרה ומה שיכול לקרות
ולפעמים גם בא לי להיות אנונימית. כמו עכשיו.
אל אני שהייתי פעם.
ואליה.. כמה שאני מתגעגעת.
חיבוק.
פשוט חיבוק.
הם לא רוצים שתדעו: שאת תאיר- בני נער רצחו.
ילדים יכולים להיות אכזריים
מה אני צריך את כל השריטות האלה?
איפה את @ענבל
פורום שריטות ליליות.
אני לא צריך צרות של אנשים אחרים על הראש שלי.
האשכנזים מצטרפים לספרדים ואומרים סליחות החל ממוצ"ש.
